גליון 1924, 17 ביולי 1974, עמוד 30
למרות
גילו הצעיר, הספיק כבר להיות אמרגן של
להקות־ג׳ז, צלם־עיתונות ועיתונאי, מבקר־קולנוע,
ומזה כ־ 15 שנה הינו-אחת הדמויות
הבולטות בגל החדש הצרפתי, כמפיק (הוא
אחראי לכל סרטיו של אריק תהמר),
במאי (עוד, הסרט המפורסם על נרקומנים,
שנאסר להצגה בישראל לפני חמש שנים,
משום ש״אצלנו אין בעיות סמים, ואין
צורך לעורר אותך, כך הצהירה הצנזורה),
ואפילו כשחקן לעת־מצוא.
תוך כדי ההסרטה, כך סיפר, היו יחסיו
עם אידי אמין יוצאים מן הכלל.
גליון 1830, 27 בספטמבר 1972, עמוד 14
לפי אחת הידיעות
היה זה דווקא אחד הכתבים המקורבים
לדיין, ישעיהו בן־פורת, שעקף
את הצנזורה, העביר בשיחה טלפונית
ישירה את הידיעה על יציאתו של דיין
לחו״ל.
גליון 1889, 14 בנובמבר 1973, עמוד 2
לא במיקרה היה העזלם הזה העיתון הראשון שהעז
להציג את השאלות הגורליות הנובעות מן המילחמה,
ולתת עליהן תשובות שקולות, אובייקטיביות — אך גלו־יות־לב
(עד כמה -שהדבר ניתן בימיגבלות החמורות המוטלות
עלינו על־ידי הצנזורה).
במשך תקופה ׳ממושכת היה העולם הזה העיתון היחיד
שהזהיר כי המשכת המצב שהיה קיים באיזור עלול
לדחוף למילחמה חדשה.
גליון 1751, 24 במרץ 1971, עמוד 16
ראשית: כפי שדן מודה בעצמו, כולם
כפופים לצנזורה חמורה של אנשי ארץ-
ישראל השלמה. אותה צנזורה שז ן בן-
אמוץ, שטורו מופיע בשבועון שהוא קרוב
מאד לדיעותיו הפוליטיות, מסרב בהחלט
לקבל אותה.
גליון 2000, 31 בדצמבר 1975, עמוד 6
פעמים כה רבות יש למערכת
ויכוחים הריסים עם הצנזורה לעיתונות,
אך סגן־אלוף יצחק שני מהצנזררד.
גליון 2005, 4 בפברואר 1976, עמוד 28
יצחק רבץ סובל עדייו מהטראומה של
העימות האחרון שהיה לו עם העיתונות
הישראלית בנושא צו־הצנזורה על הסודות
המדיניים. נראה שהוא עדייו לא סלח
לעיתונות הישראלית על שהיה נאלץ
לסגת בנושא זה.
גליון 2056, 26 בינואר 1977, עמוד 22
אומרים שלטון חסר
בטחון עצמי
במאמרה ״האח הגדול קורא ומאזין״
מתייחסת ח״ב שולמית אלוני, לתגליתו
של כתב שידורי ישראל, על בדיקת מיב־תביס
על־ידי הצנזורה, ודיווח תוכנם של
מיכתבי עולים חדשים להנהלת -משרד־הקליטה.
גליון 2025, 23 ביוני 1976, עמוד 19
ה״הוליווד רפורטר״,
שהקדיש רק לפני שבועות אחדים גיליון־ענק לתעשיית
הסרטים הגמדית של מדינת ישראל, העיר בכעס :
״...צנזורה מכל סיבה שהיא אינה רצויה, אך בעיקר
לחץ מצידם של אלה שלא ראו את הסרט כלל, הוא
בוודאי צנזורה.״
הממונה״המצווה״לעזוב בצו השר, שנבהל מהטלקס
של הענק־המבקר ומצווחותיהם של חברי הליכוד בכנסת-
ישראל ניסה, אומנם, לראות את הסרט, וזה הועלם
ממנו ומן הקונסול הכללי שבא ממרסיי.
