גליון 2426, 29 בפברואר 1984, עמוד 25
״ הרעים באוזניי, כשהוזמנו שנינו, כח״כים־לשעבר,
לישיבת הכנסת שבה נאם אנוור אל־סאדאת.
עם היעלמו מן הנוף הציבורי, גוברת השממה עוד יותר.
גליון 2313, 30 בדצמבר 1981, עמוד 58
האם יחלוף זמן רב עד שיקום שליט בדמשק אשר — כמו
סאדאת ב־ — 1977 יביע נכונות להתפייס עם ישראל!
גליון 2313, 30 בדצמבר 1981, עמוד 78
חבל
רק שנדפק לו הטיימינג בגלל רצח סאדאת.
בסופו של דבר, אלה שמתנגדים לוואגנר
ממילא לא באים לקונצרט, לכן קל להם
להתנגד.
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 58
עם מעדיף שטח על
פני סיכוי — ולו רחוק (סאדאת לא היה פעם רחוק?) לשלום
(מזכיר את החוכמה הגאונית של דיין על שרם אל־שייח׳).
גליון 2342, 21 ביולי 1982, עמוד 68
ערפאת יעשה
שלום עם ישראל, אבל הוא לא יהיה
סאדאת שני.
אין מדינה פלסטינית בלי כבוד, ואין
כבוד בלי מדינה פלסטינית.
גליון 2341, 11 ביולי 1982, עמוד 11
כמו כל ערבי אמיתי, הוא איש
המחווה. בזה הוא דומה לאנוואר אל-סאדאת, אף שהוא
שונה מאוד ממנו מבחינות אחרות.
גליון 2323, 10 במרץ 1982, עמוד 8
כדי להזכיר לכל העולם כי
ממשלות־המערך הן שהקימו את
ההתנחלויות הראשונות של הגוש
בקריית־ארבע ובקדום, ושהן ש החליטו
ליישב את פיתחת־רפיח,
החליט פרס לקחת עימו לסיור את
ישראל גלילי, האיש שניסח ב־
1973 את ההחלטה להקים את ה עיר
ימית — ושתרם בכך תרומה
עיקרית להחלטת אנוור אל-סאדאת
לפתוח במילחמת יום־ד,כיפורים.
שנודעה הכוונה, נהג פרס כמנהג.אנשי
חלם: הוא לא ביטל את
הביקור, אך הודיע שלא ייצא מ מכוניתו
בעת ביקורו בהתנחלויות
גוש־אמונים.
גליון 2396, 3 באוגוסט 1983, עמוד 15
כשהגעתי לקאהיר, אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת, אמר
לי אחד המארחים המצריים
שיש לי אורח.
גליון 2530, 26 בפברואר 1986, עמוד 17
אהוד יערי קשור
באחת החוויות הגדולות בחיי.
כמה ימים אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בארץ עליתי
למטוס באתונה, כשבידי דרכון ישראלי בלי אשרת־כניסה, וטסתי
לקאהיר, לארץ לא־נודעת.
גליון 2531, 5 במרץ 1986, עמוד 26
עשו בטלוויזיה כמה
מיבצעים גדולים — אירוויזיון,
מיבצע סאדאת, שידורי־הבחירות. אני
ראיתי מה זה, איך עובדים כשרוצים גם
עם ציוד דפוק, משומש, ועלוב ובכל
• למה?
גליון 2514, 6 בנובמבר 1985, עמוד 18
״
ניבאתי, ולא ידעתי מה אני ניבא. כי כעבור כמה ימים נאם
אנוור אל־סאדאת את נאומו ההיסטורי במועצת־האומה המצרית,
וקרה מה שקרה.
גליון 2623, 9 בדצמבר 1987, עמוד 11
שנה־שנתיים של פעולה שיטתית, והנה נאלץ רונלד רגן, מלך
האנטי־קומוניסטים, לנהל מדיניות המקוממת נגדו את כל חסידיו
המקוריים, אנשי הימין הקיצוני, והמתקבלת בברכה על־ידי יריביו
בקונגרס. כשם שאנוור אל־סאדאת הכריח את מנחם בגין לפעול
בניגוד לכל הנטיות הטבעיות שלו.
גליון 2589, 13 באפריל 1987, עמוד 17
זאב
ז׳בוטינסקי ישב בכלא עכו, ואנוור אל־סאדאת גיבש את
השקפת־עולמו בכלא בקאהיר.
גליון 2628, 13 בינואר 1988, עמוד 11
ממשלה, וגם
ממשלה זמנית, עושה רושם סולידי יותר.
אנוור אל־סאדאת הציע פעמים רבות לאש״ף להקים ממשלה
זמנית בגלל אותה הסיבה.
