נמצאו 3,102 תוצאות עבור עיראק
גליון 2352, 29 בספטמבר 1982, עמוד 11
משך שש יממות, שהחלו בבוקרו של ה* 5ביוני , 1967 בהתקפות מתואמות על בסיסי חילות האוויר הערביים במצריים, בירח, בסוריה ואף בעיראק. בתוך שלוש שעות הושמדו יותר ממחצית כלי־הטיס הערביים, וישראל השיגה עליונות אווירית מוחלטת. … המערב כולו — כולל ארצות־הברית — ייצא נשכר: החדירה הסובייטית לחלק זה של העולם תופסק; האנגלים יחזירו לעצמם את השפעתם בעיראק, ויבטיחו את מקו־רות־הנפט שלהם — וכך נזכה לשלום בר־קיימא בי׳ איזור...״ להחזיר לקדמותה את אמינות כוח־ההרתעה של ישראל, שהתערערה בשבועות האחרונים של מאי־יוני .1967 אחרי התנגשויות חוזרות ונישנות בין ישראל וסוריה, הצהיר הרמטכ״ל, רב-אלוף יצחק רבין, כי מטרתה האמיתית של ישראל היא למוטט את המישטר הרדיקלי והפרו־סובייטי בדמשק.
גליון 1138, 22 ביולי 1959, עמוד 4
בעיירת העולים, במרומי הרי נצרת הידהדו קריאות הזעם והמרירות של עולים מצפון־ אפריקה: בבאר־שבע היו אלה יוצאי עיראק ופרס שהטילו את אימתם ברחוב. לא היה כל קשר ארגוני בין התפרצות־הזעם של ואדי סליב לבין תביעת־הקיום של עובדי הדחק במגדל העמק והשתוללות־הפתע בבאר־שבע. … כבר ביום חמישי, שבוע בדיוק אחרי ואדי סליב, נודע למשטרה כי נרקמת תוכנית להתקוממות. הגורמים הפועלים: עולים מעיראק ופרס. התנגדו להתקוממות: ראשי העדה הצפון־אפריקאית בעיר.
גליון 734, 22 בנובמבר 1951, עמוד 10
רכושם כלל רובעים שלמים של בתי מגורים ובית־החרושת הגדול ביו תר לעראק. בינתיים קמה מדינת ישראל ופ ני הדברים השתנו. … הוא י שב בבית־הקפה ושתה כוסית אחר כוסית של עראק. בהיות נפשו מרה עליו (אשתו ובניו ברחו בעת כיבוש חיפה ולמ רות כל השתדלותו להחזירם עדיין נמצאים מעבר לגבול) הרים את קולו וזעק :״איזה חיים אלה, יה אללה ! … שני הצדדים י שבו בסבלנות ליד שולחנו תיהם הנפרדים, התכוננו להכרעה על ידי לגימה אינסופית של עראק ( 0ברי) וקוניאק (דוד) .״אני לא מפחד מאף אחד,״ התרעם דוד בהראותו על זרת ידו הימנית הקטועה.
גליון 698, 15 במרץ 1951, עמוד 3
השמועות הראשונות על גירוש המוני של יהודי עיראק, שהפכו ודאות בפי המגורשים שהגיעו ארצה, העיקו על הרוחות. … חשוב לא פחות היה, שזו הפעם הראשונה נתגשמה טענת האנסי־ציונים מאז, שהקמת מדינה יהודית תאפשר את כל המדינות האסטי־יהודיות בעולם לגרש את יהודיהן אליה. מקור שני לדכאון רוח: העיראקים השתמשו, כתירוץ למעשיהם הנפסדים, באותה טענה שנשמעה לא פעם בפי פאשיססים ישראליים כתירוץ לגירוש בניד,מיעוט הערבי: הם ישמשו גייס חמישי במקרה של סיבוב שני.
גליון 1235, 17 במאי 1961, עמוד 19
בסוף החליט לחתן אותי עוד פעם. הוא מצא לי בחור עיראקי שרצה להתחתן, אבל רק ברבנות. לא רציתי גם לשכב איתו, והוא הלך להתלונן אצל אבא על כך. … אז כבר ראה אבא שלי שאני אוהבת את מירו ״שהמשטרה לא תציק ל ד פרורה עם גזירג והסכים שנחייד, יחד. מידו היה בא אליו והיה נותן לו עראק. אז הוא הסכים. מפני שאבא שלי היה מוכן בשביל בקבוק עראק, למכור את אשתו ואת הילדים שלו.
