נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

בעיית מעמדם של אזרחי־ישראל הערביים. בני העם הפלסטיני. עלתה על הפרק בכל חריפותה. על רקע זה הולידה תשמ״ד ש תי תופעות פוליטיות, שחדרו לכנסת ה־ ,11ו שהציעו שני פיתרונות רדיקליים הפוכים. … העומדים על זהותם הלאומית הפלסטינית אך השואפים להשתלב בחייה של מדינת־ישראל על בסיס של שיווי-ון, והיהודים ההומאניסטיים, השואפים להקים במדינה מישטר דמוקרטי, שיוויוני וחילוני, ולהגיע להסדר־שלום עם העם הפלסטיני. לרשימה המתקדמת, שזכתה בשני מנדאטים בכנסת, פיתרון ברור לבעייה: י שראל תהיה למדינה רמוקרטית־חילונית כמו כל מדינה מערבית.

.ת ס רי טי של אש־ף (המשד מעמוד 131 רבית וברצועת־עזה, והתפתחות זו עלולה להוביל לגירוש המוני של העם הפלסטיני משטחים אלה. סוריה מנסה להשמיד את ישותו המדינית העצמאית. … יאסר ערפאת מסמל את כל התכונות האלה, ובזה סוד כוחו. הסורים ודומיהם יכולים לפגוע בעם הפלסטיני פה ושם, להזיק ולעצור — אך לא לאורך •העווהמתוס ^ תכן שמעז ייצא מתוק. … סביר יותר להניח כי פרישתם של כל הקיצוניים, הסוכנים של סוריה ולוב ואישי־הסירוב הקנאיים, תאפשר סוף־סוף לרוב הדומם באש׳׳ף ובעם הפלסטיני לתת לערפאת את יפוי־הכוח הדרוש כדי לנהל מדיניות־שלום העולם הזה 2395 גיסתו של ואש הע־ו״ה טוענת נביוז־המישנם שווא ובעלה עשו קנוניה כדי שוא לשלם לה עושת ך* שערוריות רודפות את 1 1ראש־עירית ראשידלציון, עורך הרץ חנניה גיבשטיץ.

זהו צעד אחראי לגיבוש שלום אמיתי וצודק שבו יובטחו זכויות העם הפלסטיני, הרחק משינויים, תימרונים וקנוניות.״ עיון •מדוקדק בשני המיסמכים האלה — תוך ידיעת הרקע הפוליטי, האישי והציבורי — מלמד הרבה על המחלוקת שבין חוסיין וערפאת. … הדברים רציניים מדי 242 .ו־ 338 אינן מכירות בקיום העם הפלסטיני, ומדברות רק על ״פליטים״ .אם נכיר בהן בלי־תנאי.

הישג אחר היה המשמעותי ביותר: ביצור מעמדו של אש״ף, עד שהפך להנהגה הבלתי־מעורערת של העם הפלסטיני. היתה זאת מציאות ששום גורם בעולם לא היה יכול עוד השלב השלישי התחיל עם הודעתו של המלך חוסיין על הינתקותו הסופית מן השטחים הכבושים. … שום גוף אחר אף לא התיימר עוד לייצג את העם הפלסטיני, כולויאו חלקו. מה שהיה בעבר לא־אחת בבחינת מס־שפתיים הפך מציאות פוליטית חד־משמעית.

אש״ף סבור כי החתומים על העצומה, והכוחות הדמוקרטיים הישראליים, מביעים את רצונם בשלום אמיתי, המבוסס על צדק והמכיר בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני.״ בשדר, שאותו שלח ועד היוצרים הפלסטיניים והישראליים לספינת־המגורשים, נאמר :״ועד היוצרים החליט לקיים בחיפה, ביום שבו עתידה הספינה להגיע, קבלת־פנים כדי לקדם בברכה את הגולים בשובם. … והתומכים בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני במדינה משלו לצד מדינת־ישראל, אנחנו מעוניי־נים בדו־שיח עם אלה מבין המגורשים המעוניינים בשלום עם ישראל על בסים העקרונות הנ״ל.

נוספה עליה מטרה שנייה: ליצור חיכוך מתמיד עם האוכלוסיה הפלסטינית, להחריף את הסיכסוך, כדי לגרור את המדינה כולה לעימות כולל, שיסתיים בגירוש העם הפלסטיני כולו מן הארץ. נגזר עליהם להתנהג בטיפשות, והם עושים זאת. … נוצרה בעולם מציאות פוליטית חדשה, שכולה לרעתם. העם הפלסטיני מהווה עכשיו גורם בינלאומי חשוב, וכוחו המדיני עולה בהתמדה.

