חיפוש: "שטחים כבושים"
נמצאו 2,169 תוצאות (מציג 2,151 עד 2,169)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 26
הוא מזהיר את הישראלים מפני הידר דרות בשטחים הכבושים, שיכולה להוביל למצב דומה לזה הקיים בדרום־אפריקה.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 17
באותם הימים היתה תוכנית־השלום הזאת בלתי־מקובלת לחלוטין: ארצות־הברית התנגדה לה בחריפות. ברית־המועצות דגלה בהחזרת השטחים הכבושים לממלכה ההאשמית ולמצריים. אש״ף דגל בהקמת מדינה דמוקרטית חילונית בכל הארץ.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 7
כך אמר השבוע קצין בכיר כי מה שקורה עכשיו בשטחים הכבושים ״מחשל״ את צה״ל! כאשר קצינים מופיעים על המירקע ומשקרים במצח נחושה (ובצורה שכל מאזין אינטליגנטי יכול להסיק מסקנה זו בביטחה): כאשר הודעות צבאיות רישמיות כוזבות בעליל, ואין עוד עיתונאי בעולם המאמין להן בלי בדיקה: כאשר בזה אחר זה מחוסלים נכסים שנרכשו במאמץ של עשרות־בשנים, כגון כבור, אמינות ויוקרה מיקצועית — כיצד לא נזעק?
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 27
אני מבקש להעיר, כי אני האיש שערך עבור ז מו ר ה־ בי תן את הספר, ו כי אני (ולא חיים גליקשטיין המתרגם) אחראי באופן מוחלט לאותו סיגנון דיבור, שכל-כך לא נעם לנתן זך ״אהבה מופרזת לאמת 19.5.87 היא מוציאה דיבה על מאות ואלפי אזרחים ישראלים, המוחים בעצומות והפגנות נגד הכיבוש והשיעבוד של הפלשתינים בשטחים הכבושים. במאמר אחר, ״גורודיש, האיש ושברו 2.6.87 היא מגלה, יותר מטפח, את ערכיה המוסריים, אם ישנם כאלה, שלה עצמה.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 11
הוא התכוון לנהל משא־ומתן קשוח, ולהשאיר בסופו של דבר בידי ישראל את רוב השטחים הכבושים. בכך חיבל בעצם האפשרות לפתוח במשא־ומתן.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 17
גילה רזין, העולם הזה ראיתי את תת־אלוף אמנון סטראשנוב, הפרקליט הצבאי הראשי, תוקף מעל מירקע הטלוויזיה את הדו״ח של מישרד״החוץ האמריקאי על הפרת זכויות־האדם בשטחים הכבושים. התת־אלוף נראה כאדם מתקדם, ליברלי.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 27
מאחוריו שלושה קבצים: האביב שר ה ת לפני הה ת שדחת 1977 בת 1ך הרנע המכריע 1981 מפה של שימחה 1986 הוא מכהן כסגן יושב־ראש התאחרות הסופרים בשטחים הכבושים והוא גם עורכו הסיפרותי של העתון א ד שעב.
גליון 2680 (11 בינואר 1989), עמוד 11
הוא האמין כי המלך חוסיין ימשיך להיות כוח מרכזי בשטחים הכבושים, חרף האינתיפאדה( .זה היה כמה ימים אחרי שהוד מלכותו הודיע על ניתוק קשריו עם הגדה ).הוא צידד בשיתוף־פעולה ישראלי־ירדני.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 26
אחר כך ציטט מישהו שאמר, בעיקבות האיסור שאסרה ממשלת ישראל על גי לויי שימ חה בשטחים הכבושים לרגל החלטת אלג׳יר, כי יש להתקנא בעם שנאסר עליו לשמוח.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 42
ברוב המיקרים קציני־השיפוס מעורים יותר במה שנעשה בשטח, וקל להם יד תר לברר את העובדות לאור הנסיבות, מאשר שופטים צבאיים, שהמרחק בינם לבץ מה שקורה בשטח עולה לעיתים על המרחק הפיסי שבץ אולם־המישפט למקום־האירוע בשטחים הכבושים. במיקרים של מוות, החלוקה בין דין מישמעתי לבית־דץ היא כמעט שווה, אך במיקרים אחרים — חבלות חמר רות, התעללויות שאינן מסתיימות במוות, ירי בלתי־חוקי, שימוש בגאז שלא לפי ההוראות, ומיקרים חריגים אחרים — נוטים בצבא להעביר את השיפוט לקצין, ולא לבית־דין ולשופטים מיקצועיים.
