חיפוש: קומוניסטים
נמצאו 4,007 תוצאות (מציג 1,601 עד 1,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 4

ההוצאה הממלכתית ההונגרית דחתה את פירסום ספר־הסאטירה שלו, שפורסם כשיכפול בימי הכיבוש הנאצי, ובו לעג לגזע המובחר של הקרחים חסרי- השערות (רמז לאריים, חסרי הפגמים ה־ | גזעיים) .הסיבה הלא־רשמית: גם מנהיג הונגריה הקומוניסטית מתיאש ראקושי הינו קרח. ממלא מקום נשיא־ד,מדינה ויושב־ראש1 הכנסת, יוסף שפרינצק, זכה למתנת חג־שבועות: פסל נחושת של ראשו, השוקל 20ק״ג, שהגיע אליו מהפסל השבדי- היהודי זאם גורדון. … בתה של חברת הכנסת הראשונה, שושנה פרסיץ, ואחותם של ימימה מילוא, רעייתו של יוסף מילוא, וריטה פרסיץ, ממנהלות קול ירושלים. ** גרשום. *** זמן קצר לאחר מכן פרש ד״ר סנה מהנהגת מפ״ם והקים את ״מיפלגת השמאל הסוציאליסטי״ .מאוחר יותר הצטרף להנהגת המיפלגה הקומוניסטית, אותה פילג בין מק״י לרק״ח ב־.1965
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 24

בכל התקופות האלה קיימו מנהיגי מק״י ורק״ח — ד״ר משה סנה, שמואל מיקוניס, מאיר וילנר, תופיק טובי ורבים אחרים — מגעים הדוקים עם שליטי ברית־המועצות, נפגשו עם ראשי הקרמלין, השתתפו ב וועידות קומוניסטיות לצד מנהיגים קומו ניסטיים ערביים ועם שליחי אש״ף. … אלופי הוועידות הם, כמובן, ראשי רק״ח (ולפניהם ראשי מק״י) .בוועידות הבינ לאומיות, שהדביקו לצמרת הקומוניסטית הישראלית את הכינוי ״רק״ח־טורם״ ,הם נפגשים באופן קבוע עם אנשי-שמאל ער ביים ועם שליחי אש״ף.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 9

למשל, עד היום הזה מתנגד המימשל הצבאי להכנסת עיתון המפלגה הקומוניסטית ״אל־איתחאד״ לגדה, למרות שזהו עתון לגאלי. 1 1 1 רובינשטיין טוען במונולוג שלו :״אולי מוטב להעיר שאנחנו עוסקים בחלק המובחר של התרבות הזאת ולא עוסקים ברובה, שהיא סיפרות של סתם גידופים. … היונים הישראליות, בשובך הסוציאליסטי־ציוני ומחוצה לו, שמחים ומרוצים בנשיא המצדד בבוקר ב״בית לאומי פלסטיני״ ,בצהריים ב״יישות פלסטינית״ ובסעודה הממלכתית בערב ב״שאלה הפלסטינית״ .הקומוניסטים הישראלים אוהבים יותר את ברז׳נייב ושונאים את קארטר כשהוא רוצה זכויות״אזרח בברית״המועצות, אך הם אוהבים גם את הנשיא האמריקאי כשהוא מכריז על הצורך בנסיגה ישראלית לגבולות .1967 קארטר אוהב מאד את מי שאוהב אותו, כי הוא אוהב את התנ״ך שבו נאמר ״ואהבת לרעך כמוך״ והוא, הנשיא האמריקאי, הוא רעם של כל אוהביו.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 30

אחד הסיפורים המעניינים בחייה הוא, שאחרי המהפכה היא הצטרפה :(..שעזווייטמהיהשו־ביטחון, ופא הווה לפלי שחל ם שזו גזול ואמלל: נעת אתה-נול לטעון נגדי שננו א אחו׳ ששתהימים, אמותליאתהדבדם שאנימבין חיש״ למיפלגה הקומוניסטית. והנה, ביום־כיפור התקיים כינוס אזורי, והיא, ללא ידיעת הוריה, התגנבה לכינוס. … במהלך הכינוס הזה נודע לאימי על מחלתו והיא הסתלקה וחזרה הביתה. העובדה שהסתלקה מכינוס המיפלגה הקומוניסטית סיבכה אותה, ואז, בהשפעת אחיה, שהיה ציוני אמיתי, הצטרפה להחלוץ וברחה ארצה, כדי שלא להסתבך עוד יותר
גליון 2315 (13 בינואר 1982), עמוד 59

