חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 21

אי־אפשר להיות גם בעד טרנספר וגם בעד מדינה פלסטינית ממערב לירדן. אני בעד מדינה פלסטינית ממיזרח לירדן, וקוראים לה ממלכת־ירדן ההאשמית. … בדיוק כף, הערבים יעברו לעבר־הירדן, ואנחנו נוותר על נחלת־אבות מעבר־לירדן, בשביל שתהיה להם מדינה פלסטינית, ואנחנו נישאר בארץ־ ישראל המערבית … אולי אתה מכשיר בעצם את הדרך לדבר שאתה הכי מתנגד לו, למדינה פלסטינית, כשאתה אומר שיהודים וערבים מוכרחים להיפרד?
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 37

אותה שעה חזרו גולדה מאיר, אבא אבן ועושי-דבריהם בלי חרף על הטענה כי תוכניתו של אורי אבנרי — הקמת מדינה פלסטינית, תוך הסדר* ביטחון עם ישראל — אינה מעשית, מפני שערביי פלסטין עצמם אינם רוצים בכך. … הוא הטיל על יועצו לענייני השטחים, משה ששון, כנו של שר-המשטרה, לכוא כאופן דחוף כמגע עב אכנרי, לקכל ממנו את רשימת המנהיגים הערכיים שבידיו, ולהחליף עימו דיעות על האפשרות לשלום על־ידי הקמת מדינה פלסטינית. הרקע: וינוח בכנסת כדי להכין את לידתו של המיסמן• הסנסציוני המוגש כאן, יש להזכיר השתלשלות מסויימת ככנסת.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 11

או חיצונית, ולכן הקיצוניים ביותר קובעים את המדיניות. אם תקום מדינה פלסטינית (בצד ישראל) שתהיה חברה במשפחת העמים, יהיו אזרחיה כפופים לאחריות מרכזית. … אז יאללה, בואו נפעל למען דו־שיח עם הפלסטינים ולמען הקמת מדינה פלסטינית. יובל אבי־דור, חיפה עורו נרדמים : משהו בקשר ליהודי רוסיה: אל מעבר להרי הקפאון /המכוסים בשלג עד לעומסה /אל מעבר מסך אכול דכאון / הסגור ונעול באין שום מוצא.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 7

שר גיר ^ רור כי ממשלה רחבה לא יכלה כלל לקום, אילו היתה מיפלגת־העבודה מוכנה להסיק את המסקנה מן המצב ולהודיע בפירוש על הצורך להיכנס למשא־ומתן עם אש״ף, על בסיס של מדינה פלסטינית תמורת שלום וביטחון. המיפלגה עדיין אינה מוכנה לכדי שמיר בחך השם, ממשלה רחבה! … אורה נמיר דיברה בפירוש על הקמת מדינה פלסטינית. כרבע סוף־סנף. בפנים! סיעת המערך בכנסת דוגל עתה בקו זה.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 5

באותה שעה הודיעו כמה מן הממשלות העיקריות באירופה — צרפת, בריטניה ואיטליה — ש ישלחו יחידות־צבא לכוח הרב- לאומי בסיני, אם יהיה הדבר מלווה בהבעת תמיכה בתוכניתו של יורש־העצר הסעודי, האמיר פאהד. תוכנית זו כוללת הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל. כל זה ביחד מהווה תזוזה — איטית אך רבת־משמעות — לעבר הגשמתו של הקונסנזוס העולמי האומר: נסיגה ישראלית מן ה שטחים הכבושים, הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, הכרה ערבית ופלסטינית בישראל, סיום המילחמה וכינון השלום. … הוא הוסיף כי לדעתו מביא מנחם בגין להקמת המדינה הפלסטינית. בניגוד לש רון ולשמיר, התכוון וייצמן בבי רור למדינה פלסטינית בגדה ה מערבית. … אך אין לכך משמעות רבה. הדרך ל הקמת מדינה פלסטינית היא ארו כה, והצעד הראשון בה הוא הנכו נות לשאת ולתת עם אש״ף, ב־מיסגרת של הכרה הדדית.
גליון 2516 (20 בנובמבר 1985), עמוד 10

