חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 901 עד 925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 28
בחוסר סבלנות ציפו ג׳אק כהן, לילית נגר ועשרות סו איל ליי ליד שולחן עבודתו השידוך: עולה חדשה מיוגוסלביה חודשיים אחרי שחזר ליפאן פרצה מלחמת ששת־הימים. סו נשלח חזרה לישראל כצלם־ כתב של עיתון יפאני מפורסם.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 3
היה מקום להפגנות כאלה לא אחת מאז קום המדינה, ובוודאי מאז מלחמת ששת הימים, שאחת מתוצאותיה היתד, התעוררותם של יהודי רוסיה.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 14
.״ כאשר תמהו הספרדים מדוע לפתע נשללה מהם הפריבילגיה ממנה נהנו מאז מלחמת ששת־הימים, הסביר להם, לדבריהם, איש משרד־החוץ הישראלי :״זה מפני שנציג ספרד באד׳ם נשא נאום אנטי ישראלי.״ כך, במשך שבועיים, שילמה ממשלת ספרד את מחיר ההצהרה האנטי־ישראלית שלה באו״ם.
גליון 1789 (15 בדצמבר 1971), עמוד 17
י• ב־ ,1967 לאחר כיבוש ירושלים, רכש דיין אוסף נדיר של כלי חרם וזכוכית מד,בישוף הארמני אג׳מייאן, שהוא גם אכד פן־עתיקות ידוע. ערב מלחמת ששת הימים מסרו מיספר תושבי ירושלים לאג׳מייאן את אוספיהם הפרטיים, למשמרת בכנסייה.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 34
מוסאיוף אירגן את גניבת אוסף המט בעות הנדיר מאוניברסיטת הר־הצופים לפ ני מלחמת ששת־הימים. כאשר היתגלתה הגניבה העליל על אחד משותפיו כי הוא הגנב העיקרי, והלה התאבד ולקח אל ה קבר את סודות הגניבה של האוסף הנדיר.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 11
והוא קיבל את ההחלטה שקבעה מראש את גורל מיל* חמת ששת־הימים, שנים רבות לפני שפרצה. ההחלטה דיתה להתרכז במשימה מכרעת אחת: השמדת חיל־האוויר המצרי בדקות הראשונות של המילחמה. … כפי שכבר ראינו, היה צה״ל שלפני מילחמת ששת-הימים צבא זול־יחסית, שבלע רק כעשרה אחוזים מן התוצר־הלאומי. … זבנג המוות רו ח ף 4שנים שלפני מילחמת ששת־הימים, היה על מפקד חיל-האוויר להחליט החלטה 4גורלית: האם לבנות חיל-אוויר להפצצת המרכזים המצריים, או לבנות חיל להש מדת חיל־האוויר המצרי ולסיוע גוחות־הקרקע של צה״לז • הסכום יהיה קטן קצת יותר, אם לוקחים בחשבון שקיים בצד המשק הרישמי משק שחור — הניזון מן הכספים השחורים שהועלמו ממס־חהכנסה.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 5
מילחמת־העצמאות. מילחמת־סיני. מילחמת ששת־הימים. מילחמת־ההתשה. מילחמת יום־כיפור. … מילחמת־העצמאות היתה מילחמה ישראלית- פלסטינית, שהצבאות הערביים נגרפו לתוכה. ההידרדרות למילחמת ששת־הימים החלה עם פעולות פת״ח מסוריה. … אחרי מילחמת ששת־הימים ניסה פת״ח (שהשתלט על אש״ף) להילחם בישראל לבדו, באמצעות פיגועים בפנים ובחוץ.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 54
בשנת 36׳ החל בלימודי סייפרות, שימש בשנות החמישים כמנהל רשות- הקולנוע, ובשנות השישים המאוחרות כיועץ בכיר ב מישרד־התרבות המצרי. אחרי מילחמת ששת־הימים הזדעזע נג׳יב מחפוז ופנה ביצירתו לכיוון הסוריאליזם והאבסורד, תוך כוונה לחשוף את קצוות עצבי המשבר, את אוזלת״היד של השלטון ומבוכת העם. סימון זה מאפיין את קבצי סיפוריו :״תחת הסככה 1969״סיפור בלי התחלה ובלי סוף 1971 סיפרו הבא — ״מראות״ 1972 דן בחשיפת פגמי החברה המצרית ערב מיל- חמת ששת־הימים, ובעיקר מבוכת השיכבה האינטלקטואלית שלה.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 37
מנחם בגין הכחיש — בין שאר הכחשותיו התכופות — כאילו אמר לאמריקאים כי המצב דמה השבוע למצב ימי־ההמתנה לפני מי לחמת ששת־הימים. יתכן מאוד שבגין אכן אמר זאת.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 4
מפעלי צמיגים ישראליים, התחילו לייצר אחרי מל־חמת־ששת־הימים צמיגים עבור רכב השלל הסובייטי שנתפס במלחמה, כדוגמה מביאים הסטודנטים מיקרה של שבעה ישראלים הלומדים בפרארה, שחלו ואושפזו בבית־חולים איטלקי.
