גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אפרים, יליד עיראק, ובר־שגיא, יליד
גרמניה, שגדל מגיל שינה ביפאן, ועלה
לארץ אחדי מלחמת ששת־הימים. הוא שיגע
את המצרים עם היפאנית שלו.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

כשהרקע היה
המצב הביטחוני שלאחר מלחמת ששת הימים, והפגישה
בין דורות שונים בארץ, מצא המחזה אזניים קשובות רבות.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

מי אשר כבה אורו /ובעפר נטמן / ,בכי סר לא
יעירו / ,לא י חזירו לכאן.
הצעיר בכר למחרת מלחמת ששת־הימים, כ־יצירת-המופת
של הדור :״שיח לוחמים״.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אולם אישים
מרכזיים בממשלה, הזוכרים
עדיין את פרשת דיווחיו של שר־החוץ
ערב מלחמת ששת-הימים,
אינם מעוניינים בל־בך שיהיה זה
אבא אכן שייצג את ישראל כשיחות.
גליון 1723 (9 בספטמבר 1970), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

מיקומו — דרומית ליישוב רפיח,
מעבר לגבול הדרומי הבינלאומי של מדינת־ישראל.
לפני
מלחמת ששת־הימים ישב כאן הצבא
המצרי בשורת ביצורים ומחנות־אימונים.
גליון 1687 (31 בדצמבר 1969), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בין שאר הדברים
גילה שם־טוב, כי אחרי מלחמת
ששת־הימים היו מגעים בין ישראל
והמלך חוסיין.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הציבור יחזור אל המניות, ממש
כפי שאירע לאחר מלחמת ששת־הימים,
בעקבות הפריחה הכלכלית.
על הבחינה הצבאית של קו בר־לב נכתב
בימים האחרונים רבות.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כאשר נפסקת העליה, או כאשר יורדים ממדיה
למינימום, יורד אצלנו המוראל.
זה קרה לפני מלחמת ששת־הימים, כאשר הפסקת־העלייה
הביאה למיתון כלכלי ובארץ פשטו הבדיחות בנוסח :״ה־אחרון
שייצא מנמל־התעופה לוד — יכבא־נא את האור.״
בתקופה כזאת ישנה ירידה של כל הסטנדרטים.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ך -הלכה ש״הזמן פועל לטובתנו״ ,שכדאי לנו לשבת
ן • ולא לעשות דבר — נקבעה מייד לאחר מלחמת ששת־הימים.
הממשלה
אמרה שלא תסכים להפסקת־אש זמנית, מפני
שזו תביא לשיפור המצב הצבאי של הערבים.
גליון 1739 (31 בדצמבר 1970), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

ליאון הגיע לישראל
לראשונה מיד לאחר מלחמת ששת
הימים. ב־ 1968 בא לביקור שני. על האוניה
הכיר צעירה בשם סילביה אוחיון, שבאה
לבקר את הוריה, המתגוררים בארץ.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

ק ר עי הי צ׳ קו ק
ב רו קבצרפ תי
פורש סימון
החתולי ם
טובים
יותר
טות בהפגנות הפרו־ישראליות בצרפת, ערב
מלחמת ששת־הימים.
סימון בן ה־ ,76 הספיק עד היום לעשות
כ־ 140 סרטים, בהם הצליח להמחיש דמות
אנושית מופלאה, למרות — ואולי דווקא
בגלל — הכיעור המפורסם שלו.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״
•מית, יתמנה לעורך־מישנה של ביטאונה.
איומים, מאז מלחמת ששת־הימים, נתקבלו
כמה סטודנטים מהשטחים לאוניבר״הדרוזים
— ערבים,
סיטה העברית בירושלים, אך לאחר תקו—
פה קצרה הפסיקו את לימודיהם בטענה
איך׳ ועוד שקשר, להם ללמוד בעברית.
גליון 1795 (26 בינואר 1972), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

האסון השני התרחש במאי , 1967 ערב
מלחמת ששת־הימים. שני היורדים גלזר־הורוביץ
סילקו את שותפיהם, הפכו לבעלי
> 907 מן המניות.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

ך* מליצה ״האוייב הזומם להשמידנו״ או ״הקם עלינו לכלותנו״ הפכה זה מכבר
ו 1אחת ממטבעות־הלשון השחוקות ביותר של המימסד. בימי החרדה של ערב
מלחמת ששת־הימים נראתה לרבים כאמת אקטואלית.
גליון 1816 (21 ביוני 1972), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

