גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

י כרס — וישמן ישורון ויבעט בכל
1לולא המוצבים הסוריים המאיימים בדס
הס ביכרו רהתסתן
המקודשים של חטיבתנו.״
מרחק כמה מאות מטרים, ולולא גדרות את בגו שס תגבור, שר התיל והשומרים המזויינים, היתד, חתונת
היה להתאפק מלפרוץ בדמעות,
ביתס. … הם
הם נערכו שלשות שלשות, כשבראשם
כחניכי תנועת הצופים יצאו
הדגל המצרי שנפל שלל בקרבות סיני
גבעה אסטרטגית, ששימשה במלחמת
ומתופף שנתן את הקצב. הם הוציאו סיסת
עמדת תותחים סורית, ממנה
מאות נייר גדולות מסוג :״חטוף ואכול
ה ר 3מ כי נרת.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

לדעתי, זה ניתן לביצוע. אין להניח שירדן וסוריה יתחילו
במסע צבאי רציני, אופנסיבי. על כן יספיק לנו מערך
הגנתי, כל עוד יהיו כוחותינו מרותקים בדרום.
ברור שאם הסורים או הירדנים יתקיפו, יצטרכו לשאת
בתוצאות, ושוב אין להניח שישראל תחזור על המשגה
של .1948
הישנה סכנה כי מלחמה כזאת תיהפך
למלחמת־עולם?
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מטרותיו היו לאומיות: איחוד מצרים, עיראק,
סוריה וארץ־ישראל וחיסול ממלכת הצלבנים — לא בדרך
של מלחמת־הכרעה חד־פעמית, אלא בתהליך ארוך וסבלני,
שנמשך שנים רבות מאד, רצופות שביתות־נשק והפוגות,
משא־ומתן והחלפת דברי־אדיבות, שהפכוהו אהוד על אויביו
לא פחות מאשר על בני דתו.
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

שאר העתון מוקדש לשאלות הספקת הי
נשק הסובייטי, ההסכם הצבאי בין מצרים
לסוריה, תדהמתו של שרת על סילוקו מה*
אולס על הבוחן למטוס בדו״ח הבחינח
את חיציאח ואת נוספר חדקות עד לשוב
חתלנזיד.
… על טיב האינפורמציה אפשר לשפוט לפי
ידיעה זו:
״קבוצת דרוזים (ערבים פלסטיניים) עברה
את הגבול מישראל לסוריה, שם נעצרה על־ידי
כוחות ד,בטחון.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

לתוניס לא נותרה ברירה אלא להיכנע לאינטרס המצרי -או להשמיט
מידי עבד־אל־נאצר את הדגל האנטי־ישראלי.
במצב דומה החליטה סוריה ללכת בדרך משלה: היא הפכה אנטי־ישראלית יותר מעבד־אל־נאצר,
ובזאת ניסתה להפקיע את הנשק הזה לעצמה.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

מפני שבמעשה זה הורידה ממשלת ישראל
את עצמה לדרגת המישטר הכארכארי כיותר
במרחב השמי
המישטר הרצחני של ״אל־בעת״
הסורי.
מפני שפסק־דין זה, שבא בעקבות הוצאתו להורג של
אלי כהן, ייראה בעיני העולם לא רק כתשובה, אלא גם
כחיקוי.
… ואכן, איך היו פקידי־התעמולה של ממשלת ישראל מסבירים
בעולם את ההבדל בין הצדק הישראלי ובין הרשע
הסורי?
איד הם היו מסבירים, למשל, שמשפט צבאי
העולם הזה 1449
הוא מכתים את המדינה, שלמענה לחמתי, ושעליה
גאוותי.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

היה ברור,
כי קו זה עלול להעמיד את סוריה בפני
התקפה ישראלית טוטאלית. במיקרה זה,
הודתה דמשק ,״לא יתערב עבד־אל־נאצר,
עד אשר יעמדו הישראלים בשערי דמשק.״
מכיוון שאין להם שום חשק למצוא את
עצמם במצב זה, ייתכן שגם מטיפי־המל־חמה
הקיצוניים ביותר יגיעו למסקנה
שבכל זאת עבר הזמן בו ניתנה רשות-
הדיבור אך ורק לתותחים.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

