חיפוש: שחיתויות
נמצאו 2,895 תוצאות (מציג 676 עד 700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 29
רפואה קל״נהאו1:1היפהפ״ות הנרדמת 1ס פו ר ט קויב: טרור ואליטוו ההצגה הגדולה, ביותר בספורט הישראלי השנה לא היתה שייכת לספורטאים. כי השנה עמדה בסימן שערוריות השחיתות בכדורגל, שהגיעו לשיאים חדשים אשר העמידו בצל את כל שערוריות העבר. … נציגם היחידי, שיצא מאלמוניותו כאשר ד,וחשד והואשם באיומים על כדורגלני מכבי תל-אביב, היה משה (״מוסד,״) קדי ב, פורץ ואיש העולם-ד,תחתון לשעבר, אוהד קבוצת בני־יהודה, שהפך דמות-מפתח בפרשיות השחיתות. הוא היד, סמל הספורט השנה: ספורט האיומים והאלימות.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 28
אולם נוסף לרכילות האישית דאג איבצן לספר למפכ״ל, ולהפיץ במטה הארצי, סיפורי- מעשיות, על אי־הסדר, חוסר־הכישרון וה־שחיתויות שאותם הותיר לו תבורי מאחוריו ,׳בירושה במחוז הדרומי.
גליון 1835 (1 בנובמבר 1972), עמוד 13
היא יודעת שמאחורי ההווי הרומנטי, המתואר בסרט, מתחבא עולם זוועתי של ניוון, אלימות ושחיתות. בארץ עוד לא ברוד לציבור מה עומד מאחורי מישטר הסינדיקאט: הקפאת השילטון של קומץ עסקנים שאיש לא בחר בהם, השחיתות וההסתאבות הכרוכה בכך, חסימת הדרך בפני כל משב־רוח רענן, כל כוח חדש.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 13
זה בכלל טוב, כי בכך מסלקים גם את האנשים ה מגלים את השחיתויות הקטנות והגדולות במיפעלים ש מנהליהם מונו על־ידי ועדת־המינויים. … שילטון טוטאלי בזה מוברח להשחית באו פן טוטאלי. כגוב של שחיתות וריקבון לא יצ מחו ערבי מוסר וצדק.
גליון 1850 (14 בפברואר 1973), עמוד 11
זה מתחיל בדברים הקטנים וניגמר בגדולים. ״הישראלי מודע איך־שהוא לשחיתויות אבל הוא לא מודע לכך שהשחיתות, והמלחמה, והכיבוש, קשורים זה בזה.
גליון 1846 (17 בינואר 1972), עמוד 3
אתה יודע מה יקדה אם תצביע בשביל גולדווטר? המיל־חמה בוויאט־נאס תימשך, השחיתות תגדל, הזהב יברח מאמריקה, וזה, וזה, אתה תראה.״ ״ואני,״ אומר לנו מיסטר סמית ״איזה חמור אני — לא שמעתי להם והצבעתי לגולד־ווטר כמו אידיוט, ובאמת ה־מילחמה בוויאט־נאם נמשכה, והשחיתות גדלה והזהר ררח.
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 58
$דויד נ׳ורג׳ הכיר את אכי 10.50 ליידי שילה בוטרוייד, השחקנית סיליה ג׳ונ־מון, מגיעה לכותרות כשהיא מאיימת להתאבד אם הכביש ה־ אוליביה קול ולסלי אגאמם מתארות הערב את השחיתות תחת שילטונו של הנשיא החלש וורן הארדינג, אותו מגלם ג׳ורג׳ קנדי. כאשר מתגלים מעשי־השחיתות מתאבדים כמה מעוזריו של הנשיא והוא עצמו מת בפתאומיות.
