חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 5,151 עד 5,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 28
כמעט כל אישיות בכירה בארץ ״זכתה״ מדי פעם בפעם במנה משלה. דויד בן־גוריון אף הוא לא ניצל מכך. על דוב יוסף, שר הצנע, סיפרו בדיחות שנגעו לנושא זה בלבד.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 51
הזה״ 798 תאריך 12.2.53 : סימלי, שדווקא ברגע זה ירד ראלף באנץ׳ ימין המטוס בלוד, ישפע חיוכים לעבר דויד !בן־גוריון הנופש ׳במלון ליד תל-אב״ב. אחרי ששפע חיוכים דומים לעבר המצרי מוחמר נגיב.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 19
השאלה היא אם לצורך זה בכלל דרושה ההסתדרות הציונית. דויד בן־גוריון סבר כי אירגון זה היה פיגום להקמת המדינה, ומאז הוא מיותר ומזיק.
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 28
הוא היה חניך האסכולה הדתית המינימליסטית בעניינים מדיניים, של משה חיים שפירא המנוח, תומכו של משה שרת ויריבו של דויד בן- גוריון. אך בהדרגה נכנע חזני לרוח החדשה הנושבת במיפלגתו.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 20
היה זה העתק נאמן של נאום ציוני קלאסי מן הימים ההם, עד כי היה נדמה לרגעים כאילו אימצה לעצמה התנועה הפלסטינית את כל הסימון הציוני של תקופת בן־גוריון. אולם בחלק השני של הנאום, כשדיבר על ההווה, השתנה הסימון לגמרי.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 11
מכונת־תעמולה משומנת (״יונייטד פרס״ ,בסלאנג העיתונאים) החלה פועלת שוב במרבית עיתוני ישראל, כמו בימים הטובים, כאשר משל פרס בכיפה תחת המיטריה הסמכותית של דויד בן־גוריון. פרם התחנחן לפני הימין הלאומני כאיש המבטא את שאיפתו לארץ־ישראל שלמה ולממשלת־ליכוד־לאומי — בעודו מסבר את אוזניו של הנרי קיסינג׳ר, בישיבות החשאיות, כמי שמוכן ומסוגל לוותר על הרבה ומהר.
גליון 1850 (14 בפברואר 1973), עמוד 28
שטרן על דויטש, ברמזים דקים כמו פילים :״האיש בעל תווי הפנים של ראש־הממשלה גולדה מאיר ובעל רעמת השיער של דוד בן־גוריון, אינו רק נראה כך — הוא גם יהודי.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 29
ומיצק׳ בקניה תיקון חוק ה ׳הסמנים מיסעדת ״לויס״ קיבל ה זכיין בילעדי להפעלת ה מיסעדות והמיזנוני ם בנמל״ התעופה בן־גוריון. הרשת גובה מ חירים מד הי מי ם, אפילו בימי אינפלציה אל ה.
גליון 2199 (24 באוקטובר 1979), עמוד 29
הודענו על כך לשילטונית -וזהו הדבר ששיכנע את דויד בן־גוריון לפרסם את הפרשה ולהעמיד את הפושעים לדין.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 60
וראה זה פלא: כישראל דווקא, תחת שילטונה של מיפלגה ם וציאל : דמוקרטית חזקה ושטלתנית, תחת שילטונם של דויד בן־גוריון, שהיה מרכסיסט בנעוריו, גולדה מאיר, שדיברה על ״סוציאליזם בימינו״ ויצחק רבץ, סוציאליסט כן סוציא ליסטים, ובשותפות עם מפ״ם ו- אחדות־העכודה הרדיקליות — הדך אי־השיוויון כחלוקת ההכנסה ה לאומית והחריך ללא הרך.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 4
מדור ״תצפית״ ניבא, כין השאר :״דויד בן־גוריון יחזור לזירה הפוליטית בפברואר או במרס ,1955 כדי ליטול לידיו של השילטון על מערכת־הבחירות של מפא״י, ישאיר אותה שעה את הנהגת הממשלה בידי משה שרת.״ ״תצפית״ אחרת היתה :״שים לב לחיזוק המתמיד של מעמד לוי אשבול במחנה מפא״י.״ המדור ״יחסי חוץ״ סיקר את נטייתו הברוכה של השגריר אליהו אילת לעסוק בענייני המרחב, בניגוד למגמות האמריקאיות־בדלניות של השגריר אבן אכן ושאר אנשי מישרד־החוץ.
גליון 2133 (19 ביולי 1978), עמוד 29
גם ׳מקבלי פניו של וייצמן בשיוכו לנטל- התעופה בן־גוריון — סגן השר מרדכי ציפורי, הרמטכ״ל וראש אמ״ן — לא קיבלו יממנו דיווח מפורט על תוכן השיחות.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 42
תל־אביב ,״דוגית״ ,רח׳ בן־יהודד 250 , בחיפה, שדרות בן־גוריון ,2טל 512418 . מלון הנופש׳ בקעת הירח אילת מ חירי ם נ צל חפשתךבעונה זו ותהנה לחופ שה בלתי נ שכ ח ת: מיו ח די ם ל ק בו צו ת מ מ חי ר מיו ח ד, שקטופר טיו ת שמש, ים ונוף הרים...