או אולי נכון ההיפך:
שנאם את נאומו דווקא תוך הסכמה עם
עבד־אל־נאצר, והתכוון במילות־הגנאי שלו
לשליטי סוריה? ואכן — מכונת־ד,תעמולה
העצומה של קאהיר לא הופעלה נגד בור־גיבה
למחרת היום.
!
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

תצפית
במדינה
כל הזכויות שמורות
• פעילות מדינית נירחכת מצד מדינות ערב נגד מוביל
המים הארצי, תעסיק כעתיד הקרוב את מדיניות־החוץ הישראלית.
מצרים, סוריה, רדן ועיראק — כל אחת בניפרד — יפנו למעצמות
הגדולות בתביעה להכריח את ישראל לא להזרים מי מקורות הירדן דרומה.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

מגלה
מרצ׳לו מאכטרויאני, בקומדיה שנונה ומבריקה
של פיטרו ג׳רמי.
9האי העירום (סוריה, חיפה) מחזור
הסבל, השימחה והיאזש בחייה של מש־פחת־איכרים
יפאנית.
גליון 1315 (21 בנובמבר 1962), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

חבש חוששת
מפני התפשטות מצריים דרומה, לאורך
הנילוס, ומפני תעמולת־השינאה של ראדיו
קאהיר בקרב המיעוט המוסלמי בדרום המדינה.
תורכיה מסוכסכת עם סוריה, התובעת
לעצמה את חבל איסקנדרון.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

.
• כיבוש כל הארץ מן הנילוס עד
הפרת — היינו ירדן, לבנון, סוריה וחלקים
ממצריים ומעיראק.
0גירוש הערבים ממלכות ישראל הגדולה.
גליון 1321 (2 בינואר 1963), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

דבר זה נקבע
עוד בימים שהארץ היתד, חלק מחבל סוריה של הקיסרות העותומנית. השולטן, שהעניק
סמכויות נרחבות לקאדי המוסלמי על חייו של המאמין׳ לא שכח גם את נתיניו היהודיים.
גליון 1324 (23 בינואר 1963), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

ועם קצת מזל, יכול המוביל להוביל אפילו
למלחמה קטנה עם סוריה.
אולם מר פרס קורא עתונים, ובעתונים כתוב כי פלוני
הציע באמריקה לבנות אי־פעם כור אטומי ענקי, שיאפשר
את התפלת מי־הים לצורכי השקאה, במחירים מושגים.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

מה שאינו מוטל בספק ואינו מועמד אף
פעם במיבחן עובדתי, הוא מוצאה של מיס
איג׳יפט, והתוכנייה איננה מתעלמת גם
מפרט זה: היא נולדה ברובע הסורי של
גיו־יורק, להורים ערביים.
המהדרים שבין הצופים יגלו גם את
זהותו של מנחה המחול המזרחי, המתופף
על התוף שאומץ על־ידי ממציאי ריקודי־ישראל
ככלי לאומי. … אולם יש
לשער שאילו ידעו מוחאי־הכף עד כמה
נדירה הופעה משותפת זו של ישראלי
בן תל־אביב עם נידיורקית ממוצא ערב־סורי,
במחזה פרי־עטו של יהודי יליד
הברונקס, אודות עברי המנחיל מפלה לבני
המיעוטים בארץ־ישראל — היו לבטח מזכים
את שני השחקנים בקריאות ״הדרן״.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