דעת קהל הקונסנזוס שאיננו תוצאות מדהימות של סקר דעת־קהל: ס/״ 30 תומכים בהקמת מדינה סלסטינית בגדה וברצועה מהי דעת הציבור היהודי במדינה על הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל? לכאורה, קיים קונסנזוס כללי, כמעט מקיר אל קיר, נגד הקמתה של מדינה זו. … לפי סקר זה 61.1^> ,אחוז של הציבור היהודי במדינה מתנגד להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועת־עזה, גם אם יכירו הפלסטינים בישראל ויפסיקו את כל פעולות־האיבה. … התוצאה המדהימה היתה ש־*30 של הנשאלים מוכנים להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, בתנאי שהפלסטינים יכירו במדינת־ישראל ויפסיקו את פעולות־האיבה.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 2

הידיעות שהופצו בשבוע האחרון בדבר הכרה המתגבשת בחוגי ממשלת ארצות־הברית בדבר תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה הן הקדמה להצהרתו הרשמית הצפוייה של ניכסון. עמדה רשמית זו של ממשלת ארצות־הברית מהווה תפנית בתפיסתה את בעיות המזרח־יתיכון והיא נגרמה בין השאר כתוצאה מלחצים של חוגים שונים בארצות־הברית, ששוכנעו בדבר הצורך בהכרה בזכויות הפלסטינים על־ידי תומכי רעיון המדינה הפלסטינית בישראל, שביקרו לאחרונה באמריקה. … כמעט ברור שהצהרתו העתידה של ניב־סון תיעשה בתיאום עם המלך חוסיין, ששוכנע אחרי המלחמה האחרונה כממלכתו שהקמת מדינה פלסטינית נפרדת תפטור אותו מן הבעיות המסבנות את כסאו.
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 2

אולם מאידך, עומדת במרכז ספרו החדש של לובה אליאב תמה, שאינה פופולארית כל כך לא אצל מנהיגי ישראל ולא אצל הכתבים לענייני מפלגות בעתונים היומיים בישראל : זוהי התיזה המצדדת בגלוי ובתקיפות בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל, תוך הכרה בישות הפלסטינית. … זה בזכות הפתרון שמציע אליאב לסכסוך הישראלי־ערבי : ״להצהיר עקרונית על נכונות להחזיר לערבים הפלסטינים את מירב שטחי הגדה ורצועת־עזה, על מנת שיקימו בהם ובשטחי הגדה המזרחית של הירדן מדינה עצמאית וריבונית משלהם.״ ישראל, לדעת אליאב, חייבת להכריז על נכונותה לוותר על מימוש זכויותיה ההיסטוריות בשטחים ועל נכונותה להקמת מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית בשכנותה. את בעיית ירושלים מציע אליאב לפתור בהכרזתה כאתר קדוש, שיתנהל על־ידי כוהני דת, כשהמדינה הפלסטינית העתידה קשורה בפרוזדור לאתרים הקדושים למוסלמים בהר הבית.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 32

היה זה קומוניקאט של מיפלגת יעה שהוצא אהרי שהאלוף (מיל ).מתי פלד השמיע באוזני פעיליה את דיעותיו על ה צורך בהקמת מדינה פלסטינית. בהודעה, שנוסחה על־ידי דויד שחם, נמצאה הגדרה קולעת: לעם הפלסטיני יש זכות לבית לאומי משלו. … אחרי דיון נוסף החליט מי שהחליט בצמרת יעד שאין לדבר על בית לאומי פלסטיני, אולי משום שנובעת מכך הזכות להצהרת* בלפור חדשה, למדינה־בדרך ולסוכנות ער בית• כדי לפייס את האגף הימני של ה־מיפלגה, הוחלף הניסוח הקולע, ובמקום הבית הלאומי בא נוסח סתמי הרבה יותר, המדבר על הזכות ל״הגדרה עצמית״ — נוסח המקובל על גופים שאינם מעזים להז־כיר בפירוש את הצורך בהקמת מדינה פלסטינית, 7וגו>לה הטיפות הכדוולות לעיניים קטילה הטיפות הכחולות לעיניים.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 36

