גליון 2313, 30 בדצמבר 1981, עמוד 67
הם גם שילחו
ביריוני־לשון, בנוסח גדוד מגיני השפה העברית של שנות ד,־20
וה־ ,30 לתקוף חנויות ועסקים בעלי שמות לועזיים, ואף פגעו
בעסקים בחסות המיקרופונים של קול ישראל והטלוויזיה היש ראלית
(אלה הם אותם האנשים המאשימים את ערביי השטחים
הכבושים בכך שהם מדליקים צמיגים — רק כאשר הם מבחי נים
במצלמות הטלוויזיה).
גליון 2315, 13 בינואר 1982, עמוד 45
אני מדבר ערבית
עוד מהבית, ואני מאמין שאפשר להסתדר
עם הערבים.
• מהו היחס שלך לשטחים
הכבושים ¥
אני לא בעד זה שנהיה עם כובש.
גליון 2311, 16 בדצמבר 1981, עמוד 5
הוא
חזר על החלטתו הנחושה להשליט קוויזלינגים בשטחים הכבושים
(״מנהיגים מתונים״) תוך התקפה
חריפה על העיתונאים הישראליים
שאכן קראו לשכירי־חרב אלה של
המימשל הצבאי בשם ״קוויזלינ־גים״
הוא גם אישר מחדש כי הוא
מבדיל בין שני סוגים של ״יהו דים״
.הוא סיפר כי אביו השביע
אותו, בהצטרפו להגנה, שלא ייל חם
לעולם ביהודים״* .משום־כך
אין הוא מוכן להילחם במתפרעי
חבל־ימית, גם כאשר אלה מתגרים
בצה״ל.
גליון 2338, 23 ביוני 1982, עמוד 71
ג׳ורג׳ חבש,
מנהיג החזית העממית לשיחרור פלסטין, שיבח לאחרונה פומבית•
את הפגנת ״הכוחות המתקדמים בישראל נגד הדיכוי בשטחים
הכבושים.״ כוונתו היתד, להפגנה הגדולה של שלום עגשיו.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 6
על־פי סיקרי
דעת־הקהל תמכו כיס/״ 37 של ה נשאלים
ברעיון למסור את השטחים
הכבושים לידי ישות פלסטינית.
החודשים עברו, ולאט־לאט
גבר התיאבון.
גליון 2359, 17 בנובמבר 1982, עמוד 14
איש לא יכול
היה לנחש, על פי דבריו, שהוא היה אבי אבות המדי ניות
הפאשיסטית (מצטער, זוהי המילה הנכונה) בשטחים
הכבושים.
המוסר היהודי אומר ״מודה ועוזב — ירוחם.״ אילו היה
מישהו מכל המכובדים האלה מודה, והיה מבטיח לעזוב,
הייתי מציע למחול, אם כי לא לשכוח.
גליון 2323, 10 במרץ 1982, עמוד 38
אלא שהיא
התעלמה מהם. היא טיילה בשטחים הכבושים בלימוזינה
של מישרד־החוץ שלנו׳ סירבה לדבר על הכיבוש והעניין
הפלסטיני, והתחבקה עם עמיתיהם הישראליים של
הגנרלים האמריקאיים מימי ויאט־נאם.
גליון 2326, 31 במרץ 1982, עמוד 38
יש לו
ביקורת נוקבת מאוד על דרכה של ישראל, אך בלב
רבים וטובים בישראל יש ביקורת דומה. הוא חרד
*בי מה שקורה בשטחים הכבושים, והתפתחות היחסים
בין ישראל והערבים, עלולים להביא לאסון היסטורי.
גליון 2407, 19 באוקטובר 1983, עמוד 9
.
• בכל רחבי הפזורה הפלסטינית,
וכן בשטחים הכבושים, מנהיגותו של
ערפאת היא בלתי־מעורערת.
גליון 2411, 16 בנובמבר 1983, עמוד 6
כל ״פרשן״ הכין מאמר מלומד
על התמוטטות אש״ף. מושלים צבאיים
קראו לתושבי השטחים הכבושים
״להתפכח״ ,אחרי שערפאת הסתלק מן
הבימה.
גליון 2411, 16 בנובמבר 1983, עמוד 57
המימשל הצבאי
הוציא יותר מאלף צווים (המהווים את
ספר־החוקים ההולך ותופח של תושבי
השטחים הכבושים) ,ואין כמעט גבר
בגדה שלא עבר אי־פעם במשך 16
1שנות הכיבוש על אחד מצווים אלה.
גליון 2403, 20 בספטמבר 1983, עמוד 6
הנשיא לא מצא לנכון לחון
מישהו מן הצד השני — למשל, אחד
מעשרות הצעירים אמיצי־הלב, שסירבו
לשרת בלבנון או בשטחים
הכבושים. צעירים אלה, הזוכים ביחס
של כבוד מצד כל חייל קרבי בצה׳׳ל,
ממשיכים להינמק בכלא.
גליון 2385, 17 במאי 1983, עמוד 37
במיסעדה, שנפתחה במיוחד בשבילנו, נערכה סעודה
איטלקית לעשרים וכמה איש ואשה: המארחים, אנשי־המגן,
השוטרים, אנשי אש״ף, פלסטינים מהשטחים הכבושים ומישראל,
אני הישראלי, אנשי הקהילה היהודית המקומית, ועוד.