גליון 2269, 25 בפברואר 1981, עמוד 58
בכל אופן, עד כה הם לא זזו, ולפיכך אי־אפשר שלא להרהר: הרוסים האימתניים הללו, המחזיקים את הצבא הגדול ביותר בעולם, המזויין מכף רגל ועד ראש בנשק הטוב ביותר ובוודאי הרב ביותר בעולם — האם במצבים ניסויי- מים הם דב־של״נייר י בדיקה היסטורית תעלה, כי כבר אירע שהרוסים פשוט נבלמו ולא העזו להסתער, אלא ישבו בשקט• כך היה בשלהי מילחמת- העולם השניה ביוון, ובמזרח תורכיה, ובצפון איראן (שם כיהן מולא מוצטפא ברזאני, ידידנו ז״ל, כשר״המילחמה של הרפובליקה הכורדית הקומוניסטית של מהבאד) ,ובברלין; כך היה, למעשה, אחרי הבעיטה שבעט בחם טיטו ; כך היה, למעשה, במזרח-התיכון שלנו, שבו הם נבעטו ממצריים בצורה מחפירה — ולא חסר הרבה שהם ייבעטו בבוקר לא-עבות אחד מסוריה ומעיראק. כשאתה קורא את אזהרותיהם של מדינאים ופוליטיקאים ישראליים מפני המזימות הסובייטיות במזרח-התיכון, למשל, אינך יכול שלא לתמוה: מזימות מזימות, ברור שיש מזימות — הרי אפשר ממש לחוש בהן באוויר — אבל מה מנע אותם, את הרוסים, מביצועים של ממש, אם הם כל כך אימתניים (שלא לדבר על עוצמתם וקירבתם הגיאוגרפית) ן שוב, כ מו ב פו לין, דב״ של״נייר ן לפעמים פשוט מתחשק לך, שהרוסים האלה יצדיקו סוף־סוף את כל ההאשמות שתולים בהם׳ את כל ה״אמרנו לחס״ ויפלשו לפולין, ויערכו שם מרחץ דמים שכמוהו לא ידעה ההיסטוריה, ויכבשו את יוגוסלביה, ויכריזו על צפון־איראו כעל שטח חסות, ויקימו שם ממשלות־בובה שיתקראו ״דמוקרטיות עממיות״ ,וכך יצדיקו את התיאוריה הישנה ויגיעו ככלות הכל אל חמיפרץ הפרסי, ומשם, באיגוף אלגנטי לימין (נא לא לשכוח, אנחנו משקיפים על מפת העולם ״מלמעלה״ ,כלומר ממוסקבה) יכייסו את עיראק (אשר, משוס״מה, חרף כל ההשקעות הרוסיות בה, לא הפכה לגרורה סובייטית ועושה עסקים משוגעים עם המעוכב), ויתאחדו סוף־סוף עם האחות סוריה ...בדרך חזרה למצריים!
גליון 1797, 9 בפברואר 1972, עמוד 11
מרכזנו התרבותי, איפוא, הוא בסורא ובפומפדיתא. ואת אומרת בעיראק, ולשם אנו צריכים לתגר, שכן אבותינו ״בכל הדורות ובכל הארצות״ חיו על פי החיבור שנוצר שם. … לא אתפלא אם משה שמיר יתח-ל לכנות בקרוב את סוריה ״צפון ארץ־ ישראל״ ,את מצריים ״דרונדארץ־ישראל״, ואת עיראק ״מזרח־ארץ־ישראל,״ רק כדי שיוכל לטעון כי התלמוד הבבלי ו־ ״תורת הסוד״ של האר״י בעצם נוצרו בגבולות ארץ־ישראל ההיסטורית שלו, של שייב ושל ״היסטוריונים״ אחרים מ סוגם.
גליון 2424, 15 בפברואר 1984, עמוד 56
גם הם אינם מרבים לדבר, כמו משפחת שרה רחמים, גם הם עלו מעיראק. היחיד במשפחה שהגיב במלים מספר היה חותנה של שרה רחמים, רחמים רחמים בן השישים, שעבר לא מזמן ניתוח בכיס המרה, ומתלונן על כאבים. אחר שהוא מספר בגעגועים על עיר מולדתו בעיראק הוא פותח מייד באיזכור פרטים מזעזעים על התעללותם של הערבים העיראקיים ־׳י1 ביהודים.
