נמצאו 1,153 תוצאות עבור מק"י

באו חברי קיבוצים של השומר־הצעיר, יוצאי מק״י ועוזבי מפ״ם, ובאו אלינו רבים מל״ע ומהמיפלגה הליברלית, ואחדים אף מחרות.

. • הקונספציה הקומוניסטית, שבה דגלו מק״י והאגף השמאלי של מפ״ם, אמרה אותו דבר, רק להיפר.

״אחי״ לאשתי את הגיל האמיתי שלי פועל- בניין ומשורר קודם שהפך חיה פוליטית והתפרנס מכך מוכיח, בהצלחתו המטיאד רית, את נכונות התיאוריה הגורסת כי לשום קהילה ערבית לא יכול להיות מנהיג שאינו מוסלמי. כל עוד הציגו רק״ח, ולפניה מק״י, מיג- וון של מנהיגים יהודיים, נוצרים וגם מוסלמים, לא הצליח לקום מהם מנהיג שיכבוש בסערה — כפי שעשה זאת זיאד — את לב ערביי ישראל, מוסלמים ונוצרים כאחד.

אולם העיוותים האחרים של הצעת־החוק נשארו (ראה מיסגרת) .המערך יוכל להוציא לפי החוק 56 פעם יותר מסיעת מק״י. מכיוון שמק״י לא תוכל להיות בטוחה שתעבור אף את אחוז־החסימה הקיים, בוודאי לא תוציא יותר מסכום המיקדמה — ופירוש הדבר שהמערך יוכל להוציא למעשה פי 112 יותר ממק״י!

הוא ידע היטב כי ראש ניסו כמה חברים של הוועד־הפו־רק סיעות העולם הזה — כוח חדש, רק״ח, על, מסיעת המרכז החופשי ומק״י, להגיב מק״י וברית־השמאל יתמכו בהנחות המ — אך ללא הועיל.

מכס יראש־המש-לה יש ברצונו להתגייס כטיודאי פשוט לצה״ל. שאל אותו!ח״ב מק״י מאיר דילגר :״בפיקוד האמריקאים ז״ !

המחאה היתד, מוגבלת לאנשים מחוץ למחנה, כמו ח״כ מק״י תופיק טובי, ולאנשים מבודדים אך אמיצים, כמו ד״ר מרדכי שטיין, שהפיץ ברחובות כרוזים בלתי״חוקיים, שבהם הודיע את הפרטים.

מומלץ שניצלו וינאי לפני שנים אחדות הקרינה הטלוויזיה הישראלית סידרה שהופקה על־ידי הבי־בי־סי, על־פי סיפוריו של הסופר הווינאי־יהודי ארתור שניצלה, תחת הכותרת וינה .1900 שניצלר הוא סופרה של וינה, סוף המאה זאב ברבן, לוסיה שלונסקי, אברהם חלפי, שמואל מיקוניס (מאוחר יותר ח״כ מק״י) ,דבורה קסטלנץ, מאיר מרגלית, שמחה צחובל, לאה דגנית ועוד שמות החרוטים על כותל־המיזרח של התיאטרון העברי.

אנשים 8ך דד ח״כ חרות יעקוב מרידוד :״ה ממשלה שתפסיד את עזה בחודשים הקרו בים׳ תפסיד גם את הקיריה בבחירות הבאות.״ י• ח״כ מק״י משה סנה, כפי שצוטט על־ידי העיתונאי הכיב כנ ען :״מוטב לטעות עשר פעמים יחד עם ברית־המועצות, מאשר לצדוק פעם אחת נגדה.״ • מנהיג תנועת החרות, מנחם בגין, אחרי שמעריציו נשאוהו על כתפיים ב הפגנה בירושלים :״ההבדל ביני ובין מנהיגי מפא״י הוא, שהם רוכבים על ה ציבור בכל ימות השנה, ואני רק בשעת הפגנות.״ • שר־האוצר, לוי אשכול, הסביר השבוע במסיבת עיתונאים כי עוד ידו נטוייה להטיל מיסים חדשים בשפע, נוכח צורכי־הביטחון.

כאשר שמע, כי בעדלאיוע שתיערך בתל־אביב תופיע, בין שאר בובות־הענק, גם בובה בדמותו, אשר עתידה לדחוף מכבש, סמל ללחץ המיסים — נתן הוראה למארגני העדלאידע לגנוז את הבובה• ״מיפים זה לא עניין לבדיחות,״ אמר ספיר • .חוש־הומור מפותח יותר הוכיח, לעומתו, מנהיג מק״י, הד״ר משה סגה. אחרי שנים של יריבות ארוכה וחוסר־קומו־ניקציה בינו לבין המשורר אברהם שלונפקי, השלימו השניים ביניהם, השבוע, כשנפגשו בהצגת־הבכורה של התיט־רון הקאמרי, הביתה.

לאחדים מבין הבאים, ותיקי המאבק היהודי־ערבי — אנשי מפ״ם, מק״י., הפעולה השמית — אין זו חוויה חדשה.

בבחירות לכנסת הרביעית, ב־,1959 ירדה המיפלגה הקומוניסטית (שנקראה אז מק״י) לחצי, משישה מנדאטים לשלושה. הסיבה: מוסקווה תמכה אז בשליט העיראקי, עבד־אל־כרים קא־סם, נגד שליט מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, שהיה אליל הערבים בישראל.