גליון 2379, 6 באפריל 1983, עמוד 9
נראה כי הצהרתו
של הרמטכ״ל ש״המילחמה בלבנון
היא הקרב על ארץ־ישראל,״ גרמה
בקרב חיילי מילואים רבים למח שבה
שניה לגבי השירות בשטחים
הכבושים .״אם המדיניות לגבי לב נון
אינה צודקת,״ אמר אחד מח
מיסגד
חסן־בק: אחרי כן
— תקפה גס את המיסגד
ברי הקבוצה ,״הרי שגם המדיניות
בשטחים מוטלת בספק.״ ואכן, למ רות
ש״סרבני שטחים״ עדיין אינם
תופעה המונית, נתקלים כיום יותר
ויותר קציני-גיוס בחיילי מילואים
המסרבים לשרת בשטחים .
גליון 2376, 13 במרץ 1983, עמוד 12
אך איך אפשר לרדוף נאצים קשישים בכל העולם,
ולקיים יחסים עם מנהיגים ישראליים המטפחים מגמות
ניאדפאשיסטיות בישראל ז איך אפשר לדרוש מן העולם
לזכור את פישעי הגרמנים בשטחים שכבשו, ולא להגיד
אף פילה אחת על המתרחש בשטחים הכבושים על-
ידינו ז
בעיני זה די פתר.
גליון 2370, 2 בפברואר 1983, עמוד 61
כפי שניבא, הפכנו
״עם של מנהלי־עבודה ו אנשי
שין־בית.״ מעשינו
היומיומיים בשטחים הכבושים
משמשים עתה נושא
למישפט, שבו מתגלים פר טים
המעלים סומק בלחייו
של כל אדם הגון.
גליון 2346, 18 באוגוסט 1982, עמוד 68
אולם אחרי 1967 מופיע
אש״ף כגוף הרוצה את השטחים הכבושים,
וזה משנה את תדמיתו. היום רב
הספק אם ניתן •לגלגל את הגלגל אחורה,
ולכן עדיף לנו שאש״ף יתמתן, מכיוון
שהוא זמין׳ הוא ישנו, ויש עם מי לדבר.
גליון 2349, 8 בספטמבר 1982, עמוד 76
הוא
גילה את העניין בסודי־סודות, ל־ראש־המסשלה
גולדה ׳מאיר —
אשה בעלת שינאוה תהומית לערכים
והתנגדות בסיסית לשלום,
שהיה מחייב אותה להחזיר את
השטחים הכבושים.
ואכן, גולדה טירפדה את השליחות.
גליון 2398, 17 באוגוסט 1983, עמוד 21
מיבצרים חומים אלה נקראו על שמו של האיש שתכנן אותם
״מיבצרי טגארט״ .הם משמשים כיום כתחנות־מישטרה,כבתי־סוהר וכמיפקדות המימשל הצבאי הישראלי בשטחים
הכבושים.
בישראל אין רבים הקוראים להם עוד ״בנייני טגארט״ .אך
נראה כי לערבים זיכרון ארוך יותר.
גליון 2395, 27 ביולי 1983, עמוד 26
במערכת הבחירות של הליכוד
היתה סיסמה מרכזית :״בגין כשילטון
— שלום וביטחון׳ .ואמנם, שילטון
הליכוד השיג ל־ 505 מאזרחי ישראל
שלום וביטחון מוחלטים, ושום דבר לא
יטרידם במקום שבו הם נמצאים היום.
לתושבי השטחים הכבושים הבטיח
מנחם בגין ״אוטונומיה מלאה׳
שתאפשר להם לנהל את ענייניהם לבד
ללא הפרעה.
גליון 2507, 18 בספטמבר 1985, עמוד 42
הוא היה
הנחלן האמיתי — מפוכח, מחוכם
וגמיש — שהפך את שהותנו בשטחים
הכבושים לעובדת־קבע.
אבל בדיעבד ברור כי שדה הפריז
בהערכתו.
גליון 2540, 7 במאי 1986, עמוד 17
גם העלילה
פשוטה לגמרי: המישמר האזרחי מתנפל על מחסן שבו מתגוררים
(בניגוד לחוק) פועלים מהשטחים הכבושים. במכונית אין מקום
להסיע את כולם למישטרה.
גליון 2545, 11 ביוני 1986, עמוד 39
לויטה, המייצג בארץ את חשובי העיתונים
של בריטניה הגדולה, ושהיה במשך שנים גם
מבכירי הכתבים של ״מעריב״ ,חיבר סאטירה
מיוחמת שלום
בקפריסין
ף* שלהי האביב ובהתקרב מועד הרוטציה הלכה
^ והתחממה האווירה בארץ: גדל מיספר התקריות
בשטחים הכבושים, בעיות חדשות־נושנות בתחום יחסי
ישראל־מצריים הועלו שוב לכותרות, והמצב הכלכלי הוסיף
להחמיר.
גליון 2541, 13 במאי 1986, עמוד 30
אני מתייחס כמובן למאמרו של הרב ״לא
לזרוק את הדגלים הישנים,״ שנתפרסם בחוברת
שלפני האחרונה (מס׳ )97 של נקודה ,״עיתון
היישובים ביהודה, שומרון וחבל עזה,״ שיש
המצרפים אותם ליש״ע ויש החורזים עם רשע.
בקיצור: השטחים הכבושים.
נשאלת השאלה, למה לו לרב לוינגר מחיל־הישע
שלנו המאמץ הגדול הזה להחזירני למוטב?