חיפוש: רימון
נמצאו 2,618 תוצאות (מציג 2,426 עד 2,450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 65
תחת האבן הדוממת• הלאומנות החשוכה, אם כל חטאת, אשר צמחה כעשב-פרא בקרקע הצחיחה של מכורתנו הקשה והאהובה, גזלה את בני התמים, ובשם השקר הגדול שלחה אותו בתואנות״שקר אל ה־שיקרית במילחמות, אל מול הכדורים והרימונים. בכל אתר ובכל עת קיפדה הלאומנות חיי מיליונים.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 6
אך מתוייבותו פחותה מזו של לורנץ, ואברהם הלפרט, הכפוף לרבי מווישניץ — כולם כאחד מלאי טענות כרימון נגר הליכוד. בעיקר הם מגלים יחס של שינאה אמיתית כלפי שר־האוצר, יורם ארידור, שנהג בהם.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 33
הוא זריז, בעל תושיה ומלא רעיונות כרימון. זה כמעט כדאי ליצור עבורו סיטואציה שבה קבוצה גדולה של אנשים לא מוצאת את ידיה ורגליה ואיש אינו מצליח לארגן סדר מינימאלי.
גליון 2672 (16 בנובמבר 1988), עמוד 7
בסתר־ליבה ידעה היטב שאי־אפשר לנצח הימנון בכדורי־פלאסטיק ודגל ברימוני־גאז. אולם נגזר עליה ללכת בדרך זו, בהיעדר פיתרון אחר.
גליון 2670 (2 בנובמבר 1988), עמוד 12
קולק התלוצץ שחתימת הנשיא על הספר הזה מורידה את ערכו ל־ 2500 שקלים. הרקדן יונתן ברמון, המכהן כיום כמנהל האמנותי של אולימפיה, אולם־ההופעות היוקרתי ביותר בפאריס, בא ארצה לימים אחדים בלבד, כדי להשתמש בזכות־ההצבעה, השמורה לאזרחי ישראל אפילו אם הם מתגוררים בחו׳ל.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 16
אבל אם אני מצביע בעד רבין, יש בחבילה שלו גם חיים רמון, ואם אני מצביע בעד אולמרט, יש בחבילה שלו גם כמה ליצנים שאני לא מקבל.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 22
לפני־כן סיים בהצטיינות את לי מודיו לתואר הראשון במדעי הכלכלה והיחסים הבינלאומיים, וקיבל את פרס כר מון(על־ ש ם תא״ל כרמון המנוח, איש קהילת־המודיעין) ליחסים בינלאומיים.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 9
בעיקבות גילוי הפנסיה ששולמה לארנפם יפת ( 30 אלף דולר לחודש, חמישה מיליון דולר פיצויים) בידי איש־העיתונות נחמיה שטרסלר, התקבל חוק לגילוי משכורות. יזמו אותו חברי־הכנסת חיים רמון ודן תיכון, והוא הניב יבול עשיר של גילויים מדהימים.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 9
למדנו כיצד לייבש כדורים לחים בחול חם, כיצד להחזיק באקדח ולכוונו, וכיצד להשתמש ברימוני־יד. חובותינו לאירגון נשארו בעינן.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 31
אולי זו הסיבה שד״ר רתוק בחרה ללמד יצירות של סופרות ומשוררות העוסקות דווקא בנשים, ואף כתבה את עבודת התיזה שלה על הסופרת עמליה כהנא־כרמון. דוברות התנועה הפמיניסטית טוענות כי הפיגור אצלנו עדיין גדול בכעשרים שנה לפחות לעומת המודעות שלגיבושה בארצות המערב סייעו סופרות והוגות־דעות כסימון דה־בובואר, דוריס לסינג, מרגרט אטווד, שרי הייט, אריקה ג׳ונג ואחרות.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 37
.״ כשהייתי מפקד בית־הספר לקצינים בצה״ל, הייתי היחיד שהעביר את מישפחתו להתגורר במיצפה־רמון. גרנו שם שנתיים וחצי. זאת היתה תקופת כיף• אשתי?
