חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 1,801 עד 1,825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 2
בעל הבשורה הוא אחד רפאל מרלין, שכתב מכתבים נמרצים אלי, אל מערכת השבועון הגרמני דר שפיגל, שכתב עלינו כתבה, ואל אחד האזרחים הישראליים שכתבו לשבועון הגרמני ותמכו בדעותינו (העולם הזה .)1083 כותב איש זה, בין השאר : ״אנחנו, הישראלים־של־חוץ־לארץ׳ (בגרמנית: זקוקים לכל 18 13136118 זמ\.11813ל) כוחותינו כדי לקיים את מדינת־היהודים המוקפת אויבים.״ אחר־כך הוא שופך עלינו קיתון של השמצות, על שהוצאנו, כביכול, לעז על המדינה. … או שאדם הוא ישראלי, או שהוא אזרח במדינה אן זרת ישראלי־חוץ־לארץ הם רק אותם הנוסעים לחוץ־לארץ בשליחות המדינה, הלומדים שם או מבלים חופשה אך לא אותם שהיגרו חזרה לגרמניה, והפכו אזרחים גרמניים.״ מסתבר שבעולם ישנן כיום שתי פזורות: פזורה יהודית ופזורה ישראלית. חומר נוסף לבעלי־הטיעון המטפלים במשבר הממשלתי ובויכוח על הדת והלאום. אותו יח״ל לא היה היחיד שכתב לי מגרמניה. מאז פירסם דר שפיגל את מאמרו עלינו, ואת סידרת המכתבים שבאו בעקבותיו, כתבו לי כמה וכמה גרמנים נוצריים, שהתענינו ברעיון הפדרציה השמית, אותו השמעתי באוזני הכתב הגרמני.
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 45
הרגשתי שנקלעתי למצב קפקאי ושקרני, כשנאור מוגן במגן המפואר של ממשלת־ישראל, וזה עושה רושם אדיר, בייחוד על הגרמנים של אכסל שפרינגר. שאלו אותי אם אני מודה. … הוא הודה לפני ששיקר שקרים לבנים• כששאלתי אותו מדוע כתב את המיכתב, אמר לי :״הגרמנים אמרו לי שאתה מתכוון לנצל את המיברק שרציתי לשלוח נגדם. … חזרתי לגרמניה ואז הגיע אליהם מיכתב שני של אריה נאור.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 54
יש אצלו יהודים ולא־יהודים, שהם פחות מתת־אדם. ״אני מייד נזכרתי בדוגמה הגרמנית והתחלחלתי. שאלתי את עצמי, אם אכי הגוי הציל יהודים בפולין ואני התגיירתי כדי לשמוע בישראל ציטוטים ממיין קאמף של אדולף היטלר״. … שנתיים אחרי שתפס היטלר את השילטון, ב־15 בינואר ,1935 אישר הרייכסטג הגרמני את החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני. שבו נאמר בין השאר: ״חדור הכרה שהדם הגרמני הוא תנאי מוקדם להמשך קיומו של העם הגרמני, חדור רצון בלתי־נכנע להבטיח את האומה הגרמנית לעולם, החליט הרייכסטג פה אחד על החוק הבא, המתפרסם בזה: )1(.נישואין בין יהודים לבין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו — אסורים.
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 69
מי שהיה הנספח הכלכלי של השגרירות הגרמנית בארץ, וולטר באומר, פנה אל בר־גרא במיכתב בעיקבות שיחה ביניהם בענייני פחם. במיכתב כותב באומר, בין השאר : ״מצאתי שחילופי הרעיונות בינינו היו מרעננים ומאלפים. כזכור לך, שוחחנו על הפחם הגרמני, מיסחר הפחם והשימוש בו בגרמניה. בתפקידך כסגן־יו״ר החברה הישראלית החדשה לפחם, ביטאת את ה־מישאלה לבקר אצל פירמות ואירגונים בגרמניה, הפעילים בתחום זה.״ בשיחה עם העולם הזר, הכחיש בר- גרא שהוא ערך בגרמניה פגישות כלשהן בענייני פחם.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 42
איש לא סיפר לי דבר. • אביך היה ממוצא גרמני. יש משמעות בעיניך לעובדה שקצרת דווקא בגרמניה הצלחה כזאת תודות לסרט המבוסם על חייך? … הסרט שלי מדבר על השואה, מבלי להזכיר — ולוא במילה — את המונח המפורש. היה לי חשוב להביא אותו לגרמניה. כן, אני חצי־גרמניה. אבא שלי ברח מגרמניה. האם אני מרגישה גרמניה? לא שמעתי גרמנית בבית, מפני שלא היכרתי את אבא, אבל אני מוצאת בעצמי כל מיני תכונות כמדייקיות, מזהה בעצמי...
