חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,351 עד 1,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 19
על פי רוב, היו המבקרים מקלפים חתיכות עץ מהקירות של הצריף השוודי, אבל החברה משדה־בוקר ראו שככה לאט לאט ייגמר הצריף כולו, לכן, כשבאה יום אחד קבוצה גדולה של מעריצים מקרב ציבור הפועלים המאורגן, הראו להם החברה על הצריף של ארונצ׳ו ואמרו שזהו החדר של בן־גוריון. בן־גוריון עצמו יש לו נסיון, והוא נועל את הצריף. … רק זה שסחב מכתב מהשולחן לא יודע עד היום להסביר למד, בן־גוריון חתם על המכתב בשם ״ארונצ׳ו״ .בטח מין כינוי בטחוני סודי.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 20
.״ אברמלי הכזבן, דף קרבי, פיקח־ דרום ב תח תוני ובדו1ד*ה אחרי הפשיטה (הקודמת) על בונתילר״ ביקש בן־גוריון שישלחו אליו אחד מהחברה, לשיחה מעמיקה על הפעולה. שלחו לו את רפול, זה שדוגל בסיסמה שפעם אחת בשנה צריו להתקלח, בין אם זה נחוץ ובין אם לא, אבל להתגלח צריך רק לפני חופש. בן־גוריון התרשם מאד מהשיחה על מהלך העניינים, ובסוף אמר לרפול: ״תבוא עכשיו אתי הביתה, תתקלח׳ תנוח, תאכל משהו. … רפול סירב בכל תוקף וכל ההפצרות של בן־גוריון לא עזרו. כששאלו אותו 9רא־ד(׳ פלפולי תנ״ך השאלות הבאות מחייבות את פותרן לבקיאות בספר־ד,ספרים — וגם למעט שכל עקום.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 3
דויד סנח־כסקי, כדירות כלתי מזהירה חיפ ה עד עכשיו חשבתי שהקלפי הנסיונית שלכם היא עסק רציני שאפשר לסמוך עליו, אבל עכשיו אני בטוח שאתם מפברקים הכל. איך זה יכול להיות שרשימת בן־גוריון זוכה בקלפי שלכם ל־ ,21,90/0בו בזמן שברור כי בן־גוריון עצמו נתקע לאחרונה למצב של בדידות בלתי מזהירה. … הוא בא לארץ רק לאחר ההשמדה, עם פרוץ הטרור — כדי להשפיע על בני הארץ שלא יפעלו נגד השלטון הבריטי. דויד בן־גוריון ישב בארץ ומשה שרת אמנם התרוצץ, עבר בחזית ודיבר עם החיילים.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 14
דר}׳י י׳זסל ^י גויו ז סופית• לאו י אופיו של אשד׳ אופיו בן־גוריון, ואופי ספרו, אפשר להניח יפיגז *י גו* ג 1ם,ז ^ +רעיי1.׳ ״זזי נוגן -ם ׳*וי* ,מיז ג בו*•-י יייך. … הנאש אגב נעיר: אוי לוועדה זו, ששני חבריה פס כשהוא עומד ליד הגופה, מחזיק הם עד היום עבדים נרצעים של בן־גוריון, ובגדיו מגואלים בדם. טענת עורך־הדין ז ושניהם נטורי־קרתא של דת הבטחוניזם!) … כלשהי לבל אחת מעשרות העובדות שאי-אפשר להעלימן, והמר־שיעות לגמרי את הקצין הבכיר, את דיין ואולי אוג בן-גוריון. הנה פרט קטן. ברגע המכריע של המע־רכה נגד לבון יצא הקצין הבכיר לאירופה.
גליון 1464 (29 בספטמבר 1965), עמוד 20
כידוע, תרם אפרים אילץ מכונית לדויד בן־גוריון, אחרי שמכוניתו, שהיתר, שייכת למפא״י, נלקחה ממנו. לדברי דידי, יצא בן־גוריון ביום שקיבל את השי, התיישב במכונית מאחורי הנהג, ורצה לנסוע. … הנהג יצא והרים את כיפת המנוע, נדהם להיוזכח כי כלל אין מנוע במכונית. בן־ גוריון מיהר לטלפון, שאל את אילין בזעם מדוע לא הכניס מנוע .