הלנה, לריענון ז יכ־רונכם,
עזבה את הארץ לגרמניה חודשים
ספורים אחרי מלחמת ששת הימים. שם,
היא התאהבה בבחור גרמני.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

במסיבה
השתתף כל מי שהיה
משהו בחיל האוויר, החל ממפקדי
החיל לשעבר רב-אלוף
(מיל ).חיים ל ס קוב ואלוף
(מיל ).אהרון רמז עד אלוף-
מישנה (מיל ).אורי ירום
המנהל כיום חברת טייס פרטית
ושנחת בתקופת מלחמת
ששת הימים על גבי סיפון של
נושאת מטוסים אמריקאית מפני
שהדלק אזל להליקופטר בו
טס.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

סמן שמע את הסיפור, שכח ממנו.
מלחמת ששת הימים שינתה את התמונה.
הקצין הירדני השתתף במלחמה, נפצע
ונשבה.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

הוא שוחרר
לפני תום תקופת מאסרו בחנינה הגדולה
אחרי מלחמת ששת־הימים. עם שיחתרו
גמלה בלינו של עבורי ההחלטה שלא לשוב
עוד לזרועות הפשע.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

״אני מכיר את התחושה המשכרת של
לכבוש עיר עם טנקים. אחרי מלחמת
ששת־הימים עשיתי זאת ביריחו. עשינו
חאראקות רציניות עם הטנקים.
גליון 1846 (17 בינואר 1972), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

״לדעתי, אם היא כתבה ספר, ואחרי זה
יצאה לתור בעלום הגדול — זו זכותה
המלאה. מאז הספר האחרון שלה, אחרי
מלחמת ששת הימים, היא חייה כעקרת־בית
פשוטה.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

שוק שחור בנשק:
מה וכמה?
ב 400-תת-מיקלעים, שלל מלחמת ששת־הימים,
מסתובבים כהוגי העולם התחתון
כארץ.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אינני רואה שום הדדיות מן הצד השני,
אם כי מנשבות כיום רוחות טובות חדשות,
לאחר מלחמת ששת־הימים — מן הכיוון הישראלי
בלבד. ואילו מן הצד הערבי התגברו
רוחות־הנקם־ד,פרימיטיבי שהן מורשת המיד־בר.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

מה יהיה טי^ה מבחינת הג״א?
אני כמעט בטוח שמלחמת־ששת־הימים היתה המלחמה הקונבנציונלית האחרונה בין ארצות־ערב
לבינינו. … ואני מוכרח לשאול את עצמי: איך להתייחס לשיקוליו של שר־הביטחון, לאור העבר?
אני זוכר, למשל, כי לאחר מלחמת־ששת־הימים התקיים בבית זה דיון על קלקיליה.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

במדינה
שלט המתנחלים גחכרון
חברון עילית —
העם ההזדמנות שהוחמצה השבוע מלאה, לפי הלוח העברי, שנה
למלחמת־ששת־הימים. היחד. זו שנה שפתחה
אופקים נרחבים של נוף, בפני האזרח
הישראלי, ובה הוסרו מחיצות בין עם לעם,
אבל מבחינה אחת הייתה זו שנד, של
החמצת הזדמנות. … אם יובטח הדבר, יהיה זוז ההישג החשוב
ביותר של מלחמת־ששת־הימים.
חברון שיכון 1ו בתוך המיבצר
למחרת היום, בו עלה גרעין־נח״ל על אדמות
כפר־עציון, השיב השייך מוחמד עלי
אל־ג׳עברי, ראש עיריית־חברון, קאורח ישראלי
ששאל אותו אם אינו מתנגד לכך :
״בכלל לא.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

החלק הראשון של שיחתנו היה מוקדש
למאורעות שקדמו למלחמת ששת־הימים.
עיניין אותי לדעת מה דעתו של יוסט על
תיאור השתלשלות זו בספרי. …
• השגריר הסובייטי בפאריס
הודיע כי ממשלתו מאמצת לעצמה את גישתו
של הנשיא דה־גול, התובע, מאז ערב
מלחמת ששת־הימים, לכנס ועידה שלי ארבעת
הגדולים לפיתרון ענייני המרחב על־ידי
שלום כפוי.
• עכד*אד־נאצד תובע בימים האחרונים
אף הוא לכנס ועידה של ארבעת
הגדולים, כדי לאלץ את ישראל לסגת מן
השטחים הכבושים במיסגרת הסדר מדיני