נמצאו 711 תוצאות עבור קסטנר
גליון 2244, 3 בספטמבר 1980, עמוד 5
אחד מהם הוצא להורג (אדולף אייכמן) ,אחד התאבד (רוברט סובלן), אחד נהרג בקרב (אריק רגב) ,ואחד נרצח (ישראל קסטנר) .השאר מתו מוות טיבעי, רובם בשיבה טובה. … איש השנה תשר ״ג מקיס־ליכוד שרון מסדיר־ביניים קיסינג׳ר עסקן־שואה קסטנר איש השנה תשכ״א מודח לבון איש השנה תשב ״ח שר־ביטחון דיין איש השנה תשד׳׳ד איש השנה תשי״ד לוחם־בפידאיון רגב איש השנה תשר ״ה ראש ־ממשלה רבין איש השנה תשר ״ו מנהיג ״גוש אמונים״ לווינגר
גליון 1020, 30 באפריל 1957, עמוד 18
לגבי הגרמנים, הפרט המעניין בכל פרשת קסטנר הוא הצד הכספי. בסוף המלחמה נעלמה באופן מסתורי רכבת גרמנית, שנשאה את אוצרות יהודי הונגריה. את הגרמנים מעניין מאד מי שדד את הרכוש הזה, ואין להם ספק שזה קשור איך שהוא לפרשת קסטנר. לדברי מאנקה, יכול היה להיות שקצין ס.ס. … המסועפת. השאלה היא רק: מדוע הציל אותו קסטנר? יכלו להיות רק שני הסברים. יכול היה להיות שקסטנר הציל את בכר מפני שהיה שותפו בפרשות אפלות.
גליון 1014, 20 במרץ 1957, עמוד 2
העתון הנקרא בי חז דבמ די נ ה מאז ההתנקשות הנתעבת בד׳׳ר ישראל קסטנר, התרחשה בישראל תוסעת־לזדי מוזרה מאד, בסאונים שונים החלו מחששים בקדזד תטת טף שאפשר לתלות בו את קולר האחריות הרעיונית למעשה זה. … אם להאמין לדבר, למשל, הרי כל מי שגילה שחיתות, נלחם בקורופציה של צמרת המשטרה או עמד על משמר חופש האזרח מפני פגיעותיו של מנגנון שרירותי — הרד,זא האחראי לרצח קסטנר. הדברים לא נכתבו בתמימות או בהיסח הדעת. … הם לא היד נתונים לקניה, כמו המפלגות, ואי־אפשר היה לאיים עליהם בהפסקת מענקים כספיים ו בגילוי מעשי שחיתות אישית שלהבו המסע נגד לוחמי השחיתות נבנה על אבן־ הסינה של רצח קסטנר. מאמרים בדבר, הארץ, ג׳רוסלם פוסט ובטאונים אחרים האשימו בפירוש את ״כל אלה העוסקים השכם והערב בגילוי שערוריות וכל אלה המנסים להשמיץ את משטרת ישראל ולציירה כקן שחיתות וקנוניות־בצע״ באחריות ציבורית לרצח קסטנר.
גליון 957, 16 בפברואר 1956, עמוד 4
• השנה המשפטית הקרובה תעמוד בסימן הקרבות בין מיכאל כספי ושמואל תמיר. נוסף על משפטי קסטנר (קסטנר נגד גרינוולד בתביעת הפיצויים על הוצאת דיבה, גרינחלד נגד קסטנר בתביעה הפלילית על שבועת שקר) יתנגשו השניים גס בתביעת קראוז, אחד העדים הראשיים נגד קסטנר, לתשלום פיצויים מידי הסוכנות היהודית, אותה מייצג כספי, ובמשפט בהרל נגד ידיעות־אחרונות (בו ייצג כספי את בהרל, תמיר את העתון).
גליון 1007, 30 בינואר 1957, עמוד 13
ספורט ההנהגה, הריהו זכאי וההנהגה אשמה. ואם להיפך, קסטנר עצמו אשם, משמע שלא קיבל הוראות לעשות את משר עשה, וההנהגה חפה מפשע. … ואילו תמיר, שביקש מעל לכל ובר אחר להרשיע את קסטנר, נאלץ לטעון אתיההיפך — וכמעט לשבח את אויביו הפוליטיים מהסוכנות היהודית. הוא ביקש לקבוע כי לא המוסדות פשעו אלא קסטנר( ,שקם־ טנר פעל על דעת עצמו. לפתע אירע משהו.
גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 10
יוסף עברון, משפטי אבו־גוש ודומיהם, גרמו לכך שעם פרוס משפט קסטנר היתד, שיטת תמיר ידועה היטב. פחות ידועים היו המשפטים שלא נתקיימו, ושד,צ ־בור שמע עליהם רק בעת הגשתם וביטולם. … כאשר פירסם דבר סיפור־כזב כאילו פיטרו הם את תמיר, כמחאה על שגילה את פרשת הצנחנים במשפט קסטנר, ו־,גיבו ;־,ארבעה בצורה אופיינית: הם ערכו במשרדו של תמיר ביקור־תודה, שלא הוסתר על־ידיהם מעיני העתונות. 7ירח בחון 6הרצליה ץ* שפט קסטנר נמשך ארבע שנים׳. 3חהוא היה מבוסס על עלון קטן של מלכיאל גרינוואלד, שלא ידע אלא שמועות סתמיות שריחפו בחללם של עולי הונגריה. … היה זה הוא שחדר לנבכי הפנטגון, בילה יומיים בין המיסמכים שאיש לא ידע על קיומם, גילה שם את המכתב הידוע של קסטנר לרוצח ההמונים קרומיי ועשרות מיסמכים אחרים, שלא ראו עדיין אוה ד,חוטים הגיעו אל מעבר למסך הברזל.
גליון 1020, 30 באפריל 1957, עמוד 5
ךזר קו רהג דו ל של הבירור המשפטי הופנה השבוע ן ן שוב לעבר פרשת רצח קסטנר. עד אחרי עד הופיע, תרם את תרומתו להוכחת התביעה, שהאשימה את יוסף מנקס, זאב אקשטיין ודן שמר ברצח, ואת יעקוב חרותי בהנהגת המחתרת ששלחה אותם. … אולם לגבי הציבור, היתד, השאלה המשפטית רק חלק קטן מהשאלה הגדולה: מי רצח את ד״ר ישראל קסטנר? מי שלח את הרוצחים? מי עמד מאחורי המחתרת וכיוזן את פעולותיה? … אך אין צורך להאמין שהתהליך כולו היד, כל כך תמים, כפי שמנהלי המנגנון מנסים עתה להציגו. הטענה שהושמעה בציבור, כאילו רצח קסטנר יוזם בחדרי מנגנון־החושך ולא היה אלא חלק מתוכניותיו הפוליטיות של חוג ״היד השחורה״ (העולם הזה )1015 אשר מנהלי מנגנון־החושך חברים בו, לא הופרכה.
גליון 1042, 25 בספטמבר 1957, עמוד 27
דעזריבג בנזחזב: דנזגן נזפגין נגר דבריבניבו בפורס־-גזטייד שלושת פרקליסי השורה כמחאה על מה שחשבו ליחסם החד־צדדי של שניים משלושת השופטים — דבר נדיר ביותר בתולדות המשפט. רצח קסטנר גרר אחריו שני משפטים גדולים — משפם יעקב חירותי ומשפט מנקס־אקשטיין־שמר. … בירושלים ישב איש־המשפט של שנת תשט׳־ו, נשיא בית־המשפט המחוזי כנימין הלוי, גיבור פרשת קסטנר, בראש המשפט הצבאי נגד 11 נאשמי כפר־קאסם. … באותה שעה ישבו חמשה שופטים עליונים על מדוכת ערעור משפס־קסטנר, נאבקו עם מצפונם ועם העובדות במשפט שמיזג מאין כמוהו ענינים פוליטיים עם שיקולים יורידיים, אך אשת־המשפט של תשי׳׳ז היתר, בלי כל ספק אותה אשה שחשפה את האמת בפרשת קצין־המשטרה זאב שטיינברג, שופטת־השלום מינה שמיר.
גליון 1009, 13 בפברואר 1957, עמוד 8
בימים של התלהבות לאומית, יהיה קל מאד לממשלה לעשות את חשבון ההוזה, לשכוח את חשבון העתיד. פרשת קסטנר אסיד בשםבכר באולם הירושלמי הגיעו הטענות לקראת סופן. … כי מעטים האנשים שהכירו אישית את גיבורי פרשת קסטנר כפי שהכירם וואלטר האנס ראפ 43 לשעבר קצין־חקירר, של התביעה האמריקאית במשפטי פושעי־ד,מלחמה בנירנברג. … מדוע בא ראפ לישראל והסכים להעיד במשפט קסטנר? מפני שהבטיח זאת לעורך* שאינה כוללת את שמו של אוטו סקורצני, איש הס.
