חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 1,026 עד 1,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 28
קשה לי להאמין שאותם נערים ונערות שהיו כל״כך ליברלים בהשקפותיהם, נל־נד מתונים בתקופת נערותם שמלפני מילחמת ששת הימים, הפכו קנאים מטורפים כמעט. אנחנו מדברים על בית״הספר, על שבט הצופים, אני מזכירה לחיים באר את תפילות השבת בצופים, כאשר אולם־ההתעמלות היה הופף לבית־כנסת, והוא שולף דף ובו תיאור כמעט מדוייק של התפילות. … אני מספרת לחיים איך המדריך שלי, הרצי הלוי, שנהרג אחר״כך במילחמת ששת הימים, היה לוקח אותנו לאבו טור ואחר־כך לגג של נוטר דאם, כדי להשקיף על העיר העתיקה, ואיך היה מדבר על הכותל המערבי ועל יד אבשלום במין געגועים שקשה היה להבינם. … אני פרשתי כשהייתי בת ,14 אחרי הרפתקה בת ארבע שנים, במקום שלא הייתי שייכת אליו, ואילו הוא המשיך עד שנתפכח אחרי מילחמת ששת הימים, ועד היום הוא בקשרים עם אנשים שהם חברים בגוש״אמונים.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 44
הרעיון התחיל ב־ / 67 שבוע לפני מיל- חמת ששת־הימים. קניתי מטוס של המלך חוסיין ורציתי לטוס למצריים.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 18
כחינה מסויימת נתונים עתה הפלסטינים במצב י׳ דומה לזה שבו היו מצויים בסוף מילחמת ששת־הימים. אז, כמו עתה, נואשו מכל מדינות ערב וצבאותיהם, וגם מן הידידים הבוגדניים בעולם. זאת יכולה להיות חוכר מוסרית, מדינית ואינטלקטואלית. ף* יום החמישי של מילחמת ששת־הימים, ה־ 9ביוני ״ ,1967 פירסמתי מיכתב גלוי אל ראש ממשלת־ישראל, לוי אשכול. … ״אנו יודעים שפירוש הדבר, למעשה, הסכמתנו להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית ורצועת־עזה, על פי הגבולות שהיו קיימים לפני מילחמת ששת־הימים. ואנחנו מוכנים להיכנס איתכם לאלתר למשא־ומתן על הבעיות העם הפלסטיני והעולם כולו יזכרו כי במשך עשרה שבועות עמד הצבא הפלסטיני, הקטנטן, שיצא זה עתה מן המחתרת, מול המכונה הצבאית היעילה ביותר בעולם, מול הפגזות־תופת והפצצות־אימים שלא נפלו ממחזות מילחמת־העולם.
גליון 2605 (5 באוגוסט 1987), עמוד 4
התקופה השניה החלה ביום השביעי של מיל־חמת ששת־הימים, והסתיימה למחרת מילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 5
זה רק יוכיח שבן־גוריון אכן היטיב להסתיר את מחשבותיו במילים — אם כי לא במעשים). ^ מלאות 20 שנה למילחמת ששת־הימים ולכיבוש, התעו^* רר גם עניין חרש בדויד בן־גוריון. … הם גם מסבירים את התנהגותו של בן- גוריון אחרי מילחמת ששת-הימים, שהפתיעה אז רבים, והממשיכה גם כיום להביד במה מחסידיו. … הוא דיבר על ״מלכות ישראל השלישית״ ,״מדן ועד יוטבת״ (האי טיראן) מייד עם תום מילחמת־סיני של ,1956 שבה פתח, כביכול, כדי ״לבער קיני פידאיון״ .הוא היה מוכן לספח את ירושלים המיזרחית והגולן אחרי מילחמת ששת־הימים. ני טוען שב־ 20 שנותיה של מדינת־ישראל הקולוניאלית מאז 1967 לא קרה כמעט רבר שלא היה כבר קיים ב־19 שנות קיומה של ישראל הקטנה, זו שבתחומי הקו הירוק.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 17
אבל באותה מידה שהוא מקובל בקרב ארגוני־הטרור, הוא מקובל על חיילי צה״ל. ההיכרות הראשונה עימו היתד, במלחמת־ששת־הימים. הקלשניקוב היה אז רובה השירות הסטנדרטי בחילות מצרים, סוריה ועיראק. … אבל זהו חסרון קל ערך בהשוואה •1יתרונות. במלחמת־ששת־הימים נפלו בידי צה״ל כמויות גדולות של רובי קלשניקוב. 1״ ד 1 ¥ 5י 0 1 1 1 0 1 1זהו פירוט טכני של רובח חקלשניקוב כן׳ שפורסם על׳ידי | | הס־ריים (ראח כתובת בערבית בקצת חעליון הימני של 11 11 11/1 1 ,1 600 כדור ( 20 מחסניות) בדקה.
