חיפוש: רימון
נמצאו 2,618 תוצאות (מציג 2,576 עד 2,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 26
1956 מרדכי טמקין, עזרא זוסמן, נוח שטרן(נפטר ,)1960 יעקב אורלנד, אהרון אשמן, יהושע בר״יוסף, יעקב חורגין, שרגא קדרי, מרדכי אבי־שאול, דוד מלץ, אברהם קושניר, דוד שחר, עזרא המנחם, עמליה כהנא־כרמון, נסים אלוני, גבריאל פרייל, וכמובן — אסתר ראב.
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 11
הוא הופעל לא־אחת נגד אזרחים ערביים, בשנות ה־50 וה־ .60 אנשי אל־ארד מנצרת הוגלו, בשעתו, לרימונה ולבית־שאן). מדיברי אידה עצמה התברר שהיא היתה בכפר הסיבירי בחופש יחסי.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 26
הנה הם כבר כאן בעין. מעוזי ברעם וחיים רמון ואורה נמיר עד שולמית אלוני ויוסי שריד ורן כהן, מאמיר פרץ ומרדכי וירשובסקי ואברום בורג ועד יאיר צבן וויקטור שם־טוב ואלי דיין ועזר וייצמן וצ׳ארלי ביטון.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 45
ליתר דיוק ההתרגשות התמקדה ב־>מ) .4החברים התרגשו דווקא מה־״&יסא מעניין מדוע לא נערך עד היום סקר אחד קטן אצל הערבים, כנראה מישהו מהסוקרים חושש מתוצאה של 100 החברים תמהים מדוע טרטקובר עדיין לא הוציא כרזה בנוסח ״אבא מה אתה עשית כשהסורים השמידו עם בלבנון באש״ף הולכים אחר ההצלחה ומשנים את השם של כוח 17 לכוח ח״י. הם למדו מחיים רמון איר מתגברים על בעיות של תדמית ציטוט השבוע: עובד צור — מנהל אגף החינוך של הנוער העובד והלומד מעל דפי העיתון של המדינה :״הקיבוץ שלי מלכיה הוקם על חורבות הכפר מלכיה, הדבר אינו מפריע לי לבנות שם את ביתי ולגדל את ילדי״ .ודווקא אלה מהנוער הכובש והלומד מהווים לא פעם את חוד החנית במתקפות שלוחות הרסן כנגד מתיישבים ביש״ע שלא זכו לשבת על חורבות אף כפר ערבי אחד.
גליון 2722 (1 בנובמבר 1989), עמוד 31
ידידי רתח׳ מזעם ודווקא משום שיומיים קודם לכן הגיע מן החוף המערבי(של ארצות- הברית — כיצד אומר ר טוני קרטיס: כשאני אומר — תני לי את.החוף׳ ,אל תשאלי איזה) ,בראש נקי וחף מכל תרבות, או, להבדיל, מרימוני גאז ועשן(בשעתו חטף אחד מאלה ב״כינון ישיר׳ בראשו, בעת הפגנה בגדה) .אם מויקטוריה ואלברט נפלה שלהבת — מה יגידו אזובי המערב־התיכון!
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 44
במערך מדברים גדולות ונצורות בברעם, חיים רמון ואברום בורג. בליכוד זה מישה ארנס ואחריו בנימין זאב בגין ודן מרידוד.
גליון 929 (4 באוגוסט 1955), עמוד 10
במכונית עצמה היה ציוד נוסף : תת־מקלע, רימוני־יד ופצצות־דמע, מכשירי ניתוח, זריקות טיטאנוס ומורפיום.
גליון 914 (21 באפריל 1955), עמוד 2
כי מדוע לא יסתובבו מסתננים בתל־אביב עצמה וישליכו רימונים לתוך קולנוע מוגרכי או למערכת העולם הזח?
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 22
מה שגרם להם להתרגשות, הפעם, היתר, העובדה, שעדיין אינה ידועה בארץ, שהאחות הצעירה מישר־אל אינה רק שחורת־שיער ויפה, אלא שהיתה גם חיילת בצבא, עברה אימונים בזחילה, בריצה ובהסתערות, והיא יודעת לפרק תת־מקלע, לירות ברובה סאוזר^.ולזרוק רימונים. מזה האמריקאים עדיין מתרגשים. העתונים האמריקאיים, שהחלו מתעניינים בסיפור, מצאו בו הרבה פרטים שעדיין לא הגיעו לישראל.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 21
יהודית פרי, המשמשת שם כמנחת תוב- נית־הרביו של להקת כרמון # .איש המדור המרכזי לבילוש ועיקוב של משטרת ישראל, סמל שלמה צרפתי, המשמש ככלבן המדור, הופתע לקרוא באחד מדו״חות המשטרה על פעולת עיקוב שלו, את התיאור דלהלן :״הסמל צרפתי הריח את נעליו של החשוד והלך לפי הריח עד לביתו של החשוד.״ הכוזנה היתד״ כמובן, לכלב הגישוש של הסמל צרפתי.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 15
כשהופיעה החוטפת בפתח תא הסייס ואיימה ברימון־יד על הקברניט, היא חקרה אותו, דבר ראשון, למצב הדלק במטוס, ואז פקדה עליו לטוס ללוד.
