חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 601 עד 625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1637 (15 בינואר 1969), עמוד 13

— על עשרות ההצהרות של מנהיגים פלסטינים מרכזיים, החל בשייך אל־ג׳עברי וכלה בשחאדה — אשר כל אחד מהם חשוב יותר מאשר בן טיפוחיו הפרו־חוסייני של מר דיין, המרקד שם בנבלום — בזכות מדינה פלסטינית, שתיצור מראש מתכונת של דו־קיום וביטחון לישראל. … 9אחרי תשובה לשאילתה ישנה על יחם הממשלה לרעיון המדינה הפלסטינית : אורי אבנרי: אדוני ראש־הממשלה, מאז פירסס עיתון בריטי מכובד מאוד ש המלך חוסיין אמר שאם הפלסטינים ירצו להקים מדינה משלהם הוא לא יתנגד ל — קריאות העולם מכיר בקיום העם הפלסטיני, ובהיעדר יוזמה ישראלית להמחשת ישותו הלאומית של העם הזה במיסגרת התואמת את ביטחון ישראל, הרי באה ההמחשה בצורת אירגוני־הטרור, הרוכשים את אהדת העולם, והפוגעים פגיעה חמורה בביטחוננו.
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 11

שליחותו של גונאר יארינג הסתיימה בכישלון, יעלה מחדש את רעיון המדינה הפלסטינית כצעד מעשי לשלום ישראלי־ערבי. … מכיזזן שחוסיין עצמו הכריז, לפני שבו עיים׳ כי יהיה מוכן לוותר על ריבונותו בגדה המערבית, נראה זעמו של אל־דיפאע מוזר• אולם כאשר מדבר חוסיין על מדינה פלסטינית, הוא מתכוון להשתמש בזה כקלף לטובתו, בעת מיקוח עם ישראל.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 7

השאלות הן: השאלה הראשונה: איך נעזור כהקמת מדינה פלסטינית? הצעדים המעשיים, שאנחנו מציעים אותם, הם: ( )1מישאל־עם מיידי, שיציג תוכנית ערוכה ומפורטת להקמת המדינה והקמת הפדרציה גם יחד. … אלה הן השאלות העיקריות: הוגזן גזגא — לא לגזר י האם מדינת פלסטין לא תהיה מדינרדחיץ, כלי כושר חיים, מעין מושבה ישראלית מוסווית?
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 41

הוא שלל את קיומה של ישראל הגיזענית, אני הטפתי לדו־קיום בין ישראל ובין מדינה פלסטינית שתקום. היה נדמה לי שניצחתי, אולי מפני שביקשתי מדי פעם מהקהל עכדאללה לעזור לי במציאת המילים הצרפתיות, אף אגרוף אחד לא הורם, השוטרים נשארו מובטלים. … עבדאללה השיב לה באדיבות שזה לא העסק שלה, וגם לא שלו — הפלסטינים לבדם יחליטו אם ירצו לחיות במדינה פלסטינית או בירדן. אך הדו-קרב המעניין ביותר היה בין משה שמיר ובין פרופסור מצרי.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 9

באותו זמן גם קשר קשרים עם פרופסורים יוצאי מפא״י, שגילו לפתע את השלום ואת רעיון המדינה הפלסטינית. הוא הוזמן לשאת את דברו בפני אגודות ומועדונים, בערבי־ראיונות ובמופעי- בידור. … תנועת הכוח החדש כבר דוגלת בשלום ללא סיפוח, בהתנגדות להתנחלות, בהקמת מדינה פלסטינית, בחיוב יוזמת־השלום של ארבע המעצמות והחלטת מועצת־הביטחון, בעיקרון של אין־נסיגה־ללא־שלום.
גליון 1945 (11 בדצמבר 1974), עמוד 13

אין כל ספק שתמורת השטחים יכולנו אז להשיג שלום עם מדינות־ערב וגם עם מדינה פלסטינית. הכנסת דחתה, כימעט פה אחד, את ה תפיסה הזאת. … הסיוט המבהיל של הנפט הערבי ייעלם מן האופק, ואנו נשיג את השלום המייוחל — כלומר, את השלום שישאיר בידינו חלקים גדולים מסיני, רמת־הגולן, עזה והגדה, שלא יהיה בו מקום למדינה פלסטינית, ושבו ייעלם אש״ף. מדיניות של ״צעד אחרי צעד״ מוכה לאמריקה.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 13