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 3
אם תעודד ממשלתנו את הרושם כי ישראל מחבלת בסיכויי השלום בכוונה תחילה, כדי להחזיק בשטחים כבושים, עלולות התוצאות להיות הרות־שואה בשנים הבאות.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 30
ולא פחות חשוב מכל מה שהעליתי עד כה: אין בו בביאליק שום הד, מכל מקום שום הד ישיר, למיכלול הבעיות והדילמות הניצבות לפני צעירי הדור הזה בישראל: קיום בארץ או הגירה ממנה, חיים בתנאי צפיפות ולחץ מתמיד (מילחמות, משברים וקשיים כלכליים) ,חוסר סובלנות, שרות בצבא המייצג עוצמה צבאית של כובש בשטחים כבושים ותובע מן הצעיר למלא תפקידי שיטור בקרב אוכלוסיה אזרחית עויינת, קיטוב ערתי קשה ואפליה בכל התחומים(כולל אפליית נשים.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 17
היה זה הרגע שבו הגיענובאורח פתאומי (רק אחר־כך למדתי שהדברים כבר נתפרסמו קודם לכן באחד העיתונים) ,שדר המופנה לוועד היוצרים הישראלים והפלסטינים מאת 4סופרים ומשוררים פלסטיניים הכלואים במחנה אנצאר ,3ובראשם מי ששימש עד יום מעצרו יושב־ראש התאחדות הסופרים הערבים בשטחים הכבושים, טאהה אל־מתווכל. הם כותבים לנו כי חטאם היחיד הוא שהיו ״פעילים״(והכוונה אינה לפעילות בהנחת מיט־עני־חבלה, כמובן) .ואני מאמין להם.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 11
בשנים האחרונות לא יצאו מוניטין ל״עבודה יהודית״ .בדרך כלל העבודה הערבית טובה יותר, ולוא רק מפני שאת הערבים (מהשטחים הכבושים) אפשר לפטר בכל רגע בלי פיצויים והודעה מוקדמת.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 54
. • אתה מציע יציאה חד־צדדית מהשטחים הכבושים, ויציאה חד־צדדית מהממשלה. בהחלט!
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 60
מצד אחד הורגש צירן ״להסביר״ מדוע אירע מה שאירע, להחליט החלטות של ראש-ממשלה, ואז שום כישרון חמקמקות מילולית לא יעזור לו, שום מישרד ליחסי־בירבור לא יתדמה שהרי לכאורה איו שום סיבה שיקרה משהו, כל עוד ישראל אותו, ומי שחושב שתקופת פרס תהיה תקופה ללא החלטות נוהגת בשטח הכבוש בידיה ב״יד הנבונה״ ,כלומר ב״יד הקשה״, טועה טעות מרה.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 10
קפליוק 1האם הערכת את עמדותיהם של תושבי השטחים הכבושים במהלך המילחמה י ערפאת 1הפלסטינים שבמיולדת, החל בבסאם אל־ישכעה ועד כרים ח׳לף, דרך אליאס סרג׳ וראשד אל־שאווה וכמה אחרים.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 42
מנסים להציג את הדברים באופן האובייקטיבי ביותר, אבל זה כלי ויזואלי, אין מה לעשות, וזה גם הרשות. • מה יקרה אם יסגרו את השטחים הכבושים לסיקור תיקשורתי? זו השאלה הכי קשה ששאלת אותי עד עכשיו.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 26
כמעט שבוע בשבוע נוסעים אילנה וחבריה למקומות שונים בשטחים הכבושים, כולל מחנות־המעצר שבהם, נפגשים עם אסירים פלסטיניים ועם בני״ מישפחותיהם, שומעים את סיפוריהם ועוזרים להם כמיטב יכולתם, בעיקר בעצם נוכחותם, הק שבת ם והעידוד שבהשתתפות בסיבלם.
