חיפוש: רימון
נמצאו 2,618 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 55
גם אברום נפצע, אבל אז הוא עדיין לא ידע את זה. • מי, לדעתכם, הסיל את הרימון? עדי: לא חשוב מי. אולי עדיף שלא ימצאו אותו. … יגידו שהוא עבריין וזהו. לא חשוב מיהו, כי הרימון הזה היה המשך טיבעי לאלימות בהפגנה, שכמובן נבנתה על הסתה בלתי־פוסקת בחודשים האחרונים. … האם התיקווה הזו תתממש ז אני מאוד ספקן. לא חשוב מי זרק את הרימון. ראש-הממשלה אשם, כי הוא אחר אי לכך שבתקופת שילטונו התאפ שר מיקרה כזה.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 7
גם פה׳ אך מיקרה הוא שנהרגו רק שלושה. רימון־היד ומיספרהיריות שנורו יכלו להביא, בנקל, להריגת עשרות צעירות וצעירים … אך כל ילד מבין כי אין כל קשר בין הטרדה ספונטאנית של המפגינים על־ידי נערי־רחוב ובין פשע פוליטי מתוכנגן ומחושב, כמו זריקת רימון־יד. המסקנה הבלתי־נמנעת היא שהממשלה אינה מ עוניינ ת שהחקירה תניב תוצאות — מפני שגם היא יודעת, כמוני וכמו החוקרים, מי ביצע את הפשעים. … די לשאול מה היה קורה אילו נערכו ההתנקשויות נגד שלושה ראשי־עיריות של ירושלים, פתח־תיקוה ובית־שאן(שלא לדבר על ראשי קריית־ארבע, אריאל ומעלה־אדומים); או אילו הושלך רימון־יד לעבר הפגנה של גוש־אמונים, או אילו פרצה חוליית־רצח אל תוך האוניברסיטה העברית שעל הר־צופים (או ישיבת־ההסדר בחברון) .התשובה, המתבקשת מאליה, חושפת את הסיבות להתנהגות ממשלת־ישראל.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 4
(קטע שבא להסביר מדוע החליט הש״ב באמצע שנות ה־ 50 להוציא לאור שבועון מוסווה בשם רימון, שהתיימר להיות בלתי״תלוי, שמומן על״ידי הש״ב מקרנות סודיות, כשמטרתו הבלעדית היא להילחם בהעולם הזה). … בשיא המאבק הופיע לפתע שבועון מיסתורי בשם רימון. מבחינה מסויימת הוא דמה לכמה ביטאונים בימינו. … איפר הראל* ריח של ס ט אליניז ם קרטי: ביטאון של המישטרה החשאית (ראה מיסגרת) .רימון נבשל וחוסל כעבור כמה שנים .־ ^ *מממן 1 ״*י החושד״ | עוד משהו על הרקע: השילטון היה מרוכז אז בידי בך גוריון ובני־חסותו האישיים.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 17
גם המכון נתן ערבות לשלטונות גרמניה שהוא יחזור עם כל חבריו, אחרי סיום לימודיהם. צעיר שני מאותה קבוצה הוא רימון חדאד 21 גם לרימון יש תעודת ג׳נרל. … בנסותו למצוא עבודה כלשהי, הצליח לקבל כמה ן מים של עבודת־דחק. בקרוב יעזוב רימון את הוריו, שלושת אחיו ושלוש אחיותיו *סע לגרמניה. ) כל שאר השבעה ילמדו מקצועות חשובים.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 15