״ ביקור בבית־משוגעים הוא בוודאי חוויה מעניינת מאוד, חוויה מסקרנת, מגרה ומושכת . .אחרת יקשה להסביר את אופנת הביקורים ההמוניים בקידמת־סיני, שם מתרכזים עתה כעצים שנחאי צבי, זיגמונו ט־ויו וקור מונס בימית * מעשה ברב ובקומוניסט * המהמו והמיעסיים שזה יקרה אולי יקום איזה היסטוריון תמים וישאל: תגידו, זה באמת היה נחוץ ! … אין זאת אומרת, שלא צריך לנסוע, לראות ולהיראות, כאשר אתה מוזמן, שכן אין שום טעם והגיון לזלזל במוצרי־הלוואי של מסע שכזה של חברי־כנסת שאינם נמנים עם המיפלגה הקומוניסטית הישראלית, מוצרי־לוואי שעשויים להיות חשובים למדי לאלתר ולאורך ימים ״(יד מנצלת יד״) ,אם כי ראוי שלא לאבד חוש־מידה ותמיד מוטב לזכור, כי ביקור מישלחת זו או זו בברית־המועצות, חרף כל מגעיה רמי־הדרג ושיחותית החשובות עם פקידים כלשהם במנגנון הסובייטי העצום, לא ישנה כהוא־זה מהחלטות צמרת השילטון.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 66

.״״ כאן מגיע תיאור הפוליטיקה של גואטמלה :״במשך שתים־עשרה שנה של טה כארצם מיפלגה של אנטי־קומוניסטים קנאים — מיפלגה שזכתה לאהדה גדולה מצד סוכנות הביון המרכזית של ארצות״ הכרית, שעדיין לא הבינה כי אנטי-קומו- ניסטים קנאים הם כמעט ללא יוצא מהכלל גם אנטי-דמוקראטים קנאים על הנוף האנושי מעיר תרו :״כקו הזה, המסתעף מבוסטון, מצאתי אינדיאנים יח פים וילדים מזי־רעב ואיברים בעלי חזות מכשרת־רע, שסכינים כאורך הצי מטר מונחות על ברכיהם את גואטמלה־סיטי הוא מתאר כ״מקום אופקי להפ ליא, היא כמו עיר המוטלת על גבה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 27

לאור עמדה זו, ראינו את עצמנו מחוייבים למו ביקורת לא רק על ממשלת־ישראל וארצות־הברית, אלא גם על אש״ף, סוריה וברית־המועצות. דבר כזה אינו עולה על דעתם של הקומוניסטים. לא היה נעים לשמוע את נימת דבריהם. … ״מה יניח״ ס י־אפשר שלא לדווח על היחסים שהיו קיימים בין הנציגים מישראל לבין עצמם. \ | לא היתה ״מישלחת ישראלית״ .היו שתי מישלחות: מישלחת ציונית מטעם המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, ומישלחת קומוניסטית, שבאה בשם חצי תריסר אירגוני״חזית שונים של רק״ח.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 18

בכרך זה מופיעים קציני־צבא בכירים, שנשאו שמות עתיקים אשר הידהדו בהיסטוריה הגרמנית, יחד עם כמרים שנשאו דרשות מרדניות בכנסיה: עקרות־בית פשוטות שהסתירו חשוד בביתם לצד פרופסורים שחיברו טיוטות־חוקה לדמוקרטיה הגרמנית, פעילים של האיגוד המיק־צועי לצד שופטים, קומוניסטים לצד שמרנים אדוקים. כמה מן השמות ידועים זה מכבר.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 35

מק־אינס היתה ילידת סקוטלנד, שנישאה לחוקר סיס־רות יוון ורומי ואשר הקפידה על כך כי ״הרעים״ במותחניה, בשנות ה־ ,40 יהיו נאצים ולאחר מכן, קומוניסטים. האיש עם הסולם נפטר בפסדנה, קליפורניה, מ־התקף־לב, בגיל ,85 פרופסור (לסייס־מולוגיה) צדלס ריכטר, האיש שבנה, לפני 50 שנה, את סולם־ריכטר, המודד את עוצמת רעידות־האדמה בעזרת דירוג מ־ 1עד ,9כשכל דרגה מעידה על עוצמה הגדולה פי עשר מקודמתה.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 17