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 12
.־ נינג סטאנדארד :״אם כי אני יכולה לירות בסטן, רימוני־יד גורמים לי סיפוק רב ייתר. כד אני מרגישה את המוות בכף ידי.״ * שחקניות הקאמרי חנה נזגון־רננוו וי׳.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 15
החי ה ת פו ח מעץ הדעת בתל־אביב, נאסר נורי עמרם, לאחר שקטף שני רימונים בפרדס, הסביר לשוטרים :״אף פעם לא ראיתי סירות כאלה.
גליון 705 (3 במאי 1951), עמוד 11
אבר השמיעה ) 134 .מקצועו של יהודי ) 132 מנוחין ) 135 .זורק רימונים) 137 .נ בר ת בלועזית. ) 138 מפקד איזור >ר״ת< ) 144 .זכו ת יחיד) 147 .
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 3
את הפירמה -פעם של והבאתם הרבנית יוסי כרמון, (א) חיובית. אבויחצירה. נהריה (ב) בתו רצח בשמיים את עצמי מלכתוב על (העולם הזה ,) 1193 כי לפרשות אלה.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 48
מצא תי את עצמי עושה את הדברים ש הייתי צריך לעשות. כשראיתי אותם עם האקדחים והרימונים בידיים, ידעתי שהם יכולים להרוג אותי.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 59
דימונה נמצאת כבר הרחק מאחורינו, אך בל נשכח: חלפנו על פניה בראשית דרכנו, ואז פצחו גרונותינו שירה גדולה הללויה, הללו בן״גוריון, הללו פרס, הללו במינים ועוגב. עכשיו, הרימונים מחככים ידיהם בהנאה אטומית, אנו עומדים מול ברירה פשוטה: לפוצץ ולהתפוצץ, או לזעוק אל וושינגטון ומוסקבה זעקה איומה :״אנחנו משוגעים, הערבים משוגעים, המיזרח התיכון משוגע — מהרו להציל אותנו מעצמנו, מאיבוד-לדעת זה את זה!
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 61
החיפוש הארוך והיסודי מכולם נערך ביגור• מחסן־הנשק נמצא, ובו 325 רובים ; 96 מרגמות ; 78 אקדחים ; 425 אלף כדורים ; 5000 רימונים ; 5200 פגזי־מרגמה ; 800 ליטראות חומד־נפץ.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 61
במהלך הקרבות נפצעתי פעמיים, משני רימונים שהתפוצצו. עד היום אני שומר את קובע־הפלרה שהציל אותי.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 72
מה שהניע אותי לכתוב את מה שכתבתי, זה הדבר האיום שקרה מסביב להפגנה, ולזריקת הרימון ומה שקרה בבית־החולים. את יודעת מי היו האנשים האלה שאיימו על המפגינים, ואת יודעת מי היו אלה שמנעו טיפול רפואי — כולם יוצאי מדי- נות־ערב.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 30
סיר־הלחץ והמיקרוגל, מבשלי ה״אינסטנט״ של מציאות דוחקת, רותחת, גסה, בלתי־מעובדת (שלפני קליטתה־פיענוחה בדפוסים סיפרותיים חדשים) ,אשר מילת־המפתח שלה בפי סופרים היא ״מכוער״ זה של שבתאי, מבריחים את האחד לפיטקרן אלגורית אי־שם בקצה השני של כדור־הארץ (יואב לויטס־הלוי, פיטקרן) ,דווקא כדי שיוכל לומר משהו על הקרוב, שעה שחברו מרחיק עדותו לסאן פראנציסקו שעל המים, כדי להינפש מעט מאותו קרוב הדוחק את הבשר (ריקי קלר־ראובן קריץ, בשדרות השקיעה ), עמוס עוז מגלה מחרש את מסעי המוות של צלבני ימי־הביניים הקנאיים ועמליה כהנא־כרמון חוזרת ללונדון זו שבה התגוררה כדי לגלות את אפרוריותה של לונדון (״שמים אפורים.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 11
אך איך עושים זאת ב־ 600 שניות? איש וסוסו לכאורה קיים רימיון רב בין ם׳ יזהר ובין מרואיין אחר באותה התוכנית, גיורא זייד, לפחות מבחינת הרקע.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 27
זה גם נראה לי מאוד ישראלי. סיפורים מסויימים של עמליה כהנא כרמון, אני אוהבת למצוא שם שמות כמו ״באר- שבע בירת־הנגב״ .זה נראה לי״נורא ישראלי.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 42
בכל הדיווחים והכתבות שהתפרסמו אחרי יום- השביתה, התבשרנו ש״יום־האדמה עבר בשקט מפ> - תיע״ ,כאילו רימונים בעראבול ובקבוקי-תבערה בס־ח׳נין, הם חלק מהריטואל המקובל בשביתות באר צנו, והציבור הערבי ״איכזב״ לכאורה את הרחוב הישראלי, כשלא נקט אותם גילויי״שימחה פולקלו ריסטיים, שאנו כה רגילים אליהם.
גליון 1066 (5 במרץ 1958), עמוד 2
האם לא ישאלו את עצמם ראשי המדינה אם לא גרמו למצב זה על- ידי הזילזול השיטתי בדעת־הקהל וסתימת כל צינורות הביקורת ההוגנת? אחרי הרימון בכנסת, כמעט ואי־אפשר עוד להיכנס לבנין, ודיוני המוסד העליון של המדינה מתקיימים כמעט שלא בנוכחות הקהל.
