חיפוש: "עמוס קינן"
נמצאו 741 תוצאות (מציג 526 עד 550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 14
.״ פיסקה זו הגדישה את הסאה אצל כמר, משוררים צעירים, הרואים ברטוש את אחד מגדולי המשוררים העבריים בשעה זו. ב־גליון השבוע של אתגר כתב עמוס קינן מאמר נלהב על שירת רטוש. אך עלה על כולם הפזמונאי של דבר, יוסי גמזו, בנו של המבקר התיאטרוני, שהגיש לדבר שיר בן 109 שורות נגד גרודזנסקי, בגלל א־תה פיסקה בה ויתר על שירת רטוש.
גליון 2218 (5 במרץ 1980), עמוד 69
הוא מתאר כבר בפתיחה עולם של אבסורדים וליגלוג * תמונתו של דויד בן־גוריון הופיעה, למרבה האירוניה, פעם אחת בגליונות פרוזה, בגליו! מם׳ .6שם היא עיטרה את מחזהו של עמוס קינן, האריה, העוסק בדמותו של בן־גוריון כרודן, ולא כשיר לכבוד שערותיו... ** ג׳חף הלר —.משהו קרה: עברית * שלמה ארצי — מלים מתחברות לאיש ; הוצאת זמורה ביתן מודן ; 72 אופירה רהט ; 2כרכים ; הוצאת זמורה | ביתן חודן (כריכה רכה).
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 19
ושוב יפציע שחר על.הרי מוש בערף, ופלדח דוהרת תס- תער, ויאוץ קוצץ בן קוצץ קצוצי לקצץ, ומיג לבן ייהפך לפטריח שחורה, וטנק ייהפך למדורה בוערת, ומימי היאור יאדימו מדם, הללויה. עמוס קינן בייחוד מניות תעשייתיות, אם כי גם המניות הפיננסיות החזירו את רוב הפ סדיהן.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 27
לספר שתורגם לצרפתית על־ידי אילן הלוי, צורף מבוא של העיתונאי עמוס קינן. הצנועה — התנפחה .״שלחתי להוצאה מספר שירים בתקווה שיוציאו לי חוברת צנועה,״ סיפר יבי, שחרחר, משופם, ובריא בשר .
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 14
אך מבחינה מוסרית, זהו משבר גדול — אולי החמור ביותר שפקד את המדי נה מאז קיומה. עזה ותל־אכיכ. הרחיק לכת הסופר עמוס קינן, כאשר אמר בפני משתתפי עצרת־המחאה בכרם־שלום :״אם אומדים שזכותי על עזה היא מכותי על תל־אביב — אני מתחיל לפקפק בזכותי על תל־אביב אולם גם מי שלא היה מוכן להגיע ל מסקנה זו ,׳נאלץ לשאול את עצמו שא לות מכאיבות ביותר.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 28
כאן הם דווקא צוחקים בנימוס מזמן לזמן, כי מה שמוצג לפניהם זאת מין תוכנית של להקה צבאית עם הצחקות לא כל־כך משגעות. התרגום של עמוס קינן (שלא יכול מעצם טבעו להיות תרגום, משום שאין כלל הקבלות לבטויו הצרפתיים של ז׳ארי) רומז בקושי למה שמתרחש אונו * רווח גרמניה — ארץ של חמורי־גרם במקור, ואחת מהברקותיו הטובות יותר, היא ההסבר של אובו לשמה של גרמניה :״קוראים לה גרמניה, משום שכל תושביה חמורי־גרם.״ התפאורה והתלבושות (פרט לזו של אובו) מסתפקות ברעיונות פושרים, ואילו רוב השחקנים נראים נבוכים למדי, כאילו לא כל־כך נעים להם להשתתף במהתלה תפלה שכזו.
גליון 1808 (25 באפריל 1972), עמוד 11
שכן במדינה המספחת שטחים, מבלי להחיל על תושביהם את חוקיה (שולמית אלוני) ,במדינה אשר ממשלתה מבצעת החלטות שלא הובאו אפילו לאי שורה של הכנסת (אמנון רובינשטיין), במדינה שהפכה מאז מלחמת ששת הימים לקולוניאליסטית במובן החשוך ביותר של המונח (עמוס קינן) ,במדינה שממי שלתה מעמידה פנים כאילו היא מוכנה למשא־וטתן ללא תנאים מוקדמים שעה י שהיא קובעת עובדות בשטחים (מרדכי בנטוב) ,במדינה המבטלת את ערכם ישל גבולות בטוחים וייתרונותהם של עומקים איסטראטגיים על־ידי ישוב איזורי הגבול באוכלוסייה אזרחית (מתתיהו פלד) ,במדינה אשר בה חריגה מהנוהל הפכה לחלק מהנוהל !
