גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

עולם שלא ראה
עדיין את אמצעי התקשורת ההמוניים האדירים,
את המהפכה הקומוניסטית, את
הדיקטטורה הפאשיסטית, את מדינת־הסעד
המודרנית, את התנערות אפרו־אסיה.
גליון 1534 (25 בינואר 1967), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כך היה בעבר הקרוב ב־מפא״י.
כך קרה לפני למעלה משנה במפלגה
הקומוניסטית.
תנועת החרות חיה עתה את ימיה האחרונים
כתנועה מאוחדת.
גליון 1534 (25 בינואר 1967), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

איפה
סומרפין ואיפה זרחין! איפה. קריית־הפלדה
ערב המהפכה הקומוניסטית, לא קופא עדיין
על שמריו. יש לו מאז׳עוד פאטנטים רבים
אחרים, יותר מעשרים.
גליון 1542 (22 במרץ 1967), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

צריך
אדם להיות מעורה בהווי הישראלי
כדי להבחין בי בל השמות
האלה אינם אלא הסוואה לאיד-
גוני-חזית מפ״מיים, שלמדה את
השיטה מן הקומוניסטים בחו״ל.
מועדוני צוותא שייכים למפ״ם, ומשמשים
כתחליפים מוסוזים־למחצה לסניפיה המדולדלים.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

צדיק אחד במערך, הפרופסור דוב סדן, נמנע מן ההצבעה, ואילו שולמית אלוני הצביעה
עם הרוב. כל הקומוניסטים נעדרו מן הישיבה. אנשי אגודת־ישראל לא הרימו את ידיהם
כלל — לא בעד, לא נגד, וגם לא עם הנמנעים( .תוך כדי הצבעה כשקראתי להם :״מדוע
אינכם מצביעים?
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

השובתים כונו
על־ידי דוברי המדינה ברחבי העולם בקומוניסטים,
בארץ ובחו״ל גויסו מפירי־שביתה.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

היו
אלה, בעיקר, סטודנטים של מפ״ם, הכוח ה־חדש
והקומוניסטים — קומץ זעיר שרק הבלים
את האדישות העצומה של הציבור הישראלי
בשאלת־מצפון יסודית זו,
מפלגות
ה אד ה שלי שי
לנזוז רג !
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אולם אם כח־נות חלק ממארגני התעמולה
לא חפפו תמיד את הצהרותיהם הפומביות,
התעוררו בשנים האחרונות גם חוגים שאינם
אנטי־סובייטים, ביניהם יהודים״ חברי
המפלגות הקומוניסטיות במרבית העולם המערבי.
השנה
יכלו לחגוג את נצחונם.
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

שש שעות נחקר
התייר הישראלי, נשאל מי הורה לו להפיץ
תעמולה אנטי־קומוניסטית במוסקבה .״אף
אחד לא הורה לי לעשות כך,״ התנצל ,״ואמנם
לא עשיתי זאת.״
החוקרים העיפו בו מבט מזלזל, והושיטו
לו את גליון הארץ אל מול העיניים.
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

׳ כאילו שמדרך
הטבע חייב היה המתנקש להיות
קומוניסט דווקא. בהתנגשות השניה, כאשר
משה דוויק זרק את הרימון מן היציע —
וזה קרה כבר בירושלים — חשנו מיד,
ח״כ שמשון יוניצ׳מו המנוח ואנוכי,
להגיש עזרה לראש הממשלה ולשרים שנפצעו
ברסיסים.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

כי ברגע זה ׳.עסוקה
בריודהמועצות במיבצע חשוב מאד להחזרת
קרנה במרחב — הן על־ידי חדירה לסוריה,
בה צורפו הקומוניסטים לממשלה, הן על־ידי
ביקורו הגדול של אלכסיי קוסיגין במצריים
(ראה במרחב).
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כאשר מדברים בעולם — ובישראל —
על נסיון־ההפיבה האחרון, למשל, מנתחים
את מניעיו במונחים כמו :״סלים חאטום
ועמיתיו רצו להפיל את המישטר השמאלני
של פלאח ג׳דיד והקומוניסטים.״
אבל בתוך סוריה עצמה — בשווקים כמו
בחוגים הגבוהים ביותר — השתמשו במונחים
אחרים לגמרי.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

.״
• לכן דרושה ממשלה שתיהנה מ־
״תמיכה כוללת של המפלגות״ ,מלבד הכוחות
הקומוניסטים מצד אחד והכוח החדש
מצד שני.
• דרושה גם ״מדיניות כלכלית אמיצה
ועקיבה״.
• וגם ״אחדות לאומית״.
• וכל זה, בתנאי שתיבנה על ״יסודות
שניתן לסמוך עליהם בטיפול בבעיות חוץ
ובטחון עדינות״.
• יסודות אלה כוללים, מלבד מפלגות
הקואליציה הקיימת, גם את רפ״י וגח״ל.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

