גליון 1722, 2 בספטמבר 1970, עמוד 11
א ך ברור עתה בי גמאל עבד־אל־נאצר הציע
ליאסר עראפאת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת-עזה, ופיתרון בעיית־הפליטים
על-ידי החזרת חלקם ומתן פיצויים לנותרים.
גליון 1721, 26 באוגוסט 1970, עמוד 13
תמורת שלום של ממש, שיש בו הכרה
הדדית מלאה, הפסקת הלוחמה ואיומי-
הלוחמה, ראשיתם של יחסי־שלום אמיתיים,
ערובות שלמות ומוצדקות לבטחון המדינה,
אבטחה גמורה בפני התקפה עתידה, מעבר
בסואץ, פתרון בעיית הפלסטינים וחיסול
בעיית הפליטים — תמורת כל אלה מוכנים
אנחנו בהחלט לחזור לגבולות ה־ 4ביוני
, 1967 עם שינויים קטנים פה ושם.
גליון 1721, 26 באוגוסט 1970, עמוד 15
תמורת נכונות ישראלית לנסיגה לגבולות
ה־ 4ביוני 1967 ונכונות, לסייע בפתרון
בעיית הפליטים, הציע פולברייט ערבות
של האו״ם לביטחונה וגבולותיה של ישראל׳
והסכם הגנה הדדי חוזי וחתום בין
ישראל וארצות־הברית.
גליון 1719, 12 באוגוסט 1970, עמוד 9
עתה, כשאנו מוציאים את
ראשינו, נתחיל לראות את הרי הבעיות,
רכס אחרי רכס, נוף מרפה־לבבות ומרפה־רגליים.
פתרון
בעיית הפליטים. האם יינתן
לחלק מהם לשוב לישראל, ואם כן —
לכמה?
גליון 1756, 27 באפריל 1971, עמוד 17
(הערבים רגילים לקשור, משום־מה, שני דברים זה בזה: שייט
ישראלי בתעלה, ופתרון בעיית הפליטים. הדבר נובע מכך שהחלטות
האו״ם בשני עניינים אלה — נתקבלו בתאריכים סמוכים.
גליון 1770, 3 באוגוסט 1971, עמוד 27
היא מציעה
שישראל תצהיר קבל עולם שהיא נוטלת
על עצמה, אפילו ללא סיוע סבהוץ, לסתור
את בעיית הפליטים הפלסטיניים.
לפי תוכנית זו ישולמו פיצויים, בתש לומים
לאורך שנים רבות, לאותם פליטים
שהתיישבו מחוץ לגבולות ארץ-ישראל.
גליון 1709, 2 ביוני 1970, עמוד 28
אמנם יש לאחרונה התעוררות
זרית מסויימת לגבי בעיית הפליטים (פר־דן
בן־אמוץ, למשל) ,אך בעיני רוב
טראלים, ודווקא בעיני רבים משוללי ה־זח,
יש חשיבות רבה לגורם הדמוגרפי.
!
גליון 1998, 17 בדצמבר 1975, עמוד 12
״
• יחודח אופנחיימר :״הבעייה המרכזית
היא בעיית הפליטים. בלי סיתרו-
נד, לא ייתכן שלום.״
• אהרון בהן :״הציונות פעלה לפי
כוח הזכות, והמדינה פועלת עכשיו לפי
זכות הכוח !
גליון 1882, 24 בספטמבר 1973, עמוד 20
לעומת זאת פיתח אריק תפיסה חדשה של פיתרון
בעיית הפליטים. הוא רוצה לדלל את המחנות ברצועה,
תוך כמה שנים, לחסל את המחנות ולשים קץ לפעולות
אונר״א 30 .אלף מהפליטים הוא רוצה ליישב בערים
הקיימות ברצועה, לתת להם מיגרשים כדי שיקימו בתים.
100 אלף הוא רוצה להעביר לגדה המערבית, בתוך הערים
הקיימות, לפי אותה שיטה.
