חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 2,401 עד 2,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 17
אמרתי ששמי אייבי נתן, ושבאתי לדבר עם נאצר בשם 100 אלף איש ולהציע לו לדבר על שלום.
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 18
לפעמים, כשהיינו מדברים על הערבים, היה אומר שלדעתו נאצר הוא מנהיג גדול ואדם פיקח ביותר. למרות העובדה שישנם רבים המסכימים איתו בזה, ואינם מרגלים, מוזר שהוא, שהיה צריך להיזהר ביותר שלא להעלות חשד בלב אף אחד, אמר את דעתו בלהט עצום וסינגר על ראשה של מדינה אויבת.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 11
רק בממדיו מן הקשר בין המדענים הנאצים ועבד אל־נאצר. עתה כבר הפך שמידט אוייב הציבור מם׳ 1בהעדרו.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 6
להושיט את ידו לישראל — חבל שלא קם איש והזכיר לו כי המחתרת העיראקית שלחה בשעתו שליח לממשלת ישראל ונדחתה; כי עבד אל־נאצר ניסה בשנותיו הראשונות ליצור מגע עם ישראל; כי מלך מארוקו ישב ראש בוועידת פירנצה שנועדה להפגיש ישראלים וערבים; שיוסף גולן סולק מתפקידו דווקא מפני שיצר קשרים עם חוגי־שלטון ערביים; שאישים ישראליים נפגשו בגלוי ובפרהסיה עם שר־החוץ העיראקי, עם ראשי ממשלת הפל״ן ועם אנשי־רוח ערביים; ועוד ועוד ועוד — כל אותן עשרות פרשות שפורסמו במרוצת השנים מעל עמודי העולם הזה.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 9
אילו אמרו לו להשמיד את אויב־ המעמד, או את הקולאקים, או את הקומוניסטים, או את סוכנ ו של עבד אל־נאצר, או את הכושים — לגביו היה הדבר היינו התובעים והשופטים בירושלים גינו את אייכמן על כי לא הסתפק במילוי הפקודות המפורשות, אלא הגשים את רוח הפקודות גם תוך חריגה מהיקפן, תוך התעלמות מכל הסייגים שהוטלו עליו.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 7
אלה החלו להתייחם בזילזול גמור לזקן, לראות בו מעין נאגיב המשמש שלם לעבד אל־נאצר הישראלי — שמעין פרס. תגובות הציבור, שהחל מגדיר את בן־גוריון כסגן־סגן־שר־הבטחון, פגעו בבן־גוריון קשות.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 6
סיכה ככאלון נפוח ותו ביקור היסטורי בארצות־הברית חשוב מבחינה אחרת: האוזנר נאם בפני קהל־התורמים היהודי נאום בו גילה את השקפותיו המדיניות. הוא אמר כי עבד אל־נאצר הוא היטלר שני, המבקש ״להשלים את מלאכת היטלר הראשון על־ידי השמדת שארית הפליטה״.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 20
מהם למד יוסף חת־שתיים את בעיותיו השוטפות של עמק הנילוס, הציל בהזדמנות הראשונה את העם המצרי מחרפת רעב, ונעשה לאיש החזק ביותר במדינה. מאז שונא עבד אל־נאצר את היהודים.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 16
ועבודת־אלילים ץ ץ בחינה זו אין הבדל מהותי בין בעל פרס־ישראל החדש ובין האידיאולוגים של עבד- ^/אל־נאצר ואל־פתח. הם נחלקים ביניהם רק בהערכת הסיכויים, בעוד שהערבים טוענים כי סוף ישראל יהיה ״בהכרח״ כסוף הצלבנים, הרי טוען פראוור כי סופנו יהיה שונה.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 14
. • ההתקפה חיזקה מחדש את שלטונו של עבד־אל־נאצר, סיפקה לו אמתלה נוחה להקמת ״מיליציה עממית״ ,שתשעבד את העם כולו לצבא, שהוא הגורם האנטי־ישראלי ביותר במצריים.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 29
כאשר הסכימה גרמניה לבסוף לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, במאי , 1965 בא הדבר בעיקבות מעשיו של עבד־אל־נאצר, שהתקרב לגרמניה המזרחית, אך ישראל שילמד, עבור יחסים אלה מחיר ממשי — אותו מחיר שהיא סירבה לשלם ב־. 1952 ישראל הכריזה רישמית כי ״נמצא פיתרון משביע־רצון ליחסים בין שני העמים״.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 19
ב תואר דוקטור־כבוד למדעים צבאיים, על-ידי האקדמיה הצבאית בקאהיר, נשיא מצרים, גמאל עבד־אל־נאצר, לרגל יום השנה ה־ 14 למהפכה שהעלתה אותו לשלטון
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 9
הר שעתו של בלאנקנהורן תחזק בהרבה את מחנה מתנגדי־ד,שילומים, ובראשם ראש־ר,ממשלה,־המיועד ארהארט המשא־והמ־תן הסודי שהתנהל בארצות־הברית בין ירדן וישראל בתיטך האמריקאים, עליו הודיע לראשונה העולם הזה 1123 בקשר עם פרשת הודעת־הגיוס, פורסם השבוע גם בעלון הצרפתי החשוב לעניני המזרח התיכון (סיפ״ו) .השבוע חזר המלך חוסיין בלונדון על הודעתו שיש לצפות להסדר בין ישראל וארצות־ערב, אך קבע כי הסדר כזה יתכן רק עם כל ארצות־ערב ישתתפו בו. גם גמאל עבד אל־נאצר טען בנאומו השבוע כי אין אסון בעצם הקמת מדינת ישראל, אלא בסכנה הצפויה מכוח־ההתפשטות של ישראל בעתיד גםמשא ־ו מ תן בו די ש ני אושר השבוע בעקיפין.
