גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

.
• השליח ממגצ׳וריה (בן־יהודה,
תל־אביט שבוי אמריקאי החוזר מקוריאה
ומשטיפת מוח קומוניסטית, משמש אמצעי
אלים ללוחמה פסיכולוגית.
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

אם כן, מוטב שיזכרו את גורלה של מפ״ם, שהצביעה בעד חוק בטחון־המדינה, מתוך
אמונה כי יופעל נגד הקומוניסטים בלבד. הקרבן הראשון והעיקרי היה איש־מפ״ם, אהרון
כהן.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

ספק אם מתזה זד נמנה על הטובות
שביצירותיו של המחזאי והמשורר הגרמני
הקומוניסט. ההומור שבו מאולץ, והשנינות
כבדה ומסורבלת.
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

המכרים, ששמעו
את הסיפור, העירו לבאדר בחיוך :״זד, לא
יציל אותך מתליה על עמוד החשמל, כשיתפסו
הקומוניסטים את השלטון.״ חייך
הח״ב החרותי :״קיימת משום הנאה פרבר-
סית בניהול רומן עם התליין!
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

בעוד שבעיותיה של מדלנה מובנות לכל
צופה ונוגעות ללבו, הרי התלבטויותיה של
בת המיליונר מעניינות אותו בחילופים בצמרת
המפלגה הקומוניסטית באוזבקיסטאן.
האמת היא שלא רק העלילה והבימוי גורמים
לכך — אלא גם השחקנים.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

התהלוכו האין־סופיות
של פלוגות־הסער בחולצותיהן החומות, קרבות הרחוב בין
הנאצים והקומוניסטים, הצבאות הפרטיים לובשי המדים של
המפלגות הרבות — אלה היו נוף ילדותי.
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מה שאזרחי צ׳כוסלובקיה עשי במשך
שבוע זה הוא חסר־תקדים, כמו עצם הפלישה
הקומוניסטית לארץ־האחות. ההתנגדות
המופלאה, שעשתה את הכובשים ללעג; הסולידאריות
שמנעה הקמת ממשלת־קוזיזלינ־גים
ואילצה את הסובייטים לנהל שיחות־פשרה
עם המנהיגים שאותם התכוונו לכלוא;
הפגנו ודהר,זדה,ו ת ששטפו את מרבית ארצות
תבל (כולל ישראל); ההבטחה הסובייטית
להוציא ״כעבור זמן״ את צבא הכיבוש
שלהם — כל הדברים האלה נתנו פתח
לתקווה, שאולי יש בידי האדם הקטן נשק
גם בפני הטאנקים של מעצמות־העל האדירות.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

דווקא
עכשיו הוא קורא את הרב־מכר החדש של
ליאץ יוריס, טופז. זה הסיפור על הסתננות
הקומוניסטים למישטר הדה־גוליסטי.
• אגב, עכשיו כבר מותר לגלות כי ביום
שפורסם המינוי של בר־לב, היתד, בתו
זוהר גם כן בתחילת דרך צבאית חדשה.
גליון 1528 (14 בדצמבר 1966), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ככנסת השישית כולה תישארנה רק שתי•
אופוזיציות זעירות -הקומוניסטית מחד והכוח
החדש מאידך.
לכן אך טכעי הוא שכל המפלגות האלה
יתאחדו מול פני הסכנה, מפכיב לקערת-
השלל המשותפת.
גליון 1533 (18 ביולי 1967), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

תופיק טוכי מרק״ח, למשל,
הצביע נגד הסתייגות חברו למפלגה מאיר
וילנר, עובדה שהולידה את השמועה העוקצנית,
כאילו שוב התפלגו הקומוניסטים,
ושוב בהתאם למוצא הלאומי שלהם: יהודים
לחוד וערבים לחוד • .בילבול דומה אחר
הוליד תמיכה של ח״כ המערך ושר־התיירות
לשעבר, עקיבא גוכרין, בהסתייגות של
נציג העולם הזה — כוח חדש * .באותו
דיון, באמצע ההצבעה, ניגש ח״כ חרות
אליעזר שוסטאק, כשהוא נירגש כולו,
אל חברו לסיעה מנחם ידיד, ובישר לו
בי בתל־אביב התנשקו.
גליון 1535 (1 בפברואר 1967), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

אף אחד לא ירמה
אורי אכנרי: ובכן: למען הדמוקרטיה, נעדר מן הכנסת?
שמואל
מיקונים: אנו הקומוניסטים המגינים העיקביים ביותר של הדמוקרטיה הזאת,
על הדמוקרטיה הבורגנית הקיימת בישראל כיוון שהיא מאפשרת לכולנו לחוות דעתנו
ואיננו צריכים לחשוש מפני מחנות־ריכוו, בתי־סוהר ורדיפות הבולשת, כפי שצריכים
לחשוש במישטר של פראנקו או בכל מישטר אחר בו קיימת דיקטטורה
אורי אכנרי: אבל לא ברוסיה.
גליון 1550 (17 במאי 1967), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