הוא זינק בעצמו אל הבית, נצמד אל אחד מקירותיו והחל לשלשל רימוני־יד פנימה. לפני שחוליית החבלנים בתוף הבית חוסלה, הצליח אחד מהם לזרוק רימון־ יד החוצה. … בשלב מאוחר יותר של הקרב נהרג אחד החיילים, אברהם אלתר בן ה־ 19 מכפר אז״ר. הוא חשף את עצמו כדי לכוון רובה־רימון לעבר החבלנים, נפגע מכדור ונהרג במקום.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 63
היא דחתה אותם אחרי בילוי משותף אחד בלבד. אחיה הצעיר של איבון, רימון בן ה־,14 הפך לעומת זאת לידידו הטוב ביותר של פינחס. הוא היה הולך בעקבותיו, וכאשר סיים את שיעוריו בבית הספר היה ניגש ישר למקום עבודתו של פינחס ואוכל יחד עימו ארוחת צהריים. ואמנם גם ביום הרצח אכל רימון עם פינחס בצהריים, משם המשיכו לבית שם נפרדו — ורימון גילה את גופת אביו ה חורג.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 72
היתה זו תיירת שנפצעה קשה מיריות ורימונים שהושלכו לעברה. היא עזבה את ישראל כשהיא פצועה קשה, ונודע כי מתה בארץ מולדתה. … השכן כמעט הצליח להומן מידיו את הנשק, אך רבו עשה תנועה מאיימת והוציא רימון. השכן המבוהל ברח ועזב אותו לנפשו. … המיקרה האחרון שבו הודה רבו השבוע, ואשר עליו מוטל עדיין איפול כבד, הוא רצח שלושה בני מישפחה ערבית בלוד: אחמד בדרה ( )42 ושתי בנותיו בנות ה־ 20 וה־.13 רצח זה בוצע בערב חג־הפסח .1979 בשעה 6בערב, כאשר מיש־פחת בדרה מרובת־הילדיס ישבה בביתה ליד השולחן, פרץ פנימה גבר לבוש מדי־צה״ל וכובע־עבודה של צה״ל. הוא עמד רגע והביט סביבו ואז זרק רימון־יד וריסס בצרורות עוזי ארוכים את בני־המישפחה השרועים על הריצפה.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 60
בין השניים התפתחה קטטה, ומשה חזר לצבא בהחלטה נחושה לפגוע בגיסו, ולשחרר את אחותו מחיי סבל. הוא הביא איתו לחופשה הבאה רימון־רסס של צה״ל, והצמיד אותו לקטנוע של גיסו. משה סיפר כי ראה בעבר רימון כזה מתפוצץ בחדר ואיש לא נהרג, ולכן היה בטוח כי גיסו רק ייפצע, אך לא יהרג. אולם הגורל גרס אחרת. הגיס נהרג מהרימון הממולכד ומשה נאשם ברצח. בית־המישפט התרשם לטובה מהצעיר שרצה להציל את אחותו.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 19
הם פוצצו עצמם ^ /פ ת אצ״ל על תחנת־הרכבת בירו־בעזרת רימון־יד מאולתר, שהוברח המאשים גג אין סמכות לבית־המישפט בבית־הכלא המרכזי במיגרש־הרוסים לביצוע גזר־הדין למוות בתליה. … באותו התא המתין עימו להוצאה להורג משה ברזאני, איש לח״י, שנתפס בשכונת מקור־ברוך כשבכיסו רימון־ יד. הוא הואשם בכוונה להתנקש בחייו של מפקד החטיבה הבריטית במחנה שנלר בירושלים. … האחד היה יליד פולין, השני יליד עיראק. שניהם חיבקו זה את זה, כשהרימון ביניהם, ומתו זה בזרועות זה. ללמדך שהם לא חשבו על פער עדתי, שני עמים ושאר הבלי המערך.
