נמצאו 2,033 תוצאות עבור רכילות

שחקנים, ששמותיהם הנוצצים מקשטים כל שני וחמישי את טורי-הרכילות לבד מעמודי הספורט בכלי-התיקשורת, נמנים עם הנושים הנכבדים — והקופה ריקה והגירעון תופח כעוגת־שמרים.

השקעתי בכן המון, ואני לא מתחרטת. הרכילות. כתבו ש״זמרת ידועה חיה עם עורך־דין שנפרד מדוגמנית...״ נורא קשה לי לדבר על הנושא הזה.

בכל מקום שהוא מגיע הוא מהווה אטרקציה בהופעתו היחודית, מושך תשומת־לב ומבטים משתאים, מעריצים, מזלזלים ומגחכים. מדורי־הרכילות אוהבים אותו, ותמונות של דמותו הססגונית מופיעות בהן שוב ושוב.

שום זר לא שמע מה בתוכה. אולם *השמועות רחשו והרכילות גאתה. עכשיו אני עומדת לפרסם לראשונה את תוכן הצוואה — ואת אחת הפרשות המישפחתיות המזעזעות ביותר.

אף לא בחברות הסלוניות שיצרו תר.כובת מוזרה של רכילות ריקנית, שי• עמום מדהים וטמטום מוחלט.״ כבחורים צעירים מלאי מרץ, אין הם יכולים להיקבר בבתיהם, מוסיפים הם, להתעמק בספרים עבשים ולטעון כי מאשרים הם אותם.

אלגרה אמרה לי, שהיא בגדה בבעלה וכעת גיסתה ודויד מרכלים עליה. היא אמרה לי שמכל הרכילות הזאת נמאס לה לחיות. אלגרה סיפרה על הרכילות גם לבעלה, אך הוא אמר לה שתהיה שקטה, אם מצפונה נקי.״ אלגרה לא היתד, שקטה.

רבות הוא שאל וביקש את האמיתי, את הנבון, ותמיד באו האכזבה והייאוש והתמיהה, המציאות האפירה, הקשה, הראייה האמיתית, הטעויות והשקדים, הרכילות והביקורת של החברה הזרה והעויינת. … קליאו־פאטרה ניזקקה למשענת שתחזיק את כסאה, ולאנטוגי היה תמיד מה לעשות במז, מנים. הרכילות, אתם יכולים להיות בטוחים, ניפחה עניין זה בלי סיף.

הוזל היה רגיל לבקר במשרדי העתונים ולהציע את שרו חו בכתיבת רכילות אשר ריח הסחיטה נדף ממנה. כי אין סולימן חאפז אלא סחטן מקצועי.

למשל, שמתי לבי הדווי לכן, שבעל הדו״ח ניזון מארכיונו הרפלני העשיר של אחד עורך־דין כשר וישר היושב בלוס״אנג׳לס רבתי־היורדים, המלא סיפורי רכילות מסוג מה־אתה־אומר־גם״הוא־ביורדים ז נעצור לרגע את שטף הדברים, ונקדיש מילה אחת או שתיים לטובת אותו ממולח.

כל מילה שנכתבה עלי בעיתון, בענייני מיק־צוע או רכילות, הגיעה אליה. ״אני לא ידעתי מה קורה איתה, למרות שהיא תמיד היתד, באיזשהו מקום בראש שלי.

אומרים כי בתך הצעירה עמדה להינשא לצייר ערבי מעזה ואתה אסרת עליה. אין לזה כל יסוד. סתם רכילות, סתם קיש־קוש. לא היו דברים מעולם.

בגילוי לב מפתיע סיפרה לי על הקשיים שעברו עליה ועל בעלה בשמונה החודשים הראשונים שלהם במצריים. לא מתוך השתפכות, לא כסיפור רכילות, אלא כפי שמספרים את האמת. חמשבר ביחסיה עם בעלה, שנבע מהבידוד החברתי ומהלחצים העצומים שהופעלו על שניהם, היה חלק מסיפורה של הגברת הראשונה של ישראל במצריים, חלק מניסיון ההסתגלות של אשת השגריר הישראלי הראשון בארץ שלא קיבלה את פניה בזרועות פתוחות.