חילוקי-הדיעות ביניהם נז׳געים לאופייה של המדינה העתידה לקום, לאוריינטציה שלה, לדרו הקמתה, לגבולותיה (יש חסידי גבולות , 1967 יש הדוגלים גבולות ,1947 ויש עדיין נאמני ״פלסטין השלמה״) .אולם אין חילוקי־דיעות לגבי הרצון העז להקים מדינה פלסטינית. על כך 1משקיפים כל המשקיפים הניטרליים. … ׳מותר בהחלט לדובר־לשעבר של ה* מימשל הצבאי שלא לרצות מדינה פלסטינית. אד אסור לו לייחס יאת מישאלותיו הפרטיות לעם אחר — ואסור שבעתיים לעיתון להכתיר !
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 14

הכרזה האומרת :״אף כי ליבנו נתון לפלסטין כולה, מוכנים אנחנו להסתפק כשיחדור אותו חלק מפלסטין שהיה בידי הערבים ביום ד,־ 5ביוני ,1967 ,אם מוכנה ישראל להסתפק בחלק שהיה בידיה. ״אנו מוכנים להקים מדינה פלסטינית חופשית בשטחים אלה, כדי להגשים סוף- סוף את חזוננו הלאומי, להחזיר את פלסטין למפת העמים, להניף דגלנו בארצנו. … רוני ביקש מהאב להיכנס עימו לחדר־ר,אמבטיה, שם קרב אל אזנו ולחש לו משפט אחד: ״אבא, אתה גיבור.״ אותה שעה, במרחק של כמה רחובות משם, ברחוב הרצל בבת־ים, מיררו שני ככל שהסיכויים להסדר שלום בי ישראל למדינות־ערב מתרחקים והולכים, וככל שההסדר הכפוי, הצפוי מטעם המעצמות הופך ליותר מוחשי, מתגברים בישראל הקולות התובעים פיתרון בכיוון של הכרה ביישות הפלסטינית והקמת מדינה פלסטינית. תחילה, לפני מספר שבועות, היה זה האלוף במילואים מתי פלד, מי שהיה ראש אגף־אספקה במטכ״ל במלחמת־ששת־הימים שתבע הקמת מדינה פלסטינית ב־פיתרון הרצוי ביותר למדינת־ישראל מהבחינה הצבאית.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 42

המחיר: נסיגה לגבול ה־ 4ביוני, בשינויים קטנים ומוסכמים: הסכמה להקמת מדינה פלסטינית, פיתרון לבע ת הפליטים, התמורה: שלום רשמי ואמיתי, סידורי־ביטחון משוריינים, גבול פתוח, ריקמת־היים חדשה בין עמי המרחב. … כפולמוס שלו עם אירגוני הפידאיון הפלסטיניים, האיטים אותם בנכונות להקים מדינה פלסטינית, תוך שלום עם ישראל. הוא אמר :״מנהיגים של הפידאיון חורשים מזימה להקים מדינה פלסטינית פו רשת ...הקושרים משתמשים בתנועת הפידאיון כדי ן המוות את מזימת הבגידה ש להם הם מוכנים למכור את עצמם לאוייב.״ הפרשנים הערביים קבעו שאישום זה הוטח בראש ובראשונה בפני יאסר עראפאת.
גליון 1927 (7 באוגוסט 1974), עמוד 13

ועד מה שגרם לפירסומה בחוץ יראוץ השבוע שילטון, יכול היה חוסיץ לשמור עליהם כי יתנגדו להקמת מדינה פלסטינית בגדה. הוא ידע שממשלת גולדה דוגלת במדיניות לפיה יכולה דק ! … ממשלה יונית, עלולה ממשלה כזו לנתק את הקש רים שכבר נקשרו עימו, ולפעול בניות של פתרון בצורת הקמת מדינה פלסטינית בגדה. משום !נד תבע חוסיין ׳בתוקף קיום ׳פגישה עם גולדה ודיין, תוך תיקווה שהוא יוכל להגיע עימם לנוסחה שתחייב גם את הממשלה הבאה שתקום בישראל. … מקורביו של רביו טוענים כי הוא אינו תופשי לאמץ לעצמו מדיניות עצמאית חדשה בתחום זה, אחרי שגולדה מאיר ומשה דיין ה ת חייבו כעת שכיהנו בממשלה, שגם הממשלה שתבוא אחריהם, תר אה א ת ירדן כמייצגת העניין.הפלסטיני ולא תסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. ״העולם הזה״ 17.7.74 , 1924
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 22

