נמצאו 2,068 תוצאות עבור היטלר

ורק דבר אחד מעיד לרעתה: ההיסטוריה הוכיחה עשרות פעמים את איוולתה. הנמקה זו השמיע היטלר באוזני אלופיו, כאשר בישר להם לראשונה על כוונתו לפתוח במלחמה.

אם ינסו לשבור ״אנשי וילנר־טובי־חביבי רם יתומי היטלר אותנו — פירושו שיצטרכו לשבור את ה — לאן פניהם?

הוא עמד לרינה כי נשיא מצריים הוא. היטלר של חתום על הסכם עם הבריטים, לפינוי המזרח התיכון״ ,מיפלצת שכל כוונתו אחת: הצבא הבריטי מבסיסיו באזור תעלת־סואץ.

ליטא נתפסה למצוא כאן מנוחה, מבלי שהדבר יהיה תלוי כלל בהחלטת על־ידי הרוסים, תוך הסכם עם היטלר, סופחה לברית־הממשלה. המועצות. על הגבול נערך הצבא הנאצי האדיר, נכון בעיני אותו ציוני, סימל סובלן רעיון ציוני נוסף: ששום לפלישה.

בין השאר היה עליו להיבחן בידיעת כתביו של אדולף היטלר. כאשר הגיע למיבחן, סיפר בורג, חמל עליו הפרופסור שלו ואמר לו :״אני מניח שאתה בקי בכל כתבי הפירר.

באנגלית פשוטה, ללא כחל ושרק, הביעה התמרמרות על העוול ההיסטורי הנעשה לעם היהודי, הישוותה אותו לעמידה־מנגד של העולם בימי היטלר .״אני מבקשת סליחה על שאנהנו קיימים,״ אמרה בסארקאזם עוקצני ,״אבל העם היהודי מסרב לבצע התאבדות מפני שזה נוח למעצמות.״ נאים זה עורר ביציע תשואות סוערות, שנמשכו עשר דקות, עד שיו״ר המועצה איים לפנות את היציע.

.״ • המבקר הבריטי ג׳ורג׳ טומפסון, על המיור־גנראל צ׳ארלם אורד ויינגייט, שביאוגרפיה עליו הופיעה לאחרונה בבריטניה :״יש זמנים, שבהם מזכיר ! לנו קנאי קטן זה את היטלר, אלא שהוא אהב וכיבד יהודים.״ • הצייר הישראלי יהודה נוימן J״ההבדל היחיד בין ציור לציור דומה | להבדל שבין פיסת נייר עליה כתוב 500 לבין פיסת נייר עליה כתוב עשרת !

אפשר להעתיק את סעיפיו מספרי־החוקים של אדולף היטלר, יוסף סטאלין, חואן פירוז ומרעיהם.

האחת: פגישת ראש ממשלת בריטניה לשעבר, נודיל צ׳מברלין, עם אדולף היטלר במינכן. השנייה: פגישת שר־החוץ הגרמני לשעבר, יוא־כים פון ריבנטרום, עם שר־החוץ הסובייטי לשעבר, וויאצ׳סלאב מולוטוב, במוסקבה.

במיוחד תקף את יחם ישראל לפליטים הערביים, אותו השוזר, לסבלות היהודים מידי היטלר. היהודים המקצועיים בעולם כולו הכריזו עליו כעל אנטישמי.

אן אם תשאל יפאני ממוצע מה זה יהודי, יענה לך לרוב :״גזלנים״, .רמאים״ או בכלל ״מסוכנים״ .האנטישמיות חדרה אמנם ליפאן רק בתקופת היטלר, כתוצאה ישירה מהברית הגרמנית־יפאנית, אך היא היכתה שורשים עמוקים,״ כך סיפר השבוע טרי־יוקו (שלג טרי) אוגיסו, נציגה של חברת תעשיה יפאנית רבת־ממדים, שקשרה לאחרונה קשרי מסחר הדוקים עס ישראל.

נורלה של צ׳כוסלובקיה, שניפתה להשתלב ב״סדר החדש״ של היטלר, וגורלם של מיליוני בני עמנו שנם הם השתלבו במרחב הגרמני, צריכים לשמש לנו לקח.

השועל ׳הזקן, ששרת את הינדנבורג ואת היטלר, צץ פתאום מחדש ונתקבל לראיון על״ידי הגנרל פראנקו.

לפני אלף שנה היו דיקטטורים גדולים, הם חלפו מן העולם. הכנסיה לא חלפה. היטלר ומוסוליני חלפו מן העולם. גם הקומוניזם יחלוף.

חיוך — כשם שעוררו חיוך נאומיו של די* מגוג בשם אדולף היטלר בבתי־המרזח של מינכן בשנת . 1920 אולם כמו אותם הנאומים, ד,ם צריכים לשמש התראה כי המחלה האנטי שמית טרם מתה, וכי היא עלולה להוליד הפתעות.

אולם ההצל חה נבלעה בתוך, רעש אחר שהדהד במרחק כמה אלפי קילומטרים מבואינום־איירס הש קטה. היטלר צעד את צעדו הראשון על אד מת פולניה.

במלחמת העולם השניה נהגו הקוייקרים באותה דרך, הצילו, בין השאר, אלפי יהודים ממחנות ההשמדה. אפילו אדולף היטלר לא רצה ׳לריב עם כת מוזרה זו׳ אשר איש בעולם אינו יכול להימנע מלהעריצה.

ההבדל האלכסנדר פני בין שני הגדעונים: גיבורו של גיורא בכייני קצת, מבכה את גורל היהודים, את תקופת היטלר והגלות. אצל פן ממעט גדעון לדבר, הופך דמות גיבור קומוניסטי של הצבא האדום.

בשעות הפנאי התאגרף במכבי חיפה. דא סקוטי מטינף ב־ 1939 נכנס היטלר לדנציג, וכעבור זמן מועט נכנס שאלתיאל לחיל ד,אויר המלכותי.

הסיפור על קשר יהודי בינלאומי מזכיר יו תר מדי סיפורים נושנים על קשרים כאלה, שמטרתם היתד, להצדיק את דיכוי היהודים — תחילה בידי המאה השחורה האנטי־מהפ־כנית ברוסיה, אחר בידי האנטישמים המטו רפים של היטלר. הפרוטוקולים של זקני־ציון נולדו, לפי האגדה, בבית־הקברות של פראג. • בניםרחוקים.

בהופעתו בפני סטודנטים גרמניים בברלין נאם הכנר המעמיק־מחשבה נאום ארון והביע את סיפוקו על שגרמניה והרוח האמיתית שלה (לא ״זו של היטלר, אשר למעשה לא הלמה את העם הגרמני״) חוזרת עתה בתשובה.

השבוע החרימה משטרת בירות אצל סוחר ערבי אקדח הדור־לחיים שנשא את הכתובת ״מאדולף היטלר לגנרל רומל — על אומץ לבו״ .הערבי מיאן לגלות את מוצא האקדח, אך רצה לפדותו בשלושת אלפים לירות לבנוניות (כ־ 400ל״י).

״ בצרפת עצמה גרמה הידיעה כמעט לאבל לאומי, כאילו צעדו גייסות היטלר שנית מתחת לשער הנצחון. במשך שבועות הטיל המי־רוץ צלו על כל שאר המאורעות — הרכבת הממשלה החדשה, התגרות הקומונסיטים וה־דה־גוליסטים.

דעת־הקהל בגרמניה, שזכרה את המוראות שהביא היטלר על ארצו, התייחסה לתופעה בשלילה מוחלטת.