היא אמרה שלא איכפת לה. • כותבים עליך במדורי הרכילות? לשימחתי הרבה לא. פרצופי אינו מפורסם ולא הופעתי עדיין בטלוויזיה. … ואת יודעת, אנשים הרי לא יודעים עלי הרבה, אז אמרתי שאני בן 58 עם ילד בצבא ומי שלא טורח לקרוא בדקדקנות את הרכילות לא יכול לדעת שזה לא נכון. צילצלה אלי מישהי רצתה להיפגש.

לכל היותר היו לי זוטות על מקום הימצאו, או מובאות שנונות בעלות אופי של רכילות חברתית. לאחר מכן נודע לי שהאיש הזה נחשב כ״טיפוס מסוכן״, ושהייתי במעקב.

עובדה, ציינה לעצמה בסיפוק, איש אינו מעז לצפצף, ואינו מדליף עלילות־שווא עליה לתיקשורת שוח־רת־הרכילות. בכל זאת, באחר הביקורים, נחה עינה על הריהוט בחדר בעלה. … ״ איש לא פצה פה, לא הניד עפעף, מייד אצו־רצו המדליפיס — ליאונור והנהג ממש התחרו ביניהם, מי יגיע ראשון — ודיווחו לאליזבט על־ הצחוקים שהילכו בלישכה, על־כך שבעלה אינו יודע מי האחראי לשינויים בחדרו. אליזבט האזינה לרכילות, אם כי עטתה הבעה עניינית־חקרנית.

כאדם המתעניין בתרבות (ובעיקר בספרות), אבל לא ״בוחל״ גם בקריאת רכילות על אורות משוררים וסופרים ישראליים, קראתי את הראיון שנערך איתך ועם פנחס שדה על־ידי ירון לונדון בידיעות אחרשת, את כתב הפלסתר שהוציאו מתחת ידם ה״ה לשם ותומר, וכן את תגובתך בידישת אחרשת מהיום. 18.9.88 , לא אכנס לכל מיכלול הנושא של השואה, נושא הטעון ללא ספק אמוציות, חרדות אי־רציונליות ועוד כהנה וכהנה (כדבריך :״ויכוח שעוד אין לו ולא נראה שיהיה לו סוף בעתיד הנראה לעין״).

הוא נראה לי איש מעניץ, בעל הבנה)״. סיפר לי רכילות עסיסית על שים- עון פרס. אך בעיקר שמע.

עיתונות, ואפילו תחומם רכילות תרבותית, מתעניינים בתחום עשייתם.

ביש ראל, שבה הופך כל מצליחן -ויצחק נבון, כנשיא, היה סיפור גדול של הצלחה -מטרה ניידת של חיצי״קינאה, הערות עוקצניות ושפע של רכילות, אין נבון חש נוח לגבי התואר שהודבק לו, ולאו־דווקא מתוך טוב*לב.

היא עוד בננה בידה אחרי כנה, רואה חייה כד׳ האמות של דירת-שיכון ואת פורקנה הנפשי ברכילות עם השכנים דעה פסימית זו הושמעה לא מכבר כהרצאה •טל סוציולוג ידוע כתל-אביב, שביקש לשוא למצוא פתרון לתעלומה: כיצד הופכת נערה צברית, שחונכה בדוח הארץ ואולי אן?

הערב מורכבת בדרך כלל משלושה חלקים: ההיא שיחות פרטיות ופרטיות־למחצה. בשיחות אלה הרכילות השבועית — מי התחיל ללכת עם מי!5 ,י ללכת עש מי, מי ממשיך ללכת עם ימי.

כי עתה היד, למקניסיד. נושא חדש למסע הרכילות. טענו הם במאות מכתבים העולם חזה !

הרפורטרים דיווחו על כל פרטי שימלת־החופה שלה, הפרשנים פרשו את פרשת- האהבה הזאת, טורי הרכילות היו מלאים בתיאור המאכלים של החתונה וייחוס הכלה ויופייה וחינה, כולם ראו תיכף שהיא אצילה מלידה, נערה שרופדד, בהרבה כסף, וזכתה לחינוך מעולה ותרבות גבוהה במרכזי העולם.

יש תחושת השתייכות, אהבות ושינאות, רכילויות שכולם מתחלקים בהן בהנאה, ידידות שהתחשלה במשך שנים, ואפילו רביעיות קבועות למשחק פוקר.