גליון 1951 (28 בינואר 1975), עמוד 8
להיפך, את ח בן־אמוץ אני מכיר מזה שנים ולדעתי, לאחר מיל- חמת ששת־הימים, בניגוד לרבים מבני- דורו, נקט עמדה אמיצה, וידוע לי שעקב התנגדותו לאורגיית הניצחון שילם מחיר יקר, והרבה מקומות רישמיים נסגרו בפניו.
גליון 2009 (3 במרץ 1976), עמוד 3
לדעתו צריך לעמוד בראש הממשלה הרמטכ״ל לשעבר, גיבור נצחון מיל־חמת ששת־הימים מר יצחק רבין. לתפקיד שר־הביטחון הציע הדוקטור את מר שמעון פרס, שהוכיח את כוחו ברכש ביטחוני ובחוסן נפשי.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 38
יתירה מזאת: קשה להשתחרר מן הרושם שיותר מדי ״כוכבים״ ו״גאונים תורניים״ (בתחומי ה־מישחק, הבימוי, המוסיקה, התפאורה והתאורה) קשורים בהעלאת ועיצוב הצגה מלאכותית זו, שעלילתו; מתרחשת בירושלים של זהב, ערב מלחמת־ששת־הימים. המכתכ האפוד (תיאטרון עי רוני חיפה) הצגה רצינית וכהה מדי, אפילו לגבי קומדיה שנכתבה במאה הקודמת (על־ידי יון לוקה קרג׳יאלה הרומני) ,הנושאת •זותמו של במאי מעולה (דוד אס* דיג, אף הוא מרומניה) שלא השכיל לתת לחומר הכתוב תנופה וקלילות, הנחוצות לקומדיה, שעלילתר.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 20
גולדה הרחיקה אותו אז מעליה, שלחה אותו בתור ציר ברומא, כפוף לשגריר אהוד אבריאל. אח רי מלחמת ששת הימים שימש דיניץ כציר לענייני הסברה בשגרירות ישראל ב וושינגטון.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 26
יו״ר משה סנה ״תאבי סיפוחים — מציג תביעות טריטוריאליות כלפי ארצות- ערב כתנאי לשלום, הוא הוא המכתים את מלחמת ששת־הימים•. סניגור של דיין. הוזיכוח הפנימי ב־מק״י החל עוד זמן רב קודם.
גליון 2399 (24 באוגוסט 1983), עמוד 56
.״ באתי לנווה־תרצה, זה היה ב־ ,׳67 אחרי החנינה של מלחמת ששת־הימים, והיו בכלא רק 12 אסירות. הכלא שכן אז בשני צריפים רעועים, ששימשו כמחסנים בתקופת המנדט
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 12
אסא קדמוני השתחרר מצה״ל ערב מיל- חמת ששת־הימים. כקצין בצנחנים נטל חלק בפעולות־התגמול של תחילת שנות השישים. את מילחמת ששת־הימים עבר ללא שריטה. אולם לאחר מכן, כמ״פ במילואים, נפצע קשה בפשיטה על בסיס המחבלים בכראמה.
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 54
אגודת־הסופרים עשתה כל שביכולתה כדי להתעלם מהישגיה של שירד. זו. עד מילחמת ששת־הימים התעלמה גם הביקורת בארצות־ערב מקיום שירח ערבית־ישראלית, ולעיתים קרובות הוצגו משוררים אלה כ״בוגדים בעניין הערבי״. … תכנים אלה מוגדרים במאמר אוטויביו־גרפי־מגמתי בכותרת השושנה והשמש, שדרוויש פירסם כשנתיים לאחר מיל,חמת ששת־הימים. במאמר מתאר דרוויש, בין השאר, את החווייה החביוייה ״...שללו ממני את נדנדות ילדותי /לשו בבוץ את לחמי /ואת עפעפי באבק / .לקחו ממני ארג סוס העץ /והפכו אותי לנושא עול אבי ״...ידידי, אתה השר בארץ גבורות /והאני נגלה לעצמי כיהודי / .אני דרייפוס / ,הנושא עמו קללה/ .
