גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 53
טקסט · תמונה · PDF

ה עיתון
עצמו פירסם מרצונו התנצלות כלפי
המישפחה הנפגעת (העולם הזה .)984
כאשר התחממה המערכה הגדולה מסביב
לש״ב, אחרי רצח קסטנר, שוב יצאה
הקריאה להשחיז את הסכינים נגד העיתון
החצוף, המעז לקום לבדו נגד מנגנון־
החושך.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 68
טקסט · תמונה · PDF

מחחרח המגהיגים נשארו סמי״
שבוע ימים שרר איפול מוחלט סביב
חקירות המישטרה, בפרשת ההתנקשות
בד״ר ישראל רודולף קסטנר. צעירים נעצ
נחקרו, שוחררו, נעצרו שוב.
גליון 2371 (8 במרץ 1983), עמוד 52
טקסט · תמונה · PDF

ברזילי התרעם על
כך, שבין היתר נאמר באותו מאמר:
״מאיר יערי המטושטש״ .שאל בר-
12.2.1958
הפכה לשיגרתית מאז רצח קסטנר, קרה
הדבר הבא: למוסדות הביטחון נודע על
תכונה בקרב פעילי מק״י הערביים לקראת
מרי אזרחי מזויין במדינה.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 62
טקסט · תמונה · PDF

אשתו נמצאת
בקיבוץ גשר״הזיו ג׳ק מאתר את אשת
בן־דודו, ומגלה כי בן־דודו משגר מפעם
לפעם כסף להחזקת בנו, וכי ג׳ואי נודע
בכך ש״היה אחד מאלה שמיתה להם יד
כדיר־יאסין ואחר היה מעורב בפיצוץ
פרשת קסטנר. לסיכום, מספרת אשתו של
ג׳ואי, כי הוא מתחקה על עיקבות נאצים
בגרמניה, תוך שהוא מתחזה כזמר של
מוסיקה אמריקאית, ותחת השם ג׳ סי
בישראל, וטס לגרמניה לאתר את בן־
דודו.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

מחזה אחר,
מאת היינר קיפהוט, הוא יואל ברנד -
סיפורה של עיסקה, מחזה דוקומנטרי, על אחת
מתת־פרשיותיה של פרשת קסטנר בימי
מילחמת־העולם השנייה, פרשת משאיות
תמורת דם״ .צחוק הגורל הוא, שמחזה זה לא
חובר בידי מחזאי ישראלי, כי בנושא זה טמונה
אחת הדילמות המוסריות שהיכו בחברה
הישראלית, וגרמו גם להפלת אחת מממשלות
דויד בן־גוריון.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

הם רק ידעו כי יואל ברנד,
שליחו של ישראל קסטנר מהונגריה, סיפר כי נפגש בקאהיר עם
אישיות בריטית והיה נדמה לו שזה הלורד מוין.
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

פרשת רצח ארלוזורוב מסוגלת
להסעיר את הארץ אחרי 53 שנים,
פירוק הפלמ״ח עדיין מעורר התרגשות,
רצח קסטנר ופרשת העסק־ביש
משנות דד 50 גורמים עדייו לוויכוחים
סוערים.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

בתוכנית שלא שודרה היתה המשוררת
ציפי שחרור כמראיינת אורחת,
והתארחו בה עמוס מוקדי, שכתב ספר
בשם צמא על הנביא עמוס, ד״ר שמאי
גילר, רופא כירורג, שהוא גם צייר בש־עות־הפנאי
והמצייר לבבות שבורים, ואדם
שהיה ברכבת־הניצולים של ישראל
רודולף קסטנר.
כן 1דא
מאחורי המיקרופון
לא שוברים שביתה!
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בעוד שבשנים קודמות היה די בפרשה
גדולה אחת כדי להעסיק את המדינה במשך שנה, כמו פרשת־קסטנר
בתשי״ד או פרשת־לבון בתשכ״א, הרי, רדפו השנה
הפרשות זו את זו, התחרו ביניהן והסיחו את הדעת זו מזו.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

העולם הזה חשף עשרות פרשות־שחיתות,
מתח ביקורת קטלנית על מריניות־התוץ, ניהל
את המאבק בפרשת עמוס בן־גוריון, עזר בחשיפת
פרשת־קסטנר, ועור.
השילטונות נקטו נגדנו בכל האמצעים האפשריים.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

אהבת־הכסף
של תמיר היתה ידועה
בין מכריו, ונחשבה כאחת מ שיגיר
נותיו. בעת מישפט־קסטנר גירד רומק
כסף בארץ ובחו״ל, כדי לשלם לו
שכר־טירחה.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

הרבי מסטמאר, למשל, בן דורו
ובן עירו של יאנוש קורצ׳אק, הצליח להימלט
ברכבת קסטנר המפורסמת, בעוד שקורצ׳אק עצמו
הודיע שאינו עוזב בלי הילדים.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מאוחר יותר הכיר את עורך-
הדין שמואל תמיר ועבד איתו
במישפט ישראל קסטנר, האיש
שנטען נגדו ששיתף פעולה עם
הנאצים.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

