חיפוש: פרוסיה
נמצאו 5,139 תוצאות (מציג 4,651 עד 4,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 55

הדה בושם מישהו תימז בחטף לוז י התמה לוחמי תש ״ח את המישפט המורכב ביותר בביקורת הסיפרות העיברית לשנת 1977 סיפק ה מבקר גבריאל מוקד, במאמר שפירסם בידיעות אחרונות תחת הכותרת ״תשובה להשגות״ ,ובמהלכו כתב :״תמיד (או לפ חות מאז שנפרדתי מה,ריאליזם הסוציא ליסטי ),נטיתי לביקורת אימננטית של ה טכסט כנקודת־צומת סמנטית, תוך פדרציה רופפת עם גוון מסרים של אבסיסטנציא־ * >ת ״ )1שקד )2 .בלוטה בגוף החי המפרישה מיץ חסויים (לוז — ,לחים, לוזי מילון אבן־שושן).
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 17

נבהל ח״כ הליכוד דויד לוי, שהוא אב לעשרה ילדים, כש אמר לאדירם :״אני מקווה שאתה לא מתכונן להתחרות 81 בתוכנית בירה ומצב רוח של יעקב אגמון, סיפר המהנדס יוסף דוריאל על התגובות שהגיעו אליו לפני שנים, כאשר פירסם לראשונה את התיאוריה שלו על ״טירוף ה עו ל ם הז ה 2064 הודיעו כי אינם סומכים על איש מאחר שיש ח״כים־לשעבר שחייבים להם כסף עד היום, עוד מהקדנציה הקודמת. !
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 49

ואן,סי.אר. לפני כשבועיים ימים, ברשימה שפירסם בהארץ ( )8.4על הספר ירושלים משחקת מחבואים מאת אריאלה דים, ערך תצוגה חוזרת של ידענותו, תוך הפגנה רבת־פע- לולים שבמהלכה הוא נזקק להמחיש לקו רא הישראלי הבור את תולדות הסיפור ה מבוסס על ״פיענוח תמונות והעברתן למי לים״ .בין השאר כתב ברונובסקי במאמרו: אכן, נזקק לה ככר אהד הסיפורים הרא שונים והנפלאים ביותר של סיפרות־המע־רב.
גליון 2021 (26 במאי 1976), עמוד 13

במקום לנהל מערכה ללא״הרף, בכל גיליון וגיליון, נגד אלה המסכנים את הדמוקרטיה, כנגד ״גוש אמונים״ ותומכיו הגלויים והסמויים בממשלה, פירסם ״על המישמר״ התקפה ארסית נגד עמוס קינן, בועז עברון וחבריהם מ״ידיעות אחרונות,״ דווקא ביום שבו נסתיימה הצעדה השערורייתית של ״גוש- אמונים.״ במקום להיאבק ללא-חפוגח באלה הגוררים אותנו תהומה, מצא עורך ״על חמישמר״ לנחוץ, דווקא בשעה קריטית זו ,״לאזן את הקו״ על-ידי התקפות על עמוס קינן וחבריו: מאמר נגד גוש״אמונים, ובאותו גיליון — מאמר אחר כתוב בסיגנון ארסי, נגד ״השמאלנים״ של ״ידיעות אחרונות,״ ברוח הביקורת הימנית השוטפת את הארץ והמנסה להציג את קינן וחבריו כבוגדים.
גליון 1981 (20 באוגוסט 1975), עמוד 4

אולם זהו מקרה קיצוני, וניתן לאמר כי בדרך כלל לחץ זה לא הגיע עדיין למומרים מסוכנים• אך ידועות דוגמאות לא- מעטות של הפעלת־לחץ, כשם שידועות גם דוגמאות חיוביות( .יש לציין, למשל, את העובדה שקואופרטיב אגד לא הפסיק את הפירסום שלו בהעולם הזה, אחרי שהשבועון פירסם גילויים על תמונות יק רות שניתנו כמתנת־פרידה לשר התחבורה דאז שמעון: פרס ולסגנו גד יעקובי).
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 57

