גליון 1791, 29 בדצמבר 1971, עמוד 19
אותו עיתון מוסר ב־ 9.5.69 כי סוחר־עתיקות
מחברון, שפעל ללא רשיון מתאים,
נידון בבית-מישפט בחברון לקנס
של אלפיים ל״י ולמאסר של שבעה חו דשים,
מהם שלושה חודשי מאסר בפועל.
גליון 1791, 29 בדצמבר 1971, עמוד 30
.
• השעה השלישית (יוס ג׳ ,4/1
)20.20 בעקבות הקרנת גירסה קולנועית
דוקומנטאריח דראמטית איטלקית של פר שת
דרייפוס, ייערך דיון באולפן על מש פטו
של הקצין הצרפתי היהודי שנידון
לפני 75 שנה על בגידה שלא בגד —
פרשה שהסעירה את כל העולם הנאור,
בזכותו של הסופר הנודע אמיל זולה, שעמד
על גילוי האנטישמיות במהלכה.
גליון 1787, 1 בדצמבר 1971, עמוד 18
עד לנאומו של
אבנרי בשבוע האחרון לא מצא שום חבר
כנסת לנכון להביע דעה בנדון. פובלי ציסטים
ואנשי־רוח, העוסקים בבעיות תר בות,
לא הקדישו שורה לנושא.
גליון 1784, 10 בנובמבר 1971, עמוד 39
רק פעם אחת התרגשו חברי־הבנסת במשן השבוע —
כאשר נדונה התמרדות האסירים בכלא אשקלון.
הדבר עלה במיסגרת הצעה לסדר״היום של מאיר
וילנר מרק״ח.
גליון 1910, 9 באפריל 1974, עמוד 11
י• ב־ 3׳באוקטובר •התכנסו שרי־המיטבח (גולדה, דיין, גלילי, אלון) עם הרמטכ״ל
ועוזר ראש־אמ״ן• .בישיבה זו נדונו הידיעות על המצב בחזיתות. איש־ד,מודיעין הודיע
שהאפשרות של ״מילחמה משותפת מצרית־סורית״ אונה, נראית לו סבירה.
גליון 1911, 17 באפריל 1974, עמוד 16
מאחר שרוב המערך אינו רוצה בממשלת־ליכוד־לאומי,
העלולה להוות פ רוזדור ל ממשלה
של הליכוד, אין רפ״י יכולה ל הגשים,
ככל הנראה, את תיקוותה זו.
השבוע נדונו מאחורי הקלעים כל ה אפשרויות,
שצצו כבר בשבוע שעבר.
גליון 1928, 14 באוגוסט 1974, עמוד 13
במהלך מישפטו
מגלה השוטר אזולאי ני נודע לו שכמה יועצים בכירים של ראש־הממשלה, שר־הביטחון
ושר־האוצר עומדים מאחורי פרשת הפריצה לשער המים. אזולאי נידון לשנתיים מאסר.
ן* סיעות האופוזיציה בכנסת מבקשות הבהרות משרי הממשלה לגבי ההאשמות
של משה אדליכמן ויענקל הולצמן, יועציו של שר־האוצר, בפרשה.
גליון 1934, 23 בספטמבר 1974, עמוד 27
למטה: המכון הפרטי של הפרופסור.
הדעת. יש לעשות חקירה מקיפה
כנדון עד־ידי מוסדות מוסמכים,
כגון מישרד־הכריאות או ההסתדרות
הרפואית.״
חסר מיכשור
רפואי
ץ* רשה עגומה בפני עצמה היא בעיית
* 5המיכשור הרפואי בבתי־החולים.
גליון 2060, 23 בפברואר 1977, עמוד 14
נגד יהושע רבינוביץ, ,אהרון יד־לין,
דויד קלדדון וכל האנשים שהיו אח ראים
למערכת־הבספים של מיפלגת־הע-
בודה בתקופה הנדונה.
בו־זמנית פניתי במיכתב לראש-הממ-
שלה, והצעתי שהממשלה תחליט על הק מת
ועדת־חקירה ממלכתית, על־פי חוק
ועדות־החקירה, כדי לחקור את כל ההס תעפויות
של פרשות ידלין ועופר.