מכלל זה הוצא רק גורם אחד: רק״ח (או, בגילגולה הקודם, מק״י). גם היא נרדפה לא מעט, אך בסך־הכל היה מנגנון-החושך מוכן להשלים עם קיומה, בבחינת הרע במיעוטו, כשסתום־ביטחון.

בתמונה נראים #1 111 (מלמטה למעלה) לוי אשכול וגולדה מאיר ליד שולחן הממשלה, מאחוריהם מנחם בגין, יוחנן באדר, אסתר וילנסקה ומשה סנה, אז חברי מק״י. רונו והחזקתי אותו חזק. בינתיים התאחר־כך פנה לבניין הכנסת שברחוב אספו אנשים מן הקהל, עלו עליו, היכו המלך ג׳ורג׳.

הרבה מאוד זמן לפני שקמה בארץ ממש־לת־האחדות־הלאומית, כאשר בן־גוריון עדיין שנא את מנחם בגין ודגל בעיקרון־הברזל ״בלי חרות ובלי מק״י״ ,קיבלה תנועת־החרות את המגיע לה מקופת״השחיתות של הסוכנות, כמו ה־מיפלגות הדתיות, ה״סוציאליסטיות״ וה״ליברל־יות״.

אחד הגורמים לאופטימיות של מפ״ם: יאיר צבן, לשעבר ראש סיעת של״י בהסתדרות, ולפני־כן ראש סיעת מק״י — אדם ותיק מאוד בזירה זו, הנהנה עתה ממעמד ציבורי איתן.

בזמנו זה בא מבן־גוריון, ״בלי חרות ובלי מק״י.״ וזה לא נכון. זה לא נכון. אני חושב שפשוט, כשבא מישהו שלא (המשך בעמ 1ד )38 * ח״ב חרות, עורך הדין אליהו סריחר. ** אור• אבנר׳ ,א 1ת״ב, הציע בשעתו להקים סוסד ס ח.

בפגעם בחוש זה הצליחו, השלטונות, זו הפעם הראשונה, לגשר על התהום בין מק״י והחוגים האחרים. כשיערוך ״הועד הפועל של הכינוס העממי בנצרת״ בשבת הקרובה אטיפת־עם בחיפה, תהיה החזית הערבית כמעט שלמה.

ההזמנה לנסיעה, שתמשך חמשה חודשים, כבר נתקבלה במרכז־מק״י. .סבסוד חרין ז יפרוץ כין מרכז מפא״י לבין נציכות שירדת־ה מדינה, אם תעמוד הנציבות בסירובה להעניק חופשה ללא תשלום לפקיד ממשלתי גבוה, לאפשר לו לפעול במערכת הבחירות של המפלגה.

התייעצות פנימית היתה בהמנעותו המובטחת של נציג מק״י מו בעד, נגד ״קואליציה פועלית״ ,ובהבט נציג האגודה, הרב אברמוביץ׳ ,כי ייעדר הישיבה המכרעת בשל מחלה או בדת שוריין הרוב הדרוש של 15 מצביעים, נ גולדה מאירסון.

כדי להוכיח את בקיאותו׳ המציא אלמוגי שיטה לחסל את המפלגות הקטנות — מק״י, העובד הציוני, הציונים־הכלליים. זה היה משוט: אלמוגי קם והכריז כי הבחירות יהיו אישיות.

המנהל לא קיבל את התירוץ, הזמין את אביו של מנחם, עסקן הסתדרותי ידוע, שנאלץ להודות לבושתו הרבה כי בנו הוא חבר תנועת הנוער הקומוניסטית בנק״ י, והשתתף אותו יום בהפגנה של מק״י. לגבי דידו של זאביצקי, איש מפא״י הגון, היה זה מספיק.

השמצת השופט בגליון האחרון הזכיר העולס הזה ( )960 את מאמריו של זאב לקוור, הפרשן המדיני הרשמי של קול ישראל ושופרו הרגיל של משה שרת, שהשמיץ בחוץ־ לארץ את השופט בנימין הלוי, טען שהלה פסק נגד קסטנר כדי להתנקם בממשלה שלא העלתה אותו בדרגה, ושפירסם את פסק־הדין במזיד ערב הבחירות. בינתיים הגיש ח״כ מק״י מאיר וילנר שאילתה כענין זה. שר- המשפטים פנחם רוזן הסבים שהמאמר מבזה את כית-המשפט, הסביר שדרש מלקוויר להכחיש את דבריו /אך שאינו יבול לתבוע אותו לדין, מאחר שהוא כחוץ־לארץ.

אם כי הפרסומת שקיבלתם אינה זאת שרציתם( .הקהל פורץ בצחוק אני מציע שהעיריה תקציב לראש העיר אלפיים ל״י לשכירת עורו־דץ׳ כדי לעשות משפט נגד העולם הזה׳ שפגע בראש־העיר ובהנהלתה. צילהעירם (מק״י) :ראש־העיר אמר פעם שהעיריה כבנין זכוכית ...שום מסכים ווילונות לא יכסו על הנעשה בפנים.