נמצאו 308 תוצאות עבור "עמוס עוז"
גליון 2621, 25 בנובמבר 1987, עמוד 26
ועוד לא הזכרתי עדיין את שמו של איש מן ה״צעירים״ (״צעירים״ נחשבים בישראל בני הארבעים עד שישים לא את עמוס עוז ולא את דליה רביקוביץ, לא את חנוך לוין ולא את תו־מרקין, לא את פינחס כהן־גן ולא את קדישמן, לא את פינחס שדה ולא את דויד אבירן, לא את יעקב שבתאי המנוח ולא את א״ב יהושע, לא את גרבה ולא את רפי לביא וגרשוני.
גליון 2166, 7 במרץ 1979, עמוד 63
בתשעת הפרקים הנ״ל מצליח פרוס׳ מירון להביא תמונת מצב של התהליכים העוברים על הסיפרות הישראלית ביום, יתיר שהוא מוקיע ומזלזל בסיפר״הם של בנימין תמוז (רקוויאם לנעמן) ודן צלקת (פילים: ארבס) וומוכיחם על מניפת הנוס טאלגיה המתקתקה הנוזלת בהם משורה לשורה. משביח את יצירתו של יצחק כן־כר ועמוס עוז, ומעניק אשראי מה לידתם ראוכני ויעקב שבתאי.
גליון 2359, 17 בנובמבר 1982, עמוד 55
על עמדת ההמתנה שלו בעולם הספרות הישראלי, מוסיף בן־עזר, בדיבר השביעי :״אם תחכה בצינעה להכרה, לכבוד, לתגמולים ולתמלוגים — תימק בציפייתד, ולשווא מיתקפה מגעילה למדי, על סוגי ספרות נוסח כתיבתו של יותםר או ־ אין ספק שתיסמונת בן־עזר כמחבר אלמוני למחצה, עמום מרירויות וקינאה בעמוס עוז, מהווה עוד הוכחה שהספרות ה ישראלית של שנות השמונים היא גן־חיות, המאכלס את כל הסו גים האפשריים.
גליון 2316, 20 בינואר 1982, עמוד 62
הוא שולט באירגון שקם מסיבות גזעניות מוב הקות — מטרתו האחת והיחידה היא למנוע את כניסתם של סופרים ער- ביים־ישראליים לאגודת הסופרים (יש לז כור שעל רקע המחלוקת בעניין זה פרשו מאגודת־הסופרים מחברים כעמוס עוז, יורם קגידק ואחדים, וכמה מהדמויות ה בולטות והצעירות בספרות הישראלית מסרבות להיכנס כחברים לאגודה זו).
גליון 2608, 26 באוגוסט 1987, עמוד 27
היא, לעומת זאת, מעדיפה להסתתר מאחורי ציטטות של אומברטו אקו, עמוס עוז וא.ב. יהושוע. אפילו האמירה הסתמית ״כל מה שעושה ישראל״ ,מבלי לומר ״ממשלת ישראל״ או ״המימשל הישראלי״ — חושפת לעינינו, או ״הרוב הישראלי״ אינטלקטואלים אמיתיים או מדומים, מה הוא אוצר ערכיה המוסריים והפילוסופיים של הכותבת חסרת הבושה, הדה בושס.
גליון 2549, 9 ביולי 1986, עמוד 27
פרי אינו מגלה לנו מדוע נפקד ברשימת הללו, שזכות ראשונים עומדת להם, שמו של עמוס עוז — ראש וראשון, כמדומה, לסופרים המגיבים בעיקבות מילחמת־ששת־הימים, או מדוע אינו מזכיר כלל את שמו של ניסים קלדרון, מי שהעמיד מישנה סדורה כמעט של סיפרות בהקשר פוליטי, או של אבות ישורון, מי שהיה בין חשובי מכשירי הכלים לכתיבה צמודה, ז׳ורנאליסטית לכאורה, מתעדת לכאורה.
גליון 2588, 8 באפריל 1987, עמוד 18
אפילו התאשכנזות נלהבת וגמורה כזו של א״ב יהושע, שהתלווה לה הרצון העז לירחק מכל מה שמאפיין את הבהירות הים־תיכונית ולדבוק בכל הקסמים האמיתיים והמפוקפקים של ערפילי הצפון, לא יכלה למחוק לגמרי את ההבדל, המתגלה, למשל, כשאנו משווים את סיפורי יהושע לסיפוריו של עמוס עוז (השווה, לדוגמה, את שני הרומאנים האחרונים שלהם לפי שעה: קופסה שחורה של עוז, מזה, ומולכו של יהושע, מזה).
גליון 2632, 10 בפברואר 1988, עמוד 26
זמן רב מדי המתינו אף הם לתורם. .ומי שאינו רוצה שמראה פניה של הסיפ־רות העברית יהיה אך ורק מראה פניהם של ה״ה אהרון מגד וחנוך ברטוב — חזקה עליו שיברך על כך שנמצאו לנו, בהיסח הדעת ובלא כל מאמץ מציינו, יהושע קנז וחיים באר ושולמית לפיד ויורם קניוק ורות אלמוג ודן בגיודסרי ויצחק אורפז ועמוס קינן ודוד שחר וראובן קריץ ודן בן־אמוץ ויונת ואלכסנדר סנד ונתן שחם ודוד גרוסמן ודוד שיץ ויואל הופמן(שרק באחרונה הצטרף לחבורה) ויותם ראובני ודן צלקה ויצחק בן־נר ובנימין תמוז ואהרון אפלפלד ויהודית הנדל ושולמית הר־אבן — ועור מובטח לי ששכחתי כמה שמות הראויים אף הם להימנות — שלא לדבר על עמליה כהנא־כרמון, עמוס עוז וא״ב יהושע, שגם אם אינם ניכסי צאן־ברזל הריהם כבר, כמדומה, בחזקת ניכסי דלא־ניידי של תולדות הספרות העברית של הדור האחרון.
גליון 2025, 23 ביוני 1976, עמוד 55
היה זה דווקא המצרי יוסף אידרים, אשר פנה אל מארגני הכנס ואמר :״אני מעוניין מאד לקבל מכם פרם סיפרותי ...אבל דעו לכם שאכתוב הגעגועים, הסובלימציה, הלקח הפיוטי של העבר, התבליט של תל־אביב, בעת ובעונת אחת רוח-רפאים, על חולות״הזהב שלה — המאפשרים למחבר להביע ביקורת חותכת, ולעיתים גם סלחנית, על החברה הישראלית מאחר שבניגוד לביקורת־המטרופוליטנית-זזישראלית, בביקורת הפרובינציאלית הצרפתית, נוהגים עדיין לזווג את הסיפרות והפוליטיקה, סיפח מבקר הלה־מונד לביקורתו על שואה 2כמד, הערות על לגעת במים לגעת ברוח של עמוס עת, שראה אור לאחרונה בפאריס, והוא כתב על שניהם: ...עמוס קינן ועמוס עוז מצטרפים בכתיבתם אל אותו זרם סיפרותי מגרה, בארוקי, שראה אור בראשית חמאה, במיזרח-אירופה, ובמרכזה, אל אותה ארץ אגדתית, קאקאניח׳ היקרה למוסיל.