פילגש במימי פינלנד שני גברים חסונים וצעירה יפהפיה הוכנסו ללישכתו של גריגורי רומאנוב, חבר הפוליט־ביורו, לשעבר מזכיר המיפלגה הקומוניסטית נלנינגראד. ״טוואריש רומאנוב,״ אמר החסון שבשני הגברים ,״שמי איוואן איוואנוביץ׳ איוונוב, ובאתי לערוך לו היכרות עם החברה נטאשה.׳׳ רומאנוב לא הרים את ראשו מעל ערימת הניירות הדחופים שולחנו, והניף את בתנועה מבטלת ,״אין לי זמן, טוואריש,״ אמר . … כל זה מוכיח עד כמה התקדם המוסר הסובייטי, מאז שהוצא להורג שליט קודם של לנינגראד — הצאר ניקולאי ה־ ,2שגם מישפחתו נשאה את השם רומאנוב. כל ראשי הסניף של המיפלגה הקומוניסטית בלנינגראד הגיעו, משום־מה, לסוף רע.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 11

והתחיל לתת לאנשיו את ההוראה המתבקשת — להסתער על הקבוצה, להחרים את הדגל, לעצור את האנשים. ואז היתה למזכיר המיפלגה הקומוניסטית האסטונית הברקה. אחת מאותן ההמצאות, המשנות את גורל העולם (ראה הסידרה קשרים בטלוויזיה) .הוא אמר לראש הקג״ב :״הנח להם! … את כל אלה הבין, כמו בהתגלות, אותו מזכיר קומוניסטי באסטוניה. הוא תפס שלא כדאי להילחם בדגל.
גליון 2660 (24 באוגוסט 1988), עמוד 11

כשעלו הנאצים לשילטון היה זיגברט קוך בן ה־ 22 חבר באיר־גון־פעולה קומוניסטי בגרמניה. האירגון ירד למחתרת, וקוף נשלח להסתנן לס״ס הנאצי. … חשבתי על עלייתו של שימעון אבירן — צעיר יהודי, קומוניסט גרמני, שהבין לפתע כי רק בארץ ימצא מולדת וביטחון, ושהקדיש את השנים הטובות ביותר של חייו להקמת המדינה ולהגנה עליה, כחבר־קיבוץ, כאיש־ההגנה וכמפקד בצה״ל.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 26

עפרת כותב: את יוסף הירש, הלא הוא בוג׳יק, הכינוי שבו ״בשנות ה־ 50 לא היה הירש צייר פעיל, הוא התנודע לידידיו, אזכור תמיד כפי שראיתיו בפגיגורר בחיפה, היה מקורב למיפלגה הקומוניסטית, שתנו הראשונה לפני כ־ 40 שנה: אני זוכר דמות ולמחייתו צייר שלטים (מלאכה שבה עסק בעודו גמלונית רכונה על כן־ציירים. … אכן, לבטיו ונפשו החצויה של בן אירופה זה שנקלע לעולם זר לו באו היטב לידי ביטוי במים- גשי ״הקבוצה החיפאית״ שפעלה בחיפה בראשית שנות ה־ 50 והצהירה אמונים לדרכו של הריאליזם הסוציאליסטי. היה זה אך טיבעי שיוסף הירש, קומוניסט מוצהר, בעל כישרון־רישום וירטואוזי מן הטבע, יצטרף לקבוצה, מה גם שראשי הם־ להופיע בתצוגת ביכורים, לא מבלי שירגיש כאותו שחקן המקבל פיק־ברכיים בעת שהוא משבש את הטכסט שלו בהופעתו הראשונה על הבימה.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 39

עבור מאקביב, הנערה המשועבדת למשרתה האלים בקשר סאדו־מאזוכיסטי מובהק, הקומוניסט הקנאי, הטהור מדי, המורה החסודה שאהבת הטבע שלה לוקה בחסר, כל אלה זקוקים לריפוי, ריפוי דחוף נוסח רייך. … בנוא 1יפסט ,1אשר עלילתו מתרחשת בעיר קטנה ומושחתת במרכז אירופה שבין שתי מילחמות העולם, עיר ששמה, לא במיקרה, ״וואלדהיים״ ,הקורבן הוא דווקא קומוניסט מושבע, צעיר בלונדי, מנומס, השבוי במעגל הקסמים של נוסחות מארכסיסטיות וסיסמות מהפכניות.










