נמצאו 711 תוצאות עבור קסטנר

אחרי שבשנת תשי״ח הצדיק בית־המשפט העליון ברוב קולות את הד׳׳ר קסטנר, זיכה בית־המשפט העליון השנה את קצין־ד,משטרה יוסף זינגר, סיים בזאת את שרשרת משפטי־שטיינברג בנצחון השלטון.

ה אפשרויות אותן שוקל אפרים כעת: כדור ׳ גלן מקצועי, מהנדס או בלש. אחר שפרש מהנהלת משפט גרינוואלד״ קסטנר החליט עוזרו הראשי של פרקליט המדינה, אמנון תל, לעיין בשנוי מקצוע* אף הוא.

משפהת הכורחים: האם פרייו-אזרהס, האם מריה-שרה, הכת ברברה-רות, הכנים מרבום־שמעיה ופרטיוף־אבטליץ סייפרד מישו להפועל המזרחי, ממטבח השרון לשוייץ, מנהריה צפונה בעינ׳ הנשים שישבו באולם. קסטנר ישב בין הקהל, חיור וורוך, הוא ידע כי מבטים רבים נשואים אליו.

לאקר מכן אסף ראש הממשלה ספרי ילדים מעטם של אריך קסטנר, סוד וורן, ג׳ק ד ונדון בחנויות הספרים הירושלמיות, התעתד לחלקם לילדי המעברות.

טענת הממשלה: הלוי הביע דעות על פרשת אייכמן בשעה שכיהן במשפט גרינוולד־קאסטנר, פסול לשפוט בעניין זה( .אותו כלל חל גס על השופט העליון חיים כהן, שהיה התובע במשפט קסטנר ).לפי החוק הקייס, קובע הנשיא של בית־המשפט המחוזי מי השופטים שידונו בכל משפט מסויים בבית־המשפט שלו.

רק ב;וכחות עורד־דץ ^ פעם הראשונה צץ שמו של בכר —1במשפט גרינוואלד־קסטנר. גם אז לא צץ סתם. הזכרת השם גרמה למיפנה ההיסטורי במשפט זה, שהביא לאחר מכן לנפילת ממשלת ישראל.

על כן נעשה מה שלא נעשה קודם לכן. מה שלא נעשה בעת משפט קסטנר, כאשר ממשלת ישראל נפלה בגלל פסק־הדין של השופט בנימין ד,לוי.

רומק עסק גם בניהולה של קרן לטובת חברי הלח״י לשעבר, וכאשר התפוצץ מישפט גרינוולד—קסטנר שהפך מאבק חדש נגד הענקים, העמיד רומק את עצמו בראש הוועדה הציבורית למען מלכיאל גרינוולד, ואסף סכומי כסף גדולים לניהול המישפט.

הוא פירסם השבוע בירחון הגרמני דר מונאט מאמר הגנה נלהב על ישראל רודולף קסטנר וחתם תחתיו בשמו הקודם וואלטר לקר.

כתבת־תחקיר אחרת, תחת הכותרת ״הפושע הקדוש״, מציגה תעודות מחרידות בדבר ׳האופן שבו הגן הד״ר ישראל רודולן* קסטנר על פושע המילחמה הנאצי קורט בכר, מי שהיה שטאנדארטן־פיהרר (גנרל) של ה־אם־אם הנאצי.

הוא דאג להמעיט ככל האפשר מחשיבותו של מישפט קסטנר, וטישטש את אופי פעולותיו • של גיזבר הסוכנות, דויד בהרל, חברי נחלאות, מנהל דפוס מפא״י אלכסנדר (״שורה״) פישמן ושחיתויות רבות אחרות.

חסידיו הקימו מדי פעם מחתרות קטנות, עגומות ועלובות, ששמו פה ושם פצצות והואשמו ברצח קסטנר. הוא עצמו פירסם כתב־עט קטן, בו הטיף — בין השאר — לריסוק עצמות יריבים ולחיסול הבוגדים.

המדור ״מישפט״ הקדיש סיקור נירחכ לעדותו של איש־המים־ תודין יואל כרנד, כמישפט קסטנר־גרינוולד. עודד מדור התרבות של ״העולם הזה״ הקדיש כתבה מצו למת, תחת הכותרת ״צ׳יזבנטומימד״ ,לדיוקנו של איש מצ׳יז־כטרון לשעבר, הפנטומימי שי אופיר, ששם משלוש שנות לימוד באירופה.

בימים אלה ראה אור סיפרו מחזות משנות השלושים״״, * ראה דיווח על עדותו של מנחם בדר במישפט קסטנר, במדור ״השבוע לפני 25 שנה״ ,בגיליון זה. ** מנחם בדר, מחזות משנות השלושים!