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 5
.״ ״אבל עתוני ישראל מורחים את דברי המטומטמים האלה על חצי עמוד,״ עניתי, ״בעוד שהרמזים הדקים של עבד אל־נאצר נבלעים בידיעה של חמש שורות!״ כל ממשלה ערבית זכאית למתוח ביקורת על המדיניות הישראלית, כפי שאנו זכאים למתוח ביקורת על הקו שלה, הוספתי.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 6
״לאט לאט,״ אמר ,״כשד,אנגלים לא יתערבו בעד ינים, יבוא השלום מאליו.״ מעבד אל־נאצר התלהב שומרי מאד. הדבר החשוב ביותר שעשה השליט החדש עבורו היה הכפלת משכורתו, וזה, בעצם, כל מה שחשוב לו.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 16
.״ פאדל אל״מהדוואי, אב בית־הדין הצבאי המיוחד בבגדאד, בתשובה לטענת נשיא רע״ם עבד אל נאצר כי בית־הדין הצבאי העיראקי הוא קרקס: ״קרקס זה מחכה לך, יא שימפנזה.״ חערדט חזח
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 5
כך אמר לודקופ בפברואר 25 ,1932 שנה לפני ועידת באנדונג ועלית גמאל עבד אל־נאצר: ,אם לא יחול שינוי (במדיניות תבדיטית) ,עלולה ארץ־ישראל לחיות לחוליה בשרשרת המדינות הלבאנטיניות׳ שתתמזגנה בהמשך התפתחותן למעין פדרציה בעלת אוריינטציה אסיאתית ונוגדת למערב אס אין למנוע התפתחות כזאת בעיראק, אפשר ואפשר למנעה בארץ־ישראל, בתנאי שיעודדו ישוב יהודי חזק ודקום השתכנע במידה רבה, חבריו של ארלוזורוב, שראו את כל העתיד דרך חלום שיתוף־הפעולה עם האנגלים, היו מרוצים ע ב רו חודשים מעטים (אחרי כניסת ארלוזורום לתפקיד) וכל האטמוספירה הפוליטית בירושלים נ ש תנ ת ה העיד בן־גוריון.
גליון 1081 (18 ביוני 1958), עמוד 9
וחידו ש תוכן ההודעה :״הסברים והב הרו ת״ על שיתוף הפעולה בין שתי הארצות, עקב ביקור גמאל עבד אל־נאצר ב מו סקבה, ב שטח הכלכלי זהמדיני.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 17
:אלון, אחד מהצעירים הבולטים בהיסטוריה היהודית במשך ארבעת אלפים שנה, משחרר הנגב, ראש אחדות־העבודה, חבר כנסת, איכר, סופר, כלכלן, מפקד הפלמ״ח, מכניעו של נאצר, חברו של נ ה רו ...הוא נראה, מתנהג ומדבר כמו ראש הממשלה הבא של ישראל בהלת המלחמה של השבוע הזכירה לד״ר משה סנה בדיחה יהודית: שני יהודים נפגשים ברחוב העיירה.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 7
בעוד שחלק אחד — אנשי מק״י — תמכו בעמדת בית־המשפט, הרי הרוב הגדול של ערביי ישראל, המעריצים את גמאל עבד אל־נאצר כמנהיג לאומי, תמכו בלב שלם ב־עארף.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 8
לפי הסכם זה, ייפסקו מסעות ה תע מול ה והה שמצה ההדדית, ו שופרות רע״ם לא יו סיפו ל תבוע הזדהות (ואולי גם איחוד) מו חלטת של עיראק עם מדיניות׳ גמאל עבד אל־נאצר. את הייפוגה ינצלו שתי הארצות לצרכי שיקים כלכלי ופי תיח, כשעיראק נעזרת במידה גוברת והולכת בגו ש הסובייטי ורע״ם מתק שרת שוב אל הכלכלה המערבית.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 32
הפנתן ת־גז &ש גזעגזייגזי פרק ראשון: הפסקת־האש: כמו שעון־חול גדול, שגרגרי־החול שפו יורדים כלי רחמנות, עוכרים הימים היקרים של הפסקת־־האש. נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, קבע כלל: הפסקת־אש ממושכת פירושה השלמה עם הכיבוש הישראלי, על כן היא פסולה מבחינה מצרית.
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 11
הרגת אותי עם ההומור שלך — גמאל עבד־אל־נאצר. >• רשיון הטייס שקיבלת׳ לאחר שעמד במבחן, מפריך את סיסמתנו ״הטוב״ם טייס״ — מפקד חיל האויר. • לבי יוצא אליך אך אל תמהר - אבא חושי.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 16
זה אותו 1 1פתרון שהובא על־ידי ג׳ורג׳ו לד,־פירה לישראל, הפתרון החוזר כמעט בכל שיחה עם מדינאים זרים, הפתרון שעמד לנגד עיני דאג האמרשילד, כאשר ניסח את הדו״ח המפורסם שלו (שסולף ללא הכר על־ידי כל הצדדים) ,הפתרון שהמלך חוסיין וגמאל עבד אל־נאצר הסכימו לו בשיחות פרטיות, הפתרון שאני עצמי הרציתי עליו באוזני נציג ארגון הפליטים הערביים וכל המדינאים הערביים שהיתה לי הזדמנות לשוחח עמם•
גליון 1198 (7 בספטמבר 1960), עמוד 3
עזריה ספיר, ירושלים שלטון האימים המשמעת של שייע מאחורי הראי פדר צריך להיות למה זה נתלונן על פידל קאסטרו, ש־הלאים רכוש אמריקאי? למה נתמרמר על עבד אל־נאצר שהלאים את התעלה? למה הלאימו האננלים את רכוש בעלי המיכרות?
