חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 25

מפני שמר אבן וגבירתו יודעים היטב שבורגיבה חותר לשלום המבוסס על החזרת השטחים הכבושים תמורת שלום והכרה בישראל, וכן על הקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל. במיקרה או לא במיקרה, תוכנית- השלום שלו קרובה מאוד לתוכנית השלום שאני מייצג אותה כאן. … אך סימנים רכים, וככלל זה ההחלטה להשתתף בוועידת בולוניה, מוכיחים שחלקים גדולים מן המחנה הפלסטיני בחוץ-לארץ מתקרבים לנכונות לשלום, אשר יהיה מבוסם על דו־קיום של מדינה פלסטינית ומדינת-ישראל. אם תימסר הצהרה זו יהיה, כך אני מאמין, משא־ומתן ישיר בין ישראל, מצריים והפלסטינים. … המספנות שלי, בקיצור נמרץ, הן אלו: • מצריים מוכנה היום לשלום גלוי ורשמי, הכרה בקיום ישראל וסידורי־ביטחון סבירים, תמורת ניתור על השטחים וכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. אין שחר לדברי שר-החוץ, שהנשיא סאדאת מדבר על שלום בחוץ ועל מילחמה מבית.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 22

ישראל נדרשת לקבל את אש״ף בז׳גבה — ובסופו של דבר תוכרח להשלים עם כי נון מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. א-ש״ף יוכרח להשלים עם מצב של דו־קיום ישדאלי־פלסטייני, המבוסס על הכרה הדדית. … $הכרה בזכויות החוקיות של העם הפלסטיני — נוסחה המקובלת כיום כ מכוונת להקמת מדינה פלסטינית ברצועה ובגדה. אלה הן שתי הצפרדעים שבגץ נדרש לבלוע. … דו״ח זה קורא בפירוש לשילוב הפלסטינים במאמצי השלום, לוקח בחש בון את הקמתה של מדינה פלסטינית ו־מתח את הדלת לפני אש״ף. ׳קארטר עצמו דיבר על יעדיו אלה פעמים רבות.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 7

הן היו סולחות לו את כל אלה, אילו הביא עימו את ההישג האחד שכל העולם הערבי חפץ בו: נסיגת ישראל מן השט חים הכבושים והקמת מדינה פלסטינית. ממשלת ישראל מנקה מן ה־ נ־טיא המצרי את ההישג הזה. … התוכנית של פאהד (למעשה אינה אלא רשימה של עקרונות) מבטאת נאמנה את הקונסנזוס הכלל-עולמי לגבי הפיתרון ה רצוי במרחב: נסיגת ישראל מהשטחים הכבושים, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, שלום בין ישראל והעולם הערבי. … פירוש הדבר: היענות לגישתה של מצריים, ה אומרת כי האוטונומיה תביא תוך חמש שנים להקמת מדינה פלסטינית. אם אינה מוכנה לכך, אין מנוס מעליית הגורם הסעודי כמרחב.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 8

והיא — אולי היחידה שבין כל המדינות הערביות — מעוניינת באמת בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. המניע העיקרי שלה לכך הוא שבהיעדר מדינה כזאת, יהיו הפלסטינים בכל העולם לתנועה מהפכנית, שתפיל את המישטרים השמרניים במיפרץ הפרסי ובכל אתר ואתר. … בוועידת־הפיסגה בבגדאד, בנובמבר ,1978 אחרי קמפ- דייוויד, הסכימה עיראק להחלטה שהתקבלה פה־אחד (תוך הסתייגות לובית) ,המצדדת למעשה בשלום עם ישראל תמורת נסיגתה לקו ד,־ 4ביוני והקמת מדינה פלסטינית. אבדנידאל הבין כי מקומת־הסיוע שלו עלולים להתייבש, ועל כן חיפש ומצא דרך לדמשק, שקיבלה לידיה את שרביט הרדיקליות. … אך הם סברו כי הנשק הוא די יעיל נגד הצבא הלבנוני (הנוצרי) והסורים, ונועד להרתיע אותם מלפגוע במיני־מדינה הפלסטינית בדרום־לבנץ. הנשק היווה איום על ההגמוניה הסורית — ועל כן היה לסורים עניין חיוני בהשמדת הנשק הזה.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 7

