נמצאו 5,139 תוצאות עבור פרוסיה

ד״ר דויד הורו* כיץ, עורך המוסף הספרותי של הארץ, פירסם רשימה בה תיאר כיצד ד״ר דויד הורוביץ העז לערוך את אלתרמן לפד 18 שנה, בתוספת תמונתו של הורוביץ בוזברתם של ידידיו־אויביו אלתרמן ושלונסקי.

הצעיר, בעל הכישרון הספרותי, שלמד רק עד כיתה ד׳ בבית־ספר יסודי, אולם שמע הרצאות אוניברסיטאיות בתורת המוסר והמידות, כתב מספר יצירות משל עצמו, איתן לא פירסם מעולם, עלה ארצה לפני 20 שנה. הוא התגייס לצבא הבריטי, שירת בברי־גדה היהודית, ממנה ערק עם סיום המלחמה.

ב־ 1944 הצטרף הרב הראשי של תל־אביב לחוג שקרא לעצמו חוג איחוד דתי בלתי־מפלגתי והמכוון נגד המזרחי. סו־לידאנו פירסם מאמרים נגד מוסד הרב קוק, טען כי הרב מיימון, העומד בראש המוסד, אינו מוציא לאור אלא את ספריהם של מקורביו.

במקרים אחרים היתד, תוצאה כעבור 24 כעבור שלושה ימים פירסם פרופסור דוסטרובסקי הכחשה :״אינני מכיר את הגברת מילר.

הוא היה בטוח שאם יסע לגרמניה לקבל את השילומים, ימותו כל החיות והגן יתפוצץ. הוא נשאר פרוסי עד הרגע האחרון. ב־26 לספטמבר חל יום הולדתו ה־ .71 הוא הוכנס גוסס לבית החולים ב־ 14 לספטמבר.

העולם הזה ( ) 1186 רמז על כך עוד לפני עשרה חודשים, כאשר פירסם את תמונת משטרת ג׳.ימי מעל לכותרת הבאה :״אחד המיבצרים — ,צלמו כל מיבצר טגארט שתרצו,׳ אמר | השבוע דובר משטרתי לעתונאים זרים, כאשר נשאל על מקום מעצרו של אייכמן, .

.״ פרט מרתק נוסף הוא אמצעי הפרנסה של ברדיצ׳בסקי, באשר הבן אומר על אימו :״כהיות זימתו מכלכלת את הכית מיפה יוסף כרדיצ׳כסקי תמונה עצומת־מימדיס של ענק־ספרותי בן על אביו עמנואל כן־גוריון בנו של הסופר המעולה מיכה יוסף ברדיצ׳כסקי, שימש בשנות חייו האחרונות של הסופר ליד אביו, ובמהלך גסיסתו אף סייע בידו בכתיבתו. באחרונה פירסם בן־גוריון את סיפרו רשות היחיד /מיכה יוסף בררי־צ׳בסקי בעשרים שנותיו האחרונות * שהוא מעין מונוגרפיה מקרוב אודות אביו הסופר.

למחרת פירסום הידיעה הנ״ל, היינו ב־ 6ביוני, פירסם צבן מאמר מקיף, בעל אופי פרוגרמאטי, ב״על המישמר״ ,בו הבהיר את המניעים והמשמעויות של הצעד שנקט (כדבריו :״לאחר התלבטות קשה ושיקול- דעת ממושך״).

שריד נוסף מדור תש״ח לפינחס שדה היה אף הוא משורר, יהודה עמיחי, שפירסם בראשית שנות ה־ 60׳ שני סיפרי פרוזה, ברוח הנוראה הזאת ( )1961 ולא מעכשיו לא מכאן (.)1962 סיפריהם של עמיחי ושדה עוסקים ב- חווייה של הפרט בארץ בשנות ד,־ 40׳ וה־50׳ המוקדמות והמאוחרות, תוך ניפוי המרכיבים ה״קולקטיוויים״ נחלת סופרי ״דור בארץ״ .סופר נוסף שספר־ביכוריו עורר תיקווה רבה, היה אהרון אפלפלד בעשן 1962 באותה שנה ראה אור קובץ סיפוריו הראשון של א.כ.

שמיר לא יסלח אף פעם לווייצמן על ההתבטאות המפורסמת שלו לגבי גבותיו העבותות של שמיר, כפי שהופיעו בספר על מטה הבחירות של הליכוד, אותו פירסם אלכם אנסקי. להכין את היורש די מיפלגה הליברלית תתמוך כולה !

כסגנו נבחר יהושע לוי מדפוס ג׳רוסלם לפני שבועיים, כאשר הלך פוסט לעולמו האיש שהיה לאגדה בחייו, אב רהם סורמאללו, אביו מולידו של סיג- נון דן כן־ אמוץ בשנות החמישים, היו שנזכרו כי לפני שנתיים, בעיקבות שמו עת שווא, הספיד הסופר בנימין תמוז את סורמאללו במוסף לספרות של הארץ. אחרי שבוע פירסם התנצלות, על כי סו- רמאללו עודנו חי כתב ידיעות אחרונות, אליהו עמיקם, כתב בשבוע שעבר על תוכנית לימודי הספרות בבתי־הספר: ״מן השירים המופיעים בתוכנית עולה, למשל, כי אצ״ג (אורי צבי גרינברג) הוא כופר, מחלל־שם ופאציפיסט, כימעט כמו נתן זך, עמוס עוז או ברונו.