וההפיכה בעיראק סללה
את הדרך בפני הפיכה דומה בסוריה.
אותה שעה התגבשה בקצה השני של המרחב, באלג׳יריה,
הפיכת־נגד, שהתכוונה להפיל את שלטונו של דיקטטור
צעיר ונמרץ.
… 1
נורבגיה הסתיים שלטון מפלגת־העבודז
רצופות. בתימן, בעיראק, בסוריה ובקו
יום אחד לפני ההפוגה הראשונה
נכבשה משמר־הירדן ונפלנו בשבי הסירי.
שלוש־עשרה חודש עברו עלי בשכי הסורי,
כמעט ללא מכתבים מקרובי ומנאווה,
כלוא בתוך בית־סוהר ולא במחנה. … בטוב או כרע
ד 11 ¥1 ^ 1י ן 1בין חיים שטרן לנאווה שאן, כשחזר מה־
*171
1ן ! 1שיי הסורי, לאחר 13 חודשים. נאווה, אות,ז
הכיר בקיבוץ, חיכתה לו אז ותמונת פגיטהס פורסמה בעתוניס כסמל הבעל החוזר אל אשתי.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

תעבור לידי ירדן, עם סידורים
למעבר אכסטריטור-אלי בינה ובין הגדה המערבית.
• רמתהגולן. כל עוד אין סוריה מגלה נכונות
להשתתף בהסדר, ניתן לדחות בעייה זו.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

אופי הפעולה התבהר
בשעות הבוקר המוקדמות: לחץ והטרדה
לכל אורך הירדן — אבל חדירה עמוקה של
חי״ר ושריון לפינה ההררית שבנקודת־החיבור
של גבולות ירדן—סוריה—ישראל:
המובלעת ״העיראקית״ שבהרי גילעד.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״המודיעים שלי מוסרים בי יש מגע בין שירותי־הכטחון של מצריים,
ירדן, עיראק, סעודיה ולבנון, ואולי גם של סוריה וישראל. כולם שונאים
אותנו. הם יגישו לנו אולטימטום לקבל את ההסדר ולהתפרק, או לעמוד
מול שחיטה כללית.״
האחרים ניענעו בראש.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כיום
אין איש רוצה בה.
לא המצרים, לא הסורים, לא העיראקים
ולא הסעודים מעוניינים לרשת מצב חסר־תוחלת
וחסר־מוצא.
… עובדה
היא כי מאז המלחמה, בה נחלו ממשלות
קאהיר, עמאן ודמשק תבוסות צבאיות כה
מבישות, השתחררו אירגוני־החבלה לחלוטין
מתלותם הקודמת בהן.
מצריים וסוריה שוב אינן מכוונות
את פעולות ״אל־פתח״ -כמידה
רבה נוצר מצב הפוך.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

איש כמו ד״ר ישראל אלדד־שייב, המ פיץ
מזה שנים מפה של מלכות־ישראל
הכוללת את עבר־הירדן, סוריה, לבנון
ונתחים ממצריים, סעודיה ועיראק, הפך
דוברם הרישמי של אילי־הון ואלופים
כאשר הגיא פולחן־המלחמה
לאובדנה של המכונה הצבאית
הגרמנית במלחמת־העולם ה ראשונה,
נשכרה הרוח הפרוסית
וגלשה לתהום הזוועה.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הסוחרים הבינלאומיים הגדולים עושים זאת
ישר מלבנון או סוריה. ואילו מישראל
מבריחים את החשיש, לרוב, צעירים אמריקאיים
או אירופיים, שהגיעו ארצה במתנדבים
או תיירים — והחליטו להישאר בה.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

לעומת זאת יהיה המלך נתון ללחץ גובר
מצד הסורים ואירגוני־הסרור. קשה לדעת
איך יגיבו על כך קציני הצבא הירדני. … שר הבטחון לא קיבל
את הצעתו של חבר מפלגתו. הוא לא הכין
כרוזים לכסריי־ירדן.
מתקבלב עו ד ה ־ בו קרעד
*שפעה שלמה עמד מול הקבר.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

היום ברור כי מעשי־התועבה של הפידאיון היו סימן
של חולשה מיצרית (כשם שמעשי אל־פתח הם כיום סימן
של חולשה סורית) .בשרשרת מעשי־התגמול והתגמול־הנגדי,
נשארה מצריים חסרודישע. … אין הוא מבין כי המשבר הכלכלי, סכנת הירידה, הסכנות
בגבול הסורי, מעמדנו הבינלאומי הרופף — כל אלה הם
תולדה ישירה של הוצאתנו מחוץ לתחום המרחב.