אמרתי בכנסת — וקומץ קטנטן של שותפים־לדיעה אמרו זאת מעל בימות אחרות — שכדאי לנו להציע לעם הפלסטיני את החזרת כל השטחים הכבושים מייד, כדי שתקום בהם מדינה פלסטינית חופשית, הקשורה בישראל בקשרי ידידות ושותפות. … עכשיו, בינואר , 1989 יודע כבר כל בר־דעת, כל מי שאינו אטום לגמרי, שאנחנו נחזיר את השטחים האלה, ושתקום בהם מדינה פלסטינית. יודעים זאת שמיר ופרס, החיילים בשכם וגם האלופים הנותנים את הפקודות לירות בגבם של ילדים בורחים. אנחנו נחזיר את השטחים, ותקום בהם מדינה פלסטינית. השאלה היא רק: מתי ואיך. האם לפי דוגמת סאדאת־בגין, בפשרה, ברוח טובה, כל השטחים תמורת כל השלום — או לפי דוגמת פפו־פרויקה, אחרי התעקשות, אחרי שכלו כל הקיצין, כל השטחים תמורת לא־כלום.
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 12

השבוע יתק״ס נקאהיר ״קונגרס באזל־ הפלסטיני העשוי וגרום ומיטה היסטורי מדינת הפוסטינים קריאתו הנרגשת ביטאה את עמדת אירגונו: נגד מדינה פלסטינית כחלק מן הארץ, שתחייה בשלום עם מדינת-ישראל. … יוזמיה רוצים לקבל בה אישור להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, ולהשתתפות כוועידת־השלום הישראלית בז׳נכה. … העם שהפסיד את המילחמה, שאיבד את 1 1לעולם לא ! לעולם לא נסכים למדינה פלסטינית קטנה, מיני־פלסטין !״ הכל, שנשאר ללא מדינה, ללא ארץ, ללא זהות לאומית.
גליון 2136 (9 באוגוסט 1978), עמוד 25

העיראקיים ומשרתיהם לרצוח את חמאמי, הם רציו לפגוע באדם שהפך סימל רעיון חשלום הפלסטיני־ייש־ראלי, איש שניהל במשך שינים מגעים רצופים אייתי, שהופיע ׳בפומבי כאביו הערבי שיל רעיון המדינה הפלסטינית לצד ישראל. ׳בכל זאת פגעה בו הזרוע העיראקית. … ובתפקידו זה ייצג קליק ,׳בזמן האחרון, את הקו הרשמי: שאש״ף מוכן להקים מדינה פלסטינית ״בכל שטח של הארץ שיפונה על־יידי ישראל״ (יקרי: הגדה והרצועה). … יעל כף המאזניים המגואלת-יבידם מונחים שיני עקרוניות: • עיקרון העצמאות שד העם הפלסטיני, באמצעות מוסדותיו הלאומיים, בנגר הגופים הפלסטיניים הפועלים בשליחות מדינות ערביות אחרות. • ׳הקו שד עראפאת, החותר להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, לצר ישראל (וכמובן תוך הסכם עימה) ,בנגד התיזה השוללת כד פשרה והסדר.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 9

בלשונו של הרצל, יתכן שערפאת יוכל לומר,. :בכינוס ה־ד 1יסדתי את המדינה הפלסטינית.״ זה סל לקוות ך יש למיקום הכינוס משמעות שניה, פוליטית ואסטראטגית. … • ארצות־הברית מקווה שהיא תוכל להכריח את ישראל לפתוח במשא־ומתן, ביודעה כי המלך חוסיין פועל גם כמיופה־כוח מטעם אש ובי היעד הוא הקמת מדינה פלסטינית במיסגרת קונפדרציה עם ירדן.וושיגגטון סבורה כי שימעון פרס יהיה גמיש יותר מאשר אנשי־הליכוד, וכי ההתמוטטות הכלכלית של ישראל תביא לחיסול הסירוב הישראלי. … • היעד המצופה הוא הסכם אשר במיסגרתו תחזיר ישראל את השטחים הכבושים רישמית לירדן, אך למעשה תקום בהם מדינה פלסטינית חופשית, שתהווה אחד משני המרכיבים של קונפדרציה, תחת הכתר הירדני.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 16

״ ״מצאתי את מישבחח׳ במחנה בלבנון, בחוו אחו, שרא היה - די גדול כדי להכיל גם אותי...״ ״כשתקום המדינה הפלסטינית, הדבד הדאשון שאעשה יהיה לנסוע לביתי בחיפה! … אך אם תכריז המנהיגות הישראלית על הכרה בעם הפלסטיני, בזכויותיו הלאומיות ובזכותו להקמת מדינה פלסטינית על-פי החוק הבינלאומי, במיקרה כזה יש מקום למשא ומתן ישיר עם ישראל. … אנחנו לא רוצים לזרוק אתכם לים וכרגע אתם אלה שזורקים אותנו למידבר.״ בהמשך נאומו דיבר אל-חסן על שתי מדינות, מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. תפקידו הרישמי של ח׳אלד אל־חסן: ממונה על יחסי-החוץ של המועצה הלאומית הפלסטינית.
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 6

