נמצאו 2,618 תוצאות עבור רימון

.״ לעומת פלג, גיבורו של אלתגר, יש לדויד אבידן, לשעבר מעורכי בטאון הרפש רימון והיום דובר מועצת פועלי רמת־גן, גיבורים משלו :״ביקור מרוכז הן מבחינת ההרכב האישי והן מבחינת תוכן הדברים שהושמעו בו, היה ביקורה של הוועדה המרכזת של ההסתדרות בבית המועצה,״ הודיע בעבודה המעיד על עצמו :״קריא יותר, מעניין יותר, יפה יותר, לוחם יותר״.

התוצאה: כתת ה־מקלענים נותקה, נעזבה. רסיסי הרמונים העידו על פרשת הגבורה שהתחוללה — המנות קים פוצצו את הרמונים על גופיתיהם ; לא נותר מהם גם שריד.

משרד האוצר תלש את ד,ניצרה, השליך את רימון התקציב שפוצץ לרסיסים-קטנים תקווה אזרחית נוספת.

לטוקיו הספינכס ח״ך •יחזקאל (סחר) רוצה להיות בטוח בעתי דו, אם סילבר יהיה ראש הממשלה״ ,אמר בגאווה עסקן ציוני־כללי, כשראה את 36 השוטרים, שליוו את שיירת המכוניות הגדולה, שהובילה את אבא הלל סילבר מלוד לגת־רימון בתל־אביב. לא היה זה הציוני־הכללי היחיד, שהרגיש בטחון־עצמי חדש, שעה שהמנהיג הציוני- האמריקאי נטל לידו את המיקרופון ונאם בעברית (בעלת ניב אמריקאי) להמונים, שהצ טופפו ליד מוגרבי.

״ כך פתח המנחה כני מהרשק, קצין־התר־בות של הפלמ״ח, את הערב לזכרו של יצחק שדה שהתקיים בתל־אביב משורר החצר נתן אלתרמן, שעובדת היותו בן 50 זכתה לפירסום רב -תיאר בנאומו באותו כנס, כיצד יטעה תלמיד ה היסטוריה של הדור הבא ויכתוב שיצחק שדה היה חיצב ברמון או מפקד פלווה בסיני :״בלימודים יקבל אותו תלמיד לא מספיק,״ אמר המשורר ,״א־לס בהיסטוריה מגיע לו טוב מאוד, כי יצחק שדה חי אתנו בסיני, במצפה רמון פחות פא״יזי היה ח״כ יגאל אלול, שתשתמש בעצרת זכרון זו כדי לעשות חשבון פרטי עם יריביו ובתיכם אלה ש־שבו באולם.

השבוע ילדה בת, בפעם הצופים לא רצו ללכת השנייה תוך שנתיים להקתו של יונתן כרמון הופיעה ברומא בתקופה שנערכה בעיר האולימפיאדה. להקת הריקוד הישראלית זכתה בהצלחה וקיבלה ביקורות חיוביות. יום אחד לקח כרמון בידיו עתון א־טלקי בו נכתבה ביקורת על להקתו, ולמרות שאינו יודע איטלקית, עבר על הכתוב.

באל־בירה נפצע חבלן המישטרה, שהוזעק ל מקום. בחברון התפוצץ רימון ממולכד בשוק הערבי. הכל מזכיר את מעשי אצ״ל בשנות ה־30׳ (פצצות בשווקים ערביים) וה־40׳ (התנקשויות בחיי אישים).

התיאטרון הוא הראי המשקף את פני האומה ללא כחל ושרק, וכנראה שאנו איבדנו את האומץ להתבונן בפני עצמנו התיאטרון הקאמרי עומד להעלות על קרשיו בעונת־התיאטרון 80/81 את אותלו מאת ויליאם שקספיר, ספר גן־עדן ע״פ איציק מאמר, מעגל הגיר הקווקזי מאת כרטולד ברכט, צעו^ז של חתולה אנגליה ע״פ אונורה דה־באלזק, עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני מאת ברכפז, ואריאציות על הסוחר מוונציה ע״פ ויל יא ם שיקספיר ונשי וינדזור העליזות (גם זה פרי עטו של אותו מחזאי תל־אביבי נודע) ועוד כמה מחזות מקוריים המחבר נושא את הכותרת השואה — חלק א׳ מאת א. כרמון* .מיקראה בנושא השואה, הראשונה בעברית, המתמודדת במלוא הרצינות והאיכות עם שורשיה של השואה ולא רק עם תוצאותיה. … פרקים נוספים במיקראה מדהימה זאת מביאים קטעים מ* א. כרמון — השואה — נושא לחטיבה העליונה בבית־הספר הכללי; הוצאת משרד החינוך והתרבות; המרכז לתוכניות לימודים; מהדורת ניסוי 320 ,עמודים (כריכה רכה).

מייד אחריו ניגש אלי צעיר נאה, צבי רימון, איש צבא־הקבע, ששאל אותי באנגלית אם אני אמריקאית.

הוא נעצר יחד עם אחרים, ביניהם ידידו הקרוב אברהם (״כו שי״) רימון, שבמיקרה לגמרי חזר השבוע לכותרות, עם שיחרורו מכלא גרמני, לנדאו שכר את שרותיו של עורך־הדין שמואל תמיר.

כאשר הורה מפכ״ל המישטרה רב־ניצב חיים תבורי לשוטרי צומת פת להפעיל רימוני־עשן ורימוני גז מדמיע, ברחו המפגינים אל תוך החצרות, שם איבדו השוטרים את עיקבותיהם.