בינות לקטעים אלה מנסה תמוז לחדד את יכולתו הסאטירית, שאותה מיצה כבר בסידרת הפיקארסקות שלו אליקום (והמושתתות לא במעט על פיקארסקה עיברית מעולה ונשכחת בשם שמעון צהמרא שפירסם ב־ 1952 הסופר מידד שיף). רקוויאס לנעמן יוצר במעיין בו רושם, כי אינו מיועד כלל לצרכן־התרבות הישראלי, אלא לקהל צרכני־התרבות היהודיים בגולה הנזקקים, משום־מה, לכרוניקה מיש- פחתית על אודות קונטה-קינטה יהודי המגיע ממזרח-אירופה למיזרחיהתיכון, ומכה כאן שורש רקוב.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 75

בש בוע שעבר ערך שוקן גיחה נוספת, שב מהלכה פירסם במוסף לסיפרות של יומונו מחרוזת־שירים שהוא עצמו תירגם משיריו של המשורר הגרמני גוטפריד כן, ואחד מהשירים מגדיר לא במעט את מעמדו של העורו־משורר :״לבד: אתה עם ה מילים /וזה באמת לבד [ ,תרועות ושערי הילולים /אינם בזה הממד בסיום אותה מחרוזת, הוסיף שוקן (בחתימה ג.ש ).כמה הערות לשירת גוטפריד בן, שבהן כתב בין השאר :״הוא ניהיליסט, תחושתו ה יסודית היא שהאדם הולך בחושך ולחייו אין משמעות ...את תהליך היצירה משווה ג.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 63

כעבודת הכשרת הלשון לצורכי החיים החדשים היר־כה לעכוק כחקר האטימולוגי של שורשים ומילים, והישווה אותם למקכיליהם בלשו נות שמיות אחרות שלמד אגב עבודתו ; ארמית, סורית, ערכית. כמאמרים המדעיים המעטים שפירסם לא כיקש לגלות חדשות ונצורות, אלא להוסיף, לברר וללבן את יסודות התפתחות הלשון העיכרית וללמד זכות על הפעולות להרהבה וליצי רה חדשה, וכן לכוון את שלב המעבר מלשון סיפרותית ללשון הדיבור מיבחר כתבים זד, של אליעזר בן־יהודה בענייני לשון, עלול להרתיע בשל כותרת ד,מישנה שלו קוריים רבים, שאין עניינם מתמצה ב,לשוך, אלא שהקובץ אינו מחקר מדעי יבש, אלא ספר מרתק, החושף מעט, מעולמו של אדם בודד, שיצא לה,י- ניוון עיתונאי, שטיחות ועליבות לשמה מלווים באחרונה את מישדר הטלוויזיה עלי כותרת בעריכתו של מתי רכן (שהחליף את חנינא אמדן) .תהליך זה ניכר בהתייחסות לה זוכה הסיפרות ה־עיברית בשבועיים הראשונים לחילוף־ המישמרות הכפוי הזה.
גליון 2158 (10 בינואר 1979), עמוד 57

בחטף ה״ סינרומן ״ של סובול רי״ש 1ר שי ם״ ה עו בי םשל היילי * ״שחקן השנה״ ש ל באר־ שבע מהו ״ המרכז ל אינ פו ר מ צי ה ה מ דו ר ה חד ששל המר ׳ 9מבקר התיאטרון של גלי צה״ל, מיכאל הנדלזלץ, מחץ בביקורת תוקפנית את השני בטרילוגיה׳ התיאטרונית היומרנית של יהושע סוכול ליל כלולות, שהועלה בשבוע שעבר על קרשי התיאטרון הלאומי הבימה, ואמר בין השאר בביקורתו המ שודרת: ״זה לא אופרת סבון ישראלית, זה סינרומן 9ביקורת לא פחות תוקפנית פירסם המבקר בועז עכרון על המחזה הראשון בטרילוגיה הסובולית הביתה הביתה, שם כתב בין ה שאר :״תהליכי התפתחותה האמיתית של ישראל הם הרבה יותר מורכבים והרבה יותר מעניינים, מאשר תפיסה פרימיטיבית ומסלפת כזאת הסופר אלכם היילי, מחבר רב־המכר שורשים התנצל בפני הסופר הרולד קולטלנדר והודה, כי חלקים מיצירתו של קורטלנדר ״מצאו נתיבים אל סיפרד שלו.















