חיפוש: קומוניסטים
נמצאו 4,007 תוצאות (מציג 2,901 עד 2,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 5
השמאל שילם את מחיר אי־יכולתו להתאחד לגוש גדול, בהשתתפות לבון. על כן כימעט ולא גדל, בעוד הקומוניסטים קצרו קציר רב. הליברלים זכו לעליה קטנה — קטנה עד להפתיע!
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 7
כאשר שבו שלושת הישראלים ארצה וסיפרו מה שקרה במוסקבה, לא היה מנוס מלשוב ולשאול את השאלה: מדוע דודקא הקומוניסטים הם הם תמיד היחידים המסבירים לעולם כי לא כל ישראל מיקשה אחת ולא כל העם תומך במדיניות בין־ גוריון ונעריו?
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 7
בעזרתו אפשר היה להרוג באושוויץ 16 אלף יהודים, צוענים וקומוניסטים ליום. מה היה תפקדו של אייכמן בתק.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 10
בים זה של נסיגות וכשלונות, לא יכלו מנהיגי אמריקה להתנחם אלא בנחמה אחת: החרפת הניגודים בין ברית־המועצות וסין הקומוניסטית. מאו טסה־טונג התנגד בחריפות לקו המתון של כרושצ׳וב, הכריז כי אי־אפשר להחריב את המערב ללא מלחמה.
גליון 1252 (5 בספטמבר 1961), עמוד 8
תו מיקרה עצמו קרה, עשרים שנה לפני כן, לצעיר דויד גרין (בן־גוריון) בעיירת מולדתו, פלונסק, בוויכוח עם קומוניסט בבית־הכנסת המקומי.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 19
דרושה רק נערה ואז יהפוך הזאב הזועם לכבשה שלתה ההולכת בתלם הנשואין וחיי המשפחה השקטים, ומפסיקה להצביע בעד הקומוניסטים. אם זה מה שהאנגלים מבקשים לגדל בערוגות הירק שלהם — יבושם להם.
גליון 1234 (10 במאי 1961), עמוד 14
הילד נשאר בידי אביו׳ הביולוג ועסקן המפלגה הקומוניסטית רוברט פרקש, בן ד,־•36 פרקש היר, איש מסור, למשפחתו, ל־מיקצועו המדעי ולהשקפותיו.
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 3
ובכן, ב״קול העם״ ,בטאוז המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מיום ,15.10.53 זאת אומרת, למחרת היוודע המעשה, פותח המאמר הראשי כד: ״נגד הרצח!
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 34
ברוסיה חוללה המיפלגה הבולש ביקית של ולאדימיר איליץ׳ לנין את המהפכה הקומוניסטית. בגרמניה קמה עולם שלם נחרב אירופה שקעה בתהום 314 האורות כבו באירופה : 1917 לנין נואם כימי המהסבח זזכודשכירן ית : 1933 נשיא גרמניה ממנה את היטלר כראש־הממשדה את יסודות רפואת-הנפש — ולמעשה את יסודות העולם הרוחני של המאה דד 19׳.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 35
זה הירי כימעט מובן מאליו. ״מוכרחים להראות לקומוניסטים, ימח שמם, שיש לנו כבוד עצ מי \״ אמר האזרח הישראלי, ב גאווה לאומית לאומית .
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 45
הסרט חותר לחשוף את הסי בות שהביאו אותו, בשיא תהילתו, לפנות עורף למימסד ה- ציוני ולהפוך אחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית. • החפרפרת (.)10.30 הפרק השישי והאחרון בסיד- רה הבריטית המעולה, שהופקה על־פי סיפרו של ג׳והן לה־קארה.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 25
הוא התחיל כטייס אחד מארבעת ה־פייפריס, שהיוו את כל החיל בראשית ,1948 טם בנזסר־שמיטים הגרמניים שסופקו על־ידי צ׳כיה הקומוניסטית בפקודת סטאלין, עבר לספיטפיירים הבריטיים, התמנה כמפקד טייסת־הקרב היחידה, הפך מפקד הבסיס ברמת- דויד.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 75
* אלוף יצחק שוה מנצח את אלוף וויו מומס הע ם ב תי ם ־ אבל דמי יעל המידרכה סול משרדי הסוכנות־הי־הודית בתל־אביב, הבית שאיכסן פעם את בנק אשראי לפני שפשט את הרגל, נראה המחזה שהפך כמעט מוסד של קבע על במה זו: עולים חדשים שבתו רעב ותבעו שיכון מיידי. נציגי הממשלה טענו שיד הקומוניסטים בדבר, ואילו אזרחים ותי קים התלוננו על חוצפתם של העולים ה חדשים.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 43
סימוביץ, יליד רומניה שעלה לארץ לפני חמש־עשרה שנה, גילה כי קל לעשות עסקים עם ממשלות קומוניסטיות, מכפ• שניתן לשער. באחד מביקוריו ברומניה נודע לו על מיכרז שהוציאה ממשלת רומניה לתפ עול הנמל החופשי שלה, סולינה, שבים- השחור.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 74
אז הופיע באופק השדכן, בדמותו של ויקטור ברנדייס, מי שהיה קצין בשירות מישטרת־ד,ביטחון של ממשלת פולין הקומוניסטית, זיווג שנראה כמוצלח. הוא שיכי נע את ראשי הציונים־ד,כלליים כי הוצאת עיתון משותף עם הפרוגרסיבים תהיה צעד ראשון לאיחוד שתי המיפלגות, איחד את שני העיתונים הדדיומיים ליומון אחד.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 49
הקשר שלהם לארץ־ישראל אינו תלוי בקיומה של מדינת-יישלאל. סוכנות קומוניסטית. בעניין השטחים זה מה יגידו מחר, אם להגיד ההיפך מזה. 6מהו יחסך לתנועת שלום־ עכשיו?