איש כזה חייב לשאול את עצמו: אולי נוכחותי ברגע המכריע תמנע ״פליטת כדור בשגגה״ ,הכאת זקן עובר־אורח, זריקת רימון־גאז לכיתה של בית-ספר? בפסק־דינו המעניין, שבו דחה השופט חיים כהן את עתירתו של סרבן־השירות־בשטחים גדי אלגזי, הוא רמז על שיקול זה, אף שזה לא נגע להכרעה המישפטית, שהתבססה על שיקולים פורמליים גרידא.

.״ המחבר סותם, מסבך ולא מפרש, אלא מתאר :״סיפורנו אינו מסתיים לעולם. אתה מוציא את הניצרה מרימון־היד ותוך כמה דקות מתפוצץ הרימון ואנשים נהרגים ונפצעים.

היו אלה הם עצמם שהחדירו למדינה את סגנון הפגיעה בתחום הפרט כחלק מהמלחמה הפוליטית והמפלגתית. יצירת המופת בתחום זה, השבועון רימון, היה המצאתם הגאונית של אלה המתקראים ״תומכי דייך בשיתוף פעולה רשמי עם מנגניון־החושך.

הוא דיווח לי שעדות כנראה נהרג. מלאתי את הבית בעשרות רימונים, והברחתי משם את המצרים, שהיו במצב שהיו יכולים להגיע דרך הגג עד מעל לראשנו. … דילגנו לאזור הזחל״ם, תוך שאני מציף את הבית בן הקומותיים ברימונים. למעשה אז היה כבר המצב חמור. זה היה רק עניין של זמן שיאגפו אותנו מכיוון החושות שנצמדנו אליהן ויופיעו מעל ל ראשינו.

מעולם לא שמעתי דכר בזה מפי שר אחר, במשך כל חמש שנות ישיבתי בבית הזה, ואני חושב שדבר בזה לא אירע גם לפני בן, מאז ייסוד ה מס ת. ,,מלא שקרים כרימון!״ אורי אבנרי: כבוד היושב־ראש, יש כאן התקפה אישית-- שר״התחבורה שמעון פרם: אמרת שאתה לא זוכר את הניסוח המדוייק. … למשל, כתבת סיפור בעיתון בשבוע שעבר, שכולו מצוץ מן האצבע, אין בו טיפת אמת, ממש מלא שקרים כרימון. מנח 0מין :שר־התחבורה, אתה קורא את 1העולם הזה?

גם לדעתי יכול היה אורי אבנרי לתרום חרבה מאוד למדינה, וחבל שמצרים את צעדיו הנכונים לאורך כל שנות המדינה. דיפדפתי השבוע בכל כרכי שבועון רימון (שהש״ב הנפיק כדי לחסל אתכם) שהופיע, כידוע, לפני כ־ 20 שנים.

בין המשתתפים היש ראליים בחוברת הראשונה, חוקרי-הסיפרות שולמית רימון וזיווה כן־פור ת, ואחרים • בהוצאת אלאן ליין בלונדון ראה אור סיפרם של אדוארד לוטוולו וי״ר דן הורכיץ ״צבא־ו־,ו־,גנו־-,לישראל ובו פירוט מדעי־סוציולוגי-אסטרטגי של המרכיבים האנושיים והמגמות האסטרטגיות של צה״ל.

לפני חודש או יותר, שלח מישהו לשמעון גטה ממצפה־רמון את הדבר הבא, שנקרא בשם מחשבושיר. … אז הוא רוצה לפרסם דרכי את המחשבושיר הזה, כדי שהכותב יצור עמו את הקשר, לפי הכתובת ת.ד ,213 .מצפה־רמון. וזה דבר המחשבושיר : הקפה שלי / ,הצרות שלך / ,אהבות שלי, אהבות שלך / ,מיקסר של שטויות / שחור כשלא רואים נכון /לב בתוך הכיס /חלומות עם עור חיוור /וקישקושיס עם יעל ואלטון באוויר / ,הכל יפה, מטורף ומכוער /מודות ושקרים, בגידות ושירים / ,מיקסר של שטויות / .באים והולכים, צוחקים ומעשנים / ,תקליט שמסתובב / ,מטרה וחצים ועצלות באמצע...

כיל ״חריג״ של מחיות־הביטחון בעיר, כל הפגנה של תלמידים, כל מיקרה של מעצר או הטלת רימון־עשן הגיע לידיעת העיתונות העולמית בתיווכה של רימונידה היפה.

״אפילו את בגין הצליח השר הזה לזע זע,״ הוסיף הפרופסור רימון ,״הוא בא אליו ואמר לו :׳איך זה ששישה אנשים יקבעו את גבולות הציונות?

שהשמירה על יפת היתד, לקוייה. בני- רימון, שאמור היה להתחרות בהעולם הזה, המישפחה הזהירו ללא־הרף מפגי ניסיונות ולבסוף שבק חיים בעצמו.

הראיון אושר על־ידי עורך המוסף, אברהם רימון, נמסר לדפוס וסודר. אלא שאז תבע שוקן, שלא כהרגלו לגבי מאמרים הנכתבים עבור המוסף, לקרוא את המאמר.

״היה לנו מיקרה קונקרטי, כאשר רפיק חלבי צילם בעזה, ולא רחוק התפוצץ רימון־יד, רפיק רצה לראיין מיד את ראש־העיריה שם, ונתקל במיגבלה זו.