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 2
כל אזרח זוכר את הכתמים הלבנים, שהעכירו את האווירה הציבורית בימי פרשת־לבון. אולם מאז תפס אשכול את מקומו של בן־גוריון, הוחמר המצב בהרבה. עתה נעשה בצנזורה שימוש גלוי, ציני וכמעט חסר־התיימרות, לצורכי תככים מפלגתיים. … אך כאשר ממשלת אשכול פוסלת פרקים שאינם נוגעים כלל לעסק־הביש, אך ורק מפני שהם שייכים לספרו של חגי אשד, המשרת את בן־גוריון — הרי זו התעללות פשוטה בחופש־הביטוי. וחופש־הביטוי של דויד בן־גוריון יקר לנו כמו חופש־הב־טוי של כל אדם אחר במדינה.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 13
ההסכם על צירוף מן־היסוד למערך ייחתם תוך ימים ספורים, ואס• שובו הקרוב של לבון מחופשתו בלונדון יתחיל להופיע באסיפות הסברה של המערך, בהן יגל ח את ״האמת על האמת של בן־גוריון.״ • צפוייה תופעה נוספת של השמצה הדדית כמערכת הכחירות, כאשר ראשי רפ״י יטיחו האשמות איש כפני רעהו, וכמקכיל יעופו האשמות כתוך צמרת מפא״י הוותיקה. בתוך רפ״י יתייצבו זה כנגד זה יוסף אלמוגי ו11 די קולק; וייתכן אפילו ששמעון פרס ימתח ביקורת על דויד בן־גוריון בחוגים המצומצמים של מקורביו. במפא״י יחריפו היחסים בין נולדה מאיר לבין לוי אשכול וזלמן ארן. הרקע: ההחלטה לערוך את משפט הראווה של בן־גוריון ואנשי רפ״י. • הדים מדיניים אנטי־ישראליים יהיו תוצאותיה של התק רי תהאח רו נהכג כו ל ה סו רי.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 9
.״ את הדגם הבא אחריו, שיימסר כעבור שנה או שנתיים, כאשר הדגם הראשץ יהפף כבר למיושן. דויד בן־גוריון, בשנים האחרונות, לא הפעיל בקרה עליונה זו. … בי הביקורת היסודית שנמתחה על משרד הבט־חון, בימי כהונתו של דויד בן־גוריון, היא, שהירשה לשמעון פרס להפוך את כל המשרד לסוכנות רכש בלתי־מרוסנת. … החלטה זו להתחפר בתפקידו כבר הועמדה במיבחן קשה, מאז תפס לוי אשכול את מקומו של דויד בן־גוריון. קודם כל: מפני שזו הפעם הראשונה, מזה שנים רבות, נאלץ פרם לעבוד תחת בוס של ממש.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 6
לפני כמה שבועות, אחרי התפטרותו של בן־גוריון, התפנה שטראום סוף־סוף להעלות על הנייר את רשמי ביקורו בישראל. … המאמרים רצופים תשבחות לשמעון פרם ,״אותו אני מכיר מזה כמה שנים,״ ושהוא ,איש־סודו המקורב של בן־גוריון.״ פרם זה, כך כתוב, הוא ״שר־ד,בטחון בממשלה הישראלית החדשה.״ כמה התאכזב שטראוס כאשר נתגלה לו, כנראה באיחור רב, כי פרם איחז את עיניו, שלא עלה לפיסגה, אלא גלש למטה? … כמה וכמה פעמים חוזר הוא ומכריז בהתפעלות כי בישראל הוגשם החלום הגרמני הנושן של ״איכרים־חיילים״ ,של ״ישובים צבאיים״ — אחד הרעיונות המקודשים של ההיסטוריה הגרמנית־פרוסית, שהיה נושא חביב במיוחד על אדולף היטלר והיינריך הימלר. לא פלא הוא, בעיני שטראוס, כי ״בן־גוריון וכמעט כל עוזריו באו מן התנועה הקיבוצית.״ שסראום מתפאר בכך שניתן לו אמון מלא בישראל, וכי הורשה לבקר באופן חופשי ״שכרו של אלוף בצה״ל שווה לשכרו בכל מיתקני ההגנה של ישראל, של סרן גרמני.