גליון 872 (8 ביולי 1954), עמוד 17
כאילו ידעו שהגביע מחכה להם שיחקי הגרמנים מהיום הראשון במאמץ ניכר, כדוגמת הקפטין הורמני פריץ וולטר (במכנסיים לבנים) במשחק נגד אוסטריה. … לכסוף, נשארו רק ארבעה הגדולים -אורוגוואי, אוסטריה, הונגריה וגרמניה - שהיו צריכים לתחר ביניהם כמשחקי חצי־הגמר על מנת להגיע לגמר. הכדור כהר את א- לופיו ללא משוא פנים: הונגריה הפסידה את מה שציפתה לו כל כך לגרמניה, נאלצה להסתפק במקום השני. אוסטריה זכתה במקום השלישי ואורוגוואי נשארה רביעית.
גליון 989 (26 בספטמבר 1956), עמוד 11
סינית יהודיה הציג בפני יהודי ממוצא גרמני: זאת אשתי. היא היתד, נחמדה מאוד, שולטת באנגלית ובגרמנית ׳.האיש גורש ב־ 1938 מגרמניה ובא לשנחאי. שם חיכה עד שגירשו אותו ועכשיו הוא מחכה עד שיגרשו אותו מכאן ואז יחזור לגרמניה. ישבנו עם יהודים חביבים אלה במסיבה בקלוב היהודי.
גליון 1282 (4 באפריל 1962), עמוד 19
דרכי חיים הרע בו ת ה או ר בו ת 113*3283 תימן עעואנסטתיס נפתחות כיתות חדע תו* א 1י 1ר ח 6 1 1 3 *11 חיפהדת׳ ביאייהד 1 מוקדמות דצמבר 62 בסמטהמנימלון ״ ע דן• פדטיסזהד/נמוה 1 7-5עדג דצמבר 52 מאי 53 י דנ שיי סרתהלל 6 ״האם נחוץ הדבר להכניס ארצה נשים גרמניות קלות־דעת עם ילדיהן הבלתי חוקיים, שנולדו להן מבעלים ישראליים? … אך הצצה קלה בחתימה הבהירה, שהחותמת היא ישראלית שירדה לפני שנים אחדות לגרמניה, חזרה זה לא מכבר מהארץ שנגד נשיה כתבה במרירות כה רבה. הישראלית, ילידת גרמניה בעצמה, הגיעה ארצה בימי נעוריה, למדה בבית־ספר ישראלי ושירתה אחרי מלחמת העולם בפלמ״ח, העודם הזה 1282
גליון 1536 (8 בפברואר 1967), עמוד 8
אבידן, לשעבר קוך, גדל כפועל־תעשייה בגרמניה, היה בעבר גם מפקד גדוד בפלמ״ח ומארגן מחנות העקורים היהודיים בגרמניה. … רוזן הוא עורך־דין ומפקד פלוגה בצבא הגרמני של מלחמת העולם הראשונה, שהיה נשיא ההסתדרות הציונית בגרמניה עוד בשנת , 1920 עלה ארצה שנתיים לפני עליית היטלר לשלטון.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 54
״יש להם רק סיבה אחת טובה להגיע הנה — והיא ללכוד אותי. אישית.״ אפילו הצלחתם של הגרמנים לעצור את המיבצע כולו היא, בסופו של דבר, מיק- רית. פילד־מרשאל פוך רונדשטד, מפקד החזית המערבית הגרמנית, שולח רק ב־מיקרה את יחידת השיריוניות של גנרל ביטריך (מקסימיליאן של) לסביבות ארג* הם, ולא משום שהוא מנחש אד יודע כי בנוודהברית מתכננות שם התקפה. … כל מה שרואים באותה התמונה הוא גשר ארנהם, ועליו אדם יאחד בודד: קצין ברי טי היוצא ׳להדוף את השיריון הגרמני כשבידו — מיטריה. ת ד רי ך חוסה לראות: תל־אכיב — הרומן שלי עם אנני, רוקי, ידם א׳ השחור.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 14
להתבצר בהרי האל פים, בגבול אוסטריה־גרמניה. מצדות ודאי לא חסרו בארץ הררית זו. גרמניה הנאצית כבר חוסלה. היטלר התאבד. הרייך התפורר — הרעיון השואב את השראתו מפרשת מצדה לא התממש.