גליון 767 (10 ביולי 1952), עמוד 7
האם שמעה קול, הכירה את צחוקה הפרוע של רימונה הקטנה, שלחה את האב ״לראות שהילדה לא תלך על הכביש ! … הנחש הצהבהב, בעל הכתמים מצבע הזית, השתרע בנוחיות לאורך זרועה של רימונה, ראשו תלוי בצוארו, משתפך מעבר לכף היד. … הפתן שפך את ארסו הרירי לתוך פיה של רימונה הכה אותה בזנבו מכות שהשכיבו אותה על החול בבכי, השאירו פסים לבנים על זרועותיה.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 27
אל נשכח במקום זה גם את אותו בעל־הטורים הנודע בעיתון דבר — נודע עוד מימות ה״פ־רשה״ הזכורה לשימצה, שבה מילאו הוא ורעייתו ראז תפקיד שהיה לאו דווקא מפואר — אשר בא עימי עתה מישפטים על שהשתמשתי בראיון־ טלוויזיה — ״בלי בושה בביטוי השיקרי,רימון־ גאז׳,״ תחת להשתמש בביטוי ה״אמיתי״ ״רימון־ גאז מדמיע״ ,שאותו מטילות כידוע גם הנאורות שבמדינות לחללם של מיבנים סגורים שבהם מצויים ילדים ונשים. מעניין אם אותם עשרות ילדים ונשים שניספו כתוצאה מן השימוש ה״מקובל בכל המדינות הדמוקראטיות״ — ושום דובר ישראלי עריץ לא עירער על עצם העובדה — היו מוצאים נחמה בקיברם אילו ירעו כי נקטלו בידי ״רימוני־גאז מדמיע״ במקום בידי ״רימוני־גאז״ תמימים סתם? … ומה נאמר על תגובתו של שר-החינוך־והתר־בות שלנו, שבמקום לדאוג לתדמיתה של מע־רכת־החינוך שהוא מופקד עליה, כמו גם על תדמית הטלוויזיה הנשלטת בידי חשכת־ימי הביניים, מתפנה מכל עיסוקיו כדי לעסוק ב״פגי־עתו״ של אחד נתן זך בתדמיתה של מדינת ישראל. רימונים מדמיעים ודא מדמיעים אנשי ועד אגודת הסופרים שלנו — אף הם מרביתם מקורבים למחנה ה״נאור״ וה״עובד״ — הללו שלא יצאו משלוותם והחרישו, או כמעט, בכל חודשי הזוועה האלה, פתחו אף הם את פיהם אכן, רק באווירת ההפקר והאלימות הקיימת, ניתן היה להעלות על הדעת את פירסומו, ושוב: בעל המשמר דווקא (אבל יצויין לשבח: לא במדורה הספרותי של יעל לוטן שנראה כי סירבה לפרסמו) של כתב־פלסתר המעלה את התיאוריה המקורית, כי אני וחברי יצאנו בקריאה למשוררים עבריים וזרים שלא להשתתף בשבוע השירה הבינלאומי רק משום שלעבדכם הנאמן אין כבר מה לומר והוא מבקש לחפות על שתיקתו שלו באמצעות השתיקה הכללית...
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 13
שמועה עקשנית במע׳ר טוענת, שאפילו האירוע שבו נזרק רימון לפני שבוע, בכפר המעורב עוספיה, התרחש בעצם על רקע פלילי, ולא על רקע עדתי כפי שניסו להציג זאת בכלי־התיקשורת. אומרים שם, כי מי שנעצר בעצם כחשוד בזריקת הרימון, היה נוצרי שניצל את המצב והתנקם בבן־דודו הנוצרי, וכי לא היה שום רקע עדתי לסיכסוך זה.
גליון 648 (16 במרץ 1950), עמוד 6
עכשיו הוא יושב בסאיגון, בירת הודו־סין ובמברק ששלח משם לפני כמה ימים הוא כותב : ״הוועדה האמריקאית לחקירת המצב בארצות אסיה הדרומית־מזרחית עומדת להגיע לסאיגון ומחכים להתגברות פעולות הטירור של המחתרת הוויטנאמית לשם הפגנת כוח הוועדה יכולה להתכונן לשמוע התפוצצויות רימון־יד, שהן מעשה יומיומי בזו פאריס־זוטא של המושבה הצרפתית הודו־סין. חברי הוועדה ימצאו שסאיגון דומה לפאריס ביום שרב, בהבדל אחד: גומעי הקוניאק בבתי־הקפה שלאורך הטיילת, היושבים בחוץ, מעולם אינם יודעים מתי יושלך עליהם רימון־יד מתוך ג׳יפ העובר ביעף. העיר מלאה אנשים במדים : חיילי לגיון הזרים חבושי מצנפות לבנות ,״כלניות״ של הדיביזיה המוטסת, סנגאלים שחורים, קציני ימיה שמדיהם מקושטים בגדילי זהב.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 36
כאשר עסק בתירגום הפיזמון ״כאלה היו הימים״ ,נאמר לו כי הזכויות ל- פיזמון זה שמורות בידי הפיזמונאית רימונה דינור. הוא התקשר עימה על- מנת לברר את הדבר, אך היא השיבה לו כי כנראה חלה טעות מצערת, משום שהיא איננה בעלת הזכויות. אולם מכיוון שכבר פתחו בשיחה, חבל היה לקינן לוותר. הוא ביקש מ רימונה להיפגש עימה, כדי להראות לה אחדים משיריו . … ״אולם מה נדהמתי כאשר גיליתי שבין שירי פסטבאל הזמר נמצא פיזמון של רימונה, ששמו, את הרוח׳ ושהוא, לדעתי, חיקוי גס של השיר שלי {״ לדעתו של קינן מתבטא החיקוי בכך שבשירת של דינור, כמו בשיר שלו, מתחיל כל משפט במילה ״את״ .הגיבה על כך רימונה 16״לא היו דברים מעולם.