גליון 925, 7 ביולי 1955, עמוד 17
לאחר שהיועץ המשפטי עשה את המשגה הראשון כהתערבו המשפט ולאחר שנתגלתה הפרשה המכאיבה בשעת הדיון ב- בית-המשפט היתה צריכה הממשלה לשקול היטב את צעדיה, במקום זאת עשתה משגה שני והמשיכה להשאיר את הרושם הברור שכאילו ממשיכה היא לחפות על קסטנר.״ ״החפזון בתגובתו של היועץ ״המנעותנו מהצבעה ככנסת היתה בשאלה מצפונית שלא יכולנו לעכור עליה. שאלה זו איננה דומה לשום שאלה אחרת בה דנו ונאבקנו בממשלה ואילו לא נמנענו היינו מזדהים עם הגנת מפא״י על קסטנר.״ ״וזאת אף בשעה שמפא״י הפרה פרטים רבים וחשובים של הסכמים לעבודה משותפת כינינו שהיוו את הבסיס לאחריות הקולקטיבית.
גליון 1782, 27 באוקטובר 1971, עמוד 35
מצלמות מרחפות באוויר, זומים מרגיזים, חיתוכים מטורפים וחסרי״חגיון, ובל שאר הסממנים ששאלו במאי הסרט העלילתי הצעיר מעולם סרטי-הפרסומת. הנער חתמים (פטר קסטנר) המנסה למצוא דרכו בבמאי סרטוני-פירסום בשדרת מאדיסון בניו-יורק, מגלה שאהבתו הטהורה לנערת-הבפר הטהורה שהשאיר באי־שם, במקום הולדתו הטהור, עדיפה על הרפתקאות העיר הסוערת. … אילו חיתה בל התערובת הזאת של ״אתה נער גדול״ (גם שם שיחק קסטנר תפקיד ראשי) עם ״אני לא זוכר מה שמח״ (סרט בעל נושא כמעט זחה) ,ועם ״הבוגר״ (ממנו הושאל סיום הסרט כמעט בשלמותו) בעלת קצב ומספיק המצאות, מילא. … חיפה **,ישנה נערה במרק שלי (אורלי, אנגליה) — מצחיקון על איסטניס ו״היפית״ ,עם הרבה בדיחות לשוניות, ו־מישחק משעשע של גולדי האון ופיטר סלרם. קסטנר: בין מישגל מישגל חבר-לצרח ופיזמוני-קצב חצריבים, כמו בעוד במה מן הסרטים שנעשו לאחרונה, למלא חללים ריקים על הבד, שהבמאי אינו יודע איך למלא אותם.
גליון 1934, 23 בספטמבר 1974, עמוד 14
הוא ניצל מהשמדה תודות לרכבת־המייוחסים של ד״ר ישראל קסטנר, שיצאה באישורו של אדולף אייכמן. צחוק הגורל: אותו עורך־הדין שמואל תמיר, שקנה את עולמו בתקפו את קסטנר על קשריו עם הנאצים, הוא שהגן לפני שש שנים על רוזנבאום, ניצול הרכבת של קסטנר, בהצליחו למנוע מכל העיתונות הישראלית את פירסום כתבת הלייף, על קשריו עם עולם הפשע האמריקאי.
גליון 1028, 26 ביוני 1957, עמוד 5
הצטערתי מאד לשמוע, לא את דבריו של חבר־הכנסת ברנשטיין, אלא את אופן דבריו, בענין הרצח של הר״ר קסטנר. תניח את זה למשפט החששות שהועלו על־ידי העולם הזה, ושח״ב פרץ ברנשטיין רמז עליהם, אינם נוגעים למשפט כלל, ואינם ״סוב יודיצה״. … עצמו היו בידיו כל ההוכחות המשפטיות כדי להעמיד חלק מאנשי המחתרת לדין לפני שנה, באשמת פעולת מחתרת ובזיון שופט> ,ו) שלא הוצב שומר לד״ר קסטנר גם אחרי שקיבל מכתב־איום ואתרי שהמחתרת המזויינת הפיצה כרוז בו הואשם כפושע־מלחמה( ,ז) שימים אחדים לפני הרצח נודע לסוכן הש.ב. … אם הוא משמיע את החששות החמורים האלה בענין רצח קסטנר, האם אין זה נותן לך מזון למחשבה?
