חיפוש: איראן
נמצאו 1,777 תוצאות (מציג 551 עד 575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 49
הוא הזדרז וחילק, כפיצוי שני אותות מיסדר־הנילוס לשני יהודים : לעימנואל מיזרחי באשא, יועץ מינ- נהלת חצר-המלכות, זלפרופפור יעקב כישאי, מומחה לאורולוגיה (תורת הצי פורים) באוניברסיטת איברהים. • ד״ר מוחמד מוסדק, ראש ממ שלת איראן מלאים־הנפט, המשיך לתפוס כותרות ראשיות בעיתונות העולם ועמו דים פנימיים, שמסרו את תולדות חייו. ביניהם: כאשר ניסה מוסדק, בהתמנותו בגיל 34 לתת-שר־האוצר, לטהר את ה מנגנון האיראני מהולכי־בטל על־ידי פי טורין סיטוניים, הוצף מיכתבי-איום, ש הצטיינו בכך שנכתבו בדם המאיימים. !
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 11
״האנגלים עוררוה לרגל איום סגירת בתי־הזיקוק בעבדאן אולם עתה,״ הם קובעים ,״עו מדת איראן להיכנע ללחץ הבריטים, ושוב לא יהיה לאלה צורך חיוני בבתי-הזיקוק •של חיפה.״ * התיש מה באב. הכוונה: טס קוס המדינה. *** באיראן, שם שלט ראש־הממשלה הלאומני מוחמד מוצאדק, שהלאים את בארות הנפט וגרם לזעזוע בינלאומי.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 39
ימאני הזכיר את האפשרות שחבלני- אש״ף יטביעו מיכלית־ענק כדי לסתום את מיצר הורמה, הסוגר מדרום את המיפרץ הפרסי, בין איראן ועומאן. במיצר זה עוברים בכל יום 20 מיליון חביות נפט מסעודיה, עיראק ואיראן.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 49
שידור־י שראלי ע ס הרו ת מי ם הכו ר די ם צוות הטלוויזיה הישראלי, שיצא בשבוע שעבר לאיראן, ינסה להגיע גם למיפק־דות המורדים הכורדיים, שהחלו לפעול מחדש בחודשים האחרונים. הצוות, הכולל בתוכו את הכתב לעניי נים ערביים, אהוד יערי, הצלם צדוק בתר יערי בדרך לכורדיסטאן פרינץ ואיש-הקול יצחק כהן, יבקש לראיין את השאה האיראני, ואחרי צילומים באיראן ינסה להגיע גם אל מיפקדות הכורדים.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 17
מעבר למיפרץ הפרסי (שהערבים קוראים לו ״המיפרץ הערבי״) אורב השאה של איראן. מזימותיו של אימפרטור זה כבר הפכו אגדה בינלאומית, ושימשו נושא לספרי- מתח. … הסעודים בטוחים כי ׳ישראל עלולה לנצל שעת־כושר— למשל, בשותפות עם השאה האיראני — כדי להשתלט על שדות־הנפט הסעודיים, ובצורה זו להוציא מידי העולם הערבי את הקלף העיקרי שלו.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 5
מפתחות נן־העדן ישראלים מתעקשים להעניק לאיראן החומייניסטית כל עידוד אפשרי, גם צבאי וגם מוסרי. הידיעה שפורסמה בעיתון הצרפתי לא פואן היא ממש מדהימה: מיפעל פלסטיק של התנועה הקיבוצית מייצא לאיראן אבזרי פלסטיק, שאותם מחלקים כוהני הדת לנערים היוצאים לחזית . … פקידים בארצות־הברית טוענים, שישראל כבר הפסיקה לייצא לאיראן חלקי־חילוף למטוסים ולטנקים, בגלל זעמו של 100 הימים מה שאפשר לעשות עד לבחירות -וטח שאי־אפשר לעשות.
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 5
לפני כן שודרה בבריטניה כתבודתחקיר מדוקדקת, שהראתה כיצד מוכרת ישראל נשק לאחת מאויבותיה המוצהרות הקיצוניות ביותר: מיש־טר־הזוועה של האיית־אללה רוח־אללה חומייני באיראן. השבוע יכלו אזרחי־ישראל לחזות בכתבה זו בטלוויזיה המקומית. הצופים הנאורים יכלו לתמוה על כך שפקיד בכיר של ממשלת־ישראל מצפה פומבית להפלת מישטר־חומייני בידי ראשי הצבא האיהעולם הזה 2319 ראני (דבר שבוודאי יגביר את קצב הוצאתם להורג של קצינים איראניים) בעוד שסוחרי־נשק ישראליים, בלי ספק באישור הממש לה, מספקים לחומייגי את מיטב הנשק. הטלוויזיה הירדנית הקדימה את הישראלית ושידרה את הכתבה, כדי להוכיח כי צדק המלך חוסיין, שדיבר לפני שבועיים בנאום חגיגי על הברית האיראנית־ציונית הסמוייה. חסרת־כו שה וחוצפנית.
