חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,526 עד 1,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 3
נקק עכשיו היוזמה של שלום עכשיו לארגן מיפגשים עם הפלסטינים לא כל״כן יצאה אל הפועל. מה שהתחיל במיבצע צבאי מסווג ומאורגן ב- קפידה הסתיים בפקק ענקי של קילומטרים.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 40
דיבורים תמיד אפשר להפסיק, אבל תנו צ׳אנס! בכל השיחות שלי עם הפלסטינים אני חושב רק על דבר אחד: חבל שזה אני ולא מישהו מהממשלה, ולא חשוב אש״ף מוכן לדבר על כל נושא, וזה הבדל גדול בעמדה שלהם.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 3
שדה״הקרב האמיתי, שבו עליה לפעול, אינו מצטמצם במיפגשים בינלאו- מיים, פגישות עם פלסטיניים והפגנות בביכר־מלכי״ישראל. דךי עדנה אוראדג׳(הממוצעת) -קוקסינל אוס ט רלי -משגעת (משגע) א ת האינטליגנציה הבריטית.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 12
הוא משתתף קבוע בשיחות שמנהלים בכירי צה״ל עם מה שהם מכנים ״המנהיגות המקומית״ .הוא משתתף קבוע בשיחות שמנהלים נציגי ממשלות ומיפלגות מחו״ל עם פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. הוא ראש־עירייה פרייג׳ עם שר-הביטחון יצחק רבין משתתף קבוע בשיחות בכירי צה־ל אורח קבוע בכינוסים ובפגישות עם אישים בינלאומיים.
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 5
מוכרחים להחזיר את השטחים הכבושים לעם הפלסטיני, כדי שתהיה לנו מדינה של שלום וצדק.
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 42
לפני הקמת מדינתנו היינו עדים לבעלי מוסריות צרופה, שהם עצמם עלו לארץ־ישראל נגד רצונם של הערבים, וחיו ופעלו בה בחסותם של כידוני הבריטים ואקדחי ההגנה, אולם את זכות עלייתם של יהודים אחרים התנו בהסכמתם של הערבים, ואת העלייה בכוח, שלא בהסכמת הערבים, פסלו כלא״מוסרית: הם לא התנגדו להקמתו של המרכז התרבותי־לאומי היהודי באל־קורס (ירושלים) על אפם ועל חמתם של מאחריות באופן דמוקרטי לחלוטין — על־ידי ויתור על בילעדיות לשילטון הרוב היהודי וחלוקת הנטל עם הפלסטינים. אין אנו צדיקים גמורים, ירון, אבל צדיק אינו בהכרח מי שמלאכתו נעשית בידי אחרים.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 6
דיברו שמיר ושרי ממשלתו על הצורך להיפגש ולהידבר עם ״פלסטינים מקומיים, אותנטיים״ ,על ההכרח למצוא ״מנהיגות מקומית שאינה אש״ף, ושאי־תה אפשר לדבר על תוכנית הבחירות של ממשלת־ישראל.״ בעוד אנשי כוחות־הביטחון עורכים חיפוש במישרדו של פייצל אל־חוסייני, מופיע שמו ברשימותיהם של יצחק רבין, שימעון פרס, ואולי גם של יצחק שמיר ומשה ארנס, כמי שיכול להיות פארטנר פלסטיני לדו־שיח עם הישראלים.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 10
האמת היא כי בורגיבה נקט בכל מסעו קו ברור ועיקבי: ישראל עשתה עוול לעם הפלסטיני, והיא חייבת לתקנו. אילו אפשר היה לחסלה בכוח הנשק, יש טעם לדבר על כך, אך אין כל אפשרות כזאת.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 9
רק פתי יאמין כי אחרי ביצוע שלב זד, זיתן יהיה להחזיר אח שאר הגדה המערבית (כלומר: איוור שכם) למלך חוסיין או לעם הפלסטיני. ההתנחלות כביקעת-הירדן היא הכרזת-מלחמה ס.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 13
-שאין אדם אחד בכל העולם הערב׳ ,כולל כעם הפלסטיני, המסוגל לעשות שלום על סמן־ תוכנית בזאת, או אף לפתוח כמשא־ומתן על תוכנית בזאת.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 11
כלומר, המלך, הנמצא במגע יומיומי עם הפלסטינים משני עברי הירדן, מתייחס אל רצון פלסטיני זה כאל עובדה קיימת.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 9
לכן הייתי מציע כי ממשלת־ישראל תעמוד על כך שבכל משא־ומתן שייפתח עם חוסיין יוזמנו הפלסטינים כשותפים מלאים. אני מציע שייאמר כמיקרה זה לעם הפלסטיני, על דעת ירושלים ועמאן, כי אחרי השגת הסכם עקרוני על הסעיפים המדיניים, ה כיטחונייס והכלכליים של שלום משני עכרי-הירדן, יינתן לפלסטינים עצמם להחליט אם רוצים הם להצטרף לשלום זה כחלק מירדן או כמדינה פלסטינית נפרדת.שלום עם המלך יהיה שלום קטן.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 11
תגובות מוגבלות — כמו פעולות־התגמול בעבר — לא הועילו. ככל שהתעמק לבין העולם הערבי והעם הפלסטיני. לסגת מייד בחזרה, והמצב ישוב לקדמותו.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 3
רעיונות אלה גובשו ופורטו במשך 17 שנים מעל עמודי העולם הזה, כאשר ראשי רפ״י רדפו את השבועון המסויים בשצף־קצף. עצם הטענה כי קיים עם פלסטיני, נחשבה אז לבגידה, לכפירה, לחבלה.
