נמצאו 519 תוצאות עבור "משה ארנס"

אחד הדוברים העיקריים למען תביעה זו היה משה ארנס — שר הביטחון הכושל ביותר בתולדות המדינה, אדם ללא הכנה צבאית מינימלית, שמשך את מילחמת־הלבנון במשך שנה שלמה של ביזיונות וקורבנות.

>£יצחק שמיר אינו מגן רק על ראש השב״כ. ואין הוא מגן רק על משה ארנס. שהפר להיות נושא־כליו. יצחק שמיר מגן על יצחק שמיר.

מה גם שאין שום ערך להבטחות של ראש־הממשלה, העומד לסיים את תפקידו בעוד חודש, והמהווה, כאימרה האמריקאית שצו טטה על־ידי משה ארנס ,״ברווז פיסח״. המצרים עוקבים בדריכות אחרי ההתפתחויות בישראל.

כאשר אומר זאת אדם הנחשב כמתוחכם יותר, כמו משה ארנס, הרי זה תרגיל ציני מעין כמוהו.

• כל השרים, ללא יוצא מהכלל? עם משה ארנס ועם קורפו נפגשתי מעת לעת, ביוזמה שלהם.

מתחילה תקופה חדשה. שרון איננו. גם משה ארנס, שר־הלבי$1 שהתחזה כשר־ביטחון, איננו.

^ נה צרור של ידיעות אפשריות באמצעי־התיקשורת: ביקורו הצפוי של השר משה ארנס ברייך השלישי מעורר ביקורת בחוגים מדיניים.

ההוראה לכך ניתנה על־ידי אברהם שלום, ראש השב״ב, שנכח במקום בחברת הרמטכ״ל ושר־הביטחון משה ארנס. אחד האנשים שתמכו בדרישה הנמרצת לוועדת־חקירה היה סגן שר־הביטחון שימעון פרם, שפרש גם הוא מן הממשלה ומן המיפלגה על רקע זה.

אך קורה ההיפך. הוא מתנהג כמו קודמו, משה ארנס, שהיה הדיוט גמור בענייני צה״ל, ושלא היה למעשה אלא השר־הממונה מטעם התעשיה האווירית על ענייני הלביא הרה־האסון.

אחרי החקירות וההתנצחויות, כאשר הסביר אחד האישים הערביים את בעיית המיעוט במדינה, הפליט משה ארנס הערה — ספק לעצמו, ספק לנוכחים.

. • שמעתי זה עתה כי השר זבולון המר דרש להחזיר לארץ מייד את השר משה ארנס ואת ח״כ רפי אדרי מארצות־הברית, כי זאת בושה למדינת ישראל לכבס את הלכלוך בארצות־הברית בנוגע לוועידה הבינלאומית.

•שהמפעיל הישיר היה(משום־מה) אביאם סלע, חובבן שלא היה לו מושג במיקצוע זה. • שאיתן לא הודיע לשרי־הביטחון (משה ארנס, ואחר־כך יצחק רבץ) על קיומו.של פולארר, ושלפי הנוהלים הקיימים בכל מוסדות־הביון גם אסור היה לו לגלות לשרים את זהותו של מרגל. • ששני השרים היו צריכים לנחש, על פי המידע, שיש מרגל ישראלי במוקד המודיעין האמריקאי.

ביטאון נצרתי מקומי, שהואשם בעבר על־ידי רק״ח כאילו קיבל כסף מהשר (דאז) משה ארנס, מצא הזדמנות להתנקם במעניו. ההתנפלות של רק״ח על ביטאון זה היא כמעט שיגרתית.

שאר רעיונותיו של מודעי עומדים להתפרסם בקרוב, במיסגרת ספר שהוא גומר לכתוב בימים אלה. גם פרס מככב בו. גם השר משה ארנס שפע רעיונות בעניינו של שר־החוץ הסורר.

. ^ יך זה קורה שבשנת , 1988 שנת האינ־תיפאדה, משתעשע הציבור בשביעיות ובעשיריות, במישחקים בין משה ארנס ודויד לוי, במזלו של ביבי נתניהו ובאסונו של אבא אבן, מבלי להתייחס ברצינות להכרעה הגורלית?

לזכותם של אנשי-הליבוד ייאמר, שהם אינם שואלים שאלות, לא מבקשים מטך להזדהות עם השקפות. משה ארנס מביר אותי במשך שנים. לכן הוא פנה אלי.

אך, כנראה, בשלב הזה של חיינו במיזרח התיכון, את הלגיטימציה המימסדית לטרנספר המתדפק על דלתותינו ביהודה שומרון ועזה, נתן השבוע שר־ה־חוץ של ישראל, משה ארנס, בהזכירו מעל בימת־הכנ־סת :״היום, לכאורה, כולנו מאוחדים נגד טרנספר, ולא רואים בהעברת אוכלוסיה מרכיב לגיטימי בעשיית שלום ובהסכם־שלום.

.״ בקיצור׳ :משהו כמו תא סופרים להסברת ״המצב בישראל״ לעולם הנאור, קצת ימינה מן הגברת בקי פריישטט. מובטחני שאפילו שר״החוץ משה ארנס היה מברך על הקמתו ברבים לולא חשש מבעלי החישוקים ושרש־רות־הברזל.

כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).

כך עשו(למטה, מימין לשמאל) השר ללא״תיק משה (״מישה״) ארנס, שר״החינוד, יצחק נבון, וממלא־מקום ראש־הממשלה ושר״החוץ, יצחק שמיר.

ואכן, יצחק שמיר ומשה ארנם מוכנים לכך בשימחה ובששון. בניגוד לאסד, אץ שמיר ומשה ארנס יודעים רבר וחצי דבר על העולם הערבי.

יש לי יחסים טובים עם שימעון פרס, יצחק רבין, עזר וייצמן, משה שחל. אני מכיר את רובם. כשמשה ארנס היה שר־ביטחון היו לי יחסי־עבודה טובים איתו

אחרי הנסיון של מילחמת־הל־בנון, אין בישראל אף גורם רציני אחד המציע התערבות ישראלית, מעבר להכרזות החסודות של יצחק שמיר ומשה ארנס. מכאן והלאה עומדים הנוצרים בלבנון על רגליהם שלהם.

שר הבטחון רבץ, נראה היחידי מתוך השלושה, שכללו גם את יצחק שמיר ומשה ארנס, שהבין מה בדיוק מתרחש ומה צריך לעשות.