גליון 1268, 27 בדצמבר 1961, עמוד 10
במשך שנות השלושים
והארבעים ניהלה פלירט עם התנועה הקומוניסטית. בתמימותה, לא רצתה אז לראות את
הפשעים הנוראים של סטאלין, ואת הסטיות המהותיות של המישטר הסובייטי.
גליון 1358, 19 בספטמבר 1963, עמוד 21
הציע נשיא הוועידה״ הקפריסאי ואסוס
ליסארידם, בנימה של התנצלות, לילין־מור:
״אולי אפשר לאחד את שתי המשלחות...״
ליסארידס 45 קומוניסט לשעבר, שנסש
את המפלגה כאשר זו סירבה לקחת חלק
פעיל במלחמת־השיחרור הקפריסאית, והנים־
נה עתה עם מקורביו של הנשיא מאקאריוס,
השתדל לעזור לישראלים ככל יכולתו.
גליון 1615, 14 באוגוסט 1968, עמוד 12
מובן שההסתייגות שלנו
נידחתה על־ידי הרוב, כשרק גח״ל, המ״ח
והקומוניסטים מצביעים בעדה.
> ?תיקים צמח זקן
הסתיימו מתיקון חוק״האזרחות ודרשנו
כי להבא יקבל אדם את האזרחות
הישראלית רק חצי שנה אחרי שבא לארץ,
וזאת רק אם שהה במשך חצי־השנה בארץ,
ואם ביקש בתום חצי־השנה את האזרחות
בכתב.
גליון 1507, 20 ביולי 1966, עמוד 27
ואילו רק׳׳ח ומק׳׳י פשוט נעדרו מן
האולם — כי הקומוניסטים לא רוצים לריב עם הדתיים. לכן נמנעת מק״י מלהרגיז את
הרבנים, כשם שרק״ת נמנעת מלהרגיז את הקאדים.
גליון 1143, 26 באוגוסט 1959, עמוד 2
קיים דגל אחר, דגל
אדום ועליו חרמש ופטיש — דגל המפלגה
הקומוניסטית שישתלט על המרחב כולו,
באם המצב הקיים ייטשד כמו שהוא
ע.
גליון 1131, 3 ביוני 1959, עמוד 18
(המשן מעמוד )3
הפעולה השמית מתימרת בגלוי ליצור גרעין
לתנועה מהפכנית, שתתחרה עם הדתיים, ה*
ציונים והקומוניסטים בעיצוב השקפת־עולם
שלמה חדשה.
גליון 876, 5 באוגוסט 1954, עמוד 18
אמנם נתמנה כראש שירות•
הריגול המערב״גרמני, הצליח מאד בפעולתו
האנטי־קומוניסטית, אך יותר ויותר
הרגיש כי הנאצים הישנים עולים מחדש
בסולם השלטון, וכי בסופו של דבר יסל קו
״בוגדים״ כמוהו.
גליון 871, 1 ביולי 1954, עמוד 19
גרוע מכל, ארצות אמריקה
הדרומית לא מיהרו כלל להתלכד מסביב
לדגל האמריקאי, נגד השלטון הקומוניסטי.
הן לא האמינו, אפילו, שהוא קומוניסטי.
אלפונסו את מרינה לשלום וחזר לטמפיקו
לאהבתו הראשונה, לופיטד, הנאמנה.
גליון 850, 4 בפברואר 1954, עמוד 6
לארגון ניתנה פקודה להפסיק בפעולות, והוא
שיתף אפילו פעולה עם הבולשת הבריטית נגד המפלגה
הקומוניסטית הפלשתינאית שהתנגדה למאמץ המלחמתי
(עד לפלישת היטלר לברית־ד,מועצות).
גליון 842, 10 בדצמבר 1953, עמוד 15
בהפסקת המושב, כעבור במה דקות, צעק
ח״ב מפא״י שונא״השמאל שמואל לכיא
אל באדר, מקצה מזנון הכנסת למשנהו :
״איך אתה מדבר עם קומוניסטית. אסור בכלל
לדבר אתם.״ באדר הקיצוני־פחות (בשיחות
אישיות),קרא לעומתו :״מה יש׳ איני מעונין
בה מבחינה פוליטית, רגליה מוצאות חן
בעיני.״ לפתע הרגיש לא בנוח, היפנה את
ראשו וראה בי אסתר וילנסקד, עומדת לידו.