גליון 2631, 3 בפברואר 1988, עמוד 11
גם כזו וגם כזו ).אמהות של
״מחבלים״ .אמהות שבניהם נהרגו בידי ״מחבלים״ .אמו של נתן
אלבז, הגיבור עולה־מארוקו שזרק את עצמו על רימון־יד כרי
להציל את חבריו, ושנהרג. אחותו של אנוור אל־סאדאת. נשים,
נשים, נשים.
ללוראנס אין פיתרון.
גליון 2646, 18 במאי 1988, עמוד 11
להיפך, הוא נזכר
באירוע בביתו של קרייסקי, לפני שנים: אנוור אל־סאדאת
ושימעון פרס היו שם, והשמיעו שניהם ריברי־חזון מלהיבים על
המצב שישרור במרחב אחרי כינון השלום.
גליון 2592, 6 במאי 1987, עמוד 11
אני חושד בו
ובחבריו שהיה להם מניע שונה לגמרי: הם פשוט לא יכלו לסבול
את המחשבה שבבתים יפים אלה, שנבנו למען מתנחלים יהודיים,
יגורו ערבים.
בשעתו אמר לי אנוור אל־סאדאת שאחרי הפינוי ישלח 100
אלף מצרים לימית, והוא יחפור שם נמל עמוק־מים.
גליון 2717, 27 בספטמבר 1989, עמוד 21
אבל לי ברור דבר אחד —
בשביל להגיע לשלום צריך לדבר. ואם כבר
דיברנו עם סאדאת, שהיה אויב למדינת־ישראל,
ובמילחמת יום־הכיפורים אלפי בנים
שלנו נהרגו והוא עשה את זה בדם קר, ואחר-
כך ישבנו איתו והתחבקנו איתו, אז אני לא
מבין למה אי־אפשר לשבת עם אויב אחר —
אם זה ערפאת ואם זה מישהו אחר.״
דברים אלה, כתוספת לפסק־דינו
של עובדיה יוסח בזכות השלום והפשרה
הטריטוריאלית, הם יותר מאשר
רמז לבאות.
גליון 2231, 4 ביוני 1980, עמוד 37
עברו
כמה שעות, והשיחות הופסקו. וכאשר
הנשיא סאדאת הסביר מדוע הפסיק את
השיחות, הוא נימק זאת לא רק בעצם
ההצבעה על הצעת־החוק הפרובוקטיבית,
אלא גם במיעוט המצביעים נגדה.
גליון 2216, 20 בפברואר 1980, עמוד 56
סידרה של שתים־שלוש מילחמות-
התשה ומילחמות״ממש עשוייה להתיש את ישראל, שכן אצלנו
מדובר בבני-אדם, כמובן, ואצלם — ב״נמלים של סאדאת״,
נוסח .1973 האינטרס שיש׳ לישראל בשלום גדול, איפוא,
מהאינטרס שיש לערבים — ולמצריים — בו, ואם ישראל לא
מבינה זאת (דבר שלכאורה מובן מאליו, ולוא רק מתוץ
התבוננות במפה המדינית, הכלכלית והדמוגראפית) ,זה עלול
לעלות לח ביוקר.
גליון 2275, 8 באפריל 1981, עמוד 72
במצב שכזה, ואני מניח
72 1
שבכמותו אנו נתונים עכשיו, סביר שתהיה יותר מאמת אחת
(סאדאת ישר או נוכל? פני הערבים למלחמה, או שמא
הכירו באי״יכולתם למגרנו?
גליון 2108, 25 בינואר 1978, עמוד 17
ב) .מתוך הבנת הרגע ההיסטורי וביטוי
סאדאת, שמן הראוי כי כל אזרח בישראל יקראו.
גליון 2102, 15 בדצמבר 1977, עמוד 38
מצב זה נמשך, ללא שינוי כלשהו, גם אחרי
שפרץ המהפך הגדול: ב־ 1981 עברה על העולם הערבי
רעידת־אדמד, פוליטית, הדומה לזו שאירעה בו בשנות
ד 50 במצריים נרצח סאדאת והצבא, שאיחר להגיע
להגנת המנהיג האהוב, תפס את השילטון.
גליון 2196, 3 באוקטובר 1979, עמוד 49
(אחד הפלסטינים שנשארו סיפר לי כי
אמצעי־התיקשורת המצריים פירסמו בהרחבה
את דבר הפגישות, ושאלו מדוע
מעז אש״ף להיפגש עם מנהיגים ישראליים,
בעודו שולל מאנוור אל־סאדאת את הזכות
להיפגש עם ממשלת ישראל).