גליון 1350 (24 ביולי 1963), עמוד 6
.״ מה היו ״התבונה והעמידה בכבוד״ שהצדיקו רימום, אשר תאי מפא״י בחיפה העמידו עד כה רק על בן־גיריון, חושי ואלמוגי? המפתח נתון במכתב ששלח שמעון פרט אל לוי אשכול, ביום חמישי שעבר. … בב— ה חזית הצעירים .רי שתו הראשונה של פרס, למחרת ן התפטרותו של דויד בן־גוריון, היתה: למנותו כשר־הבטחון. הוא יצר חזית משו תפת עם המתחרה שלו, משה דיין, שהפליג בהצהרות תקיפות על קיפוח הצעירים. … אך הדרישה היתד, חצופה מדי, מכדי שיהיו לה סיכויים להתקבל• סוף־סוף, אם אילצו ותיקי מפא״י את דויד בן־גוריון להתפטר — לא היה זה על־מנת להעביר את השלטון לידי פרס ודיין.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 10
תקוותו של שטראוס היא שאז יגבר ב־ כדי לנצל מצב כזה; ״חיוני לבן־גוריון לקיים מנע מתמיד עם מערכת-הבטחון. … עת 1נ 1ת כך הם אומרים • מעריב, יום ג׳ ,כותרת בעמוד : 3 עוד לפני שבועיים ניתנה הוראה לשפץ את צריפו של בן־גוריון בשדה־בוקר. • אותו עתון, אותו יום, בכותרת בעמוד : 2חברי שדה־בוקר הופתעו לשמע פרישתו של ב״נ — וצריפו עדיין נעול על מסגר. … המתח בו היתה שרויה בשבו־עזת האחרונים, בעקבות חילוקי־הדעות עם דויד בן־גוריון ופעילותו המדינית של שמעון פרס, גרם להרעה במצב בריאותה.
גליון 1277 (28 בפברואר 1962), עמוד 11
אחרי כמה וכמה נסיונות של הידברות, הגיעו המצרים לכלל מסקנה כי גולדמן אינו מסוגל להשפיע על בן־גוריון, וכי המגעים עמם אינם נושאים פרי ממשי. … אך הצעד הקיצוני נמנע. גולדמן הצליח לשכנע את בן־גוריון כי פעולתו של גולן חשובה מדי מכדי לשים לה קץ בשלב זה. … ובכל הנסיבות, הוא נשאר צבר אופייני. מוזר שגולן לא הפך לאחד מצעירי בן־גוריון. בגיל, ברקע, בכשרונות המיוחדים, אין הוא שונה במידה רבה מצעירים כמו שמעון פרם, טדי קולק או אהוד אבריאל.
גליון 1133 (17 ביוני 1959), עמוד 4
ל שקר׳ -חדות ! זה פירושו של החוק שהתקין בן־גוריון, והאוסר לפרסם ידיעות על העליה. … רק כמדינודישראל, בנימוק כוזב של טעמי בטחון — נימוק המחזק שוב את טענת הערבים כי ישראל מעוניינת בעליה רק מטעמים צבאיים. לא כחוץ־לארץ — שם ימשיכו בן־גוריון וחבורתו לפרסם ידיעות ככל העולה על רוחם׳ לשם פרסומת אישית, בעתונות ובטלביזיה. … למען הבטחון — די לשים מחסום לפיהם של בן־גוריון, פרס ושות׳. ״בטחון״ האוסר להעתיק בישראל ידיעות המתפרסמות בעתוני העולם כולו — מגוחך הוא.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 16
מ כונ ת הבהלה (המשך מעמוד )4 • האמונה הכללית ששום דבר אינו קורה במערכת־הבטחון הישראלי, אפילו בענינים פחות חשובים בהרבה, ללא אישורו האישי של דויד בן־גוריון, הנוהג להתערב בשטח זה גם בענינים קטנים. … כי שיעבוד חופש־השיט בתעלה למצבי־רוחו של עבד אל־נאצר, מוכיח שוב עד כמה היו נצחונות סיני עקרים, ועד כמה היו ההתפארויות של דויד בן־גוריון בענין זה חסרות־שחר. • חיסול מאמצי״השלום. … ך יימשפט החמור כיותר, אולי, של השבוע נאמר על־ידי דויד בן־גוריון, כאשר הכריז | Iבכנסת כי ״כתוצאה מן השידור לא נגרם שום נזק כלכלי ואף לא שום נזק מדיני למדינת.״ אם ביג׳י התכוון לדבריו ברצינות, הרי מעיד הדבר על עיוורון נורא של המציאות הפוליטית.