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 33
חתן החוו דדויה מור, והיתה ׳נציגות רצינית של השגרירות הגרמנית, בראשותו של השגריר פר פישר, המכיר את דליה עוד מהימים שבהם היתד, כוכבת גדולה בגרמניה. הזוג היפה ביותר במסיבה היו, ללא ספק, הזמר יגאל בשן ואשתו מיקה, השוהים עתה בגרמניה, שם עומד לצאת בימים אלה לאור תקליטו הראשון של מאוחר יותר הגיעה הזמרת אילנית בלוויית בעלה נחום. … יגאל, שנשאר לבדו במינכן, התגעגע, ומיהר להצטרף אל רעייתו ובנו. הוא סיפר כי עליו למהר לשוב לגרמניה שם מתחיל בימים אלה מסע־הפירסום הענקי לתקליטו.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 22
1\ 1ך 1111ך ״ ך 1ח יודעת שרה מילר, הסרגצית שהצטלמה עם קניין 11 גרמני וגס עשתה עימו עסקים. הטוודריס הציבעוניים והמיוחדים של מילר, בגווני כחול, ורוד, צהוב ולגן, מצאו חן. * * ו ד שבוע־אופנה אחד מאחו־בבית ימים שלושה /רינו: הטכסטיל והאופנה, על שפת ימה של תל־אביב, מול הדולפינריום 51 . … :השתתפתי שבועות־אופנה, ובכל פעם גיליתי שסוג הקניינים המגיע, אינו מתאים לסוג האופנה שאני מבצע ומייצר. .מגיעים קניינים של רישתות־שיווק גדולות מאנגליה, גרמניה ושווייץ, ומחפשים אופנה סטנדרטית ן 1ך ] 11 עם שימלות הערב והקוקטייל 1ך ך 111 111 1 11/המהודרות של גוטקס, שכולן שחורות, ארוכות ועשויות ז׳ירזיט ומשי, בשילובי יי• 2 2 11 וחוו מךךח׳־כ אברהם שפירא, שחברתו נכנסה גם לעיט־ך \ 1ן1 1 111 קי אופנה, בעיצובו של גידעון אוברזון. … הוא גם לא נבהל ממחיר־ההש־תתפות: חדר לשלושה ימים בבית הטכסטיל 150 -דולר, השתתפות בתצוגות־האופנה עבור שישה דגמים — 600 דולר, קרן ועד־קניינים — 350 דולר, דמי־השתתפות — 500 דולר. בסר הכל 1600 :דולר. אם כי בגרמניה, לדוגמה, עולה השתתפות עבור שבוע־אופנה של ארבעה ימים 900 דולר בלבד.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 7
בשו ע 7הבריחה גם בשנים שבין השתלטות הנאצים בגרמניה ופרוץ מלחמת העולם עשינו שגיאות חמורות שעלו בדם יקר. … כבר בבודפשט היו לו קשרים טובים עם נאצים גרמנים, בעיקר מה עשינו אנו, מיזמתנו, כדי למנוע את האסון שהתקרב יבא? … הם היו הצעתו :״יופסקו הגירושים בכל רחבי אירופה, מלבד גרמניה גופא, אם ישלמו היהודים גם מעבירים מכתבים וכסף לחברינו בבראטיסלבה שבסלובאקיה, לטרזינשטאט ולגיטאות כופר — 200 אלף דולר עבור כל חודש בו לא יבוצע גם גירוש אחד.״ רבים בפולין.
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 30
לוקטנו שנים־עשר א,ף שבויים ומא תיים גרמנים מזויינים שומרים עלינו. בבת אחת ח,ה ההתמוטטות. … כן, הגויות אוהבות יהודים. אפילו הגרמניות. בכפר אחד בדרום־גרמניה ריכזו קבוצה גדולה של שבויים יהודים. … בילינו לי־יה ביער. מאתיים יהודים ומאתיים גרמניות ומאז הן משוגעות אחרינו״ .״אתה צוחק?