שהכסף נוצל לחיזוק
איגודים מקצועיים במערב אירופה בפני חדירה
קומוניסטית. ובכלל — הסיוע הבספי
הסמוי כבר נפסק, כדי ״לא לסכן את עצמאותה
ויושרה״ של תנועת העבודה האמריקאית.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אנשי מק״י רואים נימוק זה ברגשות מעורבים: מצד
אחד, הם שמחים שלא הוחלט על התחרות; מצד שני —
רואים את הלחץ של החברים הערביים של רק״ח כהוכחה
נוספת שזוהי מפלגה לאומנית ערבית, ולא קומוניסטית.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

.״
הערות=ע1ול״ס
כיצד מתייחסות המפלגות השונות בצרפת לשארל ד ה ־ גול
הימין חושם אותו למנהיג דגול ; המרכז חושם
שהוא סתם ד ה• גו ל ם; ואילו הקומוניסטים טוענים:
ד ה ־ גועל.
המפקח הכללי של המשטרה, יחזקאל סהר, סיים את שירותו
קץ הםהרוריה.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לדבריו, היה בן לאחת המשפחות היהודיות העשירות,
שהצליחו לברוח מרוסיה, בפרוץ המהפכה הקומוניסטית. המשפחה השתקעה בפאריס והצעיר
גדל.
גליון 1155 (11 בנובמבר 1959), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

בין
השאר:
ירידתם הגדולה של הציונים הכלליים
(שזכו בסיכום כל הקלפיות הנסיוניות ל־
5.3%׳ לעומת 6.2%שקיבלו בבחירות).
ירידתם הגדולה של הקומוניסטים
( 2.1%בסיכום כל הקלפיות, לעומת 2.88%
בבחירות).
@ כשלון כל הסיעות העדת־ות, מלבד
רשימת בן־הרוש (בסיכום הקלפיות לא הגיעה
אף אחת מהן לאחוז החסימה, וגם רשימת
בן־הרוש לא הגיעה לאחוז זה ברוב הקלפיות.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בשלב
הנוכחי תומכת ברית״המועצות
באותה ריאקציה פיאודלית״דתית״קנאית,
מפני שהמפלגות הקומוניסטיות במרחב
חסרות כוח ומפני שהיא מקווה לנצל את
השאיפות הלאומניות הערבית נגד תאמר
קאים.
גליון 874 (22 ביולי 1954), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

נשמה הדלילה להרבתקות
אין גרמני אחד בעולם, מלבד הקומוניסטים,
שוויתר בלבו על שטחי גרמניה המז רחית,
אשר נתפסו על־ידי הרוסים והפולנים
וצורפו רשמית למדינותיהם בהסכמת צ׳ר־צ׳יל.
גליון 807 (9 באפריל 1953), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

.20 חג
לזכר שחרור ירושלים וטיהור בית המקדש 1
.22 המדינה הקומוניסטית רבת האוכלוסין ! .23
האיכר במרחב ; .25 הוא נסע ראשון מסביב
לכדור הארץ !
גליון 726 (27 בספטמבר 1951), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״ נהג מונית אחד, שדודו
עלה מרומניה, אחר שניצל ממשרפות
הנאצים ומדיכוי הקומוניסטים, והתיישב
עם אשתו ושני בניו בדירתו בת שני הח דרים,
הביט בגברת בבוז.
גליון 725 (20 בספטמבר 1951), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אותו זרם דתי שהוליד את פיזאיאן הוא אשר משתלט כיום למעשה על מדינות
ערב. אמנם גוברת השפעת הקומוניסטים, אך הדתיים הצליחו לרכז סביבם את
השאיפות הלאומניות של ההמונים.
גליון 790 (18 בדצמבר 1952), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

111 1 11
איש הפלא
סקרן שם לבו השבוע לעובדה כי ח״כ
שמואל מיקונים ואמיל חביבי הקומוניסטים
נוהגים לשוחח ביניהם בלשון האימפריאליסטים:
אנגלית.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

בשיא דבריו
קרא בגין מן הדוכן :״חבר
הכנסת סנה, אני רוצה לשאול
אותך שאלה: האם אתה קומוניסט?
אני מחכה לתשובה!״
בגין עצר את דבריו באופן
דרמאתי, והשתרר שקט.
גליון 1731 (4 בנובמבר 1970), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ך* פוקר של יום־פיפור נפוצה ידיעה נוראה בבית־הכנסת של העיר כרמל שבמדינת
ניו־יורק, עיירה של כ־ 60 אלף איש, במרחק של כשעתיים נסיעה מן הכירך.
הידיעה אמרה שאחד, אורי אבנרי, קומוניסט ועוכר־ישראל, בא לנאום בערב בכנסייה
הלותרנית.
גליון 674 (28 בספטמבר 1950), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

לעומת זה לא נראו שני יהודים, נציגי
מדינות זרות בישראל, בבית הכנסת:
אדוארד גולדשטיקר, ציר צ׳כו־סלובקיה,
חבר וותיק של המפלגה הקומוניסטית
ונשוי לאשה נוצריה, אך מבין עברית
ובקי במסורת ישראל ופאול דוא
דודיצ׳י, מיופה הכה הרומני יפה הפנים
והשתקני, נמנעו מלהשתתף בתפלת החג
מאותה סיבה שישראל ברזלי נמנע בגללה
בשנת כהונתו הראשונה.