קיימת עתה בכל רחבי אש״ף ההכרה כי יש צורך בהקמת ממשלה פלסטינית ובהכרזה על הקמת מדינה פלסטינית (ראה להלן). עד כה ניסו רבים באש״ף לדחות את הצעדים האלה, בגלל הקשיים הכרוכים בהם: הצורך בהגדרת הגבולות הנתבעים: אי־הווראות לגבי השגת ההכרה מצד ממשלות העולם במדינה ובממשלה: חלוקת התיקים בממשלה עצמה בין הגופים והאישים, ועוד. … יתכן כי פירוש הדבר שגם חאפט׳ אל־אסד, נשיא סוריה, מבין שאי־אפשר עוד להתנגד לצעד זה. ההכרזה על הקמת מדינה פלסטינית אינה משנה, כמובן, את מציאות הכיבוש הישראלי. … יש הבדל בין שטחים שנכבשו מידי ירדן, והשומרים על זיקתם לריבונות הירדנית, ובין שטחים המהווים מדינה עצמאית כבושה, כמו נאמיביה, למשל. אם אכן תשיג המדינה הפלסטינית הכבושה את הכרתן של מדינות רבות בעולם — ונראה כי הכרת יותר מ־50 מדינות מובטחת מראש — תמצא ישראל את עצמה במצב פוליטי חדש.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 31

• אתה חושב שתוכל לשבת ולדבר איתם? • איפה תקימו את המדינה הפלסטינית? היא תקום בכל חלק של פלסטין שממנו ישראל תיסוג, או שישוחרר … אני ציטטתי מתוך החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית. • ומה החלום? מדינה פלסטינית בכל החלקים שנכבשו ב־ ,1967 כלומר הגדה המערבית, רצועת־עזה, ובכללה ירושלים המיזרחית, שתהיה הבירה שלנו. … • מה הדבר הראשון שתעשה, אחרי שתקום מדינה פלסטינית? אחזור לביתי ולמישפחתי, ואשב לחשוב מה לעשות. • אתה חו שבשתמ שי ך להיות מעורב בפוליטיקה?
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 2

בחוברת־הסברה רשמית של ממשלת ישראל, שיצאה לאור לא מזמן, מוגדרים הדא אל־עאלם והעולם הזה בעיתונים הפועלים למען השגת שלום ישראלי—ערבי, והנאבקים למען הקמת מדינה פלסטינית, בדרך לפיתרון. ברור שדיעה זו אינה פופולרית בכל חלקי העולם הערבי. … ״עמדת אורי אבנר, בכנסת,״ פסק אל־אסבוע ,״היא רק הסוואה ציונית, שבאה לבלבל את המחנה הערבי, המלוכד סביב מלכו האמיץ.״ הכוונה למלך חוסיין, המממן את השבועון ושאינו מתלהב במיוחד מן הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית. ^ אורח אצד עאוו חשוב למנהלי משרדים ובתבניות !
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 4

מדיש כדססיניח המצביעים יוזמנו להצביע ״הן״ או ״לאו״ לגבי העקרון של הקמת מדינה פלסטינית חופשית ועצמאית, שתבלול את הגדה המערבית ואת עזה. בדוציח אוצישוארית המדינה הפלסטינית המוצעת תהיה קשורה, באט• נת־היסוד שלה, ככרית פדרטיבית עם מדינה ישראל. … בע״ת הסייסים בעיית הפליטים תיפתר סופית על־ידי יישובם ושיקומם של כל פליטי פלסטין, תוף קליטתם כ כמדינה הפלסטינית וכמדינת-ישראל. תוכנית זו תקיף גם את הפליטים שנטשו את בתיהם כעת הקרבות כשבוע האחרון.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 14

יש מישהו הטוען בי שמע כמו אוזניו את יאסר עראפאת אומר, בי לא איכפת לו בלל שהיהודים יהוו רוב כמדינה הפלסטינית הדמוקרטית שתקום, או שנשיא המדינה יהיה יהודי. … מובן שבמחנות הפידאיון עצמם נראה הרעיון אחרת לגמרי. שם מדובר על מדינה פלסטינית ערבית, מן הירדן עד הים, עם מיעוט יהודי נסבל (אולי) .זה מקביל בדיוק לרעיון של ארץ־ישראל השלמה, שפירושו אף מתמדת מצד הפידאיון לקראת הכרה במציאות הישראלית. שוב אין מדברים בקרב הפידאיון, גם בינם לבין עצמם, על זריקת היהודים לים, נוסח שוקיירי. תוכנית המדינה הפלסטינית הלא־לאומית כוללת הכרה בקיום ציבור לאומי ישראלי, שיש לו זכויות בארץ — דבר שהפלסטינים הכחישוהו תמיד.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 17