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 79
1—111 - 1 7 6ו הקיזה דמים רבים במילחמה נגד היטלר, וכי מתנגדי הפאשיזם בפולין, הונגריה, בולגריה, רומניה ואלבניד, כרתו בריתות עם הקומוניסטים באותן ארצות, וקידמו בברכה את צבאות ברית־המועצות — הוא יתקל בחיוך.
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 6
רק מעז לומר, בקול ענות חלושה ,״מה רוצים מן המיסכן הזה״ ולא עוד. מחשש שמא יגידו שאני קומוניסט, עוכר ישראל וכר. אני לא רוצה להתבייש בעתיד ולבייש את נכדי, כאשר ישאלו אותם: ומה עם הסבא שלכם, מה הוא עשה אז כדי למנוע זאת?
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 10
כל מי שאינו בור״פוליטי חייב להצביע בעד של״י, בדי לגרום לבך שהממשלה הקרובה (או זו שאחריה) לא תורכב על-ידי המערך והמפד״ל, אלא שבמרכזה יעמדו של״י והמערך, בתמיכתה (או הימנעותה) של המיפלגה הקומוניסטית הישראלית ונציגי המיעוט הערבי הישראלי.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 31
הוא נטש את המחתרת הימנית והעניק לטיטו תמיכה קיצונית, למרות השקפתו האנטי־קומוניסטית העזה. סטאלין לא סבל בעלי־ברית, אלא רק גרורים.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 19
כתב טיים בתאילנד, ניל קלי, מתאר את סאמפאן כ״איש חזק, צעיר למראה ובעל חיוך משובב, החותר למדיניות של חירות לקמבודיה, הרואה בארצות- הברית ידיד, והשואף לפלוראליזם אידיאולוגי, קומוניסטי, קפיטליסטי או מישטר־ביניים, אחדי ה׳שיחרור../״ ח״ב שימעון פרם מזיו האינטלקטואלים שסייע לסונזוסה אדריכל ההשמדה חיו סאמפאן, כדי שנזכה לראות את מה שהטייס מכנה בשם ״חיוכם המשובב״.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 13
אם הבדיחות והמבט הקל לחידה של טרוצקי יגבירו את ההתעניינות כלפיו בקרב ילדים, נוער ואף מבוגרים, נמצא כולנו נשכרים.״ מי שטוען שאין לקומוניסטים חוש הומור לא פגש, כנראה, את הטרוצקיסטים.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 68
הם עברו על פני בית־הנתיבות הראשי והתאספו מול הבניין המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. שם, מכיוון שלא היה הרבה מה לדבר, שרו במה פעמים את האינטרנציונל ...אחר״כך שר ההמון עוד פעם אחת את האינטרנציונל.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 71
האופטימיות שלנו היא כבר היסטורית.״ * הסופר א ר תו רקפטלר, קומוניסט לשעבר שקפץ לקיצוניות ההפוכה, בכרך השני של האוטוביוגרפיה שלו :״אדם וחווה היו בלי־ספק אזרחים סובייטיים _ הם התהלכו עירומים, אכלו פירות אסורים ובכל זאת היו סבורים שהם נמצאים בגן- עדן
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 80
מרדכי נמיר דרש את חיסול ה־צנטרליזציה (ריכוזיות) ,כשם שכומר קא- תולי מטיף נגד החטא וקומוניסט אדוק נגד האימפריאליזם. הסקירה ההיסטורית המקיפה של דויד בן־גוריון, אף שלא הזכיר את אפלטון ובודהא, היתד, רגילה בהחלט.
