נמצאו 1,734 תוצאות עבור מלחמת יום כיפור
גליון 1936, 9 באוקטובר 1974, עמוד 3
ד״ר זוארץ בישיבה, תרפ״ד) נוער לאחרהמלחמה (א) ׳הנוער מפחד למות לאחר מלחמת יום־הכיפורים חל שינוי מהותי ביחס הנוער למוות. … (כתבה ראשונה בסידרה) נוער לאחרהמלחמה (ב) הנוער ציוני יותר לאחר מלחמת יום־הכיפורים נעשה הנוער ציוני יותר. עתה, סוף סוף, הובהרה להם מהי הציונות הלוחמת והנלחמת על חייה. … (כתבה שלישית בסידרה) נוער לאחרהמלחמה (ד) הנוער חומרני מתמיד לאחר מלחמת יום־הכיפורים געשה הנוער חומרני יותר מתמיד.
גליון 1987, 1 באוקטובר 1975, עמוד 3
הוא תמיר מסיק מסקנות, פיו לנצח מפיק לקחים ועטו יודע הכל. וכך לפגי מלחמת יום הכיפורים הוא הפיק את לקחי מבצע סיני — הוא ידע שהערבים מפולגים למרות שהם עושים את עצמם מאוחדים, היה ברור לו שהזמן פועל לטובתנו, הוא ידע שנשק הנפט זה בדיחה, הוא הז היר שהערבים לעולם לא יתקפו אותנו וכר וכר וכר, הסיפור הידוע. … הוא יראה לכולם שהוא לא נש הוא יראה לכולם שהוא ממשיך להיות חכם ומסיק ומפיק ויודע הכל כרגיל. עכשיו אחרי מלחמת יום הכיפורים, הוא יראה לכולם שהוא לא קופא על שמריו.
גליון 2261, 31 בדצמבר 1980, עמוד 8
יחד עם היורדים שבין ״העולים בכוח״ מגיע מיספר היורדים ״הרישמי״ ליותר מ־ 400,000 איש, אך יותר ממיספר זה מדאיגה המגמה: בשנת 1979 היה ההפרש בין מיספר היוצאים והחוזרים שווה להפרש ביניהם בשלוש השנים וחצי שקדמו ל־ .1979 מאז ( 1973 מלחמת־יום־כיפור) מגיע מיספר היורדים שלא חזרו עד לסוף 1979 ל־ 180 אלף איש — יותר ! … כל אלו קשורים זה בזה: ניתן להבחין בבירור בהתאמה ׳שבין התנודות בתוצר הלאומי, מימדי הירידה ומיימדי הפשיעה (ראה טבלות) .אפשר לראות כיצד הגדילה מלחמת־יום־הכיפורים את החוב הלאומי׳ וכיצד מביא השפל הכלכלי ׳לעצירת הבנייה ודילדול האוכלוסיה.
גליון 2070, 4 במאי 1977, עמוד 19
שו־הביטחון לפיס מחיילי צה״ל חטפו את ה א ! הלם הראשוני במילחמת יום־הכיפורים שעות רבות לפני שהגיעו לשדות־הקרב. … התקלות שאירעו במחסני־החירום עיכבו את יציאתן של חלק מיחידות־המילואים בשעות רבות — שעות שהיו גורליות בשלבים הראשונים של הלחימה. חמת יום־הכיפורים הוא חדל להתייחם אל צה״ל בכפפות -של משי לטשטש ולהס תיר את הליקויים שנתגלו בביקורות ש נערכו ביחידותיו. … לא עצם טיבם •של הליקויים הוא שהיה חמור, וגם לא מימדי־הם — אלא העובדה• ,שלמרות הטענות החוזרות ונשנות של כל האחראים למער־כת־הביטחון, כי למדו את הלקח של מיל־חמת יום־הכיפורים וכי מה •שאירע באוק טובר 1973 לא יחזור עוד לעולם — למ רות כל הנאומים וההבטחות החגיגיות, בעצם שום דבר עדיין לא השתנה.
גליון 2158, 10 בינואר 1979, עמוד 32
מיכתב־התודה ששלח בגין לגנדי ״אשרי העם שצבא כזה לו וכי הוא (מר אולמרט) שרת למיטב ידיעתי רק פעם אחת בשרות מילואים פעיל וזאת בתקופת מלחמת יום־הכיפורים וכי על שרותו זה י שנן עדויות כי הוא (מר אול־מרט) נעלם מן החזית ומהתפקיד שהוטל עליו בזמן הלחימה. … ידוע לי כי מר מזרחי עסק בתקופת מלחמת יום־הכיפורים ובתקופה שאחריה בתפעול בתי־המלון שלו כבית־חולים צבאי ואירוח משפחות צוותי־אוויר שפונו מבסיס חיל־האוויר.
