נמצאו 337 תוצאות עבור הפליטים הפלסטינים
גליון 2357, 3 בנובמבר 1982, עמוד 73
אוהל בלהבות ך* ־ 26 באוקטיגר היד, יום שמש נאד, י י במחנה הפליטים הפלסטיני עין־אל־ח׳ילווה שליד צידון. … עשרות נערים הסתערו לא חלף זמן רב עד שהשתאותם של הפליטים הפלסטינים במחנה עין- אל-ח׳ילווה פינתה את מקומה לזעם. … העיתונות הישראלית, שאיש מנציגיה לא זכה לחזות באותו אוהל שנועד לפתור את הבעיה, קיבלה כלשונן את הודעותיו של השר י.עקב מרידוד, הממונה על הסיוע לפליטים בלבנון, ומחתה נמרצות נגד כפיות־הטובה של הפליטים הפלסטינים. ובישראל יכלו אנשי־ציבור ופוליטיקאים לרחוץ בניקיון כפיהם.
גליון 2352, 29 בספטמבר 1982, עמוד 7
• האם היתה הכוונה להביא לבריחת המוני הפליטים הפלסטיניים ממחנות־הפליטים מיזרחה. י• אם כן, האם הייתה כוונה זו המשך למד, שבוצע על־ידי אריאל שרון במחנות- הפליטים הפלסטיניים בדרום־לבנץ, כגון עין־אל־חילווה, ראשידיה ועוד? … דוכר כמגעים אלה, והאם הוסכם כהם, כצורה מפורשת או אילמת, לגרש מאדמת-הלכגץ את חצי מיליון הפליטים הפלסטיניים שגרו שם כמחנות, כאמתלה של הריסת תשתית המחבלים״? … #האם ביקש מנחם כגין כשיחה זו ערוכות כלשהן למניעת: מעשי־טבח, מאחר שהיה ידוע לו כי אותן הפלאנגות ככר כיצעו מעשי־טכח הסוניים ככל מחנדת־הפליטים הפלסטיניים, שהם נכנסו אליהם כעכר? #מתי סוכם הדבר בין שרון ו/או הרמטכ״ל וראשי הפלאנגות?
גליון 1567, 13 בספטמבר 1967, עמוד 9
הם הופיעו בפני ועדת־הפיום כנציגי הפליטים הפלסטיניים. אבל הם לא נפגשו רק עם חברי הוועדה. … הסביר מורה ברמאללה, המלמד בבית־ספר נוצרי בירושלים :״מה שמדהים זה אולי לא כל כך עצם המחשבה על הקמת רפובליקה פלסטי- בפי השניים היתה הצעה מהפכנית: שישראל תנהל משא־ומתן עם הפליטים הפלסטיניים, כדי למצוא פתרון ישיר איתם. … קו זה התבסס על חיזוק הממלכה הירדנית ההאשמית, כשלונדון משמשת מתווכת בין ירושלים לבין עמאן. מכיוון שמשא־ומתן עב הפליטים הפלסטיניים פירושו עקיפת ירדן וחיסולה, המליץ לדחות את ההצעה.
גליון 2374, 2 במרץ 1983, עמוד 17
הם לא הסתירו את דעתם שיחיה צורך להיזקק למעשי אלימות כדי לגרום ליציאת פליטים פלסטיניים רבים מגבולות לבנון. לנציגי המוסד היו אמנם הסתייגויות, אך אלה נעלמו כאשר תפס שרון את מישרת שר־הביטחון. … הם ביקשו לכונן בלבנון סדר חדש, שהפלאנגות במרכזו, כדי לנסות ולחסל את אש״ף ככוח צבאי וככוח פוליטי, ולהביא לגירוש הפליטים הפלסטיניים, שעל־פי התיזות של שרון היו אמורים להשתלט, בסופו של דבר, על ממלכת ירדן. … מפרטים רבים בדו״ח עולה כי המיל- חמה היא תוצאה של קנוניה שנערכה בין ממשלת ישראל ונציגיה ובין הפלאג- גות הנוצריות, וכך נאמר בדו״ח: במהלך הפגישות (עם נציגי המוסד הישראליים) העלו מנהיגי חפלאנגות תוכניות שתות לחיזוק מעמד הכוחות הנוצריים ודרכים אפשריות להגיע לסיום מילחמת־האזרחים בלבנון ולהחזרת עצמאותה של מדינת זאת, מתוך ביצור מעמד חפלאנגות ואלה העומדים מאחוריהן בשילטון שייכון בלבנון.״ לפיכן העלו מנהיגי חפלאנגות רעיונות של סילוק חלק גדול מהפליטים הפלסטיניים מאדמת לבנון, בין באמצעי שיכגוע נה, או נופלים על מטולה.