דחפתי אותך, ואתה אמרת כמו שלימדתי אותך: אני הילד עם אמא שלי — אני עוד קטן דיו זריז, מר שמואל תמיר כמיש־פט קסטנר, ב־ ; 1954 שעה שהימין הציוני נילחם כשילטון מפא״י כישראל, ניסה תמיר להשחיר את פניהם של כמה ממתנגדיו המדיניים על־ידי כך שתיאר אותם ככוכות, מרצונם או שלא מרצונם, של המדיניות הבריטית הפושעת בהמשך ביקורתו על עמדת תמיר, כותב באואר : ״נראה איפוא שהפירוש שנתן לעניין זה שמואל תמיר (עניין נסיעת שרת לתורכיה) כמישפט הוא תוצאת, הפירוש השטני של ההיסטוריה׳ כפי שארתור קסטלר הגדיר זאת ובהערותיו למחקר מדגיש באואר : ״מתמיה מאוד איד לא הכחין שמואל תמיר ב־ 1954 כשקר שבעדותו של כראנד לעומת האמת אותה סיפרו כאדר ואכריאל, כאשר מרבית העדויות היו כהישג ידו...״ מסקנתו הסופית של באואר מנוסחת במילים :״המסקנה האמיתית איננה ש ברנד ניכשל או שיטליחותו ניכשלה.

קשר עם כל האנשים המתעניינים בגורלו של דריי- פוס, ביניהם סגן-נשיא הסנאט שוירר־קסטנר, שאת תפקידו מ גלם פול קרושה, עורך־זזדין לבלוא ואחיו של דרייפוס, מתיה דרייפום, שאותו מגלם השחקן אלן האל־האל.

הוא הקים כבר שותפות עם המפיק האמריקאי אל־יוט קסטנר כשהוא מממן את סרטו בלאק ג׳וי. ״הוא סיפק גם מימון, בסך של 5.5מיליון דולאר, לסרט מגע המדוזה בביומו של ג׳ק נולד המצולם עתה באולפני פיגווד בבריטניה עם ריצ׳ארד ברטון, לינו וני טורה ולי רמיק.

.״ העורכת שגיל תהכ׳ ״הרומן המוציא־לאור 1שי שראל קסטנר הצילו הדי ר אוריאל אופק: נחתום המעיז־ וממליץ על עיסת תרגומו בערב סיפרותי שנערך בחנוח־ספרים ירושלמית אמר ח״כ משה שמיר אחרי הצגת העומדות הפוליטיות של גיבורותיו בסיסריו יונה בחצר זרה העוסק בפסח שנת ,1920 בירושלים, שהוא מצדד בזכות ההשקפה שביד.

איש־דשנה תשט״ו היה שמואל תמיר, עורך־דיו צעיר, שהפך מישפט־דיכה נגד זקן ירושלמי כשם מלכיאל גרינוואלד, למיש־פט •טבו נבחנה הנהגת היישוב כימי מילחמת־העולם השניה, לאור הטענה פי היא הפקירה את יהדות אירופה לגורלה. המיש־פט הידוע כ״מישפט קסטנר״ ריכז את בל תשומת־הלב של דעת־הקהל כשנת תשט״ו.

אך לא לשווא כיסו חברי מערכת זו את מישפטי קסטנר ועמוס בן־גוריון. מייד התיישבו ליד המכונות וחיברו 400 שאלות לקטיגוריה, לפי מיטב סיגנון המערכת.

כבתכת־שער חסרת־תקדים הביאה מערכת השבועון עובדות שנגעו למפקדי ^מ־ב, האחראים למעשיו ולחלקו של מופד זה׳ כפרשת רצח קסטנר .״העולם הזה״ היה חגורם הציבורי הראשון כישראל שתבע הסדרה חוקית של סמכויות השירותים החשאיים.

כן יהיה שרת אחראי על הוצאת הספרים עיינות, המוציאה עתה לאור את סיפרו של יואל ברנד, העד הנודע במישפט קסטנר, שאומ נם התאים את זיכרונותיו לטעם מפא״י, אך הגניב לתוכם רמזים רבים נגד שרת ואנשיו.

ה עיתון עצמו פירסם מרצונו התנצלות כלפי המישפחה הנפגעת (העולם הזה .)984 כאשר התחממה המערכה הגדולה מסביב לש״ב, אחרי רצח קסטנר, שוב יצאה הקריאה להשחיז את הסכינים נגד העיתון החצוף, המעז לקום לבדו נגד מנגנון־ החושך.

מחחרח המגהיגים נשארו סמי״ שבוע ימים שרר איפול מוחלט סביב חקירות המישטרה, בפרשת ההתנקשות בד״ר ישראל רודולף קסטנר. צעירים נעצ נחקרו, שוחררו, נעצרו שוב.