יצחק רבין הולך לוושינגטון, יצחק רבין צריך לדבר שם על משא־ומתן עם הפלסטינים, גם עם הפלסטינים שמחוץ לגבולות־ישראל. … לכל המישחק המצחיק הזה של מגורשים וגולים אין משמעות, אם מדובר על מגורש ב־ 1982 או פליט מ־ 1948 או . 1967 הוויכוח האמיתי צריך להיות — עם מי אנו מנהלים משא־ומתן — עם תושבי יש״ע או עם העם הפלסטיני? זוהי מפלתו הגדולה של שמיר. הוא ניסה ללכת לדיאלוג עם התושבים(גם אני בעד זה< — והוא הולך לנהל משא־ומתן עם העם הפלסטיני.

סופו של טיהור זה, שלא יימשך זמן רב, שיביא שואה איומה על העם הפלסטיני בנוסח דומה לאשר נעשה בביאפרה על-ידי צבא ניגריה. מדינת ישראל תמשיך כמובן להתקיים, אולם העם הפלסטיני בתחומי ארץ־ישראל יפסיק להיות קהילה בעלת משמעות פוליטית. … אולם רוב בנינו וחיילינו ישקיטו את נפשם על- ידי אימוץ אידיאולוגיה לאומנית הגורסת פרימאט של העם היהודי על ארץ־ישראל, על־ידי דהיית כל זכות וכל מעמד לעם הפלסטיני... ״עדיין לא הגענו כמובן לשיא האפשרי הצפוי של טראגדיית.

רוצים לעשות שלום עכשיו. עם מי י עם הפלסטינים, כמובן. לפלסטינים, כמו לנו, יש דגל לאומי. … והריני תמה. אם הדגל הלאומי של העם הפלסטיני הוא כה נתעב בעיני העסקנים של שלום עכשיו, גם כשהוא מופיע לצד הדגל הלאומי שלנו, אין מנוס מן המסקנה כי הסיסמה ״שלום עכשיו״ אינה מתייחסת לשלום עם הפלסטינים. … ומאז מנקרת בראשי שאלה: אם לא שלום עכשיו עם הפלסטינים, ולא שלום עכשיו עם הערבים (כי הערבים לא יעשו עימנו שלום ב לי השתתפות הפלסטינים) ,אז למען השם — ש לו םעכ״ש י ו עם מין חשבתי, חשבתי ומצאתי.

שלום כזה לא יתכן ללא השלמה ופשרה בין עמנו הפלסטיני הגדול ובין האוייב הציוני. היום הזה אני מבקש להודיע: אנחנו, איר- גון ד,שיחדור הפלסטיני, מוכנים להכיר בקיומה של המדינה הציונית, היא מדינת־ישראל, בגבולות אשר היו לה עד לחודש יוני בשנת .1967 אנו מוכנים להכיר גם בזכותה להמשיך ולהתקיים בגבולות אלה כמדינה ריבונית ועצמאית במיזרח־ה תיכון.״ כאן חדל ערפאת לרגע מן הקריאה, ביודעו היטב מהו הרושם שהותירו המילים הללו. … סוכנות־ידיעות בלתי־ידועה הודיעה בשם ״צבא העם הפלסטיני״ כי ״הבוגד ערפאת הוצא להורג ככלב.״ יום, שני .21.00 ,מטוס שני, מדגם בואינג ,707 של חברת־התעופה הסעודית, הופל מעל מידבר סיני על-ידי מטוסי־קרב שלא זוהו. … הוא נשאל על התגובות הישרא ליות, והשיב כי עדיין לא פורסמה כל תגובה רישמית של ישראל והוא בטוח כי העם בישראל מבקש שלום, וייאלץ את ממשלתו להסכים למשא־ומתן עם הפלסטינים. יזם שלישי .2^ 0 ,בביתו של ראש־הממשלה התקיימה ישיבה בהשתתפות בגין, שרון והרמטכ״ל.