גליון 2706, 12 ביולי 1989, עמוד 7
ע 1ת ס ר *וסט׳ פלסטירת ^ ילהשהיד, פליטה פלסטינית, וילידת ביירות שבלבנון, אינטלק טואלית, משכילה, נאת־מראה, בעלת ראיית עולם רחבה וכושר ניתוח מבריק. … אבל לפני 1969 היתה הפרדה מוחלטת בין הפלסטינים שבתוך מחנות־הפליטים לפלסטינים שמחוץ למחנות. • בכוונה? … הייתי שונה מהפלסטינים במחנות, למרות שידעתי שאני פליטה פלסטינית. • היתה לך מודעות פוליטית?
גליון 2210, 9 בינואר 1980, עמוד 49
היינו מעבדים אז את פרטי הפיתרון של שתי מדינות ופותרים את בעיית הפליטים. כלומר: הפליטים הפלסטינים היו יכולים אז, בהתאם למגילת זכויות האדם של האו״ם, לבחור בין שיבה לבין פיצויים, במיקרד, שיחליטו שלא לחזור לבתיהם. … הוא אמר זאת לאנתוני לואיס למת בתמונתו של הפליט הפלסטיני, שאינו מוכר על־ידי ישראל ונדחה כבלתי־רצוי על־ידי מדינות ערב. … ומדוע לא מכנים זאת באותה מידה את אלימות המדוכאים ואת בשם טירוריזם, כאשר מפגיזים הישראלים כפרים ומחנות פליטים פלסטינים בלבנון ומפציצים אותם בפצצות מיצרר ובנפלאם?
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 7
מכאן המילחמה הסורית־פלסטינית של . 1976 כל פלסטיני זוכר היטב שהטבח של הפליטים הפלסטיניים במחנה תל־זעתר נערך על־ידי הפאלאנגות בחסות הסורים — ממש כשם שהטבח בצברה ובשאתילא נערך על־ידי הפאלאנגות בחסות ישראל. • ח רו תבעיר גצזרוז ך• •טניס האחרונות ניסה יאסר ערפאת, בצעדים קטנים מדינה פלסטינית. … ערפאת לא יכול היה להוציא את כוחות אש״ף מלבנון, מפני שהוא לא יכול היה להפקיר את מאות אלפי הפליטים הפלסטיניים, וביניהם מישפחותיהם של הלוחמים, שנותרו שם.
גליון 2306, 11 בנובמבר 1981, עמוד 10
י• ישראל תעביר את השטחים האלה תחילה לידי האו״ם, כדי שהפלסטינים יוכלו להפעיל בהם את זכותם להגדרה עצמית. • הפליטים הפלסטיניים יוכלו לבחור בין חזרה ובין פיצויים כספיים. • ״לכל המדינות במיזרח התיכון״ הזכות להתקיים בשלום. … אך כל המדינות, ובכללן ארצוודהברית, טענו לעומתה תמיד כי הכוונה היא לנסיגה לגבולות הארבעה ביוני ,1967 עם תיקוני־גבול מיזעריים. על זכות הפליטים הפלסטיניים לבחור בין שיבה ובין קבלת־פיצויים החליטו מוסדות האו״ם.
גליון 2070, 4 במאי 1977, עמוד 29
הצדדים יסכימו, כי י^&עת־צבא, הכנסת כלי-נשק מסויימים, או בניית ביצורים ומיתקנים צבאיים מסויימים, בניגוד להסכם, יהוו עילה חוקית לישראל לנקוט צעדי־מנע• (ב) יוגבל מירוץ החימוש. (ג) בעיית הפליטים הפלסטיניים תיפתר בעיקרה על-ידי שיקומם במדינה הפלסטינית, אם יבחר העם הפלסטיני להקימה. … היא תקבל בברכה סיוע בינלאומי, שייועד למימון תוכנית-פיתוח אזורית ולשיקום הפליטים הפלסטיניים. ישראל תתמוך בכל יוזמה של המעצמות הגדולות להפסקת מירוץ- החימוש ביניהן במזרח״התיכון, ולהוצאת האזור מתחום המאבק הבינגושי• ישראל תעודד יוזמה לפירוז האזור מנשק גרעיני, הן אם הוא מיוצר באזור, הן אם הוא מיוצר מחוצה לו.