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 9
באוזני העיתונאים חזרה גולדה על דעתה שלא קיים עם פלסטיני, והוסיפה :״אורי אבנרי מייצג רק שני מושבים מבין 120 בכנסת׳.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 25
זה נאצי ן ומה רוצה האירגון הקרוי 2 ? 10 הוא רוצה ללטף לעם הפלסטיני את ה לחי 2הוא לא מנהל נגד העם הזה מילחמה כלכלית, צבאית, פוליטית ואידיאולוגית!
גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 32
דיברנו ביחידות במשך כמה שעות על נושאים רבים — החל במגעים האחרונים שלי עם הפלסטינים וכלה באופיו של שימעון פרס. לפתע הציג לי שאלה פשוטה :״האם החלטת לחסל את בל היונים במיפלגת־העכודה, כזה אחר זה?
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 33
לידו כמה סיסמות־בד :״לא לביקור נבוך ,״לא לציונות ולישראל״ ,״לא למגעים עם מרצחי עמנו בפלסטין, בסיני ובגולן״. העוכרים־זשכים אינם שמים לב.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 16
לא חיה כוח בעולם שיבול חיה לבלום את הישראלים ב ,1948-באשר הבריזו על עצמאותם, חרף הנתונים העובדתיים: היה זה ציבור של 600 אלף איש, שלא היה משופע בנשק רב. והוא הדין עם הפלסטינים. מדינה פלסטינית קום תקום, ואין כוח בעולם שיבול למנוע זאת.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 16
כי המלחמה חשפה את הצעיר הישראלי בפעם הראשונה בפני מציאות שהיתר, נעולה בפניו עד אותו רגע: קיומם של עם פלסטיני והפליטים, ״אחרי המלחמה נתקלנו ב מידע ישיר ובולט של הבעייו!
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 16
בהעדרה של גולדה מאיר, בחרה הממשלה לא רק בקו של ״שב ואל תעשה״ אלא גם בקו של ״שב ואל תחשוב שב ואל תחליט!״ טבח בעם הפלסטיני. לממשלת-יש אבל מבני שחשבו שהם הולכים למות׳ *• דיווחים הרשמיים שנמסרו לאחר ; | כשלון נסיון החטיפה במטוס אל־על לחני שבועיים היו מוזרים במיקצת.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 17
למרות שיטותיהם הזוועתיות, הצליחו אירגוני-הפידאיון כמשימתם העיקרית: להחדיר לתודעת העולם שקיים עם פלסטיני, וש״ נשללה ממנו הזכות היסודית לחיים ולחרות.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 14
יש לקרוא לוועידת- שלום בינלאומית, בח תינתן נציגות גם לעם הפלסטיני. כדי להשיג פיתרון של פשרות. אולי אין זה מפליא שאלה הם בדיוק אותם הרעיונות המנסרים עתה בחלל העולם, לקראת ועידת־השלום שעוד לפני (המשך בטמוד )18 יש שלוש תמונות יסודיות של הלם־ קרב מבחינת הסימפטומים.
גליון 1891 (28 בנובמבר 1973), עמוד 9
הבעיות הכרוכות בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המיזרחית וברצועת־עזה, הקשר בין שני חלקיה, מעמדה של ירושלים במיקרה זה! הזרמים השונים בעם הפלסטיני! ההתפתחויות ב־אירגוני הפידאיון!
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 9
ץ* י מהו ג6צ 3ד של דיפלומט ישראלי, המופקד על הטיימס של ניו־יורק פירסם מאמר ראשי, בו ניתח רעיון ביטאון מפלגת־גולדה, דבר, פירסם מאמר סנם ציו.י של חבר־המערכת טדי פרויס, שקרא למשא־ומתן ישיר עם אל־פתח, כצעד לקראת הסדר־שלום עם הפלסטינים. עיתון חסידי־הסיפוח, מעריב, מפרסם מאמרים של אלופי- מיל.