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 13
למשל, כל קטע חיובי הנוגע לאורי אבנרי ול״העולם הזה״. זכור לי מיקרהו של עמוס קינן, שזכה בכרטיס״טיסה לחו״ל כשי המערכת תמורת נכונותו לוותר על קטע, בו תקף אדם ש״ידיעות אחרונות״ רצה ביקרו.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 47
מן הראוי לציין כי בכתב־עת זה, המתיימר לשקף את הנעשה בתיאטרון־ הישראלי, טרם ראו אור נוסחים מלאים ממחזותיהם של חנוך לווין, נים ים אלוני, עמוס קינן, יוסן! מונדי ואחרים, שכבר הועלו על קרשי־הבמה ועמדו במיבחן הקהל • למרות שהחלה ד,תאר־גנות־רבתי של סופרים, בעניין הענקת פרס ברנד לסיפרות בעתיד הקרוב למשורר מאיר ויזלטיר החלו לדלוף ולהעכיר את חיי־הסיפרות הדים נוספים מן המתרחש בחדרי־חדרים, שבהם מתכנסים חברי ועדתך,שופטים של הפרם.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 11
בריצת האמוק שלו, כביכול, חצה בגין את קווי רפ״י על גווניו הדייניסטים ונוסחאות ״לעם״, הדף לצדדים אפילו א ת פרס ויעקובי׳ דרס א ת גלילי ונפל לזרועותיהם של עמוס קינן, אורי אבנרי, לובה אליאב ויוסי שריד.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 53
מתוכנה של רשימה פסקנית זו ניתן להבין שסופרים ישראליים בולטים, וביניהם עמום עוז, א.ב. יהושע, עמוס קינן, עמליה כהנא-כרמון, פינחס שדה, יהודה עמיחי, נתן זך, דליה רביקוביץ, דויד אבידן, יונה וולך, יאיר הורביץ, מאיר ויזלטיר, חנוך לוין ואחרים מרמה זו של יוצרים — את כולם נשאה הרוח.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 19
.״ אישיות מרכזית בליכוד :״לצירופו של אריק שרון לליכוד יש להצמיד תעודת־ביטוח מפני סיכונים לטווח ארוך.״ הסופד עמוס קינן :״היום שבו קיבל המע רך תכתיב דיין, הוא היום שממנו אפשר להתחיל את הספירה לאחור, עד למילחמר, הבאה.׳/ ח״כ משה דיין :״אחרי האביב יבוא הקיץ.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 55
מאמרידניתוחיו של שמיר על שירה וסיפורת עבריים מגלים שהוא ער לחלוטין לעובדה כי,סופרי הפלמ״ח׳ המיקצועיים איבדו בשנים האחרונות את שאריות נוגהם, והבולטים כיום בין סופרי תש״ח הינם פנחס שדה. יהודה עמיחי, עמוס קינן, דויד שחר ואחרים • גם המבקר יורם ברונוכסקי כמשוררים ,׳ובגיליון משא האחרון הוא פירסם שלושה שירים, שבאחד מהם כתב שיום אחד — הארס מכבר הפך למתק מתחילה להניב קרקפות / .יד האביב טועה בהן — מקשטת /שער ראשה ברקטות בביקורת חסרת־תקדים זכתה המתארת עמליה כהנא־כרמון, מטעמו של המבקר נכריאל ימוקד, במוסף הסיפרות של ידיעות אחרונות.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 53
ספר זה, המתיימר להיות גירסה עממית לספר התענוגות של עמוס קינן, הוא ספר־בישול,גרוע, שמתכוניו עלולים לעורר שירה אדירה בבני־מעיהם של מקדיחי תב שיל כלשהו לפיו.