גליון 2080, 13 ביולי 1977, עמוד 56
״ באחד משיריו הנודעים ביותר, שזזוא בעל רקע אוטוביוגרפי, מתאר המשורר סמיח אל־קאסם, כיצד עם פרוץ מלחמת יום־הכיפורים, הוא מוצא מחסה בדירתו של ידיד יהודי בחיפה, מחשש פן ייעצר במעצר־אדמיניסטרטיבי, כפי שנעצר ב־מילחמת ששת־הימים. … למרות תיסכיליו השונים, ואף־על־פי היותו חבר המיפלגה הקומוניסטית, כאשר פורצת מלחמת יום־הכיפורים, הוא לובש את מדתי, ויוצא לחזית עוד בטרם מגיע צו־הקריאה לביתו.
גליון 2728, 13 בדצמבר 1989, עמוד 43
אבל למיטב ידיעתי לא סיפקה קהיליית הביון האמריקאי אפילו הערכת־מצב מוקדמת אחת, על סמך המידע הזה, כי התוצאה תהיה, שחומת ברית־ורשה תתמוטט. ממש כפי שערב מלחמת יום הכיפורים המודיעין הצבאי הישראלי לא העריך שתפרוץ מלחמה, למרות הידיעות המעולות שבידיו, כך לא העריך הממשל האמריקאי שחומת האיבה בין מוסקווה לוואשינגטון תקרוס במהירות שכזאת לקראת דו־קיום אמיתי בשלום בין שתיהן. … והצבא המצרי בעל כוח־אש רב יותר מאשר ערב מלחמת יום הכיפורים. על חשבון הפיות הרעבים של הפלאחים, העלולים בכל יום לזעזע את כסאו של חוסני מובארכ, כמו שהפלשתינאים מרעידים כבר את כסאו של חוסיין.
גליון 2725, 22 בנובמבר 1989, עמוד 49
מצד אחד עומד ראש־המוסד לשעבר, האלוף(מיל׳) צבי זמיר, הטוען וחוזר שפעל כיאות ובזמן, כשסיפק את המידע המצויין שהיה על המלחמה הממשמשת ובאה — מלחמת יום־הכיפורים . 1973 ולכן, ידיו נקיות מהמחדל הנורא שהוביל לאסון באותה מלחמה. … חשיבת המרגל הבניו **זעזע היה לשמוע את בן־פורת בטל־ * 1וויזיה, יושב לו בנחת ומשחרר את לשונו באומרו שהוא הכיר אז, ב־ 1973 את ״כל המרגלים״ ורומז כי המקור ממנו שמע זמיר על מיידיותה של מלחמת יום־הכיפורים היה כאילו בסדר חשיבות של ״בנו של סאדאת״.
גליון 1952, 1 בפברואר 1975, עמוד 3
ה מ דו ר הקלק לי חשבון הנ פאס לאחרונה חלה עליה תלולה במחירי החשיש * .מחיר האצבע, שהיא היחידה הקטנה ביותר בשוק, היה, לפני מלחמת יום־כיפור 15 ,ל״י. לאחר המלחמה עלה מחיר האצבע ל 25-ל״י, ובימים טרופים אלו, בעיקבות הפיחות והצעדים הכלכליים שנקטה הממשלה, עלה מחירה לכדי מחיר 1עליה 1עליה האצבע |בל״יןב־ ־7 האדם המאושר שיזכה השבוע כאגרנט מפעל הפייס הוא מר משה דיין מצהלה. … אם ועדת אגרנט ל א יורדת על דיין — להדפיס את קטע ; 1אם ועדת אגרנט כן מטפסת על דיין — להדפיס את קטע .2 תודה, י .ב־פ. עד למלחמת יום הכיפורים הייתי אוהד של דיין. אוהד של האיש ותומך בקו המדיני אותו ייצג. … נשים פנינו לעתיד — נחזיר את דיין לשילטון. עד למלחמת יום הכיפורים הייתי אוהד של דיין. אוהד של האיש ותומך בקו המדיני אותו ייצג.
גליון 1896, 3 בינואר 1973, עמוד 9
היה זה כלבו של משה אנגל סרג שהגיע לארץ כעולה חדש מדרום־אפריקה. אחרי מילחמת יום־הכיפורים חודש הקשר בין הכלב לצנחנים: אנגלברג התנדב עם ריכבו לצבא, סופח לחטיבת הצנחנים עליה פיקד מוטה גור במילחמת ששת הימים. … האדם היחידי הזוכה לראותו, פעם ב הפקת סירטי פירסומת, שימש בין היתר גם כעוזרו של פרד זינ מן, שביים את הסרט נשיא על הכוונת, נסע מטעמו לבדוק אזורי צילום בבולגריה, חזר ל ארץ בתחילת מילחמת יום־ הכיפורים, שימש ככתב הרדיו באזורי הקרבות, החליט להיש אר בארץ עד שהמצב הביטחוני יתבהר, יחזור עתה לתפקידו הקודם ככתב חדשות. ! … התמונות מופיעות באלבום הצילומים הראשון שיצא על מלחמת יום־הכיפורים, כשהם מלווים בהסברים בעברית ובאנגליו והוא מיועד בעיקר לחוץ־לארץ.