אץ לו שמץ של סיכוי לשכנע מישהו בעולם שאסור לישראל להחזיר את הגדה ועזה. איש לא ישתכנע שאסור להקים מדינה פלסטינית. תימרוני אש״ף יכולים לבלבל את היוצרות לזמן־מה, אך העיקרון של זכות הפלסטינים להגדרה עצמית, למדינה משלהם ולהנהגה משלהם יישאר כעיקרון מובן מאליו בעיני העולם. … #מתן סידורי־ביטחון סבירים לישראל. • 1נסיגה ישראלית מכל השטחים, או כימעט מכל השטחים (״שינויים בלתי־מהותיים״). •:מדינה פלסטינית. ישראל חורגת מן הקונסנזוס הזה בשני העקרונות האחרונים. … הוא המציא ״קונסנזוס לאומי״ ,הנוגד בדיוק נמרץ את הקונסנזוס העולמי: לא מדינה פלסטינית, לא נסיגה לגבולות הקודמים או לקירבתם. *** אלה זו תעמוד במיבהן המציאותי תוך זמן קצר. \1/עם פתיחת הדיונים בקאהיר, בעוד כמה ימים, יקבל התהליך כולו תנופה חדשה.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 45

.״ ף* מהלך תשוכה זו אירעה תקרית ^ קטנה, אך מאלפת. דג׳ני אמר בערבית ״מדינה פלסטינית בחלק מפלסטין.״ המתרגמים לאיטלקית ולצרפתית, אנשי אש״ף הבקיאים בנוסח ההחלטות של המועצה הלאומית הפלסטינית, הוסיפו אוטומטית ״בכל חלק של פלסטין שישוחרר מידי יש ראל ״ .אמנון קפליוק העיתונאי היחידי במקום המבין ערבית על בוריה, מיהר להעיר בערבית שהתירגום אינו נכון. … חשובה עוד יותר היתה תשובה אחרת של דג׳ני :״אם תסכים ישראל להקמת המדינה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, אפשר יהיה לפתור את כל ־טאר הבעיות כדרכי־שלום.״ ״כל שאר הבעיות״ כולל, כמובן, את בעיית־הפליטים. … אומנם, דג׳ני לא הזכיר את המילים המפורשות ״הכרה בישראל״ ו״שלום בין ישראל ופלסטין״ .אד צירוף הדברים ש פנים אל פנים: אוומד צידקי ארדרני ואור• יאבנד נואמים אמר כלל יסודות אלה. הקמת מדינה פלסטינית ״בחלק מפלסטין״ ,״שיפונה״ על- ידי ישראל, עד ל״גבולות 1967״ ,תוך נכונות לפתור את כל שאר הבעיות ״בדרכי שלום״ ,במיסגרת של ״שלום כולל וצודק׳/ והנכונות לדבר על כד עם ״ציונים המכירים בזכויות העם הפלסטיני״ — זהו צירוף שכל בר־ידעת יראה בו נכונות להכיר בישראל ולהגיע עימה להסכם־שלום, תמו רת הקמת המדינה הפלסטינית בגדה וב רצועה.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 11

גישה זו חזקה בייחוד בשטחים המוחזקים, כי לתושביהם יש עניין חיוני להשתחרר במהירות המירבית מן הכיבוש הישראלי ולהוות את הגרעין החי של מדינה פלסטינית עצמאית חדשה. אולם בחלקים אחרים של העם הפלסטיני קיימות בעיות חמורות יותר. … קאריקטורה זו של אוליפנט, שפורסמה בעיתונים אמריקאיים רבים, אומרת : ההיסטורית, כפי שעשתה הנהגה פלסטינית קודמת, ב־ .1947 עליה להשיג את הניתן להשיג עתה: כינון מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. הדבר יתכן רק תוך הסדר עם ישראל, ובעזרת ארצות־הברית. … בנובמבר 1973 פירסם סעיד חמאמי לראשונה, מעל עמודי טיימס הלונדוני את דעתו שיש להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל. במארס ׳ 75 פירסם חמאמי על דעתו של יאסר עראפאת את תוכניתו המפורטת.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 43