היו שטענו כלפינו שאם ייפסק המאבק המזויין, לא תסכים ממשלת־ישראל לעולם לוותר על שעל מאדמת הגדה והרצועה, וכמובן לא תדבר עם נציגי העם הפלסטיני. בין הסבורים כך יש פלסטינים מתונים שבמתונים, הדוגלים בפירוש בשלום עם ישראל. … גם לא עם הציבור הנחמד באיי־פיגי׳ ,שאליו שלחנו זה עתה את נשיא־המדינה. אלא עם הפלסטינים, עם אש׳׳ף. סיני בא להתווכח כאן על עצם היוזמה הנדונה. … אנחנו נפגשים כמי ששייכים לשני עמים־אויבים, כדי לפלס דרך לשלום, להפסקת המילחמה, להתפייסות, להשלמה, וממילא להפסקת הפיגועים, הקטל וההרס משני הצדדים. המילחמה בינינו ובין העם הפלסטיני אינה מילחמה רגילה בין שתי מדינות, המסתיימת במשא״ומתן שיגרתי בין שתי ממשלות.

איש אינו מפקפק בכך שהערבים, אזרחי ישראל, הם חלק מן העם הפלסטיני. לעם הפלסטיני יש דגל, המבטא את זהותו הלאומית. אם נכיר בעובדה שערבי יכול להיות אזרח נאמן בישראל ובה בשעה להיות גם פלסטיני בעל גאווה לאומית, כי אז אין סתירה בין רגל־המדינה ודג ל העם הפלסטיני. הם יכולים בהחלט להתנופף, זה ל צד זה, מעל לכל בית־ספר ערבי וכל עירייה ערבית בישראל.

נאפז נזאל גרם לסערה של ה־ 4ביוני , 1967 ותוך הענקת הגדרה עצמית לעם הפלסטיני. • המלך חו ס י ין דוגל מזה שנים בשלום עם ישראל, אך תובע בעקשנות את החזרת כל הגדה והרצועה, כולל ירו שלים, לערבים. … רובם אוהדים את אש״ף, ומכירים בו כבנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. כולם חותרים להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.

במאמר ארוך שהקדיש אל־איתיחאד ליום השנה העשירי לפרוץ המרד באל־ג׳יריה, נאמר :״ההתנכרות לזכויות העם הישראלי אין בה כדי להועיל למאבק למען החזרת הזכויות של העם הפלסטיני.״ וזאת, מבלי להזכיר את מאמרו של מיקוניס. … הנדרד; עצמית עד להיסרדות * צאר הביע את הערכתו על עמדתה ^ העקיבה של מק״י במלחמה למען זכויות העם הפלסטיני. אבל היו לו כמה שאלות. למשל: במצע של הוועידות הקודמות קבעה המפלגה הישראלית שהיא תומכת בזכות ההגדרה העצמית של ערביי ישראל — ״עד להפירדות״ .בזמן האחרון, המשיך הירדני, נידמה לו כי שוב אין עמדת מק״י כה ברורה והחלטית.

״עלינו להיות ערים לזכותם של בני העם הפלסטיני ולמצבם הטראגי של הפליטים, בהם תלוי למעשה פיתרון ה־סיכסוך באיזור. על ישראל לעשות את הצעד הראשון לעיבוד תוכנית לפיתרון בעיית הפליטים.״ שייך אל-עטאונה גם לא היסס להסיק מסקנות מדבריו :״אם תיכשלנה שיחות הארבע — שלא באשמת ישראל — חייבים המדינאים הישראליים לפנות ישירות אל העם הפלסטיני שבתחומי השלטון הישראלי, ולפעול להקמת מדינה פלסטינית.

״למרבה הצער, אין ישראל יכולה לקבל את המלך חוסיין כנציג העם הפלסטיני, המנהל עתה את עיקר המלחמה בנו, ושאינו מקבל את אפוטרופסותו. אך ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן רשמי וסדיר עם הנהגת העם הפלסטיני. אם רוצים הפלסטינים עצמם לשתף את המלך חוסי־ן במשא־ומתן זוז, בוודאי לא תתנגד לכך ישראל.

האיש שמשמיע — בצד שאר הצהרותיו הסותרות — הכרזות נועזות על הסדר עם העם הפלסטיני, ורמזים ברורים על האפשרות להקים מדינה פלסטינית תוך שותפות עם ישראל. … הוא סתם את הגולל על כל תקחה שהוא חותר להסכם־ אמת בין ישראל והעם הפלסטיני, הסכם האפשרי רק בדרך של כינון מדינה פלסטינית תוך ברית ביטחונית וכלכלית עם ישראל. הוא דיבר על איזשהו סידור בלתי־מחייב עם הפלסטינים, בלי הכרה ביישותם הלאומית, בלי הסכם מפורש ובלי חוזה רישמי.

