נמצאו 2,033 תוצאות עבור רכילות

בעמוד הראשון של הגליון מופיע תמיד נושא ״כבד״ — עניין ציבורי חשוב, ולרוב פוליטי; ובעמוד האחרון מופיע נושא ״קל״ — עניין חברתי, פלילי, אמנותי ואף רכילותי. זה לא פתר את בעיית הוויכוחים הפנימיים.

1הצייר אנדרה קלצ׳ינסקי 50 אביהן של סמדר ושרון קלצ׳ינסקי, נשא לאשה שחקנית צעירה ויפה בת .19 העם בישראל התגבר על הבשורה הזאת ועבר לסדר היום. אבל קוראי מדורי הרכילות, ובמיוחד אותם שקראו את הראיון שהעניקו בני־הזוג ללאשה, נדהמו מהסקופ.

המישטרה היתה בעיקבותיו, והעיתונות המקומית בגרמניה עשתה מטעמים מכל המעצרים וסיפורי־הרכילות העסיסיים שסופקו לה על־ידי חברות־לשעבר, מתחרים מיקצועיים וסתם אוהבי סנסציות.

אז חידשה ליבני את פעילותה הפוליטית. הרכילות באותם ימים היתה מוזרה. ליבני, יוצאת־רפ״י, בת־חסותו של שימעון פרס, התרועעה עם ידלין, מאנשי מפא״י.

א ,.נצרת« 2י »,ן,ן ביקורתכם על ספרו של דוי ד שחר י ד- הרב ט והזהב״ י העולם הזה )1122 היא״ ה•- כהה נוספת לחוסר האוביקטיביו ת שלבם לא קראתי את הספר, אולם מבקרכם מאשים את הסופר בזה שהוא מעדיף לפטפט במקיב דומני שבאות? לספר, ומפטפט רכילות. תכונות עצמו אפשר להנדיר את טיבה 4 סופרת ישראלית אחרת שפירסטה ל א חר״ ה ספר, נם !

המכתב ההיסטורי היד, זה מכתב ששינה את ההיסטוריה של האצ״ל, ושל הארץ כולה. על סמך דברי־רכילות בלתי־מבוססים, שהסתננו אל חברי המיפקדה העצורים, שוכנעו אלד, כי רזיאל נכנע לאנגלים, שוחרר על סמך תנאים פוליטיים.

בינתיים שמעתי סיפורים מעני ינים, ולא מעט רכילות• ומי היה האיש, שנשלחו בו כל החיצים?

השלישי ערך דין וחשבון על המתרחש בקרבת השכון, כמה מכוניות משא הגיעו עם מלט, כמה חזרו, מי היה במקום בנימין טומקביץ, תובע הרכילות הגיעה לשיא העצור בגן היתד, מחושבת לכך, שלא יספיק להודיע למשטרה בטרם סולקה המכונית. … מאז נעכרה את משמעות השמועות. התוצאות יכלו להיות חמורות. הרכילות הגיעה לשיאה, רוחה של החיה, המחוננת בזכרון חד, כאשר יום אחד נעלם הילד סלים מן והיא מתידדת עתה עם אברהם בלבד.

לפני שנתיים החליט הרפז להתגרש מאשתו השניה, אסתר, אם־בנו. זו לא יכלה עוד לשאת את סיפורי־ד,רכילות ש זרמו לאוזניה, על אודות החתיכות החד־שות־לבקרים של ׳בעליה.

היתד, רק תחילתה של הטראגדיה עבור טיטי ומשיפחתה וראשיתו של פס טיבל רכילות שסחף את כל דיירי הבית והקהילה המרוקאית בעיירה.

כך או כך, מלך ישראל איננו סאטירה. זהו לכל היותר סיפור רכילות, סיפור תפור על־פי המירה האמורה להבטיח בסט״סלר תיאטרוני.

החברים משקיעים עצמם בויכוח על ענינים שברומו של עולם, עד אשר מתחיל להיות משעמם לאחת ה״בננות״; — בת־לויה לפרחי הבוהימה הנ״ל (קוראים להם ״מוסף ספרותי״ ,לידיעתכם) — ואז מתחילים להזכר ברכילות עד שנעשה יותר שמח... פרצוף, הדומה לירח במלואו, דוגמה למה שאפשר לגדל על דייסה ובננות, ובכלל עדות להישגי הגננות — הוא אמוץ הסוללי.

תוך שנתיים הפך במאי סרטים, במאי הסרטים של אשתו, ואחר מצא את עצמו בעלה לשעבר. עתוני הרכילות הצרפתיים הודיעו על רומן בינה ובין כוכב בד, שוזאדים עצמו, ברצותו להפיק סצינה לוהטת ׳ ככל האפשר, השליכה לזרועותיו במערומיה.

לא רק ההורים נדהמה מהחלטתה של קאטי אלא גם כל מרכזי הרכילות של תל־אביב. כי יורם היה מחזאי וסופר בלתי ידוע, שהתגורר בצריף והיה חסר פרוטה.

אפשר היה למצוא אותה בכל תחרות- יופי, לקרוא אודותיה במדורי הרכילות בעתוגים, לראותה בין חוגי ד,בור,ימה או בחברת אנשי החברה הגבוהה.

מין ״פאם פאטאל״ י ** כשיו לא נשאר אלא:לשמוע גזה יש > לגליה עצמה לומר על כל י הפרשה, המשמשת נושא מרכזי לרכילות בעיר.

מפיקי־סרטים מציפים אותה בהצעות. טורי־הרכילות מזכירים את שמה, החברה הפריסאית מתגאה בנוכחותה.

השאלה שאני רוצה להעלות כאן היא: למה נותרה עדה חמש שנים ללא גבר — אם להאמין לרכילות השכונה. למה ניצלה סטלה מגורל דומה — רק כאשר הסכימה להתפשר, ברגע האחרון, עם המציאות?

כפרפרים אל האור, הן מרותקות אל העולם הקסום והמופלא הזה, עליו קראו עד היום רק במדורי הרכילות בעיתונים. אחת מביאה את השנייה, והטיפטוף הופך לזרם.

שכן לא היה ספק בכך: מאחורי הליג־לוג, תאוות הרכילות, ורדיפת הפיקנטיות — נגע סיפוד־גירושיהם של ליז וריצ׳רד החיה שמאחורה באן של אלף הימים, הופיעה אליזבט ל־5 דקות, תחילה מאחורי מסיכה חיה(משמאל).

כש־ 500 אנשי האמנות והתרבות נדחקו בפרוזדור, החליפו רכילויות כרגיל, למרות הזעזוע שעברו זה עתה למראה המחזה חברים מספרים על ישו.

חות המעורבות שהגיעו לאחרונה תושבי טבריה יודעים כולם את הרכילות הפיקנטית, שבמלון ׳אלון יושבים עולים שהנשים שלהם נוצריות.

במצב כזה לא יכלה הממשלה להתחמק מהחלטה למנות ועדת״חקירה ממלכ• תית שתחקור בפומבי בפרשה, תפריד את העובדות מהרכילות ותצביע על האחראים האמיתיים למה שאירע בחברה הממשלתית, בידיה הופקד אוצר הנפט של סיני.

סיפור כזה, הנוגע לרופא שאין ספק כי הוא גדול בתחומו, חורג מתחומי הרכילות ומהווה עניין ציבורי ראשון־במעלה.