גליון 784 (6 בנובמבר 1952), עמוד 6
עובדות החיים. פחות מכולם התרגש דוד בן־גוריון. לבוש חליפה אפורה, שנראתה כחדשה, עונד עניבה סגולה בולטת, המתין כמעט בסבלנות עד שכל הנואמים יגמרו לחזור על דבריהם הרגילים, המוכרים להם עצמם, לחבריהם בבית ולעתונאים• סיבת שלוותו של בי. … בן־אהדון (מפ״ס) :אבל אותנו, את סוכני הקומאינפורם, את הבוגדים במולדת, מצאת בן־גוריון: כל זמן שעשיתם הייתם בסדר, אבל אני יודע לאן מובילה דרכם... בן־אהרון: דרומה ! בן־גוריון המשיך בנאום. סניף שד תנובה עם פתיחת הכנסת ניתנה לחברים, בין השאר, הזדמנות ראשונה לחזות במזנון החוש, המוגדל, שהוכן להם במחיר 40.000ל״י.
גליון 714 (5 ביולי 1951), עמוד 15
בפעם השניה הו עמד בראש המרכז של המיפקד לשרות העם, המוסד שגייס את חיילי ההגנה וצה״ל• התוצאה: מכתב אישי חם של דוד בן־גוריון (״עשית את עבודתך בת בונה, באמונה, במרץ ובכשרון״) .תוצ אה שניה: כליאת הד״ר אבניאל במעצר מינהלי אחרי רצח ברנדוט, מפני שבשתי שנות עמידתו בראש הגיוס הגן תמיד, בתוך המרכז, על מציאות דרך להבנה ותאום עם הפורשים בשטח הגיוס, וימים מעטים לפני הרצח סידר היתר־יציאה לנ תן פרידמן־ילין וחבריו. הוא שוחרר ב התערבותו האישית של דוד בן־גוריון. המקצוע: גמישות. כשחזר בנ התכונה: בקיאות. … קוראי השבועון היו צריכים לב חור (ולענות נכונה) בין חמשת הגורמים שהביאו להפלת ממשלת דוד בן־גוריון (שתמונתו מבלטת שערות השיבה צורפה ליתר בטחון) .הבררות: הגוש הפרו־רוסי: הגוש הדתי ; הגוש הקומוניסטי 5 גוש אנשי ההון ; חברי מפא״י עצמם״ כאשר עתון קהירי, כל־שאי, נזדרז ופרסם תרגום (בהמשכים) של ״מסוג ומעש״ ,ספר זכרונותיו של נשיא המ דינה, הד״ר חיים ויצמן, טעה בהק דימו הכרזת שבחין: הלוואי והיה לנו (הערבים) מנהיגים מעין זה.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 8
אולם מאחר ושר הדתות אינו עתה אחר מאשר דויד בן־גוריון, התמרמרו עסקני מפלגתו על הכבוד והאהדה הממשיכים לעטר את ראש המפלגה הדתית, בשל פעולות משרד הדתות. לתשומת לבו של בן־גוריון הובאה הידיעה המוזרה, כי גם בהיות הדתיים מחוץ לקואליציה המשיכו לחלוש על פעולות המשרד. … הם המשיכו לטפל בענייני משרדם כאילו דויד בן־גוריון חבש כיפה ושילם מס למפלגה הדתית־לאו־מית.