כותרת הספר של ברנע העלתה את חמתו של הסאטיריקן קובי ניב, שהביא לתשומת־ליבו של נמר של נייר, כי בגיליון העולם הזה מד,־ 15בדצמבר )2050( 1976 הוא פירסם רשימה סאטירית תחת הכותרת ״יורים ובוכים״ שהביאה את הסיפורים של שני צעירים מחבר ברנע טוען ניב עיתונאים ועוד אוהבי־עצמס ישראלים שהם ״יורים ובוכים״ .ניב טען כי ברנע נטל ממנו את הכותרת האמורה.

רב־אלוף במילואים גור, חבר לישכת מיפלגת העבודה, תבע לכנס את ועדת החוץ־והביטחון של הכנסת כדי לדון במשמעות השינויים בצה״ל ומינויו של טליק. במאמר שפירסם במעריב, תחת הכותרת על טל ועל מטכ״ל, לא היסס אף לתקוף את טליק מתחת לחגורה, ולה־ אחד של ציגו לפחות כאוייב מיספר שחצנותו של מוטה, הביטחון־העצמי ה מופרז שלו ושביעות־הרצון העצמית עד להחליא שלו, הפכו כבר שם דבר.

מאחר שהנחת־היסוד שלי, היא אחת — שהסיפרות והסופרים אינם עיסוק של קדושה — אני מעדיף להיתלות באילנות־גבוהים, כמו אילנו של היינריך היינה, שפירסם בשנת 1835 את לתולדות הספרות- ,היפה החדשה באשכנז, ספר שראה אור בעברית, בשנת תשי״ג, בתרגומו של ד ״ ר ש.

.״ דברים אלה, הנשמעים כה אקטואליים, נכתבו על- ידי ד״ר דרין בחוברת שפירסם לפני 32 שנה, הנושאת את השם ״עצמאות ופדרציה״ .בצאתו מן ההנחה כי במציאות הארץ־ישראלית אין מנוס מפשרה בין שתי תנועות לאומיות לגיטימיות, התפלמס דרין עם תוב־ניות־פשרה שהיו רווחות בתנועה הציונית דאז, ובעיקר עם תוכנית החלוקה מזה, והתוכנית הדו-לאומית מזה.

זעה רבים :״עצב עמוק ומחריד ב־29 בנובמבר ...1947״ ואין ספק, כי על יצי רתו של קינן במשך שנות דור שפוך אותו דוק של עצב עמוק ומחריד. באחרונה פירסם קינן סיפור מדהים, תחת הכותרת יוצאת־הדופן גברת קרבס וכלבה בן יג־לי — הצעה לסיפור ישראלי** ,שבו הוא מוליך את הקורא דרך השתלשלות מאורעות מוזרה אל אותו תאריך מפתח — ה־ 29 בנובמבר הנ״ל.

יליד רוסיה, שהיגר לארצות־הברית ב־ ,1922 בוגר ישיבת ר׳ יצחק אלחנן בניו־ורק, פירסם החודש קובץ שירים חדש שלו בעברית — אדיב לעצמי ובו עדות נוספת על הניתוק המוחלט הקיים בינו לבין כל הדברים־ היפים שהתרחשו ללשון העברית וללשון השירה העברית כעשרות השנים חללו.

למרות העובדה שהיתה זו ידיעה הראויה לפירסום ולהבלטה, לא פירסם אף עיתון אחד את הידיעה. לא היתה זו החלטה משותפת של העורכים, או קשר־השתקה.

תומס שימש ככתב צבאי אמריקאי, המואמן למטהו של הגנרל אלנבי, ותוך כדיי כך צילם את לורנס איש־ערב האגדי במידבריות־ערב, ונחשב בעצם כיוצרה של ,אגדת לורנס׳ ולממסחרה של אגדה זו. לואל תומס פירסם את הרפתקותיו בשני ספריו עם לורנס בערב ועם אלנבי בירושלים, שבהם הנציח ותיעד כעד־ראייה את קרבות המילחמה העולמית הראשונה במרחב.

להגנה על חופש־העיתונות מסתבר מפסק־דין, שנתקבל לפני זמן לא-רב. עיתון אמריקאי חשוב פירסם פרטים על מיליונר בשם רבוזו, שהיה ידידו ושכנו שד הנשיא ריצ׳ארד ניכסון.

הפרשה המוזרה החלה לפני כחודש ימים, באשר הד״ר שייב, לאומני קיצוני בעל נטיות פאשיסטיות, שהוא משתתף קבוע בידיעות אחרונות, פירסם מאמר תגובה על ועידת בולוניה, ברוח דיעותיו השוביניסטיות הקיצוניות.

בעקבות אחת ההפגנות, שעוררה תגובות שליליות בציבור אחרי שנשרפו בה ארונות מתים ותמונות של גולדה, טע נו השניים :״הם עשו לנו פרובוקציה.״ העולם הזה פירסם את האשמות הפנת רים, ואז, כעבור זמן קצר, הוצתה המערכת ועלתה באש.

מסרתי על כך לכתב הארץ דן מרגלית (שהיה בעבר כתב העולם הזה) ,והוא פירסם את הדברים בשמי. המקור שממנו קיבלתי את הידיעה היה בגוש הסובייטי, והיה מהימן.

כי בתנאים מסויימים קיימת אפשרות לדבר על חידוש היחסים. העולם הזה היה העיתון הראשון שפירסם על רמזים אלה עוד לפני שבעה חודשים, כאשר בכתבה ״הרוסים מציעים חידוש יחסים״ (העולם הזה )1734