גליון 2092, 6 באוקטובר 1977, עמוד 30
התרכזנו בעניינים המהותיים — טיב ה שלום׳
ביטחון, מדיניות אש״ף, בעיית
הפליטים — ולא הגבנו על מטבעות־לשון
שלא מצאו חן בעינינו.
גליון 2311, 16 בדצמבר 1981, עמוד 57
״מחובתנו לחרוג מן המיסגרת הזאת,
שנראה לי כי אתם מצטמצמים בתוכה,
״הוראה שנייה, להופעותיה הבלתי־רשמיות
של המישלחת, לשיחותיה הפר טיות
וכף, ניתנה לא מטעם הממשלה
(ומשום שדיון על הוראה כזאת בממשלה
היה מעורר ויכוח מיפלגתי, שרצוי למנעו)
אלא מטעם שר־החוץ לבדו, והיא: ממשלת
ישראל תהיה בוודאי מוכנה לדון בהחזרת
חלק מהפליטים, וכן בהשתתפות קונסטרוק טיבית
במיפעלים אחרים לפיתרון הבעיה,
במיקרה ובתנאי שמדינות ערב יגשו באופן
רציני ליישוב הפליטים מחוץ לתחומי
ישראל...
״ייתכן שבבעיית פליטים זו יש באמת
הבדלי־דעות בינינו. … לדעתו,
• העמוה הרשמית:
הפרסית וא יורשו לחמר במיכתב תשובתו של סגן־מנהל־המחלקה
מתל-אביב לאליהו ששון בפאריס, מיום
ה־ 16 בספטמבר ,1948 הוא כותב :״אשר
לבעיית הפליטים, הרי מסר לנו משה
(שרתוק) — ונדמה לי שיש לי הרשות
למסור את הדבר גם לך — כי המישלחת
שלנו לאומות המאוחדות קיבלה כהוראה
רישמית מאת הממשלה את ההוראה להופיע
בכל הופעותיה הפומביות בעמדה הידועה,
שכל עוד נמשכת המילחמה לא יורשו
הפליטים לחזור, ואילו שובם אחר המיל-
חמה יהיה נושא וסעיף בדיוני השלום.
גליון 2352, 29 בספטמבר 1982, עמוד 13
זו היתד, החלטת או״ם, שכל העם היהודי
צהל לקראתה ויצא מדעתו מרוב שימחה: ב* 29 בנובמבר
.1947 גמר מילחמת־השיחרור השאיר אותנו במצב כדלקמן :
לערבים 70׳ ,20 לנו ס/ס 80 משטח הארץ — שטח רצוף, לא-
מפוצל, שהאוכלוסיה הערבית בתוכו מד,ווה, בקושי ס. 150/
זו היתד, התוצאה של מילחמת־השיחרור הבעיה הפלסטינית
(״בעיית הפליטים הערביים״) צצה ועלתה על סדר-
היום.
גליון 1592, 6 במרץ 1968, עמוד 9
כפי שעשה השבוע, בהצהירו באוזני כתב
יונייטד פרס, כי אחרי פיתרון בעיית הפליטים
(בשטחים הערביים) ישארו תושבי ירושלים
ורצועת עזה — אורחים ישראליים.
גליון 937, 29 בספטמבר 1955, עמוד 3
חיכינו לגורם שיציב את דגל המוסר המעשי במרכז חיינו
הלאומיים, שיבוא אלינו בתביעות, שיעמיד מולנו ראי ויאמר: הבט.
היתד, בעיית הפליטים הערביים. ייתכן שאי־אפשר היה למנוע את סילוקם.
גליון 943, 10 בנובמבר 1955, עמוד 18
כמההם תובעים
הלבנון
הדימו עוגן1
הפליטים אילו היה קורה מחר נס מדיני ומדינת
ישראל היתד, מגיעה לכלל הסכם של שלום
עם מדינות ערב, היתד, בעיית הפליטים ניצבת
כבעייה מספר אחד. במקרה זה, לאחר הסכם
על עקרון של תשלום פיצויים לפליטים
עבור רכושם במדינת ישראל, היו שני הצדדים
מגיעים לפרטי התביעות.