גליון 1172 (9 במרץ 1960), עמוד 7
תגובה זו הזכירה עוד פרט שהיה עשוי להישכח: הנצחון המלווה את דוד בן־גוריון בצאתו השבוע לארצות־הברית הוא נצחון טכסיסי חולף, שאינו משנה את מעמדה של ישראל לאורך־ימים. … בעוד שבענין הלאמת קופת־חולים והרכב הקואליציה הממשלתית, למשל, פעלו סיעות אשכול ולבון ביחד נגד סיעת בן־גוריון־דיין־פרס, הרי בענין המסיס קיים אינטרס משותף טבעי בין דיין ואשכול, הזקוקים שניהם לכסף ממשלתי — נגד לבון, החייב להגן על הפועלים. בן־ גוריון עצמו היה ניטראלי — כמו תמיד ב* ענין כלכלי מובהק.
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 18
980השליחותה מו זרה * 8 (המשך מעמוד זו) בראש הספר, לפני ציטטה דלה וחסרת־תוכן מדברי דויד בן־גוריון. רשם לבון, תוך רמז ברור למגמות בן־ גוריון, דיין ופרס: ״כל מדינה מודרנית מרכזת בידיה — נם כשמישטרה דמוקראטי לחלוטין — מכשירי- כוח שבעבר לא נודעו כמותם. עם זאת ידענו להישמר מהשפעת תפיסות אטאטיס־טיות *,הנובעות מיחס הביטול כלפי המאמצים העצמיים והחופשיים של אזרחים מאורגנים, ביטול שנדבק בו משהו מן ה־נטיה להאלהת המכשיר הממלכתי, כאילו הוא כל־יכול וניחן מלידתו בתכונותיו של הקדוש־ברוך־הוא.״ אחרי הכרזת מלחמה זו, על הקדושים־ ברוכים־הם מאסכולת בן־גוריון, ותפיסתם הפאשיססית־למחצה, הוסיף לבון בצורה שלא נשתמעה לשתי פנים: ״נאמנותנו למדינה, ונכונותנו לחזקה כלפי חוץ וכלפי פנים, לא טישטשו את הכרתנו, כי דמוקראטיה אמיתית תיכון רק במדינה בה המכשירים הממלכתיים מוגבלים בהיקף שליטתם ובה נשאר שטח־מחייה רחב ליוזמה עצמית וחופשית של אזרחי המדינה.
גליון 1218 (25 בינואר 1961), עמוד 22
ב שלם ארצות־הבריוז בן המאה ה־סג כאשר נולד ג׳ון פיצג׳ראלד (״ג׳אק״) קנדי, כבר היה דויד בן־גוריון מנהיג ותיק, עסק בגיוס גדוד יהודי בארצות־הברית. כאשר אך נכנם לגימנסיה, כבר היה בן־גוריון ראש ממשלת המדינה־בדרך. עובדה פשוטה זו היא שהפכה השבוע את השבעת הנשיא ד,־ 35 של ארצות הברית לנקו־דת־מיפנה עולמית. … אולם היה טמון בה לפחות גרעין אחד של אמת: גישה חדשה יכולה לעתים להביא ברכה רבה במדיניות. קשה לדרוש מזקן בן 74 כמו בן־גוריון, שעלה לגדולה בתור לוחם בערבים, לשנות לפתע את גישתו בערוב חייו ולהפוך מומחה להשגת שלום עם הערבים.
גליון 1203 (11 באוקטובר 1960), עמוד 4
. • שר המסחר והתעשיה, פינחס ספיר, ניסה לעניין אנשי־עסק בסקאנדינאביה, להשקיע כסף בספנות הישראלית• שר החקלאות, משה דיין, גמר לייצג את ישראל בחגיגות העצמאות בניגריה, לא מיהר לשוב הביתה, לסערת לבון. • ראש הממשלה ושר הביטחון דויד בן־גוריון, בילה חופשה ממושכת. פרשת סהר ה צג ה קרה ב עיו תשע רו ת? … בולם ציפו בדריכות לראות כיצד ייחשפו מחדש כל פרטי הפרטים של המשפט האזרחי הארוך: עמוס בן־גוריון נגד שורת המתנדבים. היה כמעט ברור שמשפט סהר יהווה פרק שני של משפט עמום הנודע. … רק על מדריכו בנוער העובד, אלחנן ישי, עשה הנער רושם רב ובהמלצתו סודרה לשימעון סטיפנדיה ללמוד בכפר־הנוער בן־שמן• משם פנה אל קבוצת אלומות, בגליל התחתון. כמו דויד בן־גוריון, מאוחר יותר, היה גם שימעון פרס רועה־צאן.