גליון 2398 (17 באוגוסט 1983), עמוד 15
המודעין סבר שעקב העדיפות הכמותית והאירגונית׳ של העיראקים, הללו יביסו את האיראנים, ראש־אמ״ן לשעבר, יהושע שגיא, אף התבטא כך בראיון בטלוויזיה. אולם כפי שכבר ידוע, הגורם האנושי האיראני, הקנאות והנכונות להקרבה של ״המשמרות המהפכניים״ הם שבלמו את עוצמתו העדיפה של הצבא העיראקי ואת חייליו, שרמתם הכללית והמוטיבציה שלהם היו מן הנמוכות. … ברור הוא שבלי אמצעים חומריים בכמויות ובאיכויות מספיקות לא יוכל הצבא להצליח, אף אם תשרור בו קנאות כמו זו שבאיראן. הבעיה היא למצוא נוסחה מאוזנת של שילוב הגורם האנושי והחומרי, מבלי לסטות לקיצוניות של העדפת האחד וזניחת השני.
גליון 2657 (3 באוגוסט 1988), עמוד 10
זה לא היה רק בחודש השמיני של האינתיפאדה, אלא גם למחרת סיום המילחמה בין עיראק לאיראן. חוסיין יודע י כי מעתה יעבור מרכז־הכובד במרחב מבעיית איראן לבעייה הפלסטינית, וכי אש״ף ימלא בחזית זו את התפקיד המרכזי.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 3
הוא גם האיש הנושא באחריות לשחיקה המוסרית בשורות צה״ל, לנוכח ההתקוממות הפלסאהוד שסיגל, רסת־נן טינית• האוגדות שבדרך על האפשרות של פניית צבא איראן או עיראק מערבה(״פסק זמן״ ,העולם הזה .)27.7.88 המסקנה שלי, מניתוחו המבריק של אורי אבנר, בהנדזן האחרון, היא פשוטה: זה יקח כמה זמן, אבל, במוקדם או במאוחר, יצעדו אוגדות מוסלמיות מערבה, לעברנו. אולי לא כל 100 האוגדות, אבל בוודאי — 50 או האיראניות, או העיראקיות. מסקנה זאת מתבססת על הסבירות הגבוהה שכל ממשלה ישראלית, בין אם יעמוד בראשה הליכוד ובין אם יעמוד בראשה המערר, תימנע, בעתיד הנראה לעין, מלנקוט בצעד המתבקש למנוע תסריס־אימים זה.
גליון 2660 (24 באוגוסט 1988), עמוד 10
ילד טוב אינדיאנה אנטי־שמים וגזעמם י* י סו די ה פ גנו ת אנסי־שמיות ואבירי ההפלייה הגיזעית — אלה הרפובליקאים אף לא התיימרו לקיים ועידה דמוקרטית (הרי הם רפוב־ליקאים, לא דמוקרטים) .הושתק כל מי שניסה לפתוח את פיו, מימין או משמאל לקונסנזוס של ג׳ורג׳ בוש — עשיר מופלג, איל־נפט, ראש הסי־א״־ א־ לשעבר, שגריר באיראן בחצר־השאה, ידידם האישי של דיקטאסורים ועריצים מושחתים בכל רחבי־העולם, סגנו של רונלד רגן, שטען עד לרגע האחרון שלא ידע דבר מן המתרחש בבית הלבן, בפרשות איראן־גייט, השחיתות בפנטאגון, במישרד־המיש־פטים האמריקאי.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 7
מבחינת מצריים, האלמנט החשוב ביותר בוועידה, הנפתחת ביום השלישי, הוא שייעשה משהו בסיכסוך שבין עיראק לאיראן, שתחול התקדמות בדעת־הקהל ושייווצר לחץ לפיתרונו של הסיכסוך האבסורדי הזה. … זהו באמת הגורם החשוב ביותר מבחינתנו בוועידה — מילחמת עי־ראק־איראן, לא ישראל. אינני אומר זאת כדי להתחמק.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 3
על הסיבות לגילוח זקנו של ראיית- אללה האשמי רפטנג׳אני, יו׳ר הפר למנט האיראני (״הזקן של היו׳ר״, העולם הזה ,)25.3.87 בשביל מה צריך יעקב נמרודי להעלות נימר קים מסובכים (״הסימן הבולט ביותר לתמורות שחלו בו׳) לסיבות גילוח זקנו של רפסנג׳אני. יכול להיות שהאיראני הזה בסו הכל התקנא במוניטין שיצאו לרפי נלסון איש אילת, אחרי שזה גילח בשעתו את זקנו לכבוד מסע־פירסומת זהבה חורש, אילת של סכיני־גילוח. … לרין יתבע לדיו מייק לדין, אמריקאי ויהודי. שהיה מעורב בעיסקת הנשק לאיראן. אינו מוכן לומר מילה בגנותו של שימעון פרס.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 6
לפי הפירסומים הרבים בעולם — ולאחרונה בכתבה נרחבת בניו־יורק טיימס — מספקת ישראל נשק רב לקונטראס. לפי הגילויים בפרשת־איראן, מימנו גם מישלוחי־הנשק הישראליים לאיראן את הקונטראס.