מלכתחילה, מעצם הקמתה וטיבעה, נועדה הממשלה הזו על מנת להישאר ראש־ממשלה, מוכן שמיר לספר סיפורים לחברי־המרכז ש״לעולם לא אנהל משא־ומתן עם אש״ף,״ כדי להישאר שר ללא־תיק, כן-שיגור גם למי־שרת השגריר בוושינגטון, מוכן אהוד אולמרט חכר־המעצורים לאחז עיניים יום ולילה ש״תבנית שמיר״ תוביל לשלום המיוחל. וכמובן ״לא אש״ף״ ,״לא מדינה פלסטינית״ ,בל אותם הדברים שהוא ושותפו לאמביציה, ח מרידוד, הפסיקו להאמין בהם מזמן. … בשם הבטחת ירושת הכסא של שמיר, מוכן משה ארנם להכריז, להצהיר ולהודיע שאף פעם לא תקום מדינה פלסטינית מערבית לירח, למרות שתיקי מיסמכיו במישרד־החוץ מתמלאים בכל יום בדיווחים, המספרים על ההיפך הגמור. … שם הציג את תוכניתו הסוללת את הדרך להקמת מדינה פלסטינית ביו״ש וברצועת־עזה — כדי שתאושר למחרת בחטף על־ידי הממשלה.
גליון 2729 (20 בדצמבר 1989), עמוד 17

על כל צעד ושעל צצים עכשיו אנשי־ציבור, פוליטיקאים ופרשנים, המכריזים שהם היו מאז ומעולם בעד ההידברות עם אש״ף ובעד הקמת מדינה פלסטינית. היכן האלוף שאינו מודה בכך בשיחה פרטית? … לא זה בלבד שהתנגדו להידברות עם אש״ף, אלא גם להחזרת השטחים הכבושים(הא הידיעה הפריעה להם) ,שלא לדבר כלל על מדינה פלסטינית, טפו־טפו־טפו. צריכים להתגבר מדי פעם על החשק להעלות עכשיו את כל הזיכרונות האלה, ולהלבין פנים ברבים. … תחילה אפשר להעמיד פנים כאילו מדברים על מזג־האוויר, על המיחושים בגב, על המאורעות בקמצ׳טקה. אבל בסוף ידברו על מדינה פלסטינית, שתקום לצד ישראל. ומכיוון שהכל יודעים זאת בסתר־ליבם, התחילה הנהירה ההמונית אל אלטלינה החדשה, אל נושאת־המטוסים של השלום.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 30

אין להם חשק להתמרד.״ ״נצטרך לשנות זאת על-ידי פרו פידאינים. אם הם לא יצליחו להקים את המדינה הפלסטינית, איש לא יוכל: ״ובכן — זוהי ההתחלה. … ״כשיחה בארבע עיניים עם הנשיא אנוור אל־סאדאת הסבים ראיט-הממשדה להקים תוך חמש שנים בגדה המערבית וברצועת עזה מדינה פלסטינית.״ אילו התפוצצה בחדר פצצה, לא יכלה התדהמה להיות יותר גדולה. … אסביר את שיטתנו.״ האיש הדליק בנחת מקטרת, נשף כמה נשיפות עד שהיה בטוח כי היא דולקת כראוי, ופתח בהרצאה. ״כדי להקים מדינה פלסטינית, דרושים התנאים הבאים. ״ראשית: יש להמריד את ד,אוכלו- סיר, בשטחים המוחזקים, ולהביא ליצירת מצב שיבהיר לכל בר־דעת ששילטון יש ראל שם אינו יכול להימשך.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 36

אישיות מרשימה, הנוטה למלך חוסיין ולמישטר ההאשמי, אך שאינו מתנגד לה קמת מדינה פלסטינית עצמאית. • ראש-עיריית כית־לחם, אדי־ אס פרייג /הנחשב כמקורב לירדן, אף כי הוא שומר גם על זיקה לאש״ף. • כמה אישים מעזה, שהתקרבו בשנים האחרונות לעמאן. … ני ותיק, האישיות הרא שונה בגדה שיצאה אחרי מילחמת ששת- הימים בקריאה גלוייה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה וברצועה, בת קופה שהדבר היה פסול בעיני אש״ף, ירדן והקומוניסטים כאחד. … פעם, בראשית ימי הכיבוש, נפגע ביתו של הד״ר תאג, אל־פארוקי, שהטיף יחד עם שחאדה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה וברצועה. אולם היה זה מעשה בודד, שמניעיו נשארו לוטים בערפל.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 30