גליון 1921 (25 ביוני 1974), עמוד 29
חיים שיף הוא אחת הדמויות הציוריות ביותר בארץ, מי שהגיע לעמוד בראש רשת בתי־המלון דיפלומט (בירושלים ונד תל-אביב) .שיף החל את דרכו בתקופת הבריטים כפעיל באצ״ל, ולאחר קום המדינה חי מהקמת מלונות קטנים וניהולם, בשיתוף עם מועצת פועלי ירושלים. זמן קצר לפני מילחמת ששת־הימים קנה, בפרוטות ממש, את בית ההבראה היוזם בירושלים- ,שנמצא ליד הגבול הירדני ואיש לא רצה בו. עם תום מילחמת ששת־הימים מצא עצמו שיף, בעל היוזם, עם אוצר אמיתי בידיו.
גליון 1888 (7 בנובמבר 1973), עמוד 9
כיצד קרה שבמהלך ה מי לחמה אזל מל אי התח מו שתב פרי טי ם מ סויי־מי זוהי תוצאה של ההערכה הבלתי נכונה שגרמה לתק לות גם בתחומים אחרים, לגבי צורת הפילחמה הבאה העלולה להתחולל בין מדינות־ערב לישראל. על סמך נתוני ולקחי מילחמת ששת־הימים, לצרוך בתקופה סבירה של ימי מילחמה. כל המערכות והחישובים האלה היו אופטימליים לפי הנתונים של מילחמת־ששת־הימים, שהיתר, מילחמת בזק. המציאות שהכתיבה מילהמת יום־כיפור שיבשה את כל החישובים וכל התחזיות.
גליון 1768 (20 ביולי 1971), עמוד 6
מר שמעון אלמן, מנכ״ל קונצרן ״אמפא״ הזכיר בדברי ברכתו כי כבר הוחלט לפני מספר שנים להעניק את האות לדוור, אלא שמלחמת ששת הימים שפרצה שיבשה את התכנית ...כן הביע את התקווה שמתן האות בתקופה של שרשרת הפרעות בשרותים לציבור יתרום לכך שהעובדים בש־רותים אלו יתייחסו לעבודתם ביתר אחריות.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 60
הד״ר רמדאן תקף בחריפות את מילחמת־ההתשה, שבה פתח גמאל עבד־אל־נאצר אחרי המפלה המיצרית במילחמת ששת־הימים. חמרוש כתב כי במחקר זה רמדאן ״עבר את גבול המותר לאדם לאומי.״ השיב רמדאן בזעם :״האם כל מי שאינו מסכים לדעתו של חמרוש הוא אנטי־לאומי? … הנושא המרכזי: האם הסתיימה מיל־חמת־ההתשה, אחרי מילחמת ששת־הימים, בניצחון או במפלה למצריים?