גליון 2061, 2 במרץ 1977, עמוד 11
על כל אלה נוסיף את העובדה, שבצה״ל שוררת גישה
אנאכרוניסטית קיצונית לעניין ה״חייליות״ :לכל חיל
קציניו ״׳שלו״ ואלה נדונים, בדרך־כלל, להתקדם אך־ורק
בצינורו־שלו.
גליון 2053, 5 בינואר 1977, עמוד 13
.״
פסוק, השבוע
• ראש הממשלה, יצחק רכין, עד
מיפלגתו :״מפלגת העבודה מגלה באחרונה
תכונות של מזוכיזם.״
• שר החוץ יגאל אדון על נכונותו
לצאת לוועידת ז׳נכה :״אתם רואים, אני
אפילו עונב עניבה, פן אקרא לוועידה בכל רגע,״
י• שר התיירות לשעבר משה קול :
״אנו ארץ הבחירה, אך איננו יכולים ליהפך לארץ
הבחירות המתמידות.״
• מפכחל המשטרה החדש רכ-ניצב
חיים תפורי ו ״אנחנו מוכנים ברצון לתאם
מראש עם כל המפלגות המבקשות להביא את
דברן לציבור, כפי שהדבר נעשה במדינה דימוקר־טית
מתוקנת.״
• מזכיר האו״ם קורט ואלדהיים על
פרישת קיסינג׳ר ז ״במזרח התיכון יש עכשיו
חלל ריק
גליון 2043, 27 באוקטובר 1976, עמוד 20
מאז התפוצצה פרשת ידלין הצליחה מלכה
הרצברג להי-שאר הסריה מאחרי־הקלעים,
למרות שהיו לה קשר ומידע לכמה מהפר שיות
שכבר נדונו בהרחבה מעל במות
ציבוריות. אולם השבוע היא עמדה בעצמה
במרכז פרשיה העומדת להיחקר באינטנסי ביות
על־ידי צוות החקירה במחלקת ההונ אות
במטה הארצי של המישטרה.
גליון 2042, 20 באוקטובר 1976, עמוד 5
להפוך מוס-שוקולד שאוכלים שרי״ממשלה בארוחות-
צהריים יקרות מדי, שהכיסוי הכספי להן נועד, למעשה,
לרכוש עוד טיל ועוד פצצה לצה״ל.
ועל הנושא השני שנדון בכתב: שהישראלים יסגלו
לעצמם יחס רציונאלי !
גליון 2047, 26 בנובמבר 1976, עמוד 22
״איני רואה הפרזה בהקבלה בין שתי
הפרשות. בשתיהן: אדם שעיר־לעזאזל, נידון
אך־ורק עקב השתייכותו לחברה מסדי־מת
שאינה מסוגלת להגן עליו (דרייפוס —
ליהדות, ידלין — לשיכבה השלטת) ; שפיטתו
מעוותת (אצל דרייפוס — על־ידי
השופטים, אצל ידלין — על־ידי העיתונות
והמישטרה) ; עוונותיו בדויים והבאתו לדין
נעשית על־ידי אנשים המוסרים עדויות־שקר
ביודעין, ואף מביימים אותן ...בשתיהן
משמש הלינץ׳ הציבורי לפורקן רגשות
המרירות של עם כלפי מישטדו
ההקבלה היא כה בלתי־סבירה, עז -שחזק
הפיתוי שלא לנתח אותה כלל.
גליון 2049, 8 בדצמבר 1976, עמוד 47
הנה תחום אכני •טמים ומסלול כוככי השכיט שנגוזו כתחילתו
שד אדון ששנותיו רכות משנות הירח. כוככי הלכת מתפזרים על בל
אומות תכד.
גליון 2029, 21 ביולי 1976, עמוד 26
אך גולדשמידט ידע שסגל
הוא בעל עבר פלילי, וכי הורשע כבר
פעמיים, בבית־המישפט־ד,מחוזי בתל־אביי,
על משיכת צ׳קים ללא כיסוי. ביולי 73׳,
נידון הרב סגל למאסר על-תנאי, ובינואר
75׳ ,הורשע שוב, באותו בית־מישפט, על
עבירה דומה.