גליון 821, 16 ביולי 1953, עמוד 16
מ־ תעודת האישור של מזכירות המפלגה הקומוניסטית כמורקמניה :
זמן לזמן נשלחו לשם משלחות ״ניתנת כזה לחסר קימלמן, היוצא כשליחות ללן ללחוזיס חמש שנים ססס״ר,
עונשין: אבל הסובייטים, שסבלו נובי ביט, פוליטאוטדייל, אינטרנציונל, ק׳דאיכאן, פוט ק סוציאליזמו טזה יול, אזט׳ מדינם,
אז אבידות קשות בחזית לא יכלו קיזל קארארוואן, קלינין, קיזיל באידאק, אול סובייט דבט, סובייט טור?
גליון 817, 18 ביוני 1953, עמוד 9
כולן כאחת פנו אל האפנדים — אי לפחות
אל בני האפנדים, כי אף אחת לא טרחה לחנך
את בני דלת העם. ומלבד הקומוניסטים,
לא היתד, אף אחת מהן ישרה.
ביחוד מתמרמר סלמון על אושי מפ״ 5׳
אצלן שונה.
גליון 782, 23 באוקטובר 1952, עמוד 16
שאלו אותו אם הוא ״כנעני״ .ובכן, מה זה ״כנעני״ ? אמרו
עליו שהוא ״קומוניסט״ ואמרו עליו שהוא ״פאשיסם״ ואמ רו
עליו שהוא ״אגזיססאנסיאליסט״ .המלה האחרונה העל תה.
גליון 757, 29 באפריל 1952, עמוד 6
אך יהודה לא שהה זמן
רב בקרב לוחמי היערות, כי כאשר החריף
הסיכסוך בין האגף הקומוניסטי של המחתרת
וצבא הגנרל אנדרם האנטי־קומוניסטי,
הפכו היהודים לשעיר לעזאזל של שני הצ
דדים.
גליון 705, 3 במאי 1951, עמוד 2
כהן, ירושלים
בוז לתכנית הלימודים
נתקעתי. באחד הימים, להרצאה של המפלגה
הקומוניסטית הישראלית. י שבתי, חממתי בפא,
האזנתי איך שהוא להרצאה.
גליון 1216, 11 בינואר 1961, עמוד 16
בהיותו עדיין בן ,23 גורש מיוון מילדתו,
כ לי מסמר — אץער כו ת, כעבור
כי מלבד היותו מורה לספרות יוונית, היה
ימים מספר חזך לבאר שבע — הפעם ב־גם
קומוניסט. מצרפת גורש לפני שמתה
ליזזית עורך־הדין אברהם פישמן.
גליון 2232, 11 ביוני 1980, עמוד 22
במה תחיה העיתונות הישראלית שונה מן העיתונות במדינה
קומוניסטית או פאשיסטית, אם תתקבל הצעת־החוק של תמיר?
גליון 1674, 1 באוקטובר 1969, עמוד 13
זהו המקום היחידי בעולם, בו יכולים
הקומוניסטים לתת לאמריקאים דבר שהוא
חשוב להם עד כדי כך, שיהיו מוכנים ללחוץ
ברצינות על ישראל כדי שזו תרפה
את האצבעות החונקות את מצרים בגרונה.
8נ ד סו לי טי
** אשרנדמה היה, לפני כשנה, שיש
^ סיכוי להגיע לשלום סביר בשיחות
פאריס, בין נציגי ויאט־נאם לבין האמריקאים,
הירבו יועציו של ניכסון לפזר הצהרות
על הסיכויים להסדר מהיר גם בזירה
הישראלית—ערבית.
גליון 1987, 1 באוקטובר 1975, עמוד 24
כך, למשל, כאשר שאלו
אותה מדוע האירגון של בעלה תומך
בסוציאליסטים בפורטוגל (ביגלל שינאת
הטרוצקיסטים כלפי הקומוניסטים) ,השיבה
כי יוסי גרוע עוד יו תר מסוארש (מנהיג
הסוציאליסטים) ,ופעם זה עוד יתברר להם.