גליון 2626 (30 בדצמבר 1987), עמוד 17
• ואיך נעשה ייבוא הספרים בזמן הניתוק? אחרי מילחמת ששת־הימים באמת לא הצלחנו לייבא מאומה. … בשנים הראשונות הסיפריה פרחה ותססה. אחרי מילחמת ששת־הימים זרם הקוראים מאוד נחלש, ובשנים האחרונות יש שוב התעוררות קלה.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 12
בלחץ המאורעות המיפ־לגתיים והביטחוניים מתקשים רית של הביקור סיורים משעלה ישראל קיסר לברך את זמר־השימחה, הזמר התימני נסים גרמה במסיבה, אמר :״לא ידעתי ששימעון (פרם) יגיע, ולכן כאן נטל כי מאז מילחמת ששת־הימים נעלמו בצה״ל המושגים ״הגנה״ ו״מיגננה״ .במקומם בא המושג ״בלימה״ ,שתוכנו שונה. … במישרד־הביטחון עיר־ניים לעובדה שכמחצית מהקצינים במילחמת ששת־הימים מר־ נירה ובינוביץ סיפרה בדיחות ביידיש, במסיבה סוע רת של צוות ההצגה נחמן, שאותה מ עלה התיאטרון לילדים ולנוער.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 20
במדינה עסקים הוצאת עווקו מודיעה ה חולב הופיע ספרו של שבתי שבת חשופים בצריח איך חושל השריון הישראלי ;סוד עליונות השריון במלחמת ששת הימים דיוקנאות של מפקדים וחיילים בשריון קרבות הטנקים, מהגדולים בעולם, במלחמת ששת הימים מפות, מרשמי קרב, תצלומים משדה הקרב הספר הראשון על עלילות השריון הישראלי, קורותיו, התפתחותו /אנשיו וקרבותיו העיקריים.
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 23
הרוח החיה בפעילות התרבותית והאמנותית סביב בית זה היה משך זמן רב עורך־הדין משד( ,״מוש״) חביב, שהיה ידידו של קליר. מוש חביב עצמו נפל במלחמת ששת־הימים ברמה הסורית. ובימים הקרובים תפתח בבית צבי תערוכה לזכרו. … ומקולאג׳ים בנושא היודאיקה, עת שילב בציוריו מילים של ספרי תורה עתיקים, עבר לתמונות של כריסטין קילר, היפיס ונושאים ממלחמת ששת־הימים. אל תצבע את פנים המקרר כי אין צורך בכן.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 16
שורה של אלון כאשר נסע לבדיקה בבית־החולים רמב״ם בחיפה. מיהו אלון לוי? ״מאז מילחמת־ששת־הימים, מאז שוחרר רובה המכריע של ארץ ישראל מעול זרים בידי צבא ישראל במילחמת גבורה שלא נודע כמותה, והמולדת חזרה כמעט לגבולות אשר היו לעם הישראלי בתור הזהב שלו בימי הנביאים — מאז אותו יום דגול היד, אלון לוי מטפח חלום — להנחיל בשדה הכדורגל לארץ ישראל כולה אותה תהילה כבירה אשר הנחיל בשעתו למדינת ישראל הישנה והקטנה בתחרויות על אליפות העולם בכדורגל בטוקיו.״ לשם כך הקים אלון לוי ביחד עם השוער רפי מועדון ספורט חדש : ״אלון ורפי החליטו להקים את מועדונם בראש ובראשונה בהתנחלויות החדשות שקמו בשטחי המולדת המשוחררים מאז מילחמת־ששת־הימים.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 13
ג׳ק ל איך בכלל התחילו היועצים הרוסיים להגיע למצריים? בגלל התבוסה המצרית במלחמת ששת־הימים. אז טס זאכא־רוב לקאהיר. ג׳ורג׳ :ישראל גרמה לכך. … זה איש שיכול היה להשפיע לגבי המהלכים במלחמת ששת הימים, להחליט על הפצצת מצריים בעומק, להעמיד תנאים בלתי־סבירים להסדר־ביניים,
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 9
חו את התעלה כ־ 40ק״מ מצפון לקנטרה, ליד ראס־אל- עייש, בטענה שבשטח זה לא נמצא צה״ל עם סיום מילחמת ששת־הימים, ועל-כן שייך הוא להם. בלא מחשבות מרובות נשלח כוח־שיריון למקום, חיסל את המצרים הצולחים, ונשאר שם. … כחודש ימים בילבד לאחר סיומה של מילחמת ששת־הימים נפתחו התקריות הראשונות, בעת שהמצרים צל אחד הנימוקים החביבים על חיים בר־לב ואסכולתו (המשך בעמוד )42 קו בר-לב נברא כאורח מקרי; ללא שמץ של מחשכה־תהילה, נבונה או מוטעית.
