גליון 1912, 25 באפריל 1974, עמוד 7
האישית של גולדה),
טופח לה על הכתף ואומר לה :
,אל תדאגי, לא תהיה מילה־מה!״׳
זה היה ביום השישי,
ערב מילחמת יום־הכיפורים,
אחרי שהגיש את דו״ח־המודי־עץ
בו.
גליון 1911, 17 באפריל 1974, עמוד 14
הן הורקו, נ שדדו ונ בזזו על-
ידי ישראלים, מייד עם תום מילחמת יום-
הכיפורים.
ריווחי־מילחמה. לא היתד, זו חקי רתו
הראשונה של המכס התל-אביבי, ה קשורה
׳בהברחות של אנשי־צבא.
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 20
״העיתונות,״ אמר ,״היא־היא שהביאה
לאותו מצב מחורבן בקרב הציבור, אשר
בסופו של דבר גרם למחדל של מילחמת
יום־הכיפורים.״
הוסיף נימרוד, מהקהל :״לפי דעתי
אנחנו, בתור תנועה, צריכים להצטרף ל-
מיפלגה שיש לה כסף.
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 22
של דיין
לצרות הפוליטיות שפקדו אותו מאז
מיליחמת יום־הכיפורים, ולירידה התלולה
שחלה באהדת הציבור, שכה חשובה לו,
בחודשים אלד,
אך רק מעטים ממקורביו ידעו כי דיין
מודאג, מודאג מאוד מסכנה, הגדולה מכל
אלה שאיימו עליו בשנים האחרונות —
הסכנה הנשקפת לעינו הבריאה.
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 24
השיטה, שהפכה לנוהג כימעט קבוע ב מערכת
הביטחון, לפיה עוברים פקידים
בכירים מצד אחד של המיתרס לצידו
השני כימעט בן־לילה והופכים ממוסרי-
עבודות למקבלי-עבודות בסכומים של מיל יונים,
התגלתה עוד הרבה לפני מילחמת
יום־הכיפורים.
עתיד
ב טו ח
ף* נימין גלילי היה עובד בכיר במיש-
* רד־הביטחון, עובד בכיר מאוד.
גליון 1937, 16 באוקטובר 1974, עמוד 4
סידרת ע מידרור-
בגיליון הבא
בשל סיכות טכניות לא מתפרסם
כגיליון זה המשך סידרת־הבתבות
של הפרשן הצבאי בנימין עמי-
דרור, על הסיכות והגורמים שהביאו
להתמוטטות מערבת התפיסות
הצבאיות ומושגי •הלחימה של
צה״ל כמילחמת יום־הכיפורים.
הכתבה הכאה בסידרה, המעוררת
הדים רכים, תעסוק כניתוח
הקרב על מיתחמי אכו־עגיילה ב*
מיכצע קדש ב ,1956-ותתפרסם
כגיליון הקרוב של ״העולם הזה״,
כשבוע הבא.
גליון 1937, 16 באוקטובר 1974, עמוד 36
כאשר נישאו, לפגי כשנתיים,
החליטו שעד שיעברו לדירה משלהם, יגורו
בדירה שכורה בבת־ים.
ואז פרצה מילחמת יום־הכיפורים. שמואל
יצא לחזית. זמירה עברה לגור, עם
הילה אצל הורי בעלה.
גליון 1931, 4 בספטמבר 1974, עמוד 4
אחת החברות שקיבלה עבודות
תחזוקה כמחסני-חירום היא חכרה ש אחד
השותפים כה הוא אלוף־מישנה
>מיל ).יששכר (״איסקה״) שדמי, ש נפצע
קשה במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2059, 16 בפברואר 1977, עמוד 21
צה״ל הרכיב בו 111י תותח בן 105מ״מ צרפתי ומנוע דיזל. במילחמת יום־הכיפורים עוד לחם טנק זקן זה
בהצלתה רבה בטינקי טי־ 62 מתוצרת סובייטית הן בחזית המצרית והן בחזית הסורית.
