נמצאו 303 תוצאות עבור השב"כ

להיפך, נאמר בו כמפורש כי כל ש• ליחיהשילטון משוחררים מן האיסורים שמטיל החוק. לא רק השב״כ, אמ״ן והמישטרה, המוזכרים כחוק במפורש, משוחררים מן החוק המוצע, אלא גם לכל פקיד אחר של השילטון מותר לפגוע כפרמיות האזרחים באין מפריע.

הוא עושה זאת שוב באמונה, בלי מורא וגם בייי משוא־פנים. * חוקר של השב״כ. העולם הזח 2052

מונה • כשגריר ישראל בדרום אפריקה, יוסף (״יוסקה״) הרמלין, מי שהיה ראשת שרות הביטחון הכללי (השב״כ) ואחר כך השגריר הישראלי האחרון באיראן.

מה שנראה אז כאימרה שנונה ומוגזמת, הנהו כיום תיאור פשוט של המציאות. השב״כ מוזכר עתה כמעט מדי יום בקשר להאשמות של עינויים, וגם בפרשת הרצח של חוטפי־האוטובוס.

.״ אנשי הרשימה, ובעיקר האלוף (נדל׳) מתי פלד ואורי אמרי, מואשמים בפישעי־מילחמה מחרידים, ובכללם הרג המוני של ערבים בהזדמנויות שונות. נאמר עליהם שהם סוכני השב״כ, שהם פועלים בתיאום עם שר־הביטחון משה ארנס, ועוד.

למ של: שהמועמד מס׳ , 1מוחמר מי ע א רי, הוא סוכן השב״כ; שהמועמד מס׳ ,2מתי פלד, הוא ארכי־רוצח והיה אחראי לפי שעי־מילחמה: שהרשימה כולה הוקמה ומומנה על־ידי שרות־הביון האמריקאי(סי־איי־אי) ,כדי לחתור תחת עמדות ברית־המועצות במרחב, ועוד ועוד.

אני רק רוצה שיתנו לפלסטינים לחיות בשקט. חאסן: כל אדם שנופל לידי המימשל, השב״כ מענים אותו, מכריחים אותו להודות באשמה, בזמן שהוא בכלל לא אשם — וכל זאת על-ידי עינויים קשים.

.״ השרות החשאי והביטחוני העיקרי של השאה היה השב״כ האיראני, שנקרא סאוואק. שמו של המוסד הזה עורר זוועה ברחבי העולם.

.״ ההדלפה של פרשת־קורלנסקי עוררה השבוע חשדות כבדים, שמישהו החליט להכשיל את שר־החוץ ולהפכו ללעג. השב״כ התבקש לחקור ולבדוק את הפרשה. גורמים רישמיים במישרד ממלאים פיהם מים ואינם מוכנים לדבר.

בין כולם בלט אריאל שרון בקי צוניו במשך החודשים האחרונים הקפיד שרון לבלום את פיו. הוא לא אמר מילה על פרשת השב״כ. הוא התעטף בשתיקה רועמת, והיו שראו בכך התפתחות חיובית באופיו של שרון.

אך יש די אנשים ודי כלים בקהילת־התיקשורת כדי לעמוד במשימה חיונית זו. פרשת־השב״כ היא דוגמה לכך. קומץ עיתונאים וצלמים הם שחשפו לראשונה את הפרשה הזאת(ואני גא בתפקיד הבלעדי שמילאו שבועון זה, אנשיו ונשותיו, בשעות הראשונות, המכריעות, של הפרשה).

שלא לדבר כלל על הטפה נגד רצח שבויים ערביים. האם נשמע דברו של רב בפרשת ראש השב״כ? על גזילת כרמו של נבות הערבי? אבל אפשר להציג את אותה השאלה גם לגבי עניינים של יהודים.