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 30
האם אלה — חלקם לא רק פוליטיקאים ואנ־שי־מילים כי אם גם אנשי כדורי־פלאסטיק ורימוני גאז מדמיע — יצילו את המדינה מן החלום הרע שאליו התעוררנו לאחר הבחירות האחרונות, בעוד שיהודים הלוחמים מזה 40 שנה כנגר כל ׳צורה של כיבוש, דיכוי, אפליה וגירוש — יהיו נידונים שוב להישאר.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 53
אולי ״שבשבת״ עזרה למוטה להבין את מה שרמון את ביילין עדיין לא הבינו — ששמאלנות הינה ערובה בטוחה להישארות באופוזיציה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 48
כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 28
אחת התמונות המפורסמות ביותר שלו, שצויי־רה בידי צייר־המיפקדה אנטואן ז׳ו גרו על פי הזמנתו, מראה אותו כשהוא מסכן את חייו ומבקר את החיילים חולי־הדבר. יש להניח כי המעמד הוא כולו פרי הרימיון. לעומת זאת, אין זה פרי הדימיון שנפוליון ציווה לרצוח בדם קר את כל השבויים שלקח בארץ, מפני שלא יכול היה להזין אותם, וגם לא רצה לשחררם.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 25
דייריו הנוכחיים שיקמו את הבתים על פי סיגנונם המקורי, ויש שם בתים יפהפיים המתאימים לנוף הארץ, והטובלים בבוסתנים של רימונים, זיתים ותאנים, שנותרו מן הכפר הערבי.
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 19
״לא הספקנו להתווכח״ טומיגן וארבעה רימונים ך -ם עשו את התוכנית והראו לי בקבוק יין ובקבוק ערק ך פגשנו למחרת כערב בערך בשעה ^ ,6טיילנו בעיר, בזמן שהיה בידי השק הזה (העד מצביע על שק מסומן מס)18.4.55 .
גליון 961 (15 במרץ 1956), עמוד 8
היוצאים מן המנהרה הופתעו לפגוש שוטר במדים של משטרת הישובים העבריים, שחילק להם רימונים ואקדחים. שרותו כנוטר עזר לו להחביא את נתן פרידמן ילין בתחנת משטרה בתל־ליטוינסקי, המקום האחרון בו חשבו הבריטים למצאו.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 13
יחידתו של שארל נכנסה לקרב כידונים ורימונים. בקרב זה נפגע שארל ונפל. סביבו, על המשלם הנטוש והחרב, היו מפוזרות כמויות גדולות של נעלי צבא, אותן השליך האויב במנוסתו.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 14
אין יודעים היכן נהרג ובאיזו צ רה. מישהו רק אמר להם שהוא נהרג מרימון המקצוע שרכש במחנה העקורים בגרמניה, כמומחה ל עבוד ת מכניקה עדינה, עזר הרבה לקידומו.
גליון 1474 (1 בדצמבר 1965), עמוד 20
הוא קצר ביקורות חיוביות, פגש בכמה ממשתתפי שיירת השבת, ביקש אולם המסע היה כישלון מבחינה לא פחות חשובה: הקופה. כרמון הסיק את המסקנות, את חוות־דעתם .״אתם שכבתם על הכביש עומד לשוב בקרוב ארצה • .את פלאי ולכן אתם מוסמכים להביע עליו דעה,״ הסביר השר • .שחקני תיאטרון זהית העולם הגדול הביא ארצה הפיזמונאי חיים בחוצלארץ כעסו השבוע על חברם זלמן הרשפלד.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 21
ברמת־גן איים אזרח בסכין על נהג, שדד ממנו את מוני־תו, ומאוחר יותר, כשנתפס, טען להגנתו כי הוא חולה־נפש ובעל רשיון־נהיגה. • כשר חי. במצפה־רמון ניסה עובד צרכניה לחתוך נתח בשר קפוא, תקע את הסכין בבטנו והובל לבית־חולים. • תחיית המתים.
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 9
גם שרת החוץ יגם שר החינוך חיכו לרגע בו יוכלו להטיל את רימוני־הם לעברו של זרח ורהפטיג. עלות כף גוריון לשלטון.
גליון 1364 (30 באוקטובר 1963), עמוד 15
הבתים הקטנים ה־מלבינים, המנחילים, המוריקים של אום אל־פחס, כעל כף ידן, גבעות רכות המשתפלות זו על גבי זו, ובוסטנים קטנים, ובהם עצי־זית שצבעם ירקרק־אפור ובין הזיתים עצי־תאנה ושיחי־רימונים וכל פרי טעים וטוב. לא ישוב כאן.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 3
אכן, משפחתו נראתה כמשפחה בורגנית עדינה, אך אשתו, שהאיצה בי לאכול עוגות, הגניבה פעם רימונים לירושלים מתחת לשימלתה. ״קל יותר לה ות ציוני,״ אמר בן־צור, בצטטו את וייצמן ,״כשאתה קצת משוגע.״ לא מצא חן בעיניו שאפגש עם אורי אבנרי.
