חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 901 עד 925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 25
לדיברי שימעון פרס בסרט, גם לשירותי־המודיעין הישראליים לא היה מידע מוקדם על פעולת ספטמבר החומר שעברנו עליו ״,הוא מספר ,״היו לתפוס בני־ערובה ישראליים, תוך ניצול כלי־התיקשורת העולמיים שימוקרו באולימפיאדה, לצורך ־צירת תהודה עולמית, שתוליך להשגת אישור לקיומו של העם הפלסטיני ושיחרור אנשי פידאיון הכלואים בבתי־כלא ישראליים.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 22
כל מוסדות האו״ם וכל מדינות העולם, המכירים באש״ף כנציג היחיד של העם הפלסטיני, נותנים מראש אישור לאש׳ף להגשים את אמנתו ולחסל את מדינת ישראל.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 8
ספטמבר השחור״ ,וזכה בתמיכת הרוב העצום של העם הפלסטיני. ה״מורדים״ ,סוכני סוריה, הובסו.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 35
השנה הופיעה מישלחת גדולה של אינטלקטואלים מיזרחיים בוועידה שנערכה מטעם האו״ם בווינה, לדיון ב״זכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני.״ היה זה המיפגש האחרון שבו נפגשו בגלוי ישראלים עם אישי־אש״ף, לפני שנכנס לתוקפו החוק הנלוז של ממשלת־פרס, האוסר דו־שיח של שלום עם פעילים של אש״ף.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 3
איש אש״ף לביקור בארץ חבר במועצה הלאומית הפלסטינית, :אחד מאנשי הרוח הבולטים ביותר של !העם הפלסטיני הוזמן לבקר בארץ. בגלל הפגישות׳; ,שאלו החשש מפני חוק * 11ג המזמינים במישרד־החוץ א ם זה מותר.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 15
בחלק מהדברים הגענו להסכמה, והמנהיגים הפלס־ ,הירדנים והפלסטינים עדיין חיות ומייצגות עמדה חדשה של הבנת הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. אני מאמין שלממשלה האמריקאית יש עדיין דברים אחרים לומר, אבל אל נכריז עליהם עד שהמשא־ומתן יסתיים.
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 3
עם כל הכבוד, אינני מסכים עימו בנקודה זאת. סביר להניח שמהות העם הפלסטיני לא השתנתה מאז מילחמת העצמאות ב־ . 1948 אז העניקה להם תוכנית החלוקה חלק מהארץ, שכלל בתוכו את כל השטחים הכבושים של היום.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 10
אסד חשש בצדק שסוריה תישאר מבודדת, וממשלת ישראל חששה מפני לחץ אמריקאי שיבריח אותה לנהל משא־ומתן עם הפלסטינים. מול ציר אש״ף־קאהיר־עמאן• בגדאד התחזק ציר ירושלים דמשק. … הם תפסו, פיתאום, שהם שירתו עד כה את אוייב עמם. • הפלסטינים חזרו על הטאקטיקה שלהם, שהצליחה בשעתו בקרבות טריפולי: הם נטשו את המחנות הקטנים (צברה ושאתילא) והתרכזו במחנה הגדול, בורג׳־אל־ברג׳נה.
גליון 2489 (15 במאי 1985), עמוד 9
אך אין הוא יכול לוותר על קודש־הקדשים של אש״ף: הזכות הבלעדית לייצוג העם הפלסטיני, יתר על כן, ערפאת צריך להתחשב בפלגים הקיצוניים, המרוכזים כיום בדמשק, והממתינים להזדמנות להוכיח שערפאת הוא בוגד.
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 7
מצריים רואה באש״ף את ״הנציג החוקי הבלעדי״ של העם הפלסטיני. כמו כל הערבים, רואה מצריים בפיגועים בשטחים הכבושים מימוש זכות לגיטימית של אוכלוסיה כבושה.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 31
א אומרים דבר, כי אש״ף הוא הנציג היחידי של העם הפלסטיני, ושום פלסטיני אינו יכול להצטרף לשיחות ולפתור את בעיית הפלסטינים בלי אישור של אש״ף.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 50
בסוף תשמ׳ג היה ברור שהוא המנהיג הבלתי־מעורער של העם הפלסטיני, וששום גורם לא יוכל להדיחו. אחרי שפונו כוחות א ש׳ף מביירות, בסוף תשמ׳ב, המשיך ערפאת בפיתוח מדיניות פלסטינית עצמאית, שנועדה להגיע לידי דו־שיח עם האמריקאים ועם תנועת־השלום הישראלית, כדי להשיג בדרכי־שלום את ׳הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 10
היתה בהחלטה זו של בגין תרומה מכרעת לשלום עם מצריים. מיזרחים מזד הי ם עם הפלסטינים תנועת המיזרח אל השלום בשיתוף עם תנועת האוהלים, השייכת למיפלגת־העבודה, עומרת לצאת לכמה מחנות פליטים בגדה־המערבית, כדי להביע את הזדהותה עם הפלסטינים במאבקם.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 7
אנחנו מכירים באש״ף כבנציג החוקי הבילעדי של העם הפלסטיני ״.הוא אמר את הדברים לערסאת.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 6
הכל כדי לספק את ״הזכויות הלגיטימיות והצרכים המוצדקים של העם הפלסטיני״ ,כפי שנאמר בהסכם. שמיר לא חלם לקבל תוכנית זו, שהיתה מובילה בהכרח להקמת מדינה פלסטינית.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 40
נקבע שוב נחרצות כי יש להקים מדינה פלסטינית, ושאש״ף הוא הנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. בלשונו של רבין: חוסיין אינו מתכוון ״להזיז את התחת״.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 7
המאבק הידוע ביותר בדרך זו רוב העם הפלסטיני, שאס לא כן הדבר נדון לכישלון .