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 25
היתה זו דמותו של ח״ב יוסף קרמרמן, האיש שהצניח את עזר לבועות מיספר לפני שפרצה מיל -אל משפחת מרידור יכול היה קרמרמן 16/ ,חמת ששת־הימים, נערכה בתל־אביב חתונה, שרבים תיארו אותה כ״חתונה מל כותית״ .לא היה זה דווקא בגלל הפאר או העושר בו נערכה, אלא משום שהיא הזכירה לרבים את חגיגות הנשואין של משפחות המלוכה האירופאיות, שבמשך מאות בשנים היו מתחתנות זו בזו כדי להב טיח את האינטרסים הכלכליים והפולי טיים של שושלות המלוכה החשובות.
גליון 1818 (5 ביולי 1972), עמוד 28
הוא קיבל עבודה במתפרה ישראלית באיזור התעשיה של קיבוץ ארז, בגבול הרצועה, לא הרחק מן המקום בו עמדה לפני מל חמת ששת הימים נקודת תצפית האדם. פרטים בכל תחנות האיסוף שר בעיות ולבטים כחיי המין מאת הד״ר מרדכי זידמן הוצאת רשפים בחנויות -להשיג הספרים הגדולות החור שבקיר (כצד השני -הטפעדה) שוד רא שון — גם שכר העבודה — 20ל״י ליום — נראה לו סביר.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 36
הוא להיטו הגדול הראשון אז טבעת של אש, לפני הרבה־הרבה נים. אגב, ג׳וני ביקר בישראל לאחר לחמת ששת־הימים, ובעיקבות ביקור ו הקליט תקליט מאריך־נגן שלם, הוקדש לארץ־הקודש • .סוף סוף, טולים זה מקרייני גלי צה״ל על הגל הנכון, גורת הגשת תוכנית הבוקר המוסיקא־ם, חמים וטעים.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 12
אך בולטות שני מדינות שתקבלנה את חלק־הארי: (המשך בעמוד ) 14 זיל ).מתתיהו (״מתי״) פלד 47 מבכירי הקצינים הקרביים, ראש האפסנאות בימי לחמת ששת־הימים, שפרש מצד,״ל והלומד מדעי־המיזרח באוניברסיטה של לוס־אנג׳לס.
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 53
לפי המסורת הפאשיסטית ^ כגנ ה זו היתה חוליה נוספת בשר י * שרת של אירועים אלימים מסביב לסימפוסיון על ״התמורות בחברה הישראלית מאז מילחמת ששת־הימים״ .סימפוסיון זה היה אמור להתקיים באוניברסיטת חיפה עוד ב־ 5ביוני, לציון מלאת 13 שנים למיל־חמת ששת־הימים.
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 28
הוא עלול להיקרא לבית־המישפט, ולעמוד בחקירה נגדית, כדי להוכיח שצב זה הוא אכן בך טיפוחיה של בעלת הצוואה. היה במילחמת ששת הימים איש חיל־הים, ששירת ביחידת המתנדבים המובחרת של הקומנדו הימי. ב־ 5ביוני ,1967 היום הראשון למילחמת ששת־הימים, יצאו זאב בן־יוסף וחבריו בצוללת של חיל-הים, כדי לפשוט על נמל אלכסנדריה שבמצריים ולחבל במיתקני הצי המצרי שם. … תישעה שבויים — חמישה אנשי חיל־הים וארבעה טייסים, נפלו בשבי המצרי במילחמת ששת־הימים. הם הוחזקו בשבי קרוב לשמונה חודשים, עד שהושג הסכם חילופי־השבויים בין ישראל ומצריים.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 7
עובדה שבקרב העבריינים הצעירים, למשל, לא תמצאו כמעט בחורי- קשה לי להאמין שאפילו אבנדי, אילו היה בידיו שרביט הרמטכ״ל אחרי מילחמת קדש, או את זה של שר־הביטחון אחרי מילחמת ששת־הימים, היה נוהג בליבראליות רבה יותר כלפי ערביי השטחים. … * מינחל עסקים * ציור ואופנה מפעם לפעם אני קוראת בהעולם הזה, שאחת הסיבות למפלת מילחמת יום־ הכיפורים היא זו שבתום מילחמת ששת־הימים הוצפנו בים של אלבומי־ניצחון וספרים שעסקו בתוצאות הניצחון ב־מילחמה. … כשטוב על הלב — חוגגים. עם תום מילחמת ששת־ הימים יצא העם הזה מגידרו מרוב שימחה, והוא חגג.