גליון 2398, 17 באוגוסט 1983, עמוד 14
אולם מעבר לניתוח תנאי הזירה והתאמתו של צה״ל אליהם, י ש צורך לבחון אם לא היו אלה ליקויים יסודיים ועמוקים יותר, הכרוכים בתפיסות־היסוד של צודל והחשיבה האסטרטגית שלו, שגר מו לכישלונות היבשתיים בלבנון. מאז מילחמת יום־הכיפורים חל שינוי יסודי בחשיבה הצבאית של צמרת צה״ל, וכתוצאה מכך במיבנהו של צה״ל וכוחו. … מציאותה של עוצמה רבה, המתבטאת במיספר רב של עוצבות וכמויות גדולות של כלי־לחימה, גורמת ליצירת אשליה כאילו העוצמה הכמותית יכולה להכריע, על״ידי עצם עדיפותה המיספרית הדבר נכון גם ברמות גבוהות יותר, כגון מח״טים ואוגדונרים(יש להבחין שהמתואר תופס לגבי תהליך כמו זה שהיה בצה״ל אחרי מלחמת יום־הכיפורים, כאשר שיעור״הגידול בכוח״אדם הצבאי, בפרק זמן נתון, היה גדול בהרבה משיעור גידול האוכלוסייה החייבת בגיוס באותו פרק זמן. … • הח״ד אינו בורג * * ק ב גידולו של הצבא, כפי שהיה אחרי למלחמת יום־הכיפורים, מוכרחה היתה לרדת רמתה הממוצעת של הקצונה בדרגים הזוטרים והבינוניים.
גליון 2229, 20 במאי 1980, עמוד 8
בכיתוב לאחת התמונות בכתבה, יוגה במקום כיפה׳ נכתב :״שלווה סטואית תוך סיקול רגליים וריכוז המחשבה״ — כלום בהוצאת אבנים מן האדמה וסילוקו עוסקים היוגים־ חיי סברלב זמראתהמחדלבלן ברלב! לוחמי מלחמת יום־כיפור טל2 5 3 2 3 0 . הפלאי,ט נגד בר־דב מיבצע פחדני 15 גובים אופנתיים מערכת צביעה(קיט) מושלמת המכילה; שפורפרת צבע, קרם מחמצן( במיכל שאינו מחייב שמוש במברשת) חוג כפפות.
גליון 1886, 24 באוקטובר 1973, עמוד 7
קשה היה להאמין, ורבים אומנם לא האמינו, כי צלי חה זו עשויה לחולל את המיפנה הגדול בחזית המצרית. מלחמת יום־הכיפורים הכניסה לסלנג הישראלי את המונח ״מש מעותי.״ ובהתאם לסלנג זה היתה הצליחה של ראשוני הטנקים הישראליים בשחר של יום שלישי ה־ 16 בחודש בהחלט ״בלתי משמעותי.״ אולם לגבי אוחו מפקד שבישר בקול חדור ביטחון ואמונה על תחילתה של ה אנושית כמעט של הטנק האנושי הוכיחה פלישה׳ היתד, מקופלת בהצלחת הצליחה את עצמה בפעם נוספת.
גליון 2066, 6 באפריל 1977, עמוד 8
סיכום שלוש שוות כהונתו שד ר ב ־ אלו ף מרדכי( ,.מו ט ה גור בתפ קי ד הרמ טכ״ל מוכיח ב׳ מ אז מי לחמת יום־ כיפור ״לאלמד צה״ל כלו ם ״ ן > ום שלוש שנות כהונת רב־אלוף מרדכי גור 1כרמטכ״ל ה,,שיקום״ של צר,״ל שלאחרי מילחמת יום־ הכיפורים, הוא מועד מתאים לעריכת מאזן־ביניים. להוציא אפשרות של אירוע מפליג, כגון מילחמה, יש להניח כי זה יהיה, בעיקרו, גם מאזנה הסופי של תקופת גור, התמונה, בכללה ובעיקרה, איננה מעודדת. הדעת נתנה, שאחרי מילחמת יום־הכיפורים ובעיקבותיה, תעבור על צה״ל רוח-סערה של שינויים מופלגים — ולכל הפחות, של בחינה וביקורת עצמיות נוקבות. … צה״ד לא פסל, לא דחה ולא שינה אפילו פסיק כמערכת מושגי־היסוד, ההשקפות וקני־המידה הישנה שלו. מילחמת יום־הכיפורים השאירה עליו רישום דל, שלא היה אלא חיצוני, שיטחי וחולף.