גליון 2058, 9 בפברואר 1977, עמוד 32
חלק גדול מבנייניה עוד עמד על תילו בתום
מילחמת יום־הכיפורים, כפי שיודעים
היטב אלפי ישראלים.
גליון 2055, 19 בינואר 1977, עמוד 2
ירחון סו ביי טי פיר
שירי ט שו ר רי ישראל הגיליון האחרון של הירחון הסובייטי בשפה האידית
סאוועטיש היינולאנד (המולדת הסובייטית) פירסם
בגיליון האחרון של שנת 1976 בתירגום לאידיש
קובץ שירים בעברית שהופיע במדינת־ישראל מייד
אחרי מילחמת יום־הכיפורים. הקובץ, שנכתב בידי
משוררים יהודים וערבים, ושנקרא בשם ״גשר בין
חופים״ זכה בשעתו לתהודה גדולה.
גליון 2036, 8 בספטמבר 1976, עמוד 7
כשסיים את שליחותו, חזר לארץ.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים הושאל עז ריה
רפפורט על־ידי רשות השידור ל-
מישרד־החוץ, נשלח לכהן כקונסול לעג־ייני־הסברה
בקונסוליה הישראלית בניו־יורק.
גליון 2017, 27 באפריל 1976, עמוד 2
הראיון, שבו מדבר קרייסקי על השלום,
הפלסטינים, היהדות והציונות ,״פורסם בגיליון
הבא של ״העולם הזה״.
בשנה שאחרי מילחמת יום־הכיפורים גוייסו אנשי־מילואים
רבים לשירות־מילואים שנמשך עד 120 יום.
גליון 2052, 29 בדצמבר 1976, עמוד 4
גור• ד א
ה צ לי חבע בו ד ה
השבוי המפורסם ביותר של צה״ל במילחמת יום־
הכיפורים, אל״מ (מיל ).אסף יגורי, שעבר השבוע
למרכז החופשי ברעש גדול, נקט צעד זה אחרי
שניסה בכל כוחו לזכות במעמד רציני
במיפלגת־העבודה.
גליון 2052, 29 בדצמבר 1976, עמוד 44
התוגה זמנית,
מגלמת עתה השחקנית פתיה
סרק תפקיד ראשי בהצגה
כשם זה
הוא ק־רא לה ״פליטה ועקודה״ ,והיא
מכנה אותו ״נכנע ושבוי״ .היא השחקנית
בתיה ברק• ,שנולדה במחנה־פליטים בגרמניה
ומכונה כך בפי בעלה, שהיה שבוי
מפורסם במילחמת יום־הכיפורים, הד״ר
נחום ורבין.
בתיה •נחום, החוגגים היום מלאות •שלוש
וחצי שנים לנישואיהם, החלו את חיי״
הנישואין שלהם על בסיס •של חתונה״זמ״
נית, מנדש כשם ההצגה החדשה שבה מככבת
כער, בתיה, והרי זה מיקרי בהחלט
בילבד, ששם ההצגה חופף את פתח דרכם
המשותפת, שהחלה בהיכרות מיקרית על
הוף הים.
גליון 2045, 10 בנובמבר 1976, עמוד 42
ציפורה עמדה כבר לפני שנים להתגרש
מבעלה, כני להב, אך במילחמת יום-
הכיפורים הוא נפגע קשה ברא־שו, וזה
עשה לציפורה משהו.
גליון 2106, 11 בינואר 1978, עמוד 3
״כשעברנו באיסמעיליה, ראינו לא פעם
טנקים מצריים מסוג ם י־ .62 טנק כזה דפק
את הטנק שלי במילחמת יום־הכיפורים.