גליון 1239 (14 ביוני 1961), עמוד 9
הפעם הראשונה היתד, בסתיו ,1941 בראשית תקופת ההשמדה :״ה מס ה הקרבי של עלי היה הגרמני, אדמיראל לא היו. הימלר היה בבית־ספר לפרחי־קצונה בקיוב. … המטה הקרבי של הימלר היה אז אי־שם ב מע רב גרמניה• הוא היה ברכבת, שחנתה ליד מינהרה. … באותם הימים קיבל היינריך הימלר לידיו פיקוד צבאי כפול — הפיקוד על כל צבא העתודות של גרמניה, והפיקוד על גיזרה חשובה בחזית. היה זה הפיקוד הצבאי הראשון שהופקד אי־פעם בידיו שלהיינריך הנאמן, שמעולם לא עלה בצבא הגרמני מעל לדרגת תת־קצין.
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 44
עיתוני שפרינגר הם מ־הקיצוניים בגרמניה והאהדה לישראל עוז רת להם להימלט מדימוי לא־סימפטי, ש הרי מי שאוהב יהודים אינו יכול להיות ימני … הוא הדגיש שבגין מאוד אמוציונלי בעניין גרמניה. אמרתי לו כן, דיברתי על זה עם דן. … ביחוד על העובדה שהפיצו למאות אלפי בתי־אב בגרמניה עלון תעמולה עם צילום שלי מחייך מאוזן לאוזן, והגדירו אותי בתור קריקטוריסט מפורסם וחשוב.
גליון 2222 (3 באפריל 1980), עמוד 42
אחרי גירושי ההודיס חליטה סמדר להישאר אצל ־אבא, מרות היחסים המצויינים שלה עם מה, אותה היא מעריצה בגלל ׳יופיה. כנגד גרמנים והיהודים ששיתפו פעולה עם הגרמנים בתקופת מילחמת־העולם השנייה. … חצי שנה אחר-כך סטר קלצ׳ינסקי לשופט ששפט את פושעי מיידנק בעיר הגרמנית־דיסלדורף. עונשו היה גירוש מגרמניה. חודשים אחדים אחר כך, התייצב שוב ליד השגרירות הגרמנית ברחוב סוטין בתל־אביב, וניסה להצית עצמו, כמחאה על זיכויים של נאצים בגרמניה.
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 56
הסיבה הפעם (הקרנת הסרט כבר נדחתה פעם) היא הצמידות שבין תאריך ההקרנה לראשית פגישות ועדות העבודה הישראליות— מצריות • בסוף חודש ינואר עומד להיערך במערב־גרמניה מיפגש סיפרותי יוצא־דופן. בראש המיפגש, שיימשך שבוע ימים, סיירת הבטיחות בדרבים. … יצחק כן־גר רומן זעיר יעמוד הסופר הגרמני הנודע גינטד נראם. משתתפי המיפגש יהיו מתרגמי יצירותיו של גראס ל־ 10 לשונות. … ספר זה הוא בבחינת המשך לטרילוגיה אליקום שראתה אור בשנות ה־60׳ המאוחרות • במדורו ״אנתולוגיה גרמנית״ המתפרסם במדור הסיפרות של דבר, פירסם הפרו פסור שמעון זנדבינק תרגום שיר מאת המשורר הגרמני הנודע גוטפריד בן.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 56
מאכס, הצייר שתחילתו שבה אליו, אינו מתרגש כלל מכניעת גרמניה, ואומר :״היש־מהר הם יוצאים מחוריהם. … הוא מתחיל לגנוב אותן ממוזיאונים על־מנת שאביו לא ישמידו, עד שלבסוף הוא נכלא. השעזר הגרמני הוא מיצירות־המופת שנכתבו במחצית השנייה של המאה ח־,20 והוא נכתב בלא פעלולים או עזרים חיצוניים כלשהם. במהלך עלילתו מצליח זיג- פריד לנץ להוביל את הקורא בין מבוכי הנפש המסוכסכים של גרמניה ־והנאציזם. שעור ישראלי. הגב׳ אלונה פרנקל, שעיצבה את עטיפת השמור הגרמני, וציירה עליו צלבי-קרס רבים, בבורותה ציירה אותם כשהקרסים שלהם פונים בכיוון של נגד השעון.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 12