גליון 1234 (10 במאי 1961), עמוד 4
אחד מהם היה הנשיא קנדי, שהבטיח כל תמיכה אפשרית. השני היה דויד בן־גוריון. כבר אז נמצא מי שהעיר בפאריס :״על ראש הזקן בוערת הבלורית! … אך ברגע שסולק החשבון עם המברך קנדי, נפתח החשבון עם המברך בן־גוריון. הרמז הגלוי הראשון על כך בא בשבועון השמאלי פראנס אובסרבאטור. … יוצא מכלל זה חוג אחד: החוג של דויד בן־גוריון, שמעון פרס ומשה דיין, החולשים על קרנות ממלכתיות סודיות ניכרות מאוד.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 7
חשיבותו, מכוונת לטשטש את הקירבה הביידוע כי לשירותי־הביון המערביים — צועית בינו לבין דויד בן־גוריון. אולם ובעיקר לגרמניים — ישנה רשת מצויינת טייס, השבועון בעל מקורות האינפורמציה בתוך הגוש המזרחי. רשת זו יכולה לגלות המצויינים בכל רחבי תבל, קבע השבוע כי דליפה בטחונית במערך המערבי, להודיע בר היה ידוע ברבים כידידו ואיש־טודו של על כך למרכז הביון המערבי, האם נתגלתה בן־גוריון. יתכן כי הסתמך על הידיעה גם הדליפה שבאה מבר? אם כן, בוודאי (הבלתי־בדוקה, אומנם) כי בעת ביקורו ה נמסרה אזהרה לשרות הביון הישראלי, ראשון בגרמניה, נשא עימו בר שני מכתבי שיפקח את עינו אחרי מעשיו של הדוקטור. המלצה חתומים בידי דויד בן־גוריון: האחד במיקרה זה, אפשר להניח כי זוהי הסיבה לקונראד אדנאור; השני לשר ההגנה, פרנץ שדחפה את הש.ב.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 3
במהלך חקירה זו השתרבבה לעניין אגודה תמימה בשם שורת המתנדבים. סגן המפכ״ל, עמוס בן־גוריון, שפחד להתמודד עימנו, החליט להתלבש על־ אגודה זו והגיש מישפט נגדה. … משום־כך נירדף על- ידי המישטר של דויד בן־גוריון — המיש־טרה, שרותי־הביטחון ומבצעים אלמונים של פעולות־טרור. … העיתונות כולה סיק־רה אותו בהרחבה, ושמואל תמיר הפך אישיות לאומית. מי׳שפט עמוס בן־גוריון נולד בצורה מורכבת יותר. במהלך המסע הגדול שלנו לחיסול מישטר השחיתות והטרור בעיריית- חיפה (״חושיסתאן״) לפני 25 שנים בדיוק.
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 72
.״ שוב דיברו כולם יחד, בהמולה כזאת שרדטם הפרוטוקול לא הצליח להדביק אותם. בן־גוריון קראם לסדר ונתן את רשות הדיבור לגרינבוים. … אסור לנו לאבד אפילו נפש אחת מישראל.״ בן־גוריון ושרתוק לא הביעו דעה. העניין לא הגיע להצבעה. הרוב בהנהלה היה נגד הפצצת אושוויץ מן האוויר. בן־גוריון סגר את תיקו .״ההנהלה מחליטה שאיו להציע לבעלות־ הברית להפציץ את מחנות־הריכוז ומקומות אחרים שיהודים עשויים להיפגע בהם.״ שאין בכוחן להתמודד בבגרות ראויה עם עמוס אירון יצירת התפוז מקור 1980 יואל ברנד סיפור מחריד של ציניות חודש.