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 4
צילם צלם־המערכת של העולם הזה דויד רובינגר, כיום בעיתונות הישראלית זיעזעה בשעתו את את התמונה הזו צלס טיים בארץ. * כששמע דויד בן־גוריון כי או- ניית־מילחמד, הודית קטנה עמדה לבקר בישראל, התמלא התלהבות והודיע על רצונו העז לבקר על סיפונה, ולהתווכח עם מלחיה על עקרונות הבודהיזם.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 19
ניסיתי ׳להטיף לדרך זו מעל עמודי העולם הזה, ובשיחות פרטיות לא־ספור. לשווא. דויד בן־גוריון היה מהופנט מן הסיכוי לקבל נזיראדיס ואם־איקסיס מצרפת, וזה נראה לו כפיסגת כל החלומיות.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 21
השטחים הכבושים נמצאים מחוץ לגבולות הרישמיים של החוק והמיש־פט של ישראל, והמתנחלים שם מסרבים לקבל את המרות הדמוקרטית. דויד בן־גוריון חיסל את פרשת אלטלינה בכוח הנשק, ובירך את ״התותח הקדוש״ שפגע באונייה.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 2
קשה לתרץ זאת באי־ידיעה. רבים בעולם בוודאי סברו כי ״בן גוריון״ הוא קיצורו של ״בנימין גוריוך, וכי ״בן״ הוא שם פרטי מקוצר, כמו באנגלית.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 20
אמרו לך כדי להרגיע 8כאשר ביקרה בשבוע נבר ועדודהכספים של ה־זת את הנהלת אל־על בנמל עופה בן־גוריון בלוד, המ ך יושב־ראש מועצת־המנה״ :של אל -על מרדכי כן־ יי במינהגו עוד מהתקופה ה היה מנכ״ל אל־על, והעניק נות לחברי־הוועדה.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 54
הניסיון לפתור את הסיכסוך היש־ראלי-ערבי תוך כדי רמיסת זכויותיהם של הפלסטינים לא עלה בידי בן־גוריון ועבדאללה ב־ ; 1948 הוא לא יצלח גם בידי בגין וסאדאת ב־. 1978 אנו קוראים לאנשי שלום־עכשיו למאבק-עכשיו : למען פירוקן המיידי של כל ה ה תנ ח לויו ת !
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 6
1שה ו״ן * מסות התה של אייזק שטוו * פסק־הדין והמיפלגה מיפלמח הבוררי ם היה זה כאילו כבה ניצוץ האלוהים בבנייני הממשלה ובמסדרונות הכנסת. עם פרישתו של דויד בן־גוריון, שמסר את כתנדהתפטרותו הרשמי לנשיא־המדינה, חדלו ההמונים כימעם לחלוטין להתעניין במישחק הקנוניות, המקח־והממכר ומיל- חמת־העצבים שנועדו להוליד את ממשלתם החדשה.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 23
הפיכת המיספר 30 ליובל הוא המצאה בילעדית של ראש־הממשלה. חזכג רכר להפקיע את בן־גוריון בגין נסוג באלגנטיות רבה מרעיון ה־מיצעד הצבאי ביום־העצמאות, ובמקומו הוחלט יעל המצעד של ׳ותיקי המחתרות.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 53
אחרי הבחירות על ׳שלושה דברים עמד עולמו ישל שאול בן־שמחון, חפר הוועדה־המרכזת של דד וועד־הפועל !ואיש ;אשדוד: הערצתו לדויד בן־גוריון המנוח, על העדה המרוקאית ׳שהוא ממנהיגיה הפולטים ׳ועל אישתו ה יפהפייה ז׳קלין.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 13
הם הפכו את ״ארץ־ישראל העובדת״ לעיי מפולת. במשך דור שלם, בהנהגת דויד בן־גוריון, לוי אשכול, פינחס ספיר ויהושע רבינוביץ, הם הכינו בשקדנות את התשתית לממשלת הליכוד.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 45
.״ למען האמת ההיסטורית, היכולה להיות רק אחת, ומתוך ידיעה אישית וברורה כפועל ותיק שעבד ביקב ראשודלציון בשנים תרס״ז—תרפ״א ( )1921—1907 הנני קובע לחלוטין: להד״ם: אף פעם לא השתתף הח׳ בן־גוריון — פשיטא דויד גדין — בשביתות פועלי היקב, מלבד בשביתה בתר״פ שבדגוריוו פעל לחיסולה כחבר הוועד־הפועל של אחדות העבודה ומזכי רה.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 4
מעטים מאד הבינו מיהו המנצח האמיתי של השבוע: דויד בן־גוריון. על-ידי מתן יד חופשית לשר־התחבורה, השיג ״שועל הכסף״ שתי מטרות עיקריות: (א) הוא השכיח לחלוטין את השואה הכלכלית העצומה הקרבה ובאה, שהממשלה תצטרך לשאת באחריות עבורה ואשר כל עיתוני העולם הקדישו לה מאמרים ראשיים.