הנה כי כן, כימעט ארבעה מכל עשרה ישראלים סבורים כי הקמת המדינה הפלסטינית היא הפיתרון הנכון. למרות שגולדה מאיר הכריזה כי העם הפלסטיני כלל אינו קיים. למרות שאף עיתון ישראלי, מלבד השבועון המסויים, אינו תומך בפיתרון זה. … כי יש כמה וכמה סיכות מצויינות לכף שמנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים אינם יכולים כלל ללכת כדרך זו.

כי בהחלטות ועידת־הפיסגה יש סעיף מרכזי, הדוגל ב״החזרת זכויות העם הפלסטיני״. אם יקכע העם הפלסטיני כי זכויותיו כאו על סיפוקן, תוך הסכם ישיר עם ישראל -יתרוקנו כל שאר החלטות הפיסגה מתוכנן.

במוקדם או במאוחר לא תוכל ישראל להמנע מלהתיצב בעימות גלוי עם העם הפלסטיני, בו תלוי גורל השלום. קשה להאמין שהעובדה שישראל סייעה בעקיפין למלך חוסיין לערוך טבח בבני העם הפלסטיני בירדן, תסייע בבוא היום למו״מ עם בעלי הריב האמיתיים של ישראל.

היו ששללו את קיומו, ואין צורך לומר, , את זכויותיו, של העם הפלסטיני. הן, עם התנועה־הקיבוצית שלהן׳ ,התחילו בהתנחלויות מעבר לקו־הירוק. … אל תשכחי כי מירשעת כמו גולדה מאיר, ש- הקו־המדיני שלה היה ״אין עם פלסטיני״, לא פסקה מלטעון לסוציאליזם בימינו. … ההיסטוריון בעתיד יתקשה להבין את הדבר, שמה שכונה תנועת השיחרור ה בינלאומית, תנועת החירות והקידמה ה מכונה סוציאליזם, דגלה במדינת ישראל בסיסמה שאין עם פלסטיני, ולכן גם אין לו זכויות־פוליטיות.

יהושוע הוא המכנה המשותף של רבים מבוחרי של״י, במאי , 1977 ושל רבבות מצביעי המעיד ושינוי, שקצו בכזביהם של רביו״פרס״אלון והכירו בצידקת דרכם של המעטים, שמאז מילחמת יוני ( 1967 ולפניה) שענו לזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, תוך כדי הגשמתה והחלת הריבונות הפלסטינית על ה* שטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים. … ב .יהושוע חחדשווא היריב האמיתי של מדינת היהודים: העם הפלסטיני, שהנהגתו המוכרת והיחידה היא אירגון השיחרור הפלסטיני, אש״ף.

י• הדרישה לנסיגת ישראל מכל השטחים שכבשה ב־( 1967 תוך נכונות מרומזת להכיר בישראל בתחומי הקו הירוק, ובכללם ירושלים המערבית). #ההכרה המחוזקת באש״ף כנציג העם הפלסטיני, ובהנהגתו, המוכנה עתה לנהל הידברות גלוייה עם גורמים ישראליים וציוניים, המכירים בזכויות העם הפלסטיני. ׳ 0הדרישה להקמת מדינה פלסטינית ברצועה ובגדה, כולל ירושלים המיזרחית.

בעקשנות של ברזל קבעה גולדה: אין פלסטינים, אין עם פלסטיני, אין בעייה פלסטינית. צה להידבר רק עם ירדן, ועל ירדן לפתור את הבעייד, הפלסטינית• ייתכן שלשונו התחלקה בעת הדיבור. … היו אלה שלושת הלאווים שד חארטום הישראלית: לא הכרה בעם הפלסטיני, לא משא־ומתן עימו ודא שלום שיאפשר דו להקים מדינה לאומית משלו כנדה וברצועה. … דבריו של יריב נאמרו בהקשר אקטואלי שיגרתי: ישראל רו בקיומה של הבעייה הפלסטינית. כקיומו של עם פלסטיני. בצורך להידבר עימו ישירות. כזכותו להגדרה עצמית, וככלל זה לאומית משלו בגדה המערבית וברצו־הסדר ושלום עם ישראל — אם יבחר הינתקות מירדן או תוך הסדר עימה.