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 32
כוונתו שיל ואלדד הי׳תיה להכריז מילחמה על ׳ראשי עיריית נתניה, ולחשוף !את מה שנראה בעיניו פמעשי־שחיתות מצידם. הוא גם דרש שהעיריד! ,תחתום עיסו על הסכם סוררות, על־מנת לקבוע: את שי עור הפיצויים המגיעים לו מהפסקת הבנייה. … אלדד יפרש מעבודתו בעירייה בסוף שיניות ה־ ,50 אחרי שלדבריו לא יכול היה לשאת עוד את השחיתות ש&שטד, שם. הוא קינה מכונה ,׳והחל לוטש יהלומים בביתו.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 60
.״ היות וסאטירה היא ראי של חברה ותרבות, מפרטת הגב׳ פורת במאמר מיום 26 בספטמבר 1956 את עמדותיה בנושא הסאטירה סבורני, שבעניין זה של ¥ ,הנגד׳ היינו יכולים כבר — האמת ניתנת להיאמר שלאחר שמונה שנים (לעצמאות ישראל) פגה אמנם מעט הרגישות — יכולים כבר להגיע כיום לעמק השווה, אף כי גם זה בקושי: נגד נאצר, נגד אי־מישלוח נשק לישראל, נגד שחיתויות ונגד מנגנון מנופח ונגד רמת- חיים מוגזמת (כאן מגיעים אל אזני כמה קולות מס תייגים לאה פורת כותבת כאן קודקס של איסורים לסאטיריקנים, קודקס שהוא חלומו של כל רודן.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 45
אישי תשי״כ היו: תיאטרון — יוסף ידין (עכור תפקידיו כ״פר גינט״ וכ״על עככרים ואנשים״), מדע — פרופסור אהרון קצ׳לסקי* (על שיכלול תהליד הפקת חומר פלסטי מפרי עץ הקיקיון לשם ניצול תעשייתי) ,משק — אליעזר הופיין (שהציע הצעה כלכלית מעשית להורדת רמת־המחייה כארץ) ,צעיר השנה — חוכל נימרוד אשל (מנהיג מרד הימאים) ,ספורט — האצן דויד טכק (הספורטאי היחיד שייצג את ישראל כככוד באולימפיאדה ושכר את שיאי ישראל בריצות ל־ 100ו־ 200 מטר) ,סיפרות — הסופר מירד שיף (שפירסם את סיפרו שמעון צהמרא, המספר על אודות כו־תערו־כת עיכרי־ערכי הנע כין שני העמים מכלי למצוא שורשים), מישפטים — עורד־הדין דויד גנור (על מאכקו כהחמרות הדת כחוקי האישות) ,כנסת — ח״כ יוחנן כאדר (שליכד את סיעת חירות אחרי כישלונה ככחירות) ,עיתונות — העיתונאי ירמיהו שמואלי (שחשה סידרה של שחיתויות כמוסדות ציכור, ופרש ממערכת ״על המישמר״ ושס לקיכוצו עכרון) ,רפואה — 9רופ׳ יוסף אשרמן (שפירסם דו״ח על המתרחש כנושא ההפלות).
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 8
האם זה באמת מתוך דאגה כנה לטובת המדינה י מדוע משתמשים בביטויים כמו קטסטרופה, אסון׳ מילחמה ודאית ו בינינו לבין עצמנו, למה זכינו במשך 29 שנים שבהן שלטו האפוטרופסים הניצחייסז כמה מילחמות, אסונות, שחיתויות, סמים, מחדלים, מיל- יונים שנקברו בשביתות צודקות ובלתי- צודקות ו כמה אנשי צמרת יושבים כרגע בבית־סוהר י אני חושבת שאם יש אדם שרוצה ומוכן בכל ליבו לעשות הכל למען השלום, זהו מנחם בגין.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 4
.״ וויו בן־גורון מכנה אה משה ובנו ״שרהמישטוה היהודי הראשון״ * שרהמישנטים ח״ם נהו 000.״ בשחיתות * סגן־אלוף (מיל ).׳שואל בו והתוקע בשופוו של המשיח העם 0 6 4 £1 הרומאים הקדמונים, שד,״ו רגילים לנסח את חוכמתם בפסוקים חותכים, הנחילו לעולם סיסמה יפה3 :־.0 3 . 61 1^ 01 כלומר :״התפלל: ועבוד! … לא היה קשה לנחש מראש מה תהיינה הקושיות שבאי-כוח העיתונות יקשו לשר- המישפטים. היו אלה אותם גילויי שחיתות :במנגנון הממשלתי והממשלתי־למחצה, שהצליחו להגיע לאוזני הציבור ושאפשר לשים עליהם אצבע, גילויים המביעים את בעיית הרמה המוסרית בארץ.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 13
בין השאר הכנים חבר הכנסת אבן לחשבונות אלה הכנסות ורווחים ממקורות שוגים ועבור פעילויות שונות, כגת שכר עבור נאומים, קומיסיון עבור איסוף־תדומות למוסדות, ועוד. מכל רבב או חשד של שחיתות. בין השאר דובר על הצעות שונות שיבטיחו כי ראשי המדינה לא יעסקו בעסקים פרטיים ולא יתעשרו כתוצאה משליחותם הממלכתית. … במערב ת-הבחירות של רשימת־ר,ליכוד שאתה עמדת בראשה, נדון בהרחבה הצורך לטהר את צמרת המדינה ממשלת ישראל :״מכל רבב של חשד של שחיתות״ ( )3אם לא אילו אמצעים תציע ממשלתך להגשים את הבטחת-הבחיריות של הליכוד בנושא זד?