בין חרות ומפ״ם הבדילו רק הבדלים דקים של נואנסים.
היה קיים חשש שחוץ מן הקומוניסטים, שדעתם נפסלת מראש מפאת זיקתם למעצמה
זרה, לא ישמיע איש בכל הוזיכוח קול שיזהיר בפני הסתבכות שתביא למלחמה.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אשמתו :״הוא בו
לדת ואינו מאמין שנשקפת סכנה קומוניסטית.״
לכך
השיבו הסטודנטים :״תורב אורדוסו
צ׳וק יאשא!
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

החתונה נערכה בניו־יורק, במועדון־התיאטרון
שברובע האמנים, בחברת כמה ידידים ורב
קומוניסטי. באותו זמן כבר הייתה מטורפת
אחריו, גילתה לו שהיא הייתה במצב כזה
גם לפני שהכירה אותו.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

תוכן האיגרת שפורסמה רק
עכשיו: גינוי יחם ברית־ד,מועצות לישראל
והודעה שלמרות שאוקראיגה חופשית, לכש־תקום,
תשאף ליחסים ידידותיים עם ארצות
ערב, הרי ברור כי האוקראינים הרשועב־דים
,״שבויי מוסקבה הקומוניסטית״ מצד־דים
בכל לבם בישראל ובעמה שוחר־ד,חירות.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

זהו הגורל המר
של עם ישראל, שחוליגאן כזה, הרפתקן,
פטפטן, שאינו מבין כלום בפוליטיקה, יכול
להיות שר־בטחון אצלנו על חברו־לשעבר,
ח״ב מק״י שמואל מיק ונים :
״ומי זה מיקונים? מנהיגה של המפלגה
הקומוניסטית הממשלתית.״ דאה רגין,
אשת הרמטכ״ל יצחק רכיי, נרתמה כידוע
^ ערהנתפשה במחנה צבאי, כשהיא
!
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

את כל האשם
לסבלותיהם של יהדות רוסיה ראיתי במפלגה
הקומוניסטית
״ביום ראשון (של השבוע שעבר) הרגשתי
שאגי כבר לא יבול יותר לסבול.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון ש־אוליאל
לא רצה לגרום צרות לאביו, שחשוד
היה כעסקן קומוניסטי, חזר, הפך
סמל בלגיון־הזרים, נשלח לקוריאה.
גליון 1127 (6 במאי 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

ת צ פי ז ג׳
במדינה
>כל הזכויות שמורות)
• אל תהיה כמוה כי המפלגה הקומוניסטית תצליח להש־ת
לטשלט ון מו חלטב עי ראק.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אם
יהיה אחוז הקולות הכשרים לכנסת כמו להסתדרות ( 75%מכלל בעלי זכות־הבחירה)
יחיה המודד לכל מקום בכנסת 7500 קולות. הניתוח במקרה זה:
הקומוניסטים קיבלו בהסתדרות מספר קולות שיספיק כמעט לשני
מקומות• לאור ירידתם הניכרת ברחוב הערבי, בגלל ויכוח רע״ם־עיראק, יקבלו
לכל היותר 2מקומות נוספים מקולות לא־הסתדרותיים.
גליון 1124 (15 באפריל 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אף כי
המפסידים העיקריים מתנועה כזאת יהיו הקומוניסטים, מקווים מתכנני־ההימנעות
כי מק״י תיאלץ להצטרף לתנועה, כדי להעלים את הפסדיה ברחוב הערבי אחרי
התרחקות היסודות הלאומניים.
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הכרה מעמדית
ך* לוס״אנג׳לס, ארצות־הברית, לבש שח־
Jקן התיאטרון גורי פולונסקי תלבושת
חלל מגומי, פנה אל העוברים ושבים בבקשת
עזרה בשפה הרוסית, טען כי נחת ממאדים,
ספג בעיטה ברגלו מצעירה שזעקה
כי הוא קומוניסט.
מעגלי המס
ף״תל״אכיכ, קנה אליעזר הלוי כגרוט־
Jאות זוג אופניים משומשות, נדרש לשלם
עליהם מס־קנייה ומס־מותרות.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בעוד התרבות המערבית, היונקת מרוחה
של יוזן העתיקה, שואפת לגאולת היחיד,
והתרבות הקומוניסטית שואפת לגאולת הקולקטיב,
אין היהדות האמיתית מפרידה בין
השניים.