גליון 2636 (9 במרץ 1988), עמוד 8
ף אלה העובדות, המוכחות במיסמכים המונחות בשעה זו 1לפני החוקר המיוחד האמריקאי: השרים המרכזיים בממשלת־פרס אכן שלחו לראש המועצה האמריקאית לביטחון לאומי, רוברט מק־פארלן (אחד מגיבורי פרשת איראן־קונטראס) מיכתב, שבו הבטיחו שצינור־הנפט • מדוע היה ידידו של שימעון פרס שותף להצעה זו? … למשל: אל שווימר, סוחר־הנשק שמילא תפקיד מרכזי בשלב הראשון של פר שח^ הנשק לאיראן. ובמישור אחר: דויד בלס, שגם הוא הוזמן לביתו של פרס על בסיס חברתי).
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 3
איש־השנה הוא, ללא ספק, החבר׳המן ^הישראלי המצד, עמירם ניר, גיבור פרשת־הנשק האיראנית. הוא הדגם המייצג של ישראלים, שעם הכוונות הכי סוברת(שלפעמים אפילו עולות יפה) ,מבקשים לעשות את הבלתי־אפשרי, גם כשזה לא 1דרוש וגם כשזה לא כדאי, וכשזה הדבר האחרון שעם ישראל זקוק לו. … פרוס סיני סבר מישרד האנתיה והתשתית, ירושלים צי אמריקאי ענקי נקלע דתוך הבקבוק הסגור של המיסרץ, והסך •טס לבן־ערובה של האיראנים והעיראקים באדר. דה טוב לישראל או לא? … בניגוד לנאמר בכתבה, לא התייחס מעולם השר לעסקות של בנק הפועלים ובאופן עקרוני הוא אינו מתערב בנושאים הקשורים לגופים מיס־ בתוך הבקבוק בין עיראק לאיראן הנווד לחנדים ״כדורגל זה מישחק לחכמים!
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 7
מכיוון שהתמונות אינן שונות בעיני הקורא הזר מתמונות של אספסוף איראני או עיראקי הזועק לדם, ניתנה למדינת־היהודים תדמית חדשה, רחוקה מתמונת ״הדמוקרטיה היחידה במיזרח התיכון״ ,בעלת אופי מערבי, ליברלי, דמוקרטי והומאני. … ״ כשכתבות אלה מופיעות בין כתבות דומות על איראן, לבנון ופאנמה, לא יימחק הרושם. יוזמות־שלום יכולות להסיח את הדעת לשעה קלה(ראה מיסגרת) .אולם התצלומים בעיתונים והכתבות בטלוויזיה מדברות שפה הרבה יותר מיידית, חזותית ומשכנעת.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 10
מנכ״ל מישרד־הוזוץ הישראלי לשעבר, ולפני כן איש בכיר במוסד לביוץ, ת ה מעורב במכירת הנשק הישראלי והאמריקאי לאיראן. התקר האמריקאי המיוחד, הבודק פרשה זו, גילה שקימת שוהה בארצות־הברית, והוציא נגדו פקודת־הבאו־״ מפשלת־ישראל מחתת וצו־ההבאה בוסל זמנית, עד להחלסה נוספת. … על פי השקפתו זה תה עלול להתפרש כאקט של בריחה, או כהתנהגות של אדם שמצפונו אינו נקי. קימת תיפקד בפרשת־הנשק האיראני במיסגרת תפקידו דאז, כמנכ״ל מישרד־החוץ, ועל פי הנחיות הממשלה. … על רקע צו-ההבאה נגד דויד קימחי בפרשה אחרת — פר־שת הנשק האיראני — קיבלה דרישתו של ליבאי מישנה* תוקן.