גליון 1035, 14 באוגוסט 1957, עמוד 7
קיבל על עצמו אחריות כבדה, ונושא באחריות לכך שרצח קסטנר היה אפשרי. ואם הפיקוח היה יעיל בכל זאת, אין שום סיבה מדוע הוא לא יהיה יעיל גם הפעם. … האישהקטן: לידת ׳הכרוז היא גם לידת רצח קסטנר. הנאשם יעמד מאחורי כל התכנית: להטיל את הפרובוקאציה על ה שלטונות. … מבחינה זו יש הבדל עצום בין הכרוז לבין רצח־קסטנר, שבו יכלו להיות מעוניינים אנשים הקרובים לשלטון, במידה שלקסטנר היה חומר שעשוי היה להטיל אור שלילי מאד על חלקם באי־מניעת השמדת יהודי הונגריה.
גליון 1018, 17 באפריל 1957, עמוד 9
זו הפעם הראשונה שאני רואה נאשם ברצח בכוויה תחילה מדבר כל־כך הרבה,״ אמר אחד הקצינים שטיפלו בתיק רצח קסטנר. היחיד שלא הוציא מלה מפיו, נשמע להו ראות פרקליטו ולנסיונו הוותיק במשפטי מחתרת, היה הנאשם הראשון. … הוא סיפר על הודאתו של שמר, שתירץ את השתתפותו ברצח לאחר שאקשטין איים עליו שסופו יהיה ״בסופו של קסטנר״ ו״שזה לא משחק ילדים. אין אפשרות לסגת.״ אקשטין, סיפר אהרוני, היה דברן פחות. … פרטי ההודאה: הרצח תוכנן על־ידי מנקס, שלא הסביר לאקשטין מדוע צריך דווקא לרצוח את קסטנר במקום לבצע את התוכנית הקודמת: שוד בנק.
גליון 869, 17 ביוני 1954, עמוד 9
הוא יסדר את הפעם הראשונה שקטרינה היה הוא קסטנר. את מעט ונבוך מעט. מה היא ,מייד. … קטרינה סנש סיפרה כיצד התדפקה על דלתו של קסטנר משך שבועות, מבקשת את עזרתו. מעולם לא זכתה לראיון! … קטרינה סנש אמרה שלום, הסתובבה על עקביה ויצאה שותקת מן המשרד. קסטנר נשאר עומד תחתיו. הכנס הכל״גרעיני לא הסתפק בהחלטות, הודיע גם על צעדים נגד הממרים.
גליון 2250, 15 באוקטובר 1980, עמוד 3
״בתקופת המישפטים בעלי אופי ציבורי, העולם הזה ראה בהם הזדמנות לא־רגי- לה לסקופים, בעוד שחלק גדול מהעיתונות לא כיסה את המישפטים. ״העולם הזה כיסה את מישפט קסטנר כיסוי נרחב ואוהד מאוד. ואם אתה מכיר את תולדות העולם הזה, אין לך, דומני, אישיות ציבורית ב־ 30 השנים האחרונות, שבפרק־זמן מסויים לא היה הגיבור המהולל של עיתון זה, ואחר־כך גם האיש המוש מץ ביותר. … העצני התנגד לכך תחילה בכל תוקף, מתוך הערכה מסויימת לתמיד. מישפט קסטנר נפל בחלקו של תמיר בזכות ראובן (״רומק״) גרינברג המנוח, איש לח״י, שהיה אחד המודיעים החשובים של העולם הזה. … חיים כהן נבחר על־ידינו כאיש־השנה תשי״ג. איש־השנה תשי״ד היה ישראל קסטנר — ובכך הפך העולם הזה את מישפט־קסטנר למאורע העיקרי של .1954 שמואל תמיר עצמו היה איש־השנד, שלנו לשנת תשט״ו, ב־. 1955 הקשרים נמשכו עד סוף שנות דד 50׳.
גליון 2193, 12 בספטמבר 1979, עמוד 4
איש השנה תשי״ט סופרת דיין איש השנה תשי״ב איש השנה תשי״ג איש השנה תשי״ד מבקר הסוכנות שנזוו־אק יועץ מישפטי כהן עסקן שואה קסטנר איש השנה תש ״ף רכז־שואה אייכמן הגיליון הכא של העולם הזה יהיה גיליון ערב ראש־השנה, המוקדש, מזה 29 שנים, לאיש־השנה — האיש שלדעת עורכי העולם הזה הטביע בשנה החולפת את חו תמו על מאורעות השנה או שיקף אותם בדמותו. … רק שניים מהם, עמום חכם ויעל דיין, נב חרו בזכות אירועים הקשורים בחיי־הרוח של המדינה. שניים אחרים, ישראל קסטנר ואדולף אייכמן, מציינים את השלכות 1 השואה על חיי המדינה, ואילו שניים נו־ ז ספים, מבקר הסוכנות, הד״ר אמיל שמו־ | ראק, והמדען האמריקאי רוברט סובלן, מייצגים מאבקים מוסריים שהמדינה עמדה בהם.