גליון 1011, 27 בפברואר 1957, עמוד 3
הוא תוצאה של תפיסת״
עולם יסודית, שהגיעה הנה עם ראשוני
העסקנים היהודיים מווארשה ומפלונסק, וכיום
אי־אפשר להתעלם ממנו, כאילו היה זה
כיצד אפשר היה לדרוש מהאו׳־ם או מהעולם
שישאיר את הרצועה בתחומי ישראל.
אם על־ידי כך רק תתחדש בעיית הפליטים
ביתר חריפות?
מכיוון שדויד כך־גוריון סולד מן
הרעיון של ״מדינה דו-לאומית׳,׳
ישארו 300 אלף תושכי הרצועה
מחוץ לגכולות ישראל.
גליון 983, 15 באוגוסט 1956, עמוד 5
במקרה של נצחון, היתד, ישראל יכולה לפתור בצורה
כזאת את בעיית הפליטים הערביים, כמובן בסיוע כספי
בינלאומי וגם בטיפול מדינות החולשות על פקוחת הנילוס.
גליון 1465, 5 באוקטובר 1965, עמוד 18
רעיונות אלה יבללו הצעה
מעשית לפתרון יעיל ומוסרי של בעיית הפליטים,
כצורה שתתאים לצרכים הכטחוניים,
הכלכליים והפוליטיים של המדינה.
גליון 1436, 17 במרץ 1965, עמוד 10
״אנו קוראים לאומה העיברית בישראל ולעם
הערבי הפלסטיני, שני הצדדים הנוגעים
לדבר בשורה הראשונה, להיענות ליוזמה
ברוכה ואמיצה זו, ולהגיע להידברות
ישירה על שלום תוך כבוד הדדי, פתרון
בעיית הפליטים וכינון מסגרת לחיים משותפים.
גליון 1436, 17 במרץ 1965, עמוד 13
תוכנית זו היתר, כוללת את הצטרפות
ישראל כיחידה ריבונית ועצמאית לפדרציה
שמית, פתרון נדיב של בעיית־הפליטים,
הסדר בעיית המעבר, ועוד ועוד.
גליון 1428, 20 בינואר 1965, עמוד 10
מתוך אותה מגמה — לעזור ביישוב בעיית הפליטים — הקציב האו״ם במארס 1953
100 מיליון דולאר לפיתוח כלכלי אזורי 60 .מיליון הועמדו לרשות סוכנות הסעד
לפליטים הערביים, על מנת שתממן בסכום זה תוכנית־השקייה רחבה.
גליון 1435, 10 במרץ 1965, עמוד 9
קצת מים קרים
נות להכיר בקיומה של ישראל ולכרות
שלום עימד״ אם ״תחסל את העוול שנעשה
לערביי פלסטין״ .הכוונה היתה לפתרון
בעיית־הפליטים.
חוסיין נשא נאום זה, בשעתו,
מייד אחרי ביקור כקאהיר.
גליון 1442, 27 באפריל 1965, עמוד 11
ישנן
בעיות מעשיות חמורות ביותר, כגון בעיית־הפליטים. יש
מצב פנים־ערבי ופנים־ישראלי המפריע לשלום.
גליון 1360, 1 באוקטובר 1963, עמוד 8
אז מספיק
להזרים כמות מים אל הנגב וכמו במטה
לישוב פליטי פלסטין, לכן טבעי היה כי
עיקר הפוטנציאל של המיים יכוון לשטח
הממלכה ההאשמית׳ כדי לתת בסים לפתרון
בעיית הפליטים. על פי תכנית זו היתד,
ישראל זכאית לקבל 394 מליון מסר מעוקב
מיים בשנה.