גליון 2108, 25 בינואר 1978, עמוד 35
מישפט עונש כבול
החייל הדרוזי א;ס —
ונידון למאסר ממושך
~ וזגידוי?גצה
כשיצא חמזי סיאיברי ( )20 את התחינה
המרכזית בירושלים ב־ 2ביוני , 1977 ועלה
יחד עם שני חבריו ליחידה הדרוזית לאו טובוס
לתל־יאביב, לא שיער כי הנסיעה
תסתיים לגביו מאחרי סורג ובריח.
גליון 2106, 11 בינואר 1978, עמוד 51
שרוצה לדעת או להיזכר כיצד נשמעה
החייל שהואשם בחבלה בבהמות, נידון
העיברית בשנות ה־ ׳50 וה־ ,׳60 מוזמן
לחמישה חודשי מאסר כפועל ולחמישה
להאזין ללשונו של רפפורט בתוכנית זו.
גליון 2102, 15 בדצמבר 1977, עמוד 15
לרכישת ממותי — תוך כדי מהלך האסילאחר-מבן
החלו הגהלים נסוגים מהת־ פה הכללית ובלבד שלא אהיה נוחייבויותיחם
והציעו לבסוף מחיר של כ 8-כחת בה ולא אדון בנושאים הנ״ל) ומייד
מיליון לירות בלבד, מחיר הנמוך בהרבה לאחר תום האסיפה התחלתם להתחמק
מקיום ההסכם ובאופן שיטתי הערמתם
ממחיר המניות בבורסה.
גליון 2068, 20 באפריל 1977, עמוד 29
י• חברו של כהן לשעבר, צ׳רלי ביטון,
המועמד השלישי ברשימת רק״ח, נידון
למאסר על גניבת גבינות וחלוקתן לעניים.
גליון 2068, 20 באפריל 1977, עמוד 54
ראינו כי
ב״שלב ב״׳ של התהליך הפורמלי נפגשים אנ־שי המינהל
עם מפקדי הפיקודים וראשי החילות, ל־שמוע את ״המלצותיהם
לגבי המועמדים״ .הללו — שהם ״הדוכסים הגדולים״
(יש דירוג גם בדוכסיות, אך לא כאן נדון בו) — קובעים,
את מי ״אני רוצה״ ,מיהו ״האידיוט, אשר כל עוד אני
בתפקיד לא יזכה להתקדם אצלי,״ איזהו ״בחור טוב
מאד, אבל לנאס״ו״(מייוחד לאינטליגנטים) וכיוצא באלה.
גליון 2067, 13 באפריל 1977, עמוד 28
אחרי שהובילה לאסון יופ״הכיפורים,
ירש אותה יונה: יצחק רבין.
הטריאומווירט החדים: פרם־אדון־אכן
תחבולה תכסיסית
כזה — אינם רשאים להסב צ׳קים לידי
גורמים אחרים מחוץ לאוניברסיטה, כפי
שעשה ידין.
גליון 2026, 30 ביוני 1976, עמוד 51
הרי בארץ
הזאת אין צורך לנבא מילחמות. השורות הראשונות
בשיר הן:
״אדון ברינגר שבנו /נפל בתעלה, חפרוה /זרים
בשביל אוניות, לעבור במידבר / ,עובר דרך שער יפו,
לידי / :הוא רזה מאד: איבד /מישקל בנו / .לכן
הוא צל קל בסימטאות /ונאחז בלבי כענפים דקים /
ונגרפים
השורות הללו הביאו את משה שמיר לכתוב שהן הומו-
ריסטיות.
גליון 2021, 26 במאי 1976, עמוד 47
אלא שלקראת הסוף נכנע האנטי־גיבור של הסרט לגורלו,
כשם שנידון־למוות הולך לעמוד־התלייה. כך שהוא נעור
מתרדמת־חזיותיו המתקתקה, ורוצח את אישתו, ללא עילה
כלשהי, שכנו וילדיו.