גליון 1017, 10 באפריל 1957, עמוד 9
במקום להביא לחקירה מוקדמת את יוסף מנקם, זאב אקשטיין ודן שמר, הנאשמים כולם ברצח בכוונה תחילה של ד״ר ישראל רודולף קסטנר — הובא לבית־המשפט עורך הדין יעקב חירותי. … חרותי הואשם במנהיגות של אירגון טירוריסטי ובהפצת כרוזי השמצה נגד שופט־השלום הראשי בירושלים ד״ר משה פרץ, שזיכה בשעתו את ד״ר ישראל קסטנר מאשמת עדות־שקר. היה זה מפנה לא קטן. משמעותו היתד, ברורה: הפרקליטות ומוסדות הבטחון החליטו להקדים את הרעש לפצצה, הביאו את הנאשם במנהיגות המחתרת לבית־המשפט על מנת להוכיח לאזרחים קטני האמונה כי אמנם היתד, מחתרת טירור שרצחה את ד״ר קסטנר, דווקא בשעה שלא נראתה מתאימה ביותר לאף אחד ממתנגדי הממשלה הידועים לציבור.
גליון 1459, 25 באוגוסט 1965, עמוד 27
מותר יהיה לשאול אותו על מיקרה זה — אך אסור יהיה לשאול אותו בדבר מעילה של מיליון ל״י שהוזכרה בדו״ח מבקר־המדינה, או על נאום שנאם ובו הביע את הדיעה שמיצוזה היא למעול למען המפלגה. במשפט קסטנר נתגלתה אמת היסטורית, ששינתה את השקפת העם מלו לגבי השואה. אמת זו לא היתד, מתגלית מעולם (והשופט הלוי לא היה מכריז את אשר הכריז) לולא הצליח עורך־הדין שמואל תמיר להוציא מפי קסטנר, בחקירת שתי־וערב, את הגילוי המחריד בדבר עדותו של קסטנר למען קצין הס״ס קורט בכר.
גליון 1333, 27 במרץ 1963, עמוד 4
ודווקא לזאת לא היו מסוגלים ...מנהיגי היישוב, שבויי שיגרתם, היו רחוקים מאווירת הזוועות של בודפשט, בה פעלו אנשים כמו קסטנר ובראנד. במשרדיהם הנוחים בירושלים ובאיסטנבול, רצו להמשין בעבודתם כתמול־שלשום להיפך: הוא עמד על דעתו שהמנהיגות היהודית צדקה בכל מעשיה. … טען שרת: שני גיבורי ההצלה של יהודי הונגריה היו דווקא שני ״ידידיו״ ,רודולף קסטנר וארנו מארטון, היתד, זאת טענה מוזרה. … היה זד, יואל פלגי, בעל הספר רוח גדולה באה, בו הציג את עצמו בשעתו כאחד המושיעים של יהודי הונגריה, עד שנודעו, במשפט קסטנר, פרטי שליחותו העגומה. פלגי, שהתפטר לאחרונה ממשרת מנהל אגף התעופה האזרחית, התפטר גם מתפקיד הגיבור.
גליון 873, 15 ביולי 1954, עמוד 16
.״ אדם אחר שביקש לשמור על שיתי המשקל היה ד״ר ישראד רודולף קסטנר, שצלצל למערכת סוכנות הידיעות עתים, ביקש לשים לב לכך שמשפט הוצאת הדיבה לא יכונה יותר ״משפט קסטנר״ כי אם בשמו המלא — .משפט קסטנר־גרינתלד״. 300ח תי מו ת כשנזדמן השבוע שגריר ברית־המועצות, אלכסנדר ניקיטיץ׳ אברהמוב, לנ תניה, הביע את תקוותו כי נתניה עוד תהיה תל־אביב שנייה, נתקל בהתנגדותו של ראש העיר עובד בן־עמי, שהביע את דעתו כי מוטב שעירו.