למשל : .3שתי מדינות היישות הלאומית של שתי אומות ארץ־ישראל תתגלם בשתי מדינות: מדינת־ישרא ומדינת פלסטין, שתהיינה קשורות זו בזו בסיסגרת מדינית, כלכלית ובטחוניו משותפת. .4מדינה פלסטינית אתה חייל. … מדוע הוטל חרם על המוסיקה האהובה על הנוער י אנחנו לחמנו מדינת־ישראל תעודד את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזו בתנאי שמדינה זו תהיה קשורה עם הקמתה באמנה בטחונית, מדינית וכלכלית עו ישראל. .5גבולות הגבול הפנימי בין שתי המדינות בארץ־ישראל יתבסס על קו־הגבול מלפני הביוני 967ו. ניתן יהיה לעשות שינויים בגבול בהסכמה הדדית בין שתי המדינוו .6ירושלים המאוחדת ירושלים המאוחדת תהיה בירת ארץ־ישראל, נוסף על היותה בירת ישראל וביר המדינה הפלסטינית הערבית. .7זיקות חיצוניות התקשרות שתי מדינות אר׳ן־ישראל לא תסתור את הזיקה המיוחדת של מדינודישרא לעולם היהודי, ואת הזיקה המיוחדת של מדינת פלסטין לעולם הערבי. .8עבר־הירדן תושבי עבר־הירדן יוזמנו להצטרף לאיחוד הארצישראלי, אם על־ידי הצטרפות עבו הירדן למדינת פלסטין, אם על־ידי הצטרפות עבר־הירדן כמדינה שלישית לאיחו הארצישראלי.
גליון 2218 (5 במרץ 1980), עמוד 29

אך יש תפקיד גדול הזועק לאיש : להיות מלך היונים, להנהיג את כל כד חות־השלום, להניח לפני המדינה תוכנית נועזת של נסיגה מהשטחים והקמת מדינה פלסטינית תמורת שלום.״ אלוף חוטף תנומה בכנס מיפלגתי ()1960 מעשי, טבעי, סביר, פשוט, חבר יגאל קיכל את הדכרים כמורת רוח. … לא ירצו — נמסור זאת לפלסטינים. לאחר מכן, כאשר רעיון המדינה הפלסטינית הפך מיפלצת נוראית בעיני הישראלי המצוי, שטוף־המוח, נסוג אלון בשקט מרעיון זה, ודבק בילעדית ב״פי־תדון ירדני״ .לפני כן הסביר לי פעמים רבות שאין לו כל התנגדות למדינה פלסטינית בשטח המצומק. … ״ בשיחה שניהלנו כתוצאה מכך, הבטיח שוב כי אינו מתנגד למדינה פלסטינית, וכי תוכנית אלון היא תוכנית־שלום יונית.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 10

עוד ׳לפני שנדדשנתיים דחו יכל אירגוני היפידאיון בשצף־קצף את ההצעה שיסתפקו בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית דברצועתחעזה, תוך הסדר־שלום עם יש ראל. … הכתובת השעות הנוחות לביקור : י• ראיון שהעניק דובר אירגון השיח־דור הפלסטיני בלונדון לשבועון יהודי, ובו קביע בי אירגונו, המהווה כיום ׳מעין ׳ממשלה פלסטינית זמנית, מקבל את ז ד ׳פיתרון של הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. לואחר־מיכן פורסם בביירו ת ש האיש הביע רק את דעתו האישית.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 30

שלום נעשה כין מדינות, וכיכדדן המדינה הפלסטינית, שכד אהת מהן חופשית דכחור לעצמה את האידיאולוגיה שלה, ולנהל את ענייניה הפנימיים כאוות-נפשה. … כפי שציינו הכל — וגם אנחנו — היה חמאמי הפלסטיני הראשון שביטא, בראשית ,1974 ותוך סיכון עצמי רב, את רעיון הדו־קיום בין ישראל ובין מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. הרצאתו של חמאמי בכנס היתה מעין המשך להרצאתו ההיסטורית, מלפני שלוש שנים. הוא התחיל במקום שסיים אז: שצריכה לקום מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, לצד ישראל, ותוך שלום עימה.