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 18
![העולם הזה - גליון 1635 - 1 בינואר 1969 - עמוד 18 | דו״ ח מיוחד על החזית העממית לשיחדור פלסטין - ** חמוד מוחמר עיסא הריק את מח- ]״ /סנית הקלצ׳ניקוב שלו• טהאר אל ימאני השליך את רימון־ד,תבערה האחרון שבאמתחתו.](https://assets.this-world.xyz/pages/1635/t-18.png)
דו״ ח מיוחד על החזית העממית לשיחדור פלסטין - ** חמוד מוחמר עיסא הריק את מח- ]״ /סנית הקלצ׳ניקוב שלו• טהאר אל ימאני השליך את רימון־ד,תבערה האחרון שבאמתחתו. אותה שער, כבר זינקה לעברם מכונית של כבאי נמל־התעופה של אתונה, שכיוונה לעברם את סילוני המים שלה. … היה זה אותו אירגון שאנשיו חטפו את מטוס אל־על והביאוהו לאלג׳יריה; שביצע את פעולת ליל־ד,רימונים בירושלים• את ההתנקשות בתחנה המרכזית בתל־אביב. … מאני המתנק ש בן ה־ 19 שהשליך את רימוני התבערה לעבר מנועי מטוס אל־על. אחיו נהרג לפני שנתיים בה תנג שו ת עם יחידה של מי שמר־הגבול.
גליון 1621 (25 בספטמבר 1968), עמוד 13
הוא התרומם מאחורי המחסה שלו, כדי להמשיך בהסתערות. רימון התפוצץ לידו. רסיסים פגעו בו — והוא נפל מת … החבלנים, שלא רצו להרים את ראשיהם מבעד לאדן החלון, השליכו עשרות רימונים לעבר החיילים המסתערים. הרסיסים עשו שמות. … דווקא ברגעים אלה התרבה מספר הנפגעים מרסיסי הרימונים המתפוצצים. ברגע זה בדיוק קם סטמפלה מאחורי הסלע שלו, כדי לצוות לחייליו מה עליהם לעשות.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 25
נכנס למכוניתו, טרק את הדלת בכעס והסתלק מה מקום. 9איש הטלפון האדום של גלי צה־ל, צבי רימון, המשתתף כאחד המנחים בתוכ נית הטלוויזיה לנוער מה העניינים, כתב ספר שיקרא את הוא מה העניינים. הספר יכ לול לקט של 27 סיפורים יוצ־אי־דופן ששודרו במשך השנה שחלפה. הרעיון לכתוב הספר נולד אצל רימון ביום הרא שון להקלטת התוכנית. בתום אותה תוכנית פנה אל המאיי רים שלה, מאיה כדום ויוחנן ליזנוכיץ, וביקש מהם אח אחד האיורים של התוכנית.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 27
בכניסה הוא פגש בדובר העיריה, רוני רימון, ובעודו שואל אותו היכן נערכת הפגישה, פנה לכיוון ההפוך. אמר לו רימון :״אתה הולך בכיוון הלא נכון.״ ענה ברמן :״זו לא הפעם הראשונה שאני עושה זאת.״ פסוקי השבוע • הכתב הפוליטי של הטלוויזיה, ישראל סגל, אחרי תבוסת השר מרדכי ציפורי בבחירות במרכז חרות :״מעולם לא שילם שר־תיקשורת מחיר יקר כל־כך עבור שיחת טלפון אחת״.