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 30
תפיסה זו הגדירה את אש״ף, המנהיגות הלאומית של העם הפלסטיני, כ״אירגון מחבלים״ ,ואת שכונות־ה־פליטים — על מאות אלפי תושביהן, , גברים, נשים וטף — כ״מחנות מחבלים״ .משמע: יעדים צבאיים.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 3
קבלו־נא את הוקרתי העמוקה בעד מאבקכם הבלתי״מתפשר בכוחות הלאומניים־קנאים בארשמעון בליצקי, תל־אביב צנו• נחרת אבא אב? על איפיון האישים למשא־ומתן עם הפלסטינים (אבא אבן, בשיחה עם דפנה ברק, העולם הזה .)22.6.88 אין לתפוס אדם בצערו, אבל דבריו היומרניים של אבא אבן יעלו אפשרויות של משא־ומתן ...זה, בעצם, החומר שאני נולדתי בשבילה... … הלוואי שכבר נגיע לשלב של משא־ומתן עם הפלסטינים. אז יתברר, שאם הם רק ירצו בכך, לא תהיה חשיבות רבה מי יישב מולם מציינו ובלבד שיישב ויישא וייתן ונגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 10
אלם כל ש לא יעזור למוסקוש אם תחדש את שסש עם ישראל דווקא בשעה זו. המוני העם הפלסטיני יראו בסלאנג הסובייטי, זה נקרא ״נורמליזציה״.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 39
הוא מנסה לשכנע את תושבי הגדה והרצועה לנקוט את שיטותיו של גנרי: התנגדות בלתי־אלימה ך* עוד חודש עומד לפוג תוקף *אשרת־התייר של מובארכ עוואד בארץ עד אז עליו להחליט באילו צעדים לנקוט, אם ברצונו להמשיך לחיות כאן ולהמשיך ולהפיץ את תורתו בקרב העם הפלסטיני. ״אם יגרשו אותי, אני מוכן אפילו להמיר את דתי ולהפוך ליהודי, ואז יהיו חייבים לקבל אותי!
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 43
כפי שהנרי קיסינג׳ר, מזכיר-המדינה האמריקאי לשעבר, חוזר ואומר בכל הזדמנות פומבית ופרטית :״בכל מקום שבו תערכנה הבחירות, שם תקום מדינה פלסטינית ...הקמתה בגבולות 1967 תהווה סכנה לקיומה של מדינת ישראל.״ למעשה, שגרירות לצרכי העם הפלסטיני. דעתם ומדיניותם של האמריקאים ברורה, והם מעולם לא הוסתרו.
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 9
מכיוון שאף אחד מהם לא נקף אי־פעם אצבע למען העם הפלסטיני מטעמים אלטרואיסטיים, היו לפחד הזה סיבות אינטרסנטיות.
גליון 2721 (25 באוקטובר 1989), עמוד 42
ילדים, נשים ופחות גברים יצאו לרחובות לשאת בעול המאבק של העם הפלסטיני בררו לנצחון. רבין, שתמונות הטלוויזיה בארה״ב לימדו אותו על המצב יותר ממה שחשב שהוא יודע חזר ארצה, לא לפני שסיים את שליחותו ובנאום תקיף הודיע ״נשבור להם את העצמות״ .אבל אז כבר היה זה מאוחר מדי, מעט מדי ולא חכם.
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 3
הדבר תלוי לא במעט בהצהרות ובמעשים של ממשלת־ישראל. הדבר תלוי גם בהלכי־הרוח בעם הפלסטיני ובאירגוני־הפדאיון. מבחינה זו בוודאי היה קל יותר להגיע להסדר אילו היתה ראש־הממשלה משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, לפחות במידה שהיא משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי הגויים.