גליון 2148, 1 בנובמבר 1978, עמוד 50
בנובלה הראשונה מתאר כנפאני את עולמו וגורלו של פליט פלסטיני חסר תעו־דת־זהות, משהו נוסח אוניית המתים של ב. טראוון, הנע ונד בארצות־ערב כשהוא מחפש אחר עבודה, שתביא לו ולמש פחתו רווחה כלשהי. עיקרו של הסיפור שלושה פליטים פלסטינים המשלמים שוחד לנהג מיכליודמים (אף הוא פלסטיני — המייצג את ההנהגה הפלסטינית) ,על- מנת שיובילם אל אחת מנסיכויות־הנפט בחצי-האי ערב. ושלושת הפליטים הפלסטינים מסתתרים במיכל הריק. שורר בתוכו חום תופת.
גליון 2404, 27 בספטמבר 1983, עמוד 60
התמונה העולה מן הדרה הוא שליצחק שמיר לא היה איכפת שייהרגו גברים, נשים וילדים מקרב הפליטים הפלסטיניים. מושגיו לא השתנו מאז הימים שבהם השתתף הוא אישית, כחבר אצ״ל, בהריגת גברים, נשים וילדים פלסטיניים בשוק של יפו. הוא תמך מן הרגע הראשון בפלישה ללבנון, לא הסתייג אף מאחד המהלכים של אריאל שרון, וצריך היה לדעת כי אחת המטרות העיקריות של שרון במיבצע זה היתה להביא לבריחת מאות אלפי הפליטים הפלסטיניים מלבנון. הטבח בצברה ובשאתילא השתלב יפה בתוכנית זו, ועל כן סביר להניח ששמיר לא הופתע ולא התרגש כאשר מסר לו ציפורי מה שמסר.
גליון 2354, 13 באוקטובר 1982, עמוד 11
בלבנון הופעלו הפלאנגות על־ידי אריאל שרון כדי ״לשבור את תשתית המחבלים״ — קרי: לגרש את הפליטים הפלסטיניים. בגדה המערבית הופעלו האגודות הכפריות על־ידי מילסון כדי ״לשבור את תשתית אש״ף.״ מילסון פיטר את ראשי־הערים הנבחרים (״תומכי אש״ף״) וניסה להכניע את הציבור כולו על-ידי כך שניסה להכריח כל מי שהיה זקוק להיתר כלשהו מצד השילטון — לעבור את הגשר לירדן, לשלוח בן ללימודים, לשגר או לקבל סחורה — להזדקק לאגודות השנואות, שהפכו נציגי הכיבוש הישראלי כלפי האוכלוסיה. … כי היה ברור לכל שאריאל שרון ומנחם מילסון ינצלו בזמן המילחמה כל רחשוש של התנגדות כרי לפתוח בגירוש המוני של האוכלוסיה מן הגדה — במקביל לגירוש הפליטים הפלסטיניים מלבנון. ־ כרי להצדיק את מעשי־התועבה, חוזר מילסון כמו תוכי על מליצה אחת: אש״ף הוא נגד הידברות עם ישראל, לכן צריכים לשבור את תומכיו ולהמציא ״מתונים,״ כמו שדון עצמו, הוא פשוט מתעלם מן העובדה כי כמעט מדי יום מדווחת העיתונות על הצהרות של ראשי אש״ף על נכונותם להידברות לשם מציאת פיתרון מדיני.
גליון 1118, 1 במרץ 1959, עמוד 6
רובין ביאוקוסמטיקאי מדופלם תל־־אביב, רה׳ פינסקר ,2טל .22128 .חיפה, הרצל 1 (המשך מעמוד )5 געת למדינת־ישראל, אף היא בניסוח מתין וחיובי* :שובם של הפליטים לפלסטין.״ ממשל צבאי חבר בב אר ההזדמנות היתד, חגיגית. … בסופה נטלו התושבים הערביים את מטלטליהם, הצטרפו אל הנחל הגואה והולך של פליטים פלסטיניים מעבר לקו החזית העברית־ערבית.
גליון 2354, 13 באוקטובר 1982, עמוד 16
המילחמה היתה מילחמת־זוועה למן השניה הראשונה, מפני שאחת המטרות העיקריות של האיש שיזם אותה, אריאל שרון, היתה להביא לגירוש חצי מיליון פליטים פלסטיניים מכתיהם ויסשכונותי־ ^הם, ולשלחם אל המידבר• ^ זאת היתד, המטרה המשותפת של מנד שלת־ישראל והפלאנגות. … ״הארץ״ 0.10.82 ד״ן האמיתי לו הייתי בגין, היתד, לי דילמה כי אני, בגין, טענתי מאז ומתמיד שעל הפליטים הפלסטינים להיקלט בארצות־ערב. אני בגין תמיד הכרזתי שהערבים אשמים בכך שהפלסטינים לא חדלו להיות פליטים חסרי בית עד היום.