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 4
ה א לו ף גור י כ תו ב ספרעל ידו שלים אלוף פיקוד הצפון, האלוף מרדכי (״מוטה״) גור, עלול למצוא את עצמו כמרכז של סערה, שתתעורר סכיכ העוכדה שהוא קיכל היתר רשמי לכתום ולפרסם ספר על כיכוש ירושלים המזרחית כמלחמת ששת־הימים כעודו כשירות פעיל. היתר זה הוא מעשה חסר־תקדים.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 13
אך כעבור ימים מעטים בלבד אירע המאורע ששינה את חייו וחיי המדינה — מילחמת ששת הימים. לווינגר עצמו לא גויים. זו הפעם השניה הוא החמיץ את הלחימה, בשעה שצה״ל לחם את מילחמות ישראל, וה׳ צבאות הלך בראש הגייסות. … אידיאולוגיה, שהגשמתה התחילה עוד בתקופת המערך, סמוך לאחר מילחמת ששת־הימים. קנאים ישראלית: ההתנחלות בחברון.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 26
תפקיד זה הכין אותו במידה רבה לקאריירה בשני תחומים מרכזיים: הדיפלומטיה וההיכרות העמוקה עם לוב, אוייבתה הגדולה של מצריים היום. במילחמת ששת־הימים מצא עצמו חוסני מוברק, שנודע כבר אז בחיל־האוויר המצרי כטייס מעולה, כמפקד בסיס. … מילחמת יום־הכיפורים הפכה אותו ל אחד מגיבורי מצריים. במילחמת ששת־הימים לא הצליח חיל־האוויר להתרומם מעל פני הקרקע והפך לסמל המפלה.
גליון 2539 (29 באפריל 1986), עמוד 41
ניסיתי לברר עוד פרטים, אבל משרד-הביטחון, כידוע, מוקף חתונה במאפיה את מנת־הפירסום שלו קיבל תא״ל יוסי בן־חנן, קצין שריון ראשי, בתעלת־סואץ במילחמת ששת הימים, ובידו קלצ׳ניקוב. מישהו צילם אותו, והתמונה הועברה לכל כלי־התיקשורת בעולם. … פעם היה כאן קבלן עשיר בשם ירושלמי, שעשה עסקים גדולים מאוד עד מילחמת ששת־הימים. אז, כמו הרבה אחרים, הוא הפסיד כסף ועזב אותנו לטובת דרום־אפריקה.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 19
• האם התנכלו ליהודים, אחרי מבצע סיני, למשל, או אחרי מילחמת ששת־הימים? לא. אחרי מיבצע סיני, כשנאצר התחיל לגרש את היהודים ממצריים ולהלאים את רכושם, פנה אליו הנשיא בורגיבה ודרש ממנו לתת ליהודים התוניסיים הגרים במצריים לצאת משם בשלום. אחרי מילחמת ששת־הימים היו נסיונות של אנשים מסויימים לפגוע ביהודים.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 17
היא הפכה בת־תפנו־קים של שמואל תמיר, שהיה באותה תהופה, אחרי מיל- חמת ששת־הימים, נציג הימין הקיצוני ביותר, ושייצג אז דיעות הדומות לאותן המופצות כיום על־ידי תנועת- התחייה.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 77
״ ישראל גלילי: המיסמך בדבר תוכנית הפעולה בשטחים לארבע שנים, הקרוי משום מה ״מיסמך גלילי״ ,לא היה אלא המשכה הרצוף של המדיניות שנקבעה, קו לקו, לאחר מיל- חמת ששת־הימים ועל סף הבחירות לכנסת השמינית.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 26
אחד מהם חקר אותו פעם על הפרק בסיפרי מילחמת היום השביעי, שבו ניסיתי לנתח את הנסיבות שהביאו למילחמת ששת־הימים. עבד־אל־נאצר אמר לו שהספר מונח אצלו בחדר־השינה, ושהוא מקבל את הניתוח שלי בעיקרו. … כך אמר על האמריקאים, בנאום שבו הבריז על הלאמת המניות של תעלת־סואץ :״שייחנקו להם.״ וכך אמר על ישראל, ערב מילחמת ששת־הימים, שאם תפרוץ מילחמה היא תסתיים בחיסול המדינה. … אך הוא לא היה מסוגל לאחד את העולם הערבי, וגם לא היתה לו מדיניות ברורה ועיקבית להשגת יעד זה. ערב מילחמת ששת־הימים, שבה לא רצה ושמפניה פחד, עשה את הכל כדי לגרור את ישראל לתקוף אותו.