כשראיתי את הטנקים האלה, שמראם בל בד
עורר בי קודם לכן חלחלה, ידעתי
בדיוק מה אני רוצה לעשות כשאחזור
לישראל: לקחת את החברה מהחטיבה
שלי, לנסוע באוטובוסים לקאהיר, ולעבור
ככה באיסמעיליה בין טנקי הטי־ 62 המצ ריים.
גליון 2106, 11 בינואר 1978, עמוד 20
אולם לפני שנפגשנו, קראתי את שני
המאמרים ההיסטוריים שפירסמת בטיימס
הלונדוני בנובמבר , 1973 בשלהי מילחמת
יום־הכיפורים, ובהם השמעת את הבשורה
המהפכנית: שישראל היא עובדה שיש
להכיר בה, שהפיתרון היחידי לבעייה כיום
הוא הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל,
תוך שלום עימה.
גליון 2107, 18 בינואר 1978, עמוד 30
שניים נוספים שעמדו על סף פרישה, אם
כי לא התכוונו להצטרף לשינוי, היה סגן-
אלוף (מיל ).אסף יגורי, השבוי הבכיר
ביותר ממילחמת יום־הכיפורים, אשר הת כוון
להצטרף למיפלגה הליברלית שבלי-
כוד, והאלוף (מיל ).מאיר (״זרו״) זורע,
שהתכוון להצטרף לליכוד.
גליון 2101, 7 בדצמבר 1977, עמוד 16
.״ כשנשאל מדוע
צריך היה להוסיף את מיקצועו
ומיקצוע אשתו ליד שמם, סיפר
כי במשך שנים ארוכות,
ובמייוחד אחרי מילחמת יום־
הכיפורים, הוטרד על־ידי ציל־צולים
בלתי־פוסקים של אנשים
שביקשו את מגדת־העתידות
רות עוזיאל.
גליון 2065, 30 במרץ 1977, עמוד 2
הם טוענים כי שמו של דיין עדיין מזוהה
עם מחדלי מילחמת יום־הכיפורים, דבר
נציב מם־ההכנסה, אליעזר שילוני, דהה את
הצעתו של אורי אכנרי להעניק חנינה
חד-פעמית לכל כעלי ההון השחור,
כתנאי שיצהירו עד ההון שבידם ויתחילו
דיטלם עדיו מס־אמת.
גליון 2040, 6 באוקטובר 1976, עמוד 4
כמשך שלוש
שנים, כיהן בנספח-צכאי בשגרירויות
ישראל באיטליה ובשווייץ, לפני שמונה
כראש אגף־האפסנאות כ(72-י.1
באחרונה נודע כי הוא עבר להתגורר
בצרפת אחרי שקיבל ירושה
גדולה, ושם הוא מנהל מיפעל־טכסטיל.
זמן קצר אחרי מילחמת יום•
הכיפורים עורר האלוף קין ביקורת!
חריפה נגדו, כאשר נודע בי הורה!
גליון 2032, 11 באוגוסט 1976, עמוד 2
כספר ייכללו, בכל הנראה, אותם פרקים
שדדו החל כבתיבתם חודשים ספורים
לפני מותו הפתאומי, ובן רשימותיו
והמיסמבים שאסף אודות מילחמת
יום־הכיפורים•
הוועד ד קו ד שי ־ישראל
מסר מידע כוזב
הפירסומים בעיתונות אודות פרשת
שמטל דיין, סרכנית־הגיום מאשדוד,
ניזונים ממידע כוזב שנמסר לעיתונים
מטעם פעילי הוועד־להגנת־קודשי־־ישדאל.
גליון 2032, 11 באוגוסט 1976, עמוד 44
אני מזניח את עצמי, לא
אוכל כמעט, רק מטפל בחתולים.״
זוהי רק התחלה .״אחרי מילחמת
יום־הכיפורים היתה לו אהבה נכזבת,״
מספר אריה 25 שמנמן, מזוקן, נכה צה״ל
ומשורר לעת־מצוא .