הוא עושה לצרפתים מה ששמואל
תמיר המנוח עשה למפא״י במישפט קסטנר:
כתב־אישום נגד ההנהגה כולה וגזירת גזירה
שווה בין מעשיו של בארבי לבין מעשי הצרפתים
באלג׳יר.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

תוך חקירת מעילו תיו
של מזכיר חברת לפידות נתברר כי חלק מן הכספים הועברו על־ידי רון,
איש ש״י לשעבר, לקרנות סודיו ת של מפא״׳ ,ביני הן הקרן להגנת קסטנר.
יעשה נסיון תקיף מצד מפא״י למנוע בירור מ שפטי, באמתלות של ״ מצב אישי״
גליון 930 (11 באוגוסט 1955), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

תחת בייקור בסין, הקדיש קרן את מרצו
לטיול אחר: מטע אל תוך משפט קסטנר.
הוא הסתגר בבית, נמנע מלבקר במערכת,
יצא כשהוא נושא פצצה עתונאית: התקפה
חריפה על השופט בנימין הלוי, יליד גרמניה
הארץ,
במולדת החדשה נשבו רוחות חדשות ומעידה,
אשתו הראשונה של דוד, שמה לב
כי לישראלים רק אשה אחת, אסור לשאת
שתי נשים.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

היא התנהלה
באולמי בית־המשפט עת נתגלו, פרט
אחרי פרט, הנסיבות הציבוריות המזעזעות
שגרמו לרצח קסטנר. ואולי יותר מכל
משווקים יחד יהוו רשות ציבורית, שתוכל
לתת הוראות מחייבות לאיכר מה יגדל,
באיזו צורה, למי ימסור את התוצרת,
ובאיזה מחיר.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ראשי השלטון היו עסוקים בארגון
מסע־השמצה אמנותי נגד שבועון מסויים,
בהרצאות על עמידה־על־הראש ובטישסוש
המסקנות של שופטי פרשת קסטנר. הם לא
היו פנויים למאבק על הר־הקסמים, אשר שום
מנהיג ישראלי לא ביקר בו מזה עשר שנים.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בשביל לסקוב המלחמה היא
משחק־שחמת, בו מנצח האיש המחשב היטב
המשפט העליון שדנו בפרשת קסטנר
מתתו ביקורת חריפה על פעולתו של
היועץ המשפטי בתיק זה, ולמרות ש־ נ
אפילו עתונים המקורבים?
גליון 1063 (12 בפברואר 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

לפי גיר-
סת מנגנון־החושך, שהופצה בדרך שהפכה ל־שיגרתית
מאז רצח קסטנר, קרה הדבר
הבא: למוסדות־הבטחון נודע על תכונה
בקרב פעילי מק׳׳י הערביים לקראת מרי
אזרחי מזויין של בני המעוטים במדינה.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

• אין סיכויים כי תוקם ועדת
חקירה ציבורית כפרשת קסטנר
ופעולות הסוכנות היהודית כימי
השואה בהונגריה.
גליון 1051 (27 בנובמבר 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

בני־טובים אחרים יושבים על ספסל־הנא־שמים
בפרשת רצח קסטנר, מספרים לשופטים
ולציבור סי־פור מזעזע על רצח שבויים
ערבים תסרי־ישע מאחורי החזית, של גניבת
מכ ניות ויריות לשם פנטזיה, ועל מעשה
מגואל־בדם שנעשה מחוסר עיסוק אחר.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

וגם עובדה זו איננה
מקרית ואיננה מובנה מאליה, כי לגכי אותן
התנקשויות שבוצעו נגד צירויות זרות, או
נגד מכוניות שנסעו בשבת, או נגד חנויות
בשר טריפה, או נגד ד״ר קסטנר, או נגד
משרד החוץ, הוכיחו השלטונות שביכולתם
לגלות את המתנקשים בהקדם, או אף לפני
המעשה.
גליון 1056 (25 בדצמבר 1957), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

056
מחתרת
1ת צ פי ת
(כל הזכויות שמורות)
מלהבס דוו, ש תי קהבת רי
עשרה חודשים אחת שנעצר באשמת
מנהיגות המחתרת הטירוריסטית שד,שמיצה
את השופט ד״ר משד. פרץ, הסיתה לרצוח
את ד״ר ישראל קסטנר המנוח וזממה להפוך
בכוח את המשטר במדינת ישראל,
עמד יעקוב חרותי באולם הגדול של בית־המשפט
המחוזי בתל־אביב, הקשיב לדבריו
של נשיא בית־המשפט ד״ר נתן בר־זכאי:
״יעקוב חירותי.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אולם דו־קרב בין אורי אבנרי, העורך הראשי
של העולם הזה, לבין מיכאל כספי,
פרקליט משפטי קסטנר־עמום־מוסינזון, נערך
בפעם הראשונה.