ארצות־הברית חזרה ל כל העמדות שמהן סולקה בעיקבות איוול תו של שר־חוץ אמריקאי גדול אחר, ג׳ון פוסטר דאלם. הרעיון של הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית, בתמיכת האמריקאים, שימש כגזר. … במישהק הפנים־ ערבי לא הושגה הכרעה סופית בין מדינה פלסטינית עצמאית ונפרדת בגדה המערבית וברצועת־עזה, ובין חטיבה פלסטינית המשולבת איכשהו בירדן.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 27

המנהיגים המתונים עמדו על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, שתחיה כשלום עם ישראל — כעוד שהנהגת אש״ף דחתה אז מכל וכל את הפיתרון הזה ואף הגדירה אותו (במיסמד רשמי שהיה מכוון נגדי) כ״מזימה ציונית״. … צמרת אש״ף אימצה לעצמה למעשה את הרעיון של הקמת המדינה הפלסטינית ב גדי׳ וברצועה, ובשיחות חצי־רשמיות אומ רים נציגיו שאם יתקבל גם ממשלת־ישראל פיתר׳זן זה, ייפתח משא־ומתן בין שני הצדדים.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 39

אם השדרנים אינם רוצים להיראות שכירי־תעמולה, יש לאמור, :המדינה־הפלסטינית־כבי־כול׳ ,כדי שלא יחשבו שאנחנו הולכים שבי אחרי המונחים של ערפאת.״ קור גם ביקש לשנות את המונח .משתפי־פעולה״ ולהחליפו ב״ערבים שקיימו מגעים עם ישראלים״ ,להחליף את המינוח.ההנהגה הלאומית״ ב.הנה־גת הפורעים״ ואת ״המועצה הלאומית הפלסטינית״ ב״מועצת אירגוני־הט־רור״ ,וכן הלאה וכן הלאה. … אחרי דיונים ממושכים החליטה המליאה, שבה היה עד־ משנה קור ,הנהנת הפורעים, מדינה פלסטינית כביכול.. טומי לפיד, שהיה מנכ״ל רשות־וד שידור מ־ , 1978 אחרי יצחק ליבני ואחרי המהפך, אומר.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 17

מנצור הביא מובאות ארוכות מסיפרי הקודם, מילחמת היום השביעי ובעיקר ציטט את הצעתי לשלום המבוסס על דו־קיום של מדינת־ישראל ומדינה פלסטינית. שתקום בגדה וברצועה. הוא קרא לזה ״תוכנית אבנרי״ ,וטען שזוהי מזימה ציונית מחוכמת שאין מטרתה אלא לשים קץ למהפכה הפלסטינית ולשכנע את הפלסטינים לוותר על חלק ממולדתם. … השלב השלישי, שהוא הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית לאומית בגדה וברצועה(החל ב־ .)1974 כלומר: חלוקה מאוזנת, גיאוגראפית, של השילטון בארץ, בעוד שרעיון המדינה הדמוקרטית החילונית היה רעיון של חלוקה מאונכת.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 2

למשל: איך נשמרה פופולאריותו של אבנרי בקרב הקצינים המצריים, למרות שהוא הצביע בעד המלחמה ביוני, ולמרות שהוא דוגל עתה בצירוף רצועת־עזה למדינה פלסטינית, שתהיה קשורה בפדרציה עם ישראל? … בעתוני העולם כתבו עליה מאות סקירות וביקורות — וכמעט בכולן הובלט במיוחד מאמרו הארוך של אבנרי, שניתח את יחסי יטראל־ערב מאז ראשית הציונות ותמך בהקמת פדרציה בין ישראל ומדינה פלסטינית. (מאמר זה נכתב, אגב ,,זמן רב לפני המלחמה וכיבוש הגדה).
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 8

הגיע הזמן שנעשה חשבון־נפש בשאלה הפלסטינית ונבדוק אם לא הגיע הרגע, שמנהיגי ישראל עצמם יושיטו ידם לערא- פאת, במטרה להקים מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. מאיר תמרי, באר־שבע הפגישה בווינה היא סטירת־לחי מצלצלת לראשי המערך, שהתגאו עד כה בקשריהם עם המנהיגים הסוציאליסטים מאירופה והתבשמו ממעמדם המכובד באינטרנציונל הסוציאליסטי.