גליון 2058, 9 בפברואר 1977, עמוד 30
הנה ניתנת לו הזדמנות גדולה :
להיות החבר הערכי הראשון ככנסת
שאינו זנב של המימשל הצבאי
ולא קומוניסט הרוקד לפי
חלילה של מוסקבה, אלא נציג גא
ועצמאי של הציבור הערכי כישראל.
גליון 2169, 29 במרץ 1979, עמוד 56
״לסרט הזה חסר מוסר השכל,״
טען פיאטרו אינגראו, קומוניסט שהוא יו־שב־ראש
הפרלמנט שם .״הדברים הם הר בה
יותר מורכבים מכפי שמר פליני מציג
אלא בהקרנה פרטית של מפיק הסרט.
גליון 2080, 13 ביולי 1977, עמוד 40
הם מבקשים
שילטון, צורות של כייח ודיוקנה של
החברה הישראלית מצטייר בעיני משה
שמיר כך :״המצה לשמור שבת — יש־נצר,
הרוצה שלא לשמור — לא ישמור ;
הרוצה יאבל כשר, אינו מצה — לא יאבל
בשר ; המצה יתחתן אצל רב, המצה
יתחתן אצל שופט, או פקיד ונימוקיו
של שמיר לכד נראים כלקוחים מתוך ההווה
של הרכבת הקואליציה החדשה :
^ אוגוסט ,1956 אחרי הוועידה ד,־20
של המיפלגה הקומוניסטית הסובייטית*
,מיפלגה שהיתה כאבן־שואבת לשמיר
ולחבריו הסיפרותיים והרעיוניים.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 44
בפברואר 1981 נשא הנשיא ליאוניד ברז׳נייב נאום
חגיגי בוועידה ה־ 26 של המיפלגה הקומוניסטית הסוביי טית.
הוא כלל בו קריאה לשלום במיזרח התיכון, שית בסס
על שלושה עקרונו ת :״סיום הכיבוש של כל הש טחים
הערביים שנכבשו ב־, 1967״ ״הבטחת הזכויות שאי-
נך ניתנות־לעירעור של העם הערבי הפלסטיני עד כדי כינון
מדינה משלו, ועד ביכלל,״ ו״הבטחת הביטחון והריבונות
ישראל .״
של כל מדינות האיזור, וביכללזה
כעבור חודשיים, באפריל , 1981 כונס בדמשק מושב
המועצה הלאומית הפלסטינית, וקיבל את הצהרת ברדנייב
אורי אבנרי,
#ה^ב>ה10ע
ך * תפקיד הו ט ל על איש שהתבלט במשך שש
• י שנים כראש מחנדדהשלום באש״ף.
גליון 2332, 12 במאי 1982, עמוד 73
.״
מנהל בית־הספר מחליט לערוך חגיגת
פורים שלא היתד, כדוגמתה, חגיגה ההו פכת
לנשף־מסיכות ישראלי מרתק (״כיתח
ח׳ ראשונה אמורה היתה להתחפש ליחידת
האצ״ל, ח׳ שנייה מילאה את תפקיד
לוחמי־חירזת־ישראל ...תלמידי ח׳ שלי שית,
הידועים כמופרעי בית־הספר, נצטוו
על־ידי המנהל לקחת את עשר העי־זים
שנדבה משפחת פרג׳ון, שזכתה בפיס
ולצעוד בתור חיילי ההגנה, הפל־מ״ח
והפלי״ם נציב בית״ר בשכונה
מביא 46 מדי בית״ר, ומגדיל את המעוז
המקומי של בית״ר ב־ 46 חברים חדשים,
״כיתה ז׳ ראשונה קיבלה את הצימוק
שבעונה, הם ביצעו את, עגלת הרוגי המל כות
רק תקלה אחת מתחוללת בין
כתלי בית־הספר המטורף הזה, שהוא
״התקרית היתה
מיני־מדינת־ישראל :
מעורכת בה זמירה המשוגעת, שהיתה
בת־זקונים של הקומוניסטים העיראקים
בשכונה ולכן אף פעם לא נתנו לה עונש
להביא את ההורים.