מאז שאני זוכר — אולי ,30 אולי 40 שנים — היא עמדה ליד הדוכן של גרטה מיימן ומודעת־דאבל רבים מן הפרשנים — וגם אני — הישוו את פרשת ראש־השב״כ לפרשת־דרייפוס. ואכן, מדהים ער כמה שהדברים דומים, למרות העובדה ששם דובר רק על ריגול, וכאן על רצח שבויים.

אבל חשיפת שערוריות אין פירושה שבירת טאבו. טאבו ^ השב״כ טאבו היא הטלת איסור על נושא מסויים, אם מפני שהוא קדוש, אס מפני שהוא מקולל.

ף זה מעורר, לבסוף, את השאלה העיקרית לגבינו, השאלה 1החוזרת בכל העסקים המלוכלכים, החל במילחמת־הלבנון וכלה בפרשת־איראן, החל בפרשת השב״כ וכלה בפרשת־הקונטראס: איך מתקבלות אצלנו החלטות?

לא עבר הרבה זמן מהפרשה, שנקראת פרשת השב״כ, ואותם אנשים שישבו שם הוכחו כשקרנים ועשו מעשים לא־חוקיים.

• ושוב :״אומר עורו־הדין(רם) כספי: ,ראש השב׳׳ב הסתפק באמירה שפעולותיו בפרשת אוטובוס קו 300 לא חרגו מפעולות שקדמו לה ושבאו ובהמשך :״לדעתו של עורך־הדץ כספי על כל המשתתפים בהתייעצויות השונות (שקדמו להענקת החנינה) היתה מוסכמת עמדת־יסוד אחת, ש־ראש־השב״ב לא חרג מסמכות ב עניין ...הרושם היה שעמדת ראש־השב״כ, לפיה פעל ברשות ובסמכות, היא העמדה המקובלת.

אחרי קום המדינה נתבקש רוטנשטרייך, לעיתים קרובות, למשימות ציבוריות, שהאחרונה בהן היתה יו״רות הוועדה לחקירת השב״כ. התפרצויות בכי או זעם. הכל שמרו על איפוק מכביד, מלבד סבה, שהיה קרוב להתמוטטות.

משום שאי־אפשר היה להזכיר את השם, המציא השלם הזה אז את המושג ״מנגנוך החושך״, והוא שנפוץ אז בארץ. גם אנשי השב״כ עצמם נהגו להשתמש בו בי ש לבין עצמם.

ועדת־לנדוי, שדנה בדרכי־העבודה של שרותי־הביטחון, נתנה היתר לחוקרי השב״כ להשתמש בלחץ נפשי וגופני(״לחץ גופני מתון״) כדי לחקור חשודים בעבירות־ביטחון.

שוב ושוב הראתה הטלוויזיה כיצד פורצים חיילים בלילה לסימסות של מחנה־פליטים, הולמים בקתות הרובים על דלת־הכחל של בית, פורצים פנימה, מקימים גברים ונשים מן המיזרנים, עוצרים בן או אב שהופיע ברשימה של השב״כ. מחוץ לתחום־הראייה של המצלמה היו מעצרים אלה מלווים לא־אחת בהכאת בני־המישפחה, ואף בשימוש בגאז מדמיע בבית.

צריך להבין שהוא מקיים פגישות, ומקבל באופן שוטף דוחות מיבצעיים של השב״כ. הוא גם ראש אמ״ן לשעבר, וכל המישפחה שלו שירתה במודיעין, יש לו קירבה נפשית לקהיליית המודיעין.

היו גם שניים או שלושה ניסיונות גסים לשחד את חיילי״המארינס, השומרים על השגרירות האמריקאית בתל־אביב. השב״כ ניסה גם לסחוט מידע מעובד כוחות־האו״ם בישראל.

בכוונה אינני מכנה זאת :״שמאלני״ .זה נשמע ככינוי־גנאי. השב״כ עקב אחריי, ונאלצתי ללכת. דיין היה זה שבירך על חזרתי.