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 65
באו גם הזוג המדובר ביות ה רות דיין, יעל, רחל שוורץ, רימון, אסי. אודי דיין, שימעון איציק קול ואילנה רובינא. … כל התכנסו ההקרנה אחרי אנשי־הצוות שהשתתף בסרט בהחוף ה מערבי כשג אזי חקק מסדר להם את השולחנות קרוב לים, לפי בקשתו של הבימאי. חברו שימעון (״נושי־) רימון. יושבי השולחן זכו במהירות הבזק לשירות, נשגאזי ציווה על המלצרים קרובים.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 52
לפני כשלוש שנים אמור ד׳יה הגבר התמיר בעל*ד.פנים הסחוט- טים, להיות קורבנם הראשון של המפוצצים מיפו. המפוצצים הצמי- רימון למכוניתו ההדורה של חלל ריק בדופן לויה, אולם הרימון לא הוצמד היטב, ניתק מהמכונית ונפצ על הכביש. המכונית ונהגה, שלא חשד במ אום, המשיכו לנסוע בשלום ב רחובות יפו. הרימון שנפל והתגל גל לשולי הכביש נמצא על-ידי עו- בר־אורח, לא רחוק מתחנת המי- שטרה של יפו.
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 22
לשם לכלא, פעם בשבועיים, ושם חיכתה שהסוהר יוציא את אהובה בתוך החצר שולחנות מכוסים רימון בן־יקיו ועשיר. מימינו של בן־יקיר המצליח כולם־כולם נאספו במירפסת על הגג. ו באו למסיבה שערך רימון־בן־יקיר, אי7 מילואים בתחנת גלי־צה״ל.
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 70
מעולם לא ננקטו צעדים מעשיים להישנות ׳תקיפות אלה. חדד מכחיש כי היה לו קשר להטמנת הרימון במכונית. אך אם הוא אכן הרוצח, הרי שלא פעל מתוך סעדת־רגלשות בטווח הקצר. הטמנת רימון ומילכודו הוא מיבצע מסובך הדורש. … יוסי היימן החשוד דויד חדד מסתתר מפני המצלמה, חדד חשוד בהטמנת רימון הנפץ, שהביא למותן של אשתו סנדרה, ובתו טלי.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 15
חדשות העיתונאי צכו רימון קיבל פנייה ממישפחה של נבה־צה״ל עיוור, שביקשה להחזיר את כלבתו של העיוור, שנגנבה. רימון היה נתון בין הפטיש והסדו. מצד אחד לא רצה לפרסם ידיעה שאינה בבחינת חדשה, מצד שני לא יכול לסרב לפנייה. … עד לסיום התוכנית הודיעה המיש־פחה לרימון כי הכלבה נמצאה, 1דקות ספורות אחרי שהתחילה הפגזת־הקטידשזת על צפת, טילפן האזרח ;בי סבג לטלפון האדום, והתחנה הצב אית היתד, הראשונה ששידרה את הידיעה על ההפגזה. !
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 36
אחד מראשי הצעירים של מיפלגת־העבו- דה, חיים רמון, הוצב ברשימה הראשד ,נה במקום ה־ .45 רבים במיפלגה טוענים, שכיום מקום זה אינו ריאלי. ברשימה השנייה הורד רמון למקום ה־ ,52 שלכל הדעות אינו ריאלי. מוטה גור התערב אצל שפייזר וביקש להעלות את רמון, והפשרה היתה: המקום דד.48 מעניין לבחון מי מכל מועמדי מיפלגת־העבודה מופיע ברשימה הסופית בדיוק באותו המקום שיועד לו מלכתחילה, ברשימה הראשונה.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 9
הוא לא ידע ער הנסיו! להתנקש בחייו רימון לפרס?׳ *ץ שאית עלתה לפתע על מסלול הצעדה ונעצרה. … לפתע התעופף משהו באוויר, מעל לראשי שלושת הגברים הצועדים בראש. החפץ הזה, שהיה צריך להיות רימון, הגיע לידיו של שימעון פרס. הוא תפס את הדבר הזה בשתי ידיו והרים אותו למעלה, מעל לראשו. … השלושה( :מימין) בני טל, יצחק המל וחגי דנק, היו משוכנעים שמהמשאית ניזרקו רימונים( .צילמה ענת סרגוסטי) המאבטחים החליטו לעשות בכל זאת משהו להבטיח את האישים מהתנקשות מצירי הדרך, במיקרה שהמתנקשים ייצאו משורות הקהל, שיקבל את פני הצועדים.