גליון 2009 (3 במרץ 1976), עמוד 18
למען יוקרה עקרה זו של הנהלה כושלת, וביגלל חולשת־האופי של שרי הממשלה — עלולה מדינית־ישראל להיכנס למשבר ממאיר ויקר — שבמהלכו אפשר יהיה לערוך אורגיה של התנפלות על הטייסים, לסיפוק תאוותם של כל שוחרי־ד,היסטריה. דיעות עמוס קינן) משמש הנוסח הסופי ביטוי למיגוון רחב יותר.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 57
בחטף על סיפרות ואוטן בוסים * מישרד החינוך נגד עמוס קינן * הפקיד האקורדיוניסט * מארק חלאסקו מכה שוב • קואופרטיב התחבורה אגד החליט לרכוש כמות ניכרת של עותקים מהכרך הראשון של גיליונות עיתון הסיפרות פרחה, ולחלקם בחדרי המנוחה של נהגיו, תוך כוונה לפתוח להם צוהר למתרחש בסיפדות הישראלית, סימן בולט להשפעת ״המהפך המדיני״ על המועצה לתרבות ולאמנות שבהנהלת הגב׳ לאה פורת, ניתן למצוא תחת הכותרת זזברים מספרים על ישו.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 6
למרות זי כויו במישפט הטלת הרימון על ביתו של שר־התחבורה צבי פינקס, לא הצליח עמוס קינן לשוב לעבודתו בעיתונו ל שעבר, הארץ * ,או לקבל עבודה בעיתו נים אחרים, ואפילו בתחום אחר.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 17
.״ • הפטיריקאי יהונתן גפן :״שרשרת דקה מפרידה בין הדת למדינה.״ !• עמוס קינן :״קונסנזוס הוא הדבר המאחד את אבן אבן, משה דיין, שימחה ארליך, מנחם בגין, אריאל שרון !
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 49
חלק חשוב מכושרי ההכרעה וההרתעה שלנו מהווים הגורמים של מחיר־ר,ביטחון, פשוטו כמשמעו, בלומר במשאבים חומריים: וכן הנזק או ההפרעה שייגרמו, או עשויים להיגרם במילחמה, בתחום זה שוררת א־סימטרי׳ה קיצונית בין ישראל לערב, שמכוחה לובשת ״ההדדיות״ — הנזכרת כאלמנט קבוע בהסדרים שונים — משמעות מעשית של דחיקת ישראל לנחיתות מכרעת. פעם קראתי אצל עמוס קינן, שהתשובה לתותח ערבי, היורד, מקלקיליה על ת׳ל־אביב, היא העמדת תותח בת׳ל־אביב, שיירה על קלקיליה.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 48
כאשר ראיתי, אותו בפילם האחרונה הוא היד. ייחד עם עמוס !קינן. שניהם השתוללו משימתה — באחים.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 55
בשער הגיליון: איש השנה תשי״ב, ד״ר אמיל שמורק, מבקר הסוכנות היהודית. 13512653ת טסגיוה ארם ועב למישטוה * זיכויו שר עמוס קינן * בן־אודיון קורא עיתונים שהופיעו בימי קווח העם ברגע המתאים: נס .משך שנת תשי״ב קרו הרבר.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 48
פראנסייסקו, נערך ערב בהשתתפותו של הסופר עמוס קינן. בין השאר סיפר קינן ישכל עיסוקיו הוא ב״שיכסוע המשוכנעים״ .כאשר נשאל עיל־ידי אחד •מהנוכחים מתי ״למד גסטרונומיה,״ השיב קינן :״כשהייתי רעב!
גליון 2074 (1 ביוני 1977), עמוד 19
את ה בעיות שלהם — שיפתרו כמיסגרת הממלכה ההאשמית, מעכה לירדן.״ (על הנזישמר) תחזית עליזה עמוס קינן החליט שלא להצטרף לרואי־ר,שחורות, והוא מציג תחזית חביבה ובלתי־מזיקד: , אין צורך להיחפז.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 30
הישראלים שהעידו לטובת קוריאל כוללים את הפרופסור -דניאל עמית מירושלים, יוסי אמיתי מקיבוץ גבולות, ד״ר יעקב ארנון, אורי אבנרי, לובה אליאב, אליעזר פיילר מקיבוץ יד־חנה, עמוס קינן, שימחה פלפן, מאיר פעיל, האלוף (מיל ).מתי פלד ועוזי בורשטיין.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 17
״ לרודף־שלום אחר, יוסי שריד, הציע שרון את המקום השני ברשימתו. את השם לרשימה המציא עמוס קינן, גם הוא איש־שלום, שבתו נקראת כך.
