נמצאו 2,033 תוצאות עבור רכילות
גליון 2557, 3 בספטמבר 1986, עמוד 12
עפולה, עודר תהיות במיפלגתו, חרות, כשהחליט להעניק אזר־חות־כבוד של עירו לראש־הממ־שלה שימעון טרם, חודשיים בלבד לפני עלייתו של ראש־מיפלגתו של עלי, יצחק שמיר, לשילטון. רכילות המסתובבת בחוגי המערך גורסת, כי השר־לשעבר יצחק מודעי ביקש ממשה מנדבלאום, נגיד בנק־ישראל לשעבר, בשעה ששהה בניו־יורק, שיסדר לו ביקור באחת מארצות היבשת הדרום אמריקאית, למען יראו הכל שהוא עדיין מבוקש ובעניינים.
גליון 2499, 24 ביולי 1985, עמוד 22
הזמרת היפה היתה כל־כן־ שקועה במוסיקה ובהקלטות, עד כי שכחה להופיע במסיבות כשהתיר תורן תלוי על זרועה, וזה נתן לסריסי״הארמון הרבה חומר טיפשי לרכילות. הסריסים, שלא ידעו איר להסביר את העניין, אמרו שהזמרת הקטנה מעדיפה את חברתן של נסיכות אחרות. וזה רק מראה עד כמה אפשר לסמור על הרכילות של סריסים מטומטמים. הזמרת הקטנה הצליחה יפה, והמופע שלה דרך המשי הצליח מאוד יהודית רביץ ה 11111 ונאווה כורש העדיפו לשבת בחוץ, על המדרגות, הרחק מן ההמון.
גליון 1024, 29 במאי 1957, עמוד 12
שעמוס ילך לעזאזאל.״) קיבוצניקיות בלי רכילות שתיהן קיבוצניקיות 1023/1210 אחת שטינית, השניה שחרחורת, אך שתיהן כותבות קצת בשגיאות. … ״חוץ מזה ,״אנחנו לא אוהבת למלאות את הדף ברכילות ושטויות אלא כותבות דוגרי לעניין.״ שתיהן בנות ,16 רוצות להתכתב עם עירוניים מסביבות תל־אביב, בני .17—19 מה אוהבות קיבוצניקיות?
גליון 1358, 19 בספטמבר 1963, עמוד 4
כל מה ש־השוטרת מתארת בסיפורה המרתק, עבר גם עליגו אם לא על כולן, אזי על אחוז גדול: רכילות, קצינים שביזבזו את כספם על שוטרות במקום לפרנס משפחתם. … כאז מתחיל רק המרוץ /על משעז מוסר רצוץ /להשיג דרנת קצונה /אם אפשר בלי תמונה /או בלי ידע של חוקים / הלכות ומשפטים / .עם קצת מצפון ומעט מוסר /הרבה חוצפה, להיות אכיר / ואולי הונו עד נבול בולט /להתכונן לבא העת מכה הוננת להנחית /על ראש של רע ועמית /ברכילות וקצת קשרים / וכבר הנד ביז הקצינים.
גליון 797, 5 בפברואר 1953, עמוד 10
בזכות ידיעו תיו הצבאיות מונה כאחראי לבטחון, אך שו חרר מתפקידו לאחר שהסתבך בפרשה משפטית שסיפקה בשעתה חומר מצו י ץ לרכילות תושבי העיר הקטנה *. שעות מספר בלבד לאחר ששלש מכוניות הדורות של המגזר הצרפתי בירושלי ם שוטטו בחוצות מגדל ויו שבי הן חלקו לתושבים את הברית החדשה, ידעו עשרות פיות לספר על התנצרותם של 13 המשפחות. … הוא הביא כהוכחה לדבקותו למקום, את תחנת הסיכה שהקים, רטן כלפי מפיצי השמועות שהפכו את מגדל למבצר רכילות, הזכיר את הספור בדוד שוכמן, תושב המקום, ששלח לפולניה תעודת מוות מזוייפ ת של עצמו על מנת שאחיו יהיה רשאי לרשת שם את רכושו.
גליון 833, 8 באוקטובר 1953, עמוד 10
הצירות הישראלית הפרטים הידועים : שכרה את המסעדה כולה באחד הערבים לשלוש שעות, שילמה תמורת זכו תזו 60 לי׳׳ש (כ־ 300ל״י) .היא ביקשה להכין 150 עוגות תרנגולות, ארוחות (מרק מלונים, תפוחים, יין) .המסעדה שכרה במיוחד טב חים ומלצרים נוספים. מדור הרכילות. בשעה היעודה באו בדיוק שבעה גברים ושש נשים, כולם דיס־לומסים, ביניהם תורכים וסינים. … למחרת היום הופיע הצילום, בתוספת רשימה, פיקאנ־סית מאד, בעתון הלונדוני הסנסציוני דיילי סקסש׳ בעל מאות אלפי הספסים. מקום הפר סום: עמוד הרכילות. הכותרת: נשים תיו שותפות לסודות מסביב לשולחנו של מר בריסל. הוסיף כתב הרכילות בבל זאת אנחנו חושבים שזו הי דרך מוזרה לנהל ועידה סו־דית־ביותר.
גליון 1189, 6 ביולי 1960, עמוד 11
.״ רחובות הידועות, כשהן מבלות יחד עם אזרחים נכבדים• שלא היו בעליהן החוקיים. רכילות ממיתה. וותיקי העיר נזכרו בימי מלחמת העולם השניה, כשצבאו הפולני של אנדרם הנה בסביבות העיר, ובפינות שונות של רחובות התקיימו בתי־פגישות לבידור החיילים. … כל מי שגר ברחוב אחד- העם היה קרבן בפועל של גלי הרכילות. אחר כך החלו נופלים קרבנות מבין דיירי רחוב יעבץ, הסמוך לרחוב אחד־העם.
גליון 1794, 19 בינואר 1972, עמוד 15
את עמדתי בנושא זה הבעתי לא אחת אפילו מעל במת ״העולם הזה״ :אני שו נא רכילות מינית מכל סויג שהוא, וה עובדה שתפוצת העיתון הרקיעה מזה מכתוצאה שבועיים הטיפול בחיי המשפחה והמין של דיין היא הו כחה נוספת לעיוותה הנפ שי וצביעותה המוסרית של החברה. נוכחותה של אינטלקטואלית מחראה בשם ״רחל המרחלת״ ב עיתון בו אני מנהל חש בונות, ואשר עם רבים ממאבקיו הפולי טיים והציבוריים אני מזדהה — גורמת לי מדי שבוע להרגשת זוהמה שאיני מש תחרר ממנה אפילו לאחר ביקור בסאונה ביום הופעת השבועון. ובכל זאת, ועל אף סלידתי מרכילות, אני חושב שפירשום הכתבות על גרו שיו ואהבותיו של דיין היה מוצדק מבחינה ציבורית, ואני אנסה להסביר את עצמי.
גליון 2498, 17 ביולי 1985, עמוד 17
העניינים המשפיעים על חיינו — המילחמה, ההתמוטטות הכלכלית, הפאשיזם הגואה — מנותקים מן הפוליטיקה. בפוליטיקה שולטת הרכילות — מי דפק את מי, מי אמר מה על מי, מי עורר את הסערה האחרונה בכנסת. רוב המדורים הפוליטיים אינם אלא טורי־רכילות. האם הטלוויזיה לברה גרמה לכך? ואולי אין הטלוויזיה אלא סימפטום של מצב נפשי״חברתי?
