נמצאו 2,636 תוצאות עבור "מלחמת ששת הימים"
גליון 2080, 13 ביולי 1977, עמוד 56
״ באחד משיריו הנודעים ביותר, שזזוא בעל רקע אוטוביוגרפי, מתאר המשורר סמיח אל־קאסם, כיצד עם פרוץ מלחמת יום־הכיפורים, הוא מוצא מחסה בדירתו של ידיד יהודי בחיפה, מחשש פן ייעצר במעצר־אדמיניסטרטיבי, כפי שנעצר ב־מילחמת ששת־הימים. את ימי־הקרבות עובר המשורר יחד עם אשת ידידו, המש תתף במהלך המילחמה בקרבות, ומן הסתם יורה באחיו הערבים במדבריות סיני, או ברמת־הגולן.
גליון 2028, 14 ביולי 1976, עמוד 53
• ריין מתרברב בראיון בשנת 1973 שאל עיתונאי ממעריב את שר־הביטחון הישראלי, משד. דיין, איך העז להשתמש במילחמת ששת־הימים בתוכנית ההתקפה שאותה תיאר ב־סיפרו יומן מערכת סיני, שיצא לאור לאחר מילחמת .56״מה יש,״ השיב דיין בשחצ־ 1 נותו הרגילה ,״הרי במילא הערבים לא יודעים לקרוא.״ במאמר שפירסמתי במיסגרת ד,לוחמה הפסיכולוגית ציינתי, כי היום השישי ב!
גליון 2134, 26 ביולי 1978, עמוד 56
שם התגורר קרוב לשנה בין הלאפים, והחליף אורח־חיים עתיק ומיוחד זה כהרף־עין בעבודה כקרופייה בבית־הימורים לונדוני, תוך הרפתקות שהעידו על אי־שקט רב. מילחמת ששת־הימים החזירה אותו אר צה, והוא המשיך בכישלונו למצוא לעצמו מקום בחברה ישראלית ׳מהוגנת׳ ,המשיך להידרדר מדחי אל דחי ושימש את אנשי זזעולם־התחתון כמוביל של סמים, עד * ״אני כושי״ ,מאת שמעון רימון, ה־מלבה״ד: אביעזר גולן, הוצאת ״עידנים״, מהדורת ״ידיעות אחרונות״ 262 ,עמודים (כריכה קשה).
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 48
על כל פנים, מהלכי גיבוש ההשקפות שהביאו ליוזמת־ השלום של סאדאת, בהתאם למידע האגור בקובץ זה, נעוצים ב תוצאות של הבחינה התרבותית־חברתית אחרי מילחמת ששת־הימים במצריים. בתקופת שלוש השנים הראשונות שלאחר מילחמה זו, ביטאו האינטלקטואלים במצריים את זעזוע התבוסה וחשפו, במידה ניכרת של הלקאה-עצמית, את חולשותיה ובעיותיה הבלתי-פתורות של חברתם.
גליון 2124, 17 במאי 1978, עמוד 2
כמה שרים יצאו באחרונה המומים מפגישותיהם הפרטיות עם בגין וטענו כי ״קרה לו משהו״ .לדברי אחרים הוא מזכיר בהתנהגותו את לוי אשכול בתקופת ההמתנה שקדמה למילחמת ששת־הימים. יש הטוענים כי השינוי הקיצוני בהתנהגותו של בגין ובכושרו לתפקד החל מייד אחרי ביקורו בארצות־הברית, בחודש אפריל השנה, והשיחות הקשות שהיו לו אז עם הנשיא ג׳ימי קארטר.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 48
הוועידה קיבלה גם את תוכנית פאהד, שההחלטה עליה נדחתה במושב הקודם של הפיסגה לפני המילחמה. .החלטה זו, שהפכה עתה תוכנית־השלום שד העולם הערכי כולו, ושל אש״ף כפרט, מדברת על נסיגת ישראל מהשטחים שככשה כ־ ,191(/ועד פירוק ההתנחלויות כשטחים אלה — כלומר, היא מכירה כגכולות ישראל שמלפני מילחמת ששת־הימים. ובעיקר: היא קבעה כי ״מועצת־הביטחון תערוב לשלום בין כל המדינות באיזור״ י -כלומר, לשלומן של ישראל והמדינה הפלסטינית העצמאית, שתקום בגדה המערבית, ברצועת־עזה ובירושלים המיזרחית.
גליון 2332, 12 במאי 1982, עמוד 6
.״ הלוויה עם לילה מו של בית־הספר אינו אל־עאוודה */ומפירושו בערבית: השיבה — כפי שפורסם בכמה עיתונים. הוא נקרא כך בעבר, לפני מילחמת ששת הימים. בשל משמעות השם, המביע מאווייהם ושאיפתם של הפליטים לשוב לאדמותיהם, הוא שונה על־ידי המימשל הצבאי, אחרי הכיבוש ב* ,1967 לאל־חסנוז, על שם אשה אגדית מהתקופה הטרום איסלאמית.
גליון 2441, 13 ביוני 1984, עמוד 10
אותו המצע, בניסוח זה או אחר, הוצג על־ידי רשימות קודמות שהשתתפו בבחירות ושפעלו בכנסת — כגון תנועת העולם הזה — כוח חדש, מוקד, של״י, רק״ח ותנועת האזרחיים הערביים של נורי אל־עוקבי, שהשתתפה בבחירות האחרונות. אבנרי הזכיר כי עוד במהלך מילחמת ששת־הימים תבע פומבית מלוי אשכול להציע לפלסטינים להקים מדינה משלהם לצד ישראל, וכי בנאומו האחרון בכנסת הציג
גליון 2331, 5 במאי 1982, עמוד 53
ח הותוונלושח י• לבימאי חיים שריר על סירטו אוי לי שזכיתי רכך, שבו הביא בערב יום־הזיכרון את סיפור הנופלים בגיבעת־התחמושת, ירושלים, במילחמת ששת הימים. בסרט זה, בניגוד לסרטי זיכרון ומילחמה אחרים מהשנים האחרונות, ה גדושים בתישפוכת לאומנית וסיטמות חלולות, הצליח הכימאי לשמור על המי- מד האנושי ועל דמות האדם כנשק בה״א- הידיעה של ישראל.
גליון 2435, 2 במאי 1984, עמוד 42
וכך הפך הנציג המובהק ביותר של עונת האלבומים, ועל כן־ מן הסתם קיבל גם את פרס ישראל. חפר פירסם אחרי מילחמת*ששת־הימים את מיסדר הנופלים עמוס המיליסריזמים, כמו הצנחנים בוכים, שנו כתב: הכותל הזה ראה אותם עייפים וסחוטים /הכותל הזה תגם1ל דור לוחמי פעולות־התגמול, שהחלו בפעולות יחידת ,101 היה דור שני של לוחמים אחרי דור תש׳׳ח.