גליון 2110, 8 בפברואר 1978, עמוד 23
בידיו
היח מאמר שאותו הוא היה אמור להביא
אל הצנזורה הצבאית, לאישור. משם עמד
לסור אל סניף הדואר הקרוב, על־מנת
לשגר את המאמר לחו״ל.
גליון 2115, 15 במרץ 1978, עמוד 38
הוא החל
בה בשעיבד לקולנוע את לה מנידרגולה
הציני של מקיאוולי, ומאז הוא מערבב נוש אים
שאינם לכאורה יותר מאשר אמתלה
להפשטת נערות נאות ככל שמרשה הצנזורה,
עם סאטירה חברתית המגיעה לעיתים
לממדים פרועים למדי, ואשר מטרתה
להטיף ׳לאדם שישוב יאל מקורותיו ששכח,
בתיחכום שיל החיים המודרניים וברדיפה
אחר הפרוסה.
גליון 2162, 7 בפברואר 1979, עמוד 8
מר צרפתי, שכנראה
וזיו לו ספקות משלו לגבי מישחק-תוך-
כדי-קריאה, תפש את חבל ״הצנזורה״ שהו גש
לו ועזב את אולם צוותא כמרדן,
שמצא מטרה סבירה למרדנותו.
גליון 2091, 29 בספטמבר 1977, עמוד 31
בעוד שלאזרחי ישראל נדמה היה,
בשל הצנזורה הצבאית שהופעלה על הידיעות
על המתרחש בלבנון, כי מעורבותו
של צה״ל בקרבות מוגבלת כפי
שהיתר.
גליון 2354, 13 באוקטובר 1982, עמוד 11
במשך שנת כהונתו קם
בגדה מישטר של טרור, שחדר לכל שיטחי החיים :
סגירת אוניברסיטות, גירוש המוני של מרצים שלא
חתמו על הצהרה נגד אש״ף, מניעת הלימודים מסטודנטים,
איסור עיתונים וספרים (נוסף על הצנזורה הרצחנית,
שאסרה פירסום מאמרי הטולס הזה, למשל, בעיתונים
הערביים) ,הטרדה פיסית של אנשי־ציבור בכל שעות הלילי!
גליון 2278, 29 באפריל 1981, עמוד 33
היכן? כיצד היא
פועלת בארצנו, שאין בה צנזורה פוליטית
לאמצעי־התיקשורת היהודיים (להבדיל מן
הערביים) ?
… אצלנו אין שר־תעמולה, ולפי
שעה גם לא ״שר-הסברה״ .אין תדריך
יומי לעורכים. אין צנזורה. יש חופש־עיתונות.
אנחנו המיבצר היחידי של ה דמוקרטיה
במיזרח התיכון.
גליון 2436, 9 במאי 1984, עמוד 19
כזה היה
הוויכוח בין יו״ר מועצת העיתונות
ועורך חדשות, שחת־גוששו
על עניינים של מה־בכך,
כשרק המנחה מנסה להעלות את הנושא העיקרי: סמכויות
הצנזורה.
אך בעיניי, עיקר חשיבותה של התוכנית לא היה בהעלאת
נושאים חשובים והנחייה נכונה של הדיון.
גליון 2469, 26 בדצמבר 1984, עמוד 38
״לרותי שלום, אשמח אם מיכתבי
יעבור את סף הצנזורה שלך ויזכה
לפירסום,״ הוא מתחיל, בכתב־יד משגע
,״אני סבור שלמרות כל הסייגים
וההסתייגויות, גם פניות מסוג זה שלי
ראויות וזכאיות להידפם.
גליון 2357, 3 בנובמבר 1982, עמוד 59
אך התגבש אז קונזנזוס רחב לביטול הביקורת על מחזות,
לפחות.
עכשיו ברור לי שהיתה זאת שטות.
הצנזורה על המחזות חיונית לקיום התיאטרון היש ראלי.