המחרים הוענק אות מיסדר־ההצ־טיינות של הרפובליקה הגרמנית הפדראלית. מטעם נשיא גרמניה קארל קרסטנס, לעיתונאית מירד אברך, ,58 בטקס מיוחד, בביתו שבהרצליה־פיתוח של שגריר גרמניה בישראל, נילס האנסן. האות הוענק לאברך, ילידת עיר־הנמל הגרמנית קיל, ביום השנה ה־ 50 ליציאתה את גרמניה, אחרי עליית הנאצים לשילטון, יחד עם הוריה, לארץ־ישראל.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 25
הגנרל הי ר 1ק הלך כאשר הזמינו אותי ״הירוקים״ לפני שנה להשתתף במיצער החגיגי שלהם אל בניין הבונדסטאג, ביום פתיחת הפרלמנט אחרי ניצחונם בבחירות, צעד לידי גבר זקוף־קומה, כבן .60 היה זה הגנרל גרט באסטיאן. קראתי לו ״מתי פלד הגרמני״. בסטיאן היה קצין מיקצועי, איש צבא־הקבע של גרמניה המערבית, שהתנגד למדיניות החימוש של המערב. … אם יגיד כי הטילים הגרעיניים אינם דרושים להגנת גרמניה ואירופה, יאמינו לו רבים. אד החברים היותר־רדיקליים אמרו: מה פיתאום? … האב הועבר לבית־אבות, האם נפטרה, והוא מחסל את משק־הבית. היתה בבית סיפריה גדולה בשפה הגרמנית. כמה מן הספרים נמכרו, אחרים חולקו לידידים.
גליון 2589 (13 באפריל 1987), עמוד 17
יללות בלילה הזדמן לי לשוחח עם תיירת גרמניה קשישה, שבאה בפעם הראשונה ארצה. היא הגיעה הנה במיקרה. בתה, שיש לה ידיד ישראלי. באה לביקור, ולקחה את אמה עימה. גרמניה רגילה, ממישפחה בורגנית טובה, תושבת עיירה. … ראיתי שהרחובות ריקים, אבל הם צופרים ומעירים את כל האנשים״. באוזניים גרמניות זה משהו מדהים. לצפור בלילות? גם אני שמתי לא פעם לב לתופעה מוזרה זו.
גליון 2609 (2 בספטמבר 1987), עמוד 11
חפירות. המטכ״ל הצרפתי החליט לכבוש מוצב גרמני, כדי להקהות את ביקורתם של פוליטיקאים ועיתונאים. … שריקות. צעקות פרועות. הצעירה היא גרמניה. אין לה שום כישרון. בלית ברירה היא מתחילה לשיר בקול קטן שיר״עם גרמני שהיא מכירה(״היה היה /פרש אמיץ /שאהב נערה /שנה שלמה / .שנה שלמה /ועוד יותר /לאהבה הזאת /לא היה סוף.״) החיילים הצרפתיים אינם מבינים את המילים של שפת־האוייב. … באחת הסצנות מופיע קורט יורגנס בתפקיד של טייס קרבי גרמני משוחרר, שהתנוון והסתאב. הוא עומד באיזה בר באפריקה, מוזנח, שיכור, גרוטאה אנושית.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 16
ארצות הברי ת תו ר ת הנ חי תו ת 1000 אורמר מס׳ 1 אמריקאי ללא ארנק הפנים אורמר מם׳ 2 גרמני ללא ארנק אולמר מם׳ 3 אנגלי ללא ארנק אורמר מס׳ 4 צרפתי ללא ארנק אולמר מס׳ 5 איטלקי ללא ארנק התלמיד הצעיר בסמינר המורים סבל מ־תסביו־נחיתות קשה. … כדו ר הארץ אי ב ת נצח אחרי שגם ממשלת פורמוזה ביטלה רשמית את מצב־המלחמה בינה לבין גרמניה, נשארו ארבע מדינות המקיימות עדיין את מצב המלחמה; מבין 67 המדינות שהכריזו במלחמת העולם השניה מלחמה על גרמניה.