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 22
סאטיק (גלריה ,220 תל־אביס תערוכת אריגים מצויירים של ציונה שימשי ונחום כהן: צעיפים, גלימות, מפות, מחיצות ודגלים. אמנות איראן (ביתן חאמנים ברחוב אלחריזי, תל־אביב) תערוכה ייצוגית של תריסר אמנים פרסיים בני זמננו. 9דו דו שנהם (גלריה רינה, ירושלים) יחסי תנועה וחלל במרחב ביצירות פיסוליות מופשטות של פסל צעיר.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 24
יהודית פרי, לשעבר מלכת־החן, שאלפי סיפורים ניקשרו בשמה, המציאה אופנה מטורפת אמיתית, אותה הדגימה על חבורת דוגמניות, שגם אותן היא המציאה. ליה, ב שם מאריאן קולינס, שהופיע ה ב שמלה מפחידה נורא. … אבל הבחורה שהציצה דרך החור היתד, אשה פאטאלית באמת. השחקנית ה־אנגליה מאיראן קולינם הופיעה אפילו בסרט גולדפינגר.
גליון 701 (5 באפריל 1951), עמוד 7
אזרח אוסטרלי קיבל זכיון על כל שטח איראן( ,מלבד האזור הצפוני על חוף הים הכספי) תמורת 10.000 לירות.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 56
כמו בסרט של ממש, מנסה גם ניו־יורק, באורות הססגוניים, בקישוטים הספוזרים לאורכה ולרוחבה ובשלטים המרצדים יו מם ולילה, להתגייס למאמץ ולהשכיח מלב תושביה את איראן, את הדלק ואת הדו-קרב קרטר־קנדי.
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 43
באותו ראיון אמר וייצמן :״האמריקאים צריכים לעשות משהו באיראן מפני שאחרת, מחר בבוקר, תהייה בעיה דומה גם בסעודיה.״ כאשר צופי הראיון עם וייצמן בטלוויזיה הצרפתית התעוררו למח רת בבוקר, הם שמעו ברדיו על מה שאירע בסעודיה. … גם עם סמואל לואים והנספח הצבאי ה אמריקאי וגם עם ידידיו לא יכול וייצמן שלא לגחך על השתלשלות המאורעות, שר־כיטחון וייצמן ,שמו להם מלח על הזנב״ יאחר שירה נשני האנשים רצע, — בעקבות הכרזת השר כי יש לו הצעות לאופציות צבאיות באיראן הברית לא יכלו שלא להיזכר בפעולת אנטבה הישראלית.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 62
איתן עמיחי הדברת מזיקים ן מנעדון לתדסת חד שה (בעברית ובערבית) על הנושא: הרקע למלחמת איראן—עיראק ביום א׳ ,30.11 שעה 8.30 בערב, ירצה למד צילום קורסים לצילום שחור לבן וצבע למתחילים ומתקדמים.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 8
הלונדוני של בנק־רזפועלים, להעביר 100 אלף דולר לחשבון הסודי של לוינסון בשווייץ, ובהם הוא השתמש, לטענת מגיניו, לתשלום שוחד באיראן. ף* אשר ועדת (שרגא) רוטמן־ (עמירם) סיוון — שני הדירקטורים לשעבר בבנק־הפועלים — הכתיבה את הדוח המפורסם שלה על פרשת לוינסון (שהביא בסופו להתאבדותו של הבנקאי) לנאמן הבנק, עורך־הדין עמיהוד בן־פורת, בראשית ,1984 היתה הפרשה הבאה, הנחשפת כאן לראשונה, סתומה ברובה הגדול, וכך נאמר בדוח רוטמן־סיון בפרק ג׳ ,שכותרתו עניין החשבונות: ״יש עניין של עיסקה למכירת מניות לבנק פיר גמיינווירטשאפט ורכישתן במחיר גבוה יותר. … הפרשה הזאת נחקרה בימים אלה, בעת שיורי סלנט, בעבר מנהל המחלקה לניירות־ערך ב״בנק־הפועלים״ והיום מבעלי ״פיט״ ,חברה לניירות־ערך, התייצב ביחידה הארצית להקי- רות־הונאה שליד המטה האר־ בלומנטל הסביר שלוע־סון העביר את כספי השוחד לבכירים באיראן.