גליון 2362, 8 בדצמבר 1982, עמוד 55
.״
יש בספר נביאים בבלי כבוד, משום לקח
כואב למתרחש כיום בתרבות הישראלית,
הנרמסת בהדרגה, תוך פנייה הדרגתית לנתיב
המוליך אל המוקדים לשריפת ספרים. התגברות
הצנזורה הפוליטית על מחזות, הסתת ההמון בידי
ראש־הממשלה ולבלריו נגד ׳יפי הנפש׳ ו׳מיעוט
קטן של אינטלקטואלים׳ — הם התיסמונת,
ונביאים בבלי כבוד מדבר ומספר על המחלה
שבאה כתוצאה ממנה.
גליון 2390, 22 ביוני 1983, עמוד 73
הגיב על כך אחד ממנהלי־המחלקות
בטלוויזיה (לשעבר) :״על חברי הוועד־המנהל,
כנציגי הציבור, לדאוג לאחד מהשניים: או
שחצי־השעה האבוד יושב ללוח־המישדרים, או
שדמי אגרת־הטלוויזיה יופחתו יחסית לזמן
שסער קי צ ץ מלוח־ המישדרים
ערך בשבוע שעבר סיור בן יו מיי ם בלבנון,
כדי לבחון את הנושאים האפשריים לכתבות
מב ט שני( ש הו א מונה כעורכה הקטעים
המצונזרים מכתבות הטלוויזיה בידי הצנזורה
הצבאית מועברים, באחרונה, לידי גינזך־המדינה
• • בישיבת בוקר העלה אחד הכתבים הצעה
לעריכת כתבה על רשת המקומונים ר חו ב רא שי
והעימות שבין העורך התל־אביבי
לבין מנהליו
בעניין הלחצים הכלכליים והפוליטיים.
גליון 2382, 27 באפריל 1983, עמוד 57
בבל ״תמורלימשורר וש מוז ׳א פט ו
על פסילת קטע מסירטו של הבימאי יהודה (״ג׳אד״) נאמן בידי הצנזורה בראשותו של
העיתונאי בדימוס יהושוע יוסטמן(שהוא בנו של סופר שונד ביידיש) מסיבות פוליטיות, הגיב אחד
מחברי המועצה לביקורת סרטים, שהתנגד לפסילה, ואמר :״אם יוסטמן היה צנזור בצרסת, בימי
׳פרשת דרייפום׳ ,הוא היה פוסל כל פירסום על הפרשה, מאותם מניעים שהביאו אותו לפסול את
הקטעים מסירטו של נאמן.
גליון 2352, 29 בספטמבר 1982, עמוד 68
יורם רונן, שבדרך כלל אינו מראיין
נוקב, שאל באדיבות רבה את השאלות
הנכונות, ואריאל שית התפתל ברשת שפרש
לעצמו, סתר את עצמו על כל צעד
ושעל, שיקר בגלוי ולבסוף גילה את אחד
הסודות השמורים ביותר במדינה, שנמחק
על־ידי הצנזורה כאשר ניסה העולם הזה
לרמוז עליו: סירובה של חטיבה מובחרת
של צה״ל לצאת למילחמה בלבנון, אחרי
שמהותה התגלה לעיני כל.
גליון 2568, 19 בנובמבר 1986, עמוד 6
מה זה מלמד על טיב החקירה?
חסינות רנסיוים
^ פרשה זו הופעלה הצנזורה ב־
*צורה הקיצונית ביותר, העוברת
את גבולות הגיחוך, והפוגעת ביסודות
המישטר הדמוקרטי.
גליון 2571, 10 בדצמבר 1986, עמוד 7
נראה שזה נמחל לו.
יש פוגרום תרבותי: הצנזורה על המחזות מחליטה לאסור הצגה, מפני שהיא
פוגעת בדת ישראל, ותוך כדי כך גם מגנה את הכיבוש.
גליון 2531, 5 במרץ 1986, עמוד 18
״ מיבצע ״המתת החסד״ הופסק.
למרות הצנזורה, נודעו דרשות הבישוף ברחבי גרמניה, וגם
בחו״ל.