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 33
לא מתמול הן אותה מלבישות״להלל בביגדי הסילוף, השחיתות, הקלון. לא מתמול ממה אותן קול ישראל של תנועת״המגן — במיטב המילון. … כי גם זה הציווי: לגונן ויהי מה מחילול משחיתות, מפיגיון-בחזה, על נפשו, על כבודו, על דמותו השלמה על מקור מחצבתו של הקרב הלזה.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 47
אך הידיעות המעניינות ביותר בעיתוני תש״ם באו מהדלפות, והם סיפרו על אימרות־כנף של חברי־הממשלה ואישי־ציבור זה על זה. פרשת־השחיתות הגדולה ביותר של השנה — פרשתי שר־הדתות אהרון אבו־חצירא — לא התפרסמה כתוצאה מחקירה עיתונאית, אלא תודות לעבודת המישטרה, אם כי העולם הדה פירסם חלק מן החומר עוד ביוני — 1978 מבלי שהדבר יעורר תגובה בציבור האדיש. … גישתה העוינת לעיתונות התגלתה השנה פעמיים: פעם כאשר קיבלה בקריאה ראשונה הצעת־חוק פרטית של דויד נראם, דוב שילנסקי ובנימין הדוי לאיסור פירסום שמותיהם של חשודים, ופעם כאשר קיבלה בקריאה ראשונה הצעת־חוק של שר-המישפטים שמואל תמיר, שהתיימר להיות ״חוק להגנת הפרטיות״, ושנועד להרוס את יכולתה של העיתונות לגלות פרשות של שחיתות. סכנה אחרת, ואולי חמורה עוד יותר בטווח הארוך, היתה כלכלית.
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 3
אל השטח הזה פרץ העולם הזה, ושבר את כל קישרי־השתיקה. הוא החל חושף שחיתויות, מאיר את חייהם ופעילותם של ראשי הציבור, מפרסם את הנעשה ׳בחדרי- חדרים.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 70
וה היה 09011:1הזר שהיה גיליון ״העולם הזה״ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שנה, הגיא כתבת־שער תחת הכותרת ״שוחד בבכי־ברק״ ,שעניינה כמהנדס עיריית כני־כרק, אלכסנדר כהן, אחיו של היועץ־המישפטי באותם ימים, חיים כהן • מדור ״הנדון״ בחן, תחת הכותרת ״ראש הדג״ ,את מישטר המיפלגות בישראל • תחת הכותרת ״כנופיית אילת־ האשים ״העולם הזה״ את ראש עיריית אילת, חנון• ננר, בשחיתויות ובאי־הסדרים אשר נתגלו עם תפיסת גיזבר העירייה, משה בן־אפרים • תחת הכותרת ״אהבה ראשונה״ הובא סיפורו של מחזור כ״ב של מיבחן-למי? … בחלקים שונים פרצו קטטות ותיגרות על רקע של סחיבת מיצרכים הררית. ענן מעד שואת ה שחיתות! ..העולם הזה״ 1133 תאריך 17.6.1959 מייד אחרי ההתקפה הצטופפו אלפי החומסים, מצויירים בשלל רב, בפיתחי־היציאה.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 70
הייתי ארוסתו של אלי גלר־ • מעוללות מישרד־הרישוי התל־אביבי הובאה, תחת הכותרת. מכונית ושמה שחיתות״ ,רשימה שפרשה את רשת השחיתות והפרוטקציה שאיפיינו מוסד זה • תחת הכותרת 1.מתוך 7־ הובא סיפורו של אחד משבעת השערים שנבחרת הכדורגל הישראלית ספגה במישחק מול פולין, בעיר ווראצלב.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 40