הדרך היחידה להסביר בעולם את עמדת ישראל ולרכוש לה אהדה היא באמצעות אימוץ הרעיון של פתרון בעיית ישראל—ערב באמצעות הכרה ביי- שות הפלסטינית והקמח מדינה פלסטינית בתמיכת ישראל. נראה שהדיפלומטים והמסבירים הישראליים בחו״ל הגיעו למסקנה זו. … הרוב הדומם של ישראל רוצה לראות בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדי־נת־ישראל.״ הנה אחת הקריאות המופנית לפלסטינים בחוברות ההסברה של מחתרת משרד־החוץ: למה״ .אחת החוברות, המיועדות למעצבי דעת־הקהל ברחבי העולם, נושאת את השם ארבעה פתרונות לבעיה הפלסטינית.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 24

רק השלום הצודק הוא הנשק אשר עד כה לא מצאה לו ישראל נשק נגדי. ישראל יודעת כי הקמת מדינה פלסטינית פירושה הקמת סכר, שיגן על המשרק (המיזרח) הערבי ספני הגאווה ההתפשטותית הישראלית, ויציב את הקשויס עם מחנה-השלום הישואד לא קיימנו בגסי. … לפיכך׳ דוחה ישראל שלום כזה׳ ודוחה כינון מדינה פלסטינית, ואף דוחה את הכרתו בה, גם אילו הגשנו לה אותה על מגש של כסף, כפי שהצהירו, באחרונה, מנהיגי הליכוד ומיפלגת־העבודה כאחד.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 35

.״ הנשיא ניכסון הכיר בכך, סיס־קו לפני חודש, הכיר בכך, המלך חוסיין אמר שאחרי השלום, אם הפלסטינים ירצו מדינה פלסטינית בגדה ובעזה, הוא מסכים. ובכן, ניכסון אמר, סיסקו אמר, חוסיין אמר, ואחד מראשי הפדאין, שאפיק אל־חוד, כתב לפני שבועיים בעיתון לבנוני, שבהסדר־שלום לא יעלה על הדעת שהגדר, תחזור ל־חוסיין. הפירוש: דרישה למדינה פלסטינית. ואני שואל את הספסלים הלא מלאים (של המערך) :מה ההגיון בכך שהאישיות האחרונה כעולם האומרת :״לא תיתכן בשום פנים מדינה פלסטינית״ -תהיה דווקא ראש־ממשלת ישראל?
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 21

.״ • ״בסים השלום יהיה דו-קיום בשלום, זו בצד זו, של מדינת ישראל ומדינת פלסטין.״ !• ״על ישראל לפלס דרך להידברות ישירה בינה ובין העם הפלסטיני, שבה יהיה כל צד מיוצג על־ידי ההנהגה הלאומית המוכרת שלו.״ • ״על מדינת ישראל להביע את נכונותה לשאת ולתת עם האירגון לשחרור פלסטין על בסים של הכרה הדדית, הפסקת פעולות האלימות וחתירה להסדר שלום בין מדינת י־שדאל הריבונית ובין מדינה פלסטינית ריבונית.״ • ״טובת ישראל מחייבת את כינוסה בהקדם של ועידת־השלום בז׳נבה, בהתאם להחלטות מועצת הבטחון ! … האי״ש שעורר את העניין הרב ביותר היה היה דווקא מומחה כלכלי: ד״ר חיים דרין־ דרבקין ניתח את סיכויי־החיים הכלכליים של מדינה פלסטינית שתקום בגדה וברצועה, הוכיח שדרושים רק כחמישה מיליארד דולר כדי לתת למדינה כזאת תשתית כלכלית איתנה.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 26

ראשית דבר, מבחינת האינטרס של השלום והביטחון, רצויה לנו מדינה פלסטינית שבעת־רצון, דשנה מבחינה הברתית־כלבלית, הפועלת ביחסים סימביוטיים עם מדי- נת־ישראל מצד אחד, ועם מדינות־ערב מהצד השני. … יש כאן שתי ציפיות שונות. במקרה שתוקם מדינה פלסטינית, אפילו קטנה, זה יספק את הרצון לאי־תלות ולעצמאות. … באותו היגיון אפשר לומר גם ההיפך: שהמדינה הפלסטינית תהיה קטנה מכדי לתת סיפוק לאוכלוסיתה. • מה יקרה כרגע של,משכר?
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 32

הבטחתו שאחרי חתימת החוזה יילחם כארי למען הקמתה של אוטונומיה, שתביא למדינה פלסטינית, אינה מתקבלת על־ידי העולם הערבי. … כמילים אחרות: השלום המצרי טוב דק אם — וכמידה — שיוביל להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום עימה. על כן אין לנו ויכוח עם מצריים. … הם מכריזים כי יילחמו למען הקמתה של מדינה פלסטינית. הם קובעים שזוהי בעיניהם המטרה האמיתית, היחידה, של האוטונומיה.