גליון 2323, 10 במרץ 1982, עמוד 58
העתיד, יודעים כמובן טוב יותר מכל אחד ואחד מאתנו ומכולנו גם יחד (כפי שאנו מתגלמים לטוב או לרע במוסדות המחוקקים והמבצעים שלנו) ,ולכן מצפונם מרשה להם — ואפילו מצווה עליהם — לעשות (איש לא כופר בזכותם להטיף או ל־עוק) מעשים הסותרים את העיקרון הדמוקרטי של קיום מקור אחד ובלעדי של קבלת החלטות מדיניות וביצועו — ולהפעיל סוג ה״קונספציות״ המפורסמות, המשכילות כל בעל ביטחון־יתר בעצמו ז האם לא ברור, שהימור זה אינו בטוח כלל וכלל יותר מאשר ההימור על הסכם, שתכליתו מניעת הכנסת נשק גרעיני לאיזוך בכלל ו שלא לדבר על כך, שכבר נענשנו קשות על שחצנותנו המחרידה בכך, עד היום אין לישראל שום לוח־זמנים לבניית כור־כוח גרעיניים, שעה שלא מדינה ערבית אחת מקדימה אותנו, ולא במעטן כלום לא ברור שיש קשר בין הדברים י שלא לדבר על כך, שבאין הסכם תמיד תרחף עלינו סכנה מובהקת של פגיעה בדרך זו או זו (העיראקים עשויים לנקום את נקמת ״תמוז״ לא רק ב״אורורה״) ,לרבות באיזה כור כוח גרעיני שנקים סוף סוף — דבר שמחייב מראש שיקולי בטיחות מפליגים בבחירת האתר המתאים ובמיגונו (תוך ייקור פנטסטי של הוצאות ההקמה והתפעול) — ומי צריך את זה 1 אבל שיקולים קטנוניים שכאלה אינם מטרידים את הפרופ׳ אמנון דר ועמיתיו. הוא בשלו :״לא בהכרח צריך להפעיל אמצ־ ,עים דרסטיים (נגד הפיתוח הגרעיני בארצות ערב) כמו הפצצת הכור הגרעיני של עיראק. אפשר בהחלט להפעיל אמצעים כגון האמצעים שבהם השתמשו בשנות ה־ 60 נגד המדענים הגרמנים, אשר הועסקו בפרוייקט בניית טילים במצריים.״ ״לפעול בהחלטיות ...יש בידיה לעשות זאת ...אפשר בהחלט להפעיל איכשהו הבטחון האדיר הזה לא התאשר בפרשת ״אומרה״ ,שהיום היא בנטל חיפה ומחר במקום אחר, ואם משהו נשאר לא ברור, מה פלא ז הרי הפרופ׳ אמנון דר הכריז במקום שהכריז — כדיווחו הנאמן של ״דבר״ — שעל ישראל ״לשמור על אי הבהירות בתחום יכולתה הגרעינית.״ הצרה היא שמרוב אי-בהירות הכל ברור מאוד
גליון 2384, 11 במאי 1983, עמוד 75
ניתן להניח באותה מידה של הגיון כי הופעל על־ידי עיראק, שעמדה לפני מיתקפה איראנית מוחצת, ושחיפשה בנרות אמתלה כלשהי כדי לבקש הפסקת־אש. הפלישה הישראלית ללבנון סיפקה אמתלה זו, והעיראקים אכן השתדלו לנצלה. יש להניח כי כל צד מנסה לשתול סוכנים שלו באירגוני הצד השני, ועל כן סביר כי אירגונו של אבו־נידאל מהווה יעד לשרותי־הביטחון הישראליים.
גליון 2542, 21 במאי 1986, עמוד 11
שיהרגו האחד את השני קציני־מיל שלנו נתפסים עכשיו בסיטונות בנסיונות למכור נשק לאיראן או לעיראק, או לשתיהן כאחת. קציני־מיל מכל הסוגים. … די בסוכן סמוי אחד של המכס האמריקאי, המתחזה כאיראני או כעיראקי, כדי להפיל- אותם בפח. ׳זה עתה יצא לאור ספר של סוחר־הנשק האמריקאי וילסון, איש הסי־איי־אי שסרח ומכר נשק ללוב. … כלפי הגויים — מותר הכל. איראנים, עיראקים — שיהרגו אחד את השני, כמה שיותר.
גליון 2559, 17 בספטמבר 1986, עמוד 42
כאשר הגיע המלך חוסיין למסקנה שעליו למנוע את התמוטטות המישטר של סדאם חוסיין בעיראק, הוא ביקש בראש־וראשונה להשכין שלום בין בגדאד ודמשק. … אנחנו, עמך, חייבים להגן על עצמנו. מטוס עיראקי שהופל באיראן הסכנות הממשמשות ובאות ושם קץ ליוזמת־השלום היר־דנית-פלכטינית. … חוץ מזה היא גם שונאת את סוריה, ולא תצטער על התגמדותו של הדיקטטור הסורי השחצן• אולם מצרים חיה בעולם הערבי, והאפשרות של תקומת גוש איראני־עיראקי קנאי מדאיגה גם אותה. לכן אין מובארם נלהב להפגנות ידידות עם ישראל, ומובן שאין ברצונו להביך את המלך חוסיין על-ידי סיבובו בהפגנות מסוג זה.