יורם קניוק במיטבו משחיתויות המוסיקה הישראלית על ״ווז־וחים״ וגראפומנית נערה שהודה עם לסבית והאיש שהפציץ את דחח * א, ך עובר הכסף מקור יותר מסיפוריו יורם קניוק הוא מחבר בלא׳אישיות ספרותית. … ידיעה במדורי הדיווח התרבותי ביומונים בישרה תחת הכותרת מוסיקה ישראלית מקורית, בעידוד שר החינוך והתרבות (ידיעות אחרונות 7 ,נובמבר) כי השר זבולון המר, שהכרח בימים אלה על הירוק החגודת יחם ״מיפעל חדש, שיעודד הפקה והפצה של תקליטים מקוריים״..־ מאותה הכרזה לא נפקו שמו של תת־אלוף (מיל׳) אבנר שליו, הממונה על האגף לחרבות ולאמנות במישרו־החינור, שהבהיר :״המיפעל שהוקם ימסד דדך קבע את הפצת המוסיקה בארץ זאת בימים שמצמצמים את הסיבסוד למוצרי־היסוד, שמהם ניזונים עניי הארץ הזאת. עד כאן פרק ראשון בסיפור של שחיתות מוסרית. הפרק השני עוסק במי־ומי שבין המלחינים אם את רומני־הנהר של קניוק מאפיין יפיוף אוטוביוגרפי(סוס עץ) ,החסר את מימד־העומק האמיתי, הרי שבכמו סיפורים קיים המימד האמין הזה.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 37
אחד מהם שהוא חוזר אליו שוב ושוב: שחי תות• התקבל הרושם, לפי הראיונות, כי הקרב נגד השחיתות התחיל אצל מובארני בגיל צעיר מאוד. … היה זה, אגב, סאדאת שנחלץ אז לעזרתו. הקרב הזה נגד השחיתות קרוב לליבו, והוא מדגיש זאת יותר מכל אידיאולוגיה, שאינה קיימת כמעט, בדבריו, בכלל, הוא עושה רושם של איש מאוד מסודר, קצת שמרני.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 30
בראשית שנות ה־ 70׳ פוצץ את שערוריית השחיתויות בכדורגל, פרשה שהביאה להקמת ועדת־חקירה ממלכתית, שבה אף העיר והוקיע חלק משחיתויות הכדורגל.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 61
ב- פיסגה היא נלכדת ברשת של שוחד, שחיתות, תככי־מין ונקם. זהו עולם של תאגידים רב־לאומיים, מרכז העוצמה ה כלכלית ד,עולמית, עולם שבו הסיכונים עצומים — והשגיאות גורליות עוד יותר, עולם שהפשע היחידי בו הוא להיתפס. … תככים מכניס את הקורא אל תוך חדרי־ההנהלה של התאגידים ה־על־לאומיים, אל ארמונות השחיתות של השייח׳ים ומלכי-הנפט, אל חדרי החדרים של דיוני הסינאט האמריקאי, אל הכספות הסודיות של בנקים שווייציים ואל חדרי- השינה של האנשים היפים, שאינם יודעים רחמים וגבולות.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 27
אוגדירה הושיבה בכלא את טובי העיתונאים ואנשי- הרוח בהודו, שתקפו את מדיניות הפנים שלה, ובעיקר את השחיתות והנפוטיזם שאיפיינו את מישטרה. היא מנהלת מדיניות חוץ פרו־סובייטית, כדי לקדם את פני הסכנה הסינית והפקיסתאנית, אבל מוסיפה לרדוף את הקומוניסטים בארצה. … כמעט כולם פסימיים, אינם מאמינים ביכולתם להתגבר על השחיתות במינהל של אינדירה. באגודה לזכויות האזרח סבורים שגם עמדתו האמיצה של בית־המישפט העליון תשתנה בשנה הבאה.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 23
מנחם בגין מציע אי־אמון בממשלה הנדבן הציוני והשחיתות תנור ברטוב בתיאטרון ״הבימה״ כנסת הבעיה המראלית ״אם קצין בכיר של הצבא קורא לנוער להשתתף באורח פעיל בחיים הפוליטיים -האין זאת קריאה פוליטית? … הנדבן הציוני ברנרד גולדפיין היה גיבורה של פרשת שחיתות שהעמידה את ארצות־הברית על רגליה.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 29
כל אחת והמהפיכה שלה, בתקופה בלתי־רוגעת לחלוטין,1913 , בטין( .השלמות היסטוריות -ראה סירטו של ברנרדו ברטולו־ציי, הקיסר האחרון) .שלוש הנערות, כל אחת יפה וחמודה מחברתה מסתבכות בפעילות מחתרתית. האחת מורדת נגד שחיתויות המישטר של אביה, גנרל